תמו ימי הסליחות, נחתמו הספרים, נגזרו הגזרות, נגמרו החופשים ואזל זמן האסקפיזם. הגיע הזמן להישיר מבט אל מה שהסתרנו מעצמנו בחודש האחרון, ובעיון שאני עורך ברשימת הנושאים שצצו לרגע על בימת החדשות החיפאית ונעלמו בולט לעיני נושא אחד שמעביר בי חלחלה. ועדת הערר של המועצה הארצית עתידה להכריע בקרוב בבקשה של חברת חוף הכרמל תיירות ונופש של יצחק תשובה לאשר לה חלופה לתוכנית ייבוש חוף הים לצורך בניית מגדלים בחוף הכרמל.
מבלי להיכנס לנבכי התוכנית, הסיבות שהיא נדחתה ומהלך הערעור על הדחייה, מה שחשוב להדגיש הוא שקיימת תוכנית מאושרת לבניית מגדלים נוספים דוגמת מלון ליאונרדו, שעלולים לחצוץ בין שכונות החוף המוחלשות של חיפה לבין הים כחומה גרנדיוזית של רהב מכוער. אין זה משנה אם חוף הים יתרחק ב־100 מטר מערבה ואם החופים האחרים לא יאבדו ולו גרגר חול אחד – כל הגורמים העירוניים הרשמיים צריכים לעשות שכם אחד עם הציבור ולהגיד: כזאת לא יהיה.
20 שנה אחרי שנחת בחיינו התפלץ המכוער, האנדרטה הקוסמית לאטימות אדריכלית, סביבתית ואנושית, לא מרפים בעליו ומבקשים להוסיף עליו, כשבפיהם התירוץ האולטימטיבי – זהו קניינם ובידם תוכנית מאושרת.
הגיע הזמן לומר לגופי התכנון: תוכנית מאושרת או לא, הציבור לא יעבור בשקט על פגיעה חמורה באיכות חייו ובזכויותיו. העיר למדה משהו מההתעללות שעברה ולא תניח לאוליגרכיה לעשות בה כבשלה. מבחינה פרוצדורלית היה אולי חשוב להחיל את חוק ההגנה על החופים גם על תוכניות שקדמו לחקיקתו, אבל מדובר כאן לא רק בהגנה על החוף אלא בהגנה על העיר ועל אנשיה.
במובן הזה צריך לראות באופן ברור את היוזמה לחדש את הפרויקט כמתקפה רבתי על העיר על ידי אנשים חסרי מצפון. קשה לשכוח את הסצנות קורעות הלב של פינוי דיירי גבעת עמל ב’ ושל ההתעללות המשפטית בהם. הגורמים העירוניים צריכים להראות שמה שיכול לקרות בתל אביב לא יקרה בחיפה, שהסולידריות החברתית כאן חזקה יותר, שהעירייה הפסיקה לעבוד כאן למען הטייקונים והיא עושה למען שולחיה, שהעיר לא למכירה.
רוצים להישאר מעודכנים?
לשם כך נחוצה בהירות. אם ימי חשבון הנפש תרמו משהו למישהו, זה מה שהם היו צריכים לייצר: צלילות לגבי מה שמזיק ומה שמועיל, מה שתורם לחיי תושבי העיר ומה שפוגע בהם. אחד מטורי הדעה בעמוד הבא עוסק בתגלית המדהימה שרמת זיהום האוויר בחיפה לא פחתה ביום כיפור. בפאנל שעסק באיכות הסביבה לקראת הבחירות המוניציפליות נדונה השאלה אם לגשת לעניין התעשייה המזהמת בגישה מקסימליסטית ולדרוש את הוצאתה מהמרחב או לחפש פתרונות חלקיים אשר מפחיתים את הסכנה. והנה פיסת מידע צלולה, טרנסצנדנטית – המפעלים מזהמים. מאוד. הזיהום מזיק. שומר נפשו ירחק. לא תקינה אירופית ולא דברי כיבושין – צריך לדרוש את הוצאת המפעלים המזהמים בגב זקוף.
גם נמל המפרץ הוא לקח שהיינו צריכים ללמוד. אולי עכשיו מאוחר מדי כדי למנוע את הנזק כולו, אבל חייבים לוודא שהנזק לא יעמיק עוד יותר – שלא ניתן יהיה לאחסן בשטחים הלוגיסטיים שלו חומרים מסוכנים, שלא יוקם רציף דלקים, שלא יוזרמו ממנו חומרים מסוכנים בצינורות. למרבה הצער, במקרה הזה לא נותר הרבה מלבד לקונן.
יותר מדי פגיעות נפגע הציבור מתוכניות שבדיעבד לא ניתן לבטל אותן משום שהן כבר ממומשות חלקית או באופן מלא, כמו פרשת Car2Go החיפאית שאחרי שהושקעו בה כבר אי אילו מיליונים רואה בה בית המשפט עובדה שלא ניתן לסגת ממנה. במקרה של מגדלי חוף הכרמל זה עדיין לא כך. כולם צריכים להבין שעוד מפלצות לא יקומו, ולפקוח עין לראות מהיכן יבקשו להנחית עלינו את המכה הבאה.
י
זה בכלל מחוץ חיפה מה הבעיה??? וחוץ מזה החיפאים זה רק זקנים או ילדים בבית ספר ממש אכפת להם…!!!
מי שמגיע לחיפה חושב שהם חיים עדיין בשנות ה60 ממש כמו מזרח אירופה הכל יישן פרימיטבי כזה אין וויב העיר הזאת בעיקר מצד התושבים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
בכל עיר נורמלית מסתכלים על הים כעל נכס, הן תיירותי והן לתושבים. לא מסתירים אותו מאחורי מפלצות בטון החוסמות את הנוף והמראה אשר ישמשו לגריפת הון לכיסם של שלושה אנשים על חשבון רווחת התושבים.
ערן
מספיק עם ההתבכיינות הזאת צאו לרחובות