שמים סוף לוויכוח: מהו הפלאפל הטוב בחיפה?
הקציצה היא המלכה, הפיתה היא הנסיכה, הטחינה היא יורשת העצר והסלטים הם הדוכסים. לכבוד יום הפלאפל הבינלאומי שחל היום, "כלבו – חיפה והקריות" מדרג את עשרת דוכני הפלאפל הטובים ביותר בעיר
הקציצה היא המלכה, הפיתה היא הנסיכה, הטחינה היא יורשת העצר והסלטים הם הדוכסים. לכבוד יום הפלאפל הבינלאומי שחל היום, "כלבו – חיפה והקריות" מדרג את עשרת דוכני הפלאפל הטובים ביותר בעיר
אריה זלמנוביץ', זלמן בפי כל, נחטף מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי החמאס. רגע לפני חג החירות מספר בנו בועז על השבת שחורה, על הסרטון המזעזע שבו נראה אביו מת, על המאבק להחזרת החטופים ועל ילדותו של זלמן בחיפה. "הזמן לא משחק לטובתנו", הוא אומר, "ממשלת ישראל מבצעת נוהל חניבעל“
גבירותיי ורבותיי, יש קופי שופ בחיפה. נכון, לא כמו באמסטרדם ולא תוכלו לקנות שם כמה גרמים מהחומר הירוק (או החום), אבל למטופלים בקנאביס רפואי משמשת הבועה 420 סוג של מועדון חברים. "תוך זמן קצר נוצרו כאן קהילה נעימה ומחזקת ואווירה חמה של בית", אומר יוני רוזנר, אחד מהשותפים, "אנחנו מקדמים תרבות צריכה נכונה“
גיא סימון הוא עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט שחוקר אינטגרציה פסיכדלית בטיפול. לאחר שהתעשת ממראות הטבח במסיבת הטבע ברעים, הוא התגייס לחמ"ל של מומחי בריאות נפש כדי לסייע לשורדים להימנע מפוסט טראומה. "אחד מהדברים היפים במסיבות האלה זה שאתה יכול להרגיש חלק", הוא אומר, "וזה נשבר”
מאז שהשתחררה מצה"ל נמצאת איווי הרן על קו ישראל-פינלנד, לשם עברו הוריה שרכשו כפר נופש קטן. בשבת השחורה היא היתה בארץ, ומרוב פחד חזרה להלסינקי. היא הרגישה רע עם המהלך, ומאז היא פועלת במרץ למען המאבק ההסברתי של ישראל: "דעת הקהל היא לא לטובתנו, ואנחנו מפציצים במיילים את מערכות העיתונים”
המתקפה של החמאס תפסה את רש"ט אוריאל פרץ, לוחם יחידת שקמה בחטיבה הטקטית של משמר הגבול, בבסיסו ליד ירושלים. תוך דקות הוא דהר לאשקלון, חילץ נערה פצועה מהמסיבה ברעים, פינה אותה לאופקים ושב לאשקלון. "לא ראיתי מראות כאלה בחיים", הוא אומר, "ואני מאחל לעצמי לא לראות אותם שוב"
החיבור עם בני גנץ ("הוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממנו"), התלות בחרדים ("הם יצטרכו לדעת לוותר"), הקריאה ליוסי שלום ולשרית גולן שטייברג ("המחנה הליברלי צריך להתייצב מאחוריי"), וקמפיין הגילנות נגד יונה יהב ("לגיל אין משמעות אבל 15 שנים זה מספיק"). אביהו האן ורשימתו מסתערים קדימה
תהליך ההשקעה שנעצר עם חילופי השלטון, ההזנחה מצד העירייה, אובדן הזהות של האזור, הייאוש של בעלי העסקים, והפיל שבחדר – הבליינים הערבים שמרחיקים את הקהל היהודי. משהו רע עובר על העיר התחתית, והעתיד צבוע באפור
התמיכה של גדעון סער ואביגדור ליברמן, המעבר בין מפלגות, התרומות מקבלנים, ההבטחה שקיבל מיונה יהב לפני הבחירות הקודמות, הקדנציה הכושלת של עינת קליש רותם והקריצה למגזר הערבי | דוד עציוני מדבר על הכל ומתכוון לממש את חלומו להיות ראש העיר: "אני בטוח שאנצח“
לפני כשנתיים וחצי השתנו לעד חייו של יהונתן היזמי. במהלך עבודות להתקנת שעון מים הוא התחשמל בצורה קשה, ומאז הוא לא עובד וסובל מסיוטים תכופים ומחרדות הקשות. לעזרתו נחלצה זוהר מליאנקר, שפרסמה את סיפורו בדף הפייסבוק "לעולם לא תצעדי לבד מכבי חיפה" והחלה לגייס עבורו תרומות
אחרי חמש שנים בלי ועד, ביום שני יתקיימו הבחירות לוועד סוחרי שוק הפשפשים כאשר שבעה מתמודדים נאבקים על חמישה מקומות. הבעיות שעומדות על הפרק הן שוק הרוכלים בשבת, היעדר אנשים במהלך השבוע ומצבו הפיזי המוזנח של השוק, אך הדבר היחיד שכל המועמדים מאוחדים סביבו הוא הצורך להיות מלוכדים. ובלי לכלוכים
שילוב של מזרח ומערב, גדולי האומה שהתארחו בו, הפסלים שאבדו והכתובת מספר תהילים. אורי גרוסברגר ושני אחיו – נכדיו של חיים גרוסברגר שהתגורר בבית שומאכר במושבה הגרמנית – שוקדים על שימורו של המבנה ההיסטורי למען הדורות הבאים: "הבית הוא בן 150 שנה, ומשתקפים בו כל המאורעות שעברו על העיר מאז. אנחנו בעצם סוגרים את הפרק של תקומת מדינת ישראל“
בימים אלו מפנה אלי גרוס את הסטודיו לצילום קרן אור שאביו משה גרוס פתח בשנת 1955 ברחוב הרצל 23 בהדר, ואין אכסניה מתאימה יותר לכל האוצרות שהוא השאיר אחריו מאשר ארכיון העיר. "זו היסטוריה של ממש", מספר גרוס הבן, "2,000 לקוחות, שלושה מיליון נגטיבים, יש שם הכל“
מנגל גז או פחמים? שיפודים פשוטים או יקרים? איזה אנטרקוט עדיף – מיובא או מקומי? איך מכינים נתח על העצם? ומה שמים ליד? ירון וידר, השף והבעלים של מסעדת מנגל, עם כל מה שצריך לדעת לקראת על האש המסורתי של יום העצמאות. וגם שאלת מיליון הדולר: עם מה מתחילים?
יהודית וחנה ראנד עלו לישראל מארצות הברית @ בר וגרי טרסיק הגיעו לארץ מארגנטינה @ רוזה פייפשובניק עשתה עלייה מברזיל @ יוכבד ונסים טלק באו לכאן מצרפת @ קיריל גרין וורוניקה אנבינדר הם עולים חדשים מרוסיה @ אחרי עשרות שנים בגולה, כעת הם מתכוננים לפסח בחיפה
בעקבות האיחוד עם אוניברסיטת חיפה, כ-200 מרצים ועובדים במרכז האקדמי לעיצוב וחינוך ויצו חוששים לעתידם. "המרצים הקבועים יעבדו על פי חוזה אישי", אומר אחד מהם, "זה ממש לא מקובל עלינו". מרצה אחר אומר: "למה צריך לעשות את זה הפוך ועקום?". וגם ניסיונות ההרגעה של נשיא המכללה פרופ' שמעון עמר לא משקיטים את נפשם
חברת מועצת העיר עו"ד שרית גולן שטיינברג חיכתה תשע שנים לרגע שבו תכריז על התמודדותה לראשות העיר. מה היא חושבת על עינת קליש רותם ("לא יודעת לנהל ולהנהיג"), מה חשוב לה בניהול העיר ("מינהל תקין זה א"ב של עבודה ציבורית"), ומה יהיה הדבר הראשון שהיא תטפל בו ("לשחרר את הפקק במינהל ההנדסה"). הו הא מי זו באה?
הוא נולד בקרית גת, בגיל 22 עבר לתל אביב, נשאב לעולם הנדל"ן, הגיע לפני שמונה שנים לחיפה בגלל הפייסבוק, הקים את חברת נקסט אורבן, ומאז נדמה שאין חיפאי שלא מכיר אותו. יוסי כהן ממתין כבר זמן רב לאישורים להקמת 13 מתחמי פינוי-בינוי, ויודע מי אשם בסחבת: "מבחינתי עינת קליש רותם היא הכישלון הכי גדול כי האמנתי בה מאוד“