מגזין

ההורים שזה עתה עלו מבולגריה, משחקי הילדות ומשובת הנעורים, החיים לצד השכנים הערבים ששבו לבתיהם, מהם נמלטו לאחר המלחמה, האח הבכור שנשלח לקיבוץ, החוויות והמקומות – כל אלה נרקחו לעלילת ספרו השישי של ישראל לוי, "רחוב עבאס 10", המתרחשת בקיץ של 1948 "זה לא ספר היסטורי", חשוב לו להדגיש, "הוא רק נכתב בהשראת אירועים היסטוריים". ריאיון

סבו של קֵווֹרְק טשג'יאן הוא היחיד ממשפחתו, ששרד את הרצח ההמוני, שביצעה האימפריה העותומאנית במלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית בשטחה. יותר מ-100 שנה אחרי הטבח, מבקש נכדו להביא לכך שממשלת ישראל תכיר סוף-סוף בשואת העם הארמני ושעיריית חיפה תתמוך בקהילה הקטנה שמתגוררת בחיפה

הגעגועים שלא הרפו החזירו לאחרונה את שמואל שרביט להתגורר ברחוב שיבת ציון, המקום שבו נולד וגדל. הילד, שבגיל 9 כבר עבד בעבודות מזדמנות רבות, הוא היום בעליה של חברה לשירותי ניקיון מהגדולות בארץ, המעסיקה יותר מ-1000 עובדים, ובסטודיו שפתח מול ביתו הוא מממש את אהבתו הגדולה: רישום פורטרטים בעיפרון

היא טבעונית (אבל אל תיתנו לה קינואה, זה לא טעים), היא לא קונה בגדים, ואם היא כבר קונה, אז זה רק מיד שנייה. היא לא מתיימרת להציל את האנושות ואת כדור הארץ, אבל היא כן מבקשת ליצור, בין היתר באמצעות קהילת הפייסבוק שהקימה, "חיים ומקיימים", שינוי בתפיסה. "קיימות", אומרת רותם קליגר, "מתחילה בראש". תקשיבו לה

בשבוע שעבר נפרד גל שמו מקהילת הפייסבוק הענקית "אבא פגום", שהוא אחד ממייסדיה, והודיע למאות אלפי החברים בה שהוא ממשיך לרוץ הלאה. כיום, במקביל לעבודתו כעצמאי כמנהל שיווק של קהילות, הוא סוחף אחריו רבים בקבוצות הפייסבוק "קהילת רצים" ו"אבא מוריד ת'כרס", והוא לא מתכוון לעצור כאן. היעד: מרתון וינה באפריל 2022

בחודש שעבר סיים אמיר נפתלי את תפקידו כיועץ לענייני תיירות של מינהלת 2030, ועכשיו הוא יכול לדבר על הסכומים שבאמת הרוויח, על היחסים עם קליש-רותם וצוק, על המועצה הלעומתית שהחליטה על הפסקת העסקתו ועל החזון התיירותי שלו, שעכשיו כבר לא יתממש • "חיפה פספסה אותי". זו הכותרת שהוא היה נותן לריאיון

30 שנה מחייו עשה דני פסלר במרכז החינוך ליאו באק – כתלמיד, כמורה ובמשך כ-18 שנה, בתפקיד המנכ"ל. בשנה וחצי האחרונות, מאז חזר לארץ משליחות בארה"ב, הוא משמש מנכ"ל רשת החינוך עתיד • שיחה על חזון, על חינוך, על חיפה ועל התוכניות לעתיד

זיו שמח (zivink), האמן שציורי הקיר שלו מעטרים קירות רבים ברחובות חיפה, לא יכול לשים את האצבע על הנקודה בביוגרפיה שלו שבה התחיל לצייר, אבל הוא יודע שכל חייו הוא מצייר • בגילוי לב נדיר הוא מספר על העשור בחייו שבו היה מכור לסמים ממריצים, ואומר שכיום, כשהוא כבר כמעט שנה נקי מסמים, הוא מרשה לעצמו לחלום בגדול

החיים בבית עם אבא נרקומן ואימא שספגה אלימות לא הבטיחו לו עתיד מזהיר. אבל הילד, שהבילוי העיקרי שלו היה פריצות וגניבות עם החברים לשכונה בבת גלים, סיים י"ג וי"ד, הקים משפחה, וכיום הוא מתפרנס מעבודה ברכבת ישראל, ובמקביל, מטפח את חנות העתיקות ובית הקפה שפתח בשוק הפשפשים. המשימה הבאה שלו: להחיות את השוק

