מגזין

האיש בעל שלושת הפרצופים
האיש בעל שלושת הפרצופים
בלילות הוא שולה מועלם, מלכת הדראג המוחצנת, ובימי שישי הוא ליצן רפואי שמגיע בהתנדבות לבתי ספר לשמח ילדים עם צרכים מיוחדים. כשהוא לא זה ולא זה, הוא פשוט שי סבג, שעובד לפרנסתו כאב בית בקהילה תומכת של מתמודדי נפש • ריאיון מיוחד לחודש הגאווה
מאת: בועז כהן, חגית הורנשטיין
העולם שייך לצעירים. רועי לוי (צילום: מיכה בריקמן)

"אני מקבל בקשות משרים בכירים לרוץ בחיפה"

עם לוק מצודד, אאוטפיט מקרין קוליות וקבלות למכביר רועי לוי הוא השם החם בבורסת השמות שמועמדים להתמודד על ראשות עיריית חיפה  בריאיון ל"כלבו – חיפה והקריות", הוא מדבר על הפרויקטים שנתקעים בגלל עיריית חיפה ("אין עם מי לדבר שם"), על חזון המטרופולין ("אנחנו חייבים לשנות כיוון"), על בעיית החזירים ("יש פתרון") וכמובן על הבייבי שלו ("נשר זה הלב") • הוּ הא מי זה בא?

"לפני הכל, חשוב להיות בן אדם". רועי שווץ (צילום: ראובן כהן)

השנה הקשה בחייו

בבוקר בהיר אחד לפני כשנה התהפכו חייו של מנכ"ל אגודת מכבי חיפה רועי שווץ, כשהבין שכדי לחיות הוא צריך לעבור השתלת כליה. בריאיון ראשון מאז הניתוח, כשעדיין לא ידוע אם הכליה נקלטה או לא, הוא מספר בגילוי לב על הפחדים, על המכאובים, על הלבטים ועל התמיכה של האישה שאיתו, אודיה ("לא יודע איך הייתי עובר את זה בלעדיה")

סוניה נלובין (צילום: תיכון רעות לאמנויות)

כולם בשביל אחת

המלחמה באירופה והחשש מכך שמסך הברזל יירד שוב על רוסיה, הביאו ארצה במבצע בזק את סוניה נלובין, מוזיקאית מוכשרת, בת 17. בחודש שעבר היא עזבה מכללה נחשבת למוזיקה במוסקבה ונחתה בארץ. שני בתי ספר בחיפה שילבו ידיים וסייעו בקליטתה. וכך, ברעות לאמנויות היא ממשיכה בלימודי המוזיקה, ובעירוני א' היא לומדת עברית ואת כל המקצועות לבגרות

"אני בן אדם ששונא לשנוא". צחי נקש (צילום: חגית הורנשטיין)

נקש לב אדום

לצחי נקש, הבעלים של "אלמוג ציוד טכני", הספונסר הרשמי של מועדון הכדורגל הפועל חיפה, יש חזון: להביא לכל משחק של הקבוצה לפחות 5000 אוהדים. ערב הדרבי הגדול, הוא מדבר על היחסים עם יואב כץ, על יעקב שחר, על הפרעת הקשב ועל העמותה שהקים בדרך לחקות את המודל הגרמני • אז תקראו לו "פנטזיונר", אין לו שום בעיה עם זה

"ההורים איתי בלב, גם כשהם לא באמת שם". יעל שיה (צילום: שחר טישלר)

במותם ציוו לה חיים

האמנית יעל שיה נשאבה לכתיבה רק מכיוון שפרויקט הגמר שלה בסיום התואר במגמה לאמנות חזותית במרכז האקדמי ויצו היה כתיבת ספר על אובדן הוריה • כשהייתה בת 24 נפטר אביה, וארבע שנים לאחר מכן נפטרה גם אימה, והיא בהחלט מצליחה לזעזע כשהיא אומרת שהמוות שלהם הוא הדבר הכי טוב שקרה לה. "קללה מבורכת" היא מגדירה זאת • כשתקראו, תבינו

ליאור, אריה ואברהם חמו (צילום: חגית הורנשטיין)

המיליונרים החדשים

לפני 60 שנה, פתח אריה חמו בשדרות המגינים בעיר התחתית חנות קטנה למוצרי חשמל. ביחד עם אחיו, אברהם, שהצטרף כשותף, הם מכרו טלוויזיות, מהראשונות שהגיעו לארץ, טיפסו על הגגות והתקינו אנטנות • כשבניו של אריה, ליאור ואייל, נכנסו לעסק, הם פתחו, לצד החנות, את אתר הסחר המקוון "לאסטפרייס", ולאחרונה מכרו אותו לענקית היבוא "ניופאן" בעשרות מיליוני שקלים • אקזיט משפחתי

כרוואן חלבי שוברת את השיא הישראלי בריצת 1000 מטר (צילום: רובי יהב)

רצה כל הדרך לפריז 2024

כרוואן חלבי מדלית אל-כרמל, אצנית באגודת מכבי חיפה, היא השיאנית הדרוזית הראשונה. לפני שבועיים שברה את השיא הישראלי בן 25 השנה בריצת 1000 מטר, כאשר גילחה ממנו שתי שניות. את השנתיים הקרובות היא תקדיש לאימונים קדחתניים, והיא לא מתביישת להודות שהיעד שלה הוא הפודיום באולימפיאדה. סיפורה של אלופה

"לא רציתי לצאת מהארון, עד שאני לא אעשה באזר". שלמה ויצמן (צילום: זיו ליטאני)

"כשאבא שלי היה סגן ראש העיר, הוא הגיש בג"ץ נגד הקהילה הגאה, ובסוף יצא לו בן כזה”

לא היה קל לו, לשלמה ויצמן ("נינג'ה ישראל") לצאת פומבית מהארון בפריים טיים. גם לא היה לו קל להתראיין לכתבה הזו  הילד שנולד בחיפה למשפחה חרדית, בן יחיד בין שש בנות, סחב במשך שנים את הקונפליקט העצום הזה על הגב, עד שהבין שכדי לא לרצות למות, הוא צריך להתחיל לחיות ולקבל את עצמו בדיוק כמו שהוא

זוהר בן אלי בצילום סלפי מתוך האתר שלה

פתאום כשלא באת

ביום חמישי שעבר, 24 שעות אחרי שדווח לראשונה על היעדרה, נמצאה גופתה של זוהר בן אלי (33) בוואדי שיח. מאחורי ההודעה הלקונית שהוציאה המשטרה לתקשורת מסתתר סיפור חיים שלם של אמנית מוכשרת וטוטאלית, פעילה חברתית, מורדת במוסכמות, לוחמת צדק, דמות צבעונית מלאת סטייל, שמחה וכאובה לסירוגין • החברים הקרובים נפרדים

סינגל חדש. עומרי סבח (צילום: עומרי שטיין)

"אדם שלא מגשים חלום, לא חי"

"כל מה שחלמנו", שם הסינגל החדש של עומרי סבח, הוא אולי תמצית סיפורו של הזמר מקרית חיים. כשהחברים שלו תכננו את הטיול של אחרי הצבא, הוא כבר היה נעול חזק על החלום שלו. הוא חלם והגשים, והיום הוא שר, כותב ויוצר, ובמקביל משמש מנטור לאמנים בתחילת דרכם. בין לבין, הוא מרצה בפני בני נוער, להם הוא מספר את סיפורו, כדי שגם הם יאמינו בעצמם

מעניין איך היה מנציח את מסעו האחרון. דניאל אמית (צילום: מוריס ממן)

הסוף לנדודיו

האיש שכל חייו חי מחוץ למסגרת וביקש שישרפו את גופתו, נטמן ביום שישי שעבר בטקס יהודי הכי סטנדרטי • חבריו הקרובים של דניאל אמית, שליוו אותו בתחנות שונות בחייו, מספרים על גאון, שבמשך 66 שנותיו לא הפסיק לרגע לנדוד ועל איש של חופש ללא גיל, שאהב לצחוק, תמיד היה אפוף עשן, סוג של עוף מוזר

"אני אמנם לא צעיר, אבל אני מייצג את התרבות הצעירה של העיר". מנגר (צילום: רמי שלוש)

"איך בן אדם אחד קטן עושה דבר גדול"

דווקא הוא, שתמיד יצא נגד הממסד, יקבל בקרוב את התואר "יקיר העיר חיפה", ושלומי מנגר באמת לא יודע מאיפה זה נפל עליו • בריאיון ל"לכלבו – חיפה והקריות", הוא לא מהסס לסגור חשבון עם ראשי הערים הקודמים, שהבריחו, לדבריו, את הצעירים מהעיר ומפרגן לקליש-רותם ("אני אוהב אותה")

רחוב החלוץ (צילום: שירי ויצנר)

החלוץ פינת החלוצה

האם ההחלטה שנפלה בשבוע שעבר להפוך מקטע מרחוב "החלוץ" המיתולוגי לרחוב "החלוצה" היא צעד פופוליסטי או שמדובר בשינוי מגמה? מדוע מאז ומעולם קופחו נשים פורצות דרך ולא זכו לרחוב או לכיכר על שמן? הזווית ההיסטורית והאקדמית של אי השוויון המגדרי, אולי העתיק בעולם

היה נחוש לספר את קורות שכניו הערבים. ישראל לוי

זה היה ביתי

ההורים שזה עתה עלו מבולגריה, משחקי הילדות ומשובת הנעורים, החיים לצד השכנים הערבים ששבו לבתיהם, מהם נמלטו לאחר המלחמה, האח הבכור שנשלח לקיבוץ, החוויות והמקומות – כל אלה נרקחו לעלילת ספרו השישי של ישראל לוי, "רחוב עבאס 10", המתרחשת בקיץ של 1948 "זה לא ספר היסטורי", חשוב לו להדגיש, "הוא רק נכתב בהשראת אירועים היסטוריים". ריאיון

"אנחנו לא מקבלים שום דבר מאף גורם". קֵווֹרְק טשג'יאן (צילום: חגית הורנשטיין) 

"ארמני זה קודם כל גאווה"

סבו של קֵווֹרְק טשג'יאן הוא היחיד ממשפחתו, ששרד את הרצח ההמוני, שביצעה האימפריה העותומאנית במלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית בשטחה. יותר מ-100 שנה אחרי הטבח, מבקש נכדו להביא לכך שממשלת ישראל תכיר סוף-סוף בשואת העם הארמני ושעיריית חיפה תתמוך בקהילה הקטנה שמתגוררת בחיפה

"התמרדתי בצורה מאוד חזקה נגד כל המוסכמות". שמואל שרביט (צילום: חגית הורנשטיין)

בחזרה לסטנטון

הגעגועים שלא הרפו החזירו לאחרונה את שמואל שרביט להתגורר ברחוב שיבת ציון, המקום שבו נולד וגדל. הילד, שבגיל 9 כבר עבד בעבודות מזדמנות רבות, הוא היום בעליה של חברה לשירותי ניקיון מהגדולות בארץ, המעסיקה יותר מ-1000 עובדים, ובסטודיו שפתח מול ביתו הוא מממש את אהבתו הגדולה: רישום פורטרטים בעיפרון

"אני לא עושה ויתורים, אני עושה בחירות". רותם קליגר

"תפסו אותי כמוזרה המון שנים"

היא טבעונית (אבל אל תיתנו לה קינואה, זה לא טעים), היא לא קונה בגדים, ואם היא כבר קונה, אז זה רק מיד שנייה. היא לא מתיימרת להציל את האנושות ואת כדור הארץ, אבל היא כן מבקשת ליצור, בין היתר באמצעות קהילת הפייסבוק שהקימה, "חיים ומקיימים", שינוי בתפיסה. "קיימות", אומרת רותם קליגר, "מתחילה בראש". תקשיבו לה

"יש לנו סיפורי הצלחה מדהימים". גל שמו (צילום: חגית הורנשטיין)

רץ למרחקים ארוכים

בשבוע שעבר נפרד גל שמו מקהילת הפייסבוק הענקית "אבא פגום", שהוא אחד ממייסדיה, והודיע למאות אלפי החברים בה שהוא ממשיך לרוץ הלאה. כיום, במקביל לעבודתו כעצמאי כמנהל שיווק של קהילות, הוא סוחף אחריו רבים בקבוצות הפייסבוק "קהילת רצים" ו"אבא מוריד ת'כרס", והוא לא מתכוון לעצור כאן. היעד: מרתון וינה באפריל 2022

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר