כשמרקו בלבול אומר שזו עונה חלומית, אני בהחלט מבין אותו. אפשר לבקר אותו, לשאול למה סינטיהו סולליך ולא ירדן שועה, ואפילו לקרוא לו מקובעלבול, ובכל זאת – מה שבלבול עשה בקבוצה מהיום שבו הוא הגיע, גם החולמים הגדולים לא דמיינו. אבל המשפט הזה של בלבול מסביר המון. הוא מסביר שגם מבחינת המועדון אנחנו נמצאים מעל ומעבר לציפיות, למטרות ולמה שבאמת כיוונו במשרדים ברחוב המסגר, בטח לא משהו ריאלי.
האוהדים מצדם חיים את הפנטזיה יום יום. למכבי חיפה יש את האוהדים הכי מרגשים בארץ, שמזהים את הפוטנציאל בעונה הזאת. נאיבים שכמותנו, אנחנו באמת חושבים שעם טיפה מאמץ והשקעה אפשר להחזיר את האליפות לכרמל.
אבל יש דיסוננס ענק בין הכוונות של ההנהלה לרצונות של האוהדים – דיסונסס שנשלט על ידי תקשורת מגויסת וקיבוע של נרטיב שקרי, כאשר בכל פעם צץ לו מחדש נרטיב אחר. פעם בלבול אשם, פעם שועה מפרק את חדר הלבשה, פעם הפציעות גומרות אותנו. "גורמים" במכבי מעבירים מסרים מלהיטים לכלי התקשורת ותולים שינגימלים בכיכר העיר, והכל כדי להרחיק את הפוקוס מהאמת. והאמת הזו היא כואבת. מאוד.
רוצים להישאר מעודכנים?
כי מכבי מנוהלת על ידי אנשים שבזים לכם, רוכשי המנויים והכרטיסים. לא רק שהם לא הביאו חיזוק רציני ומתבקש לקישור בחלון ההעברות, אלא שהם ויתרו על שחקן אמצע – ז'אנדו פוקס – בלי להביא לו מחליף, וזאת בשנה שבה אנחנו רצים כביכול לאליפות. זה, וזה בלבד, מלמד על התנהלותם של הבעלים ושל המנהלים מטעמו.
אז ספרו לנו עוד כזבים ובדיות על מרטין האשק, כרים פריי וז'ורז' מנדז'ק, השתמשו בחיילים שלכם באתרים ובערוצים השונים. אנחנו כבר נספוג הכל, נגיע בהמוננו לכל מגרש, נשיר ונרקוד ביציעים, וכמובן נרכוש חולצות שיעשירו את קופת המועדון. אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שמהעונה הזאת, למרות הפוטנציאל העצום, אנחנו עלולים לצאת בלי כלום. וגם אם נביא תואר, זה יהיה למרות הבעלים וההנהלה ולא בזכותם.