בריאיון ראשון מאז הפכה מועצת העיר חיפה ללעומתית, סגנית ראש העירייה סופי נקש, מאדריכלי המהלך ההיסטורי, מספרת איך ומתי הוא נרקם ומדברת גם על הקשיים שהיו בדרך, העלבונות והחיבורים שנוצרו עם יריבים פוליטיים • "אמרנו שאם אנחנו לא מתעוררים, העיר הולכת לאיבוד ולא בטוח שיישאר משהו להציל בסופו של יום"

"חיפה כרגע במקום לא טוב באמת. אני חי פה ושומע מה חושבים עלינו בחוץ". שנה וחצי לאחר שיצא בפעם האחרונה מבניין העירייה ופנה לעסקים פרטיים, הגזבר לשעבר, ג'אקי ואקים, מדבר. על החברה שהקים למימון אשראי חוץ בנקאי, על חיפה, העיר שהוא גר בה ואוהב, על הנהגת העיר וגם על קליש רותם. ריאיון בלי חשבון

אחרי שנים של עבודה במסעדות בתל אביב, הרגישה השפית רבקה ויזנפלד שדי לה מאורח החיים ההרסני שסיגלה לעצמה. היא ארזה מזוודה, התמקמה תחילה בקיבוץ בצפון, אבל אז גילתה את חיפה. היא מתגוררת בהדר ועובדת סוף-סוף במקום משלה, במעדנייה (שהיא לא עוד מעדנייה), שפתחה עם שני שותפים בבניין הכי טרנדי בעיר בשוק תלפיות

ב-28 באוקטובר, שנתיים וחצי לאחר שלקה בדום לב והתמוטט על הבמה בזאפה חיפה, הגיטריסט ניק מילר חוזר, ביחד עם חבריו ללהקת "סטלה מאריס", לאותו המקום עם אותו המופע. זה לא יהיה בדיוק ההרכב המקורי, אבל בשביל מילר זו תהיה סגירת מעגל. הדליקו נר על החלון

אם תשאלו את ג'ורג' אסקנדר ("פאודה") מהו הדבר שהכי היה רוצה שייצא מהכתבה הזו, הוא ישיב בלי היסוס: שקליש רותם תקרא אותה. בריאיון ל"כלבו – חיפה והקריות" הוא מספר על המיזמים החברתיים שהוא מוביל, איך הנער שסירב ללכת לתיאטרון נשאב דווקא לתחום המשחק ואיך התגבר על הסמך השורקת ומודה שהחלום הגדול שלו הוא הוליווד

בסדנת גמילה, אליה הגיעה בעקבות התמכרות קשה לאלכוהול, פגשה אסנת בן דוד, לראשונה, את דניאל, מי שלימים הפך לבעלה. לפני כארבעה חודשים וכנגד כל הסיכויים, כשהיא בת 51 והוא בן 55, הם הפכו הורים לשלישייה

הוריו לא חגגו לו בר מצווה ומעולם לא קנו לו מתנה ביום ההולדת. אביו, שהיה אלכוהוליסט ואלים, ישב במאסר כמה פעמים. את כיתה א' עשה פעמיים בגלל הפרעת הקשב והריכוז הקשה ממנה סבל, וגם כשבגר לא ממש הצליח להתפרנס ושקע בדיכאונות. בספר חדש משתף יוסי עמנואל בסיפור חייו הכואב ורצוף הכישלונות וחושף את השיטה הטיפולית שפיתח המבוססת על… חיוך

נחשון צוק שובר שתיקה תקשורתית ארוכה. בריאיון ל"כלבו – חיפה והקריות" הוא מדבר על הקמת המועצה הלעומתית ואומר שהמהלך לא הפתיע, מאמין שהתקציב יעבור במועצה (ואפילו מחמיא על הדרך לסופי נקש), לא רואה תרחיש של מינוי ועדה קרואה וגם לא את הדחתה של קליש. הוא מבקש להבהיר כי יש מי שמחזיק בהגה: "העיר ממשיכה להתנהל על ידי ראש העיר, ופה אני יכול להרגיע את הציבור לגמרי". על שלילת שכרו, הוא אומר, שזה פינה לו זמן לעסוק בבחירות 2023 וכל עוד קליש רותם זקוקה לו, הוא כאן כדי להישאר

קסניה אברס הייתה בת 14 כשאחיה, רומן זדורוב, נכלא באשמת רצח תאיר ראדה. רגע לפני פתיחת משפטו החוזר, היא מספרת כיצד הצליחה להסתיר מחבריה את עובדת היותה אחותו של מורשע ברצח, על ההוצאות המשפטיות האדירות והמצוקה הכלכלית הקשה ועל ההחלטה שקיבלה להיות הדוברת של המשפחה. גם אם אחיה לא יזוכה במשפט החוזר, היא, מצידה, תילחם על חפותו עד יומה האחרון