מגזין

“רק רציתי להיות יהודייה”
“רק רציתי להיות יהודייה”
עידן צצי צדוק היה אחד מאנשי הלילה המוכרים בחיפה. את הירוקו סאסאקי הוא הכיר בזמן לימודיה באוניברסיטה. השניים התאהבו, היא קשרה את חייה בישראל, הוא היה שם בשבילה. כשביקשו להתחתן החלה דרך ייסורים שהסתיימה מתחת לחופה בט”ו באב
מאת: בועז כהן וחגית הורנשטיין
מילה לייבוביץ'. “כל אשה צריכה שיהיה לה לפחות רוקט פוקט אחד בתיק” (צילום: חגית הורנשטיין)

עד העונג הבא

אחרי שלא הפסיקה לשגע אותו, בן זוגה של מילה לייבוