הריאיון של יונתן כהן לטלוויזיה השבוע, אחרי התיקו של הצהובים בבאר שבע, המחיש בצורה משכנעת את כל מה שאנחנו מרגישים כלפי המועדון היהיר הזה מתל אביב. אי אפשר היה להישאר אדישים לנוכח הדברים המתנשאים של כהן כלפי כל קבוצות הליגה. כהן, שמתיימר להיות אחד מכוכבי הליגה, שכח לכמה רגעים שהקבוצה שלו העונה לא נמצאת בשיא כושרה, ויש, רחמנא ליצלן, קבוצה אחרת, קצת טובה יותר ממנה.
דבריו של "יונתן הקטן" החזירו אותי המון שנים לאחור, לשנות ה-90, לתקופת היריבות הגדולה עם הצהובים. לא פלא שתמיד הרגשנו סלידה מהקבוצה המרגיזה הזאת מתל אביב. שלל שחקנים שחצנים, כגון איציק זוהר, אלי דריקס ואבי נמני, ששיחקו אז בשורותיה, התייחסו בעליונות כלפי כל הקבוצות האחרות, מה שהיה קרוי אז "המכביזם".
רוצים להישאר מעודכנים?
אם נחזור לראיון ההזוי של "יונתן הקטן" השבוע, אין ספק שהדרך הכי טובה להשתיק אותו היא לקחת בשבוע הבא בבלומפילד שלוש נקודות ירוקות ומאושרות, ובכך לתת גושפנקא סופית לאליפות ירוקה ומתוקה שלנו.
הניסיון הבזוי של אותו כהן לגמד את מכבי חיפה הנפלאה של ברק בכר הייתה נראית לא יותר מניסיון של אדם להיאחז בחבל הצלה כשהוא על סף טביעה; מין ניסיון להפעיל פסיכולוגיה בגרוש, כמה ימים לפני משחק העונה, והניסיון הזה יתפוצץ לצהובים בפרצוף. כי אנחנו, הירוקים, כאן כדי לקחת אליפות ולהישאר בצמרת הליגה גם בשנים הקרובות.
ולסיום אומר את המשפט האהוב עליי: "הירוק עולה והשאר לא משנה".
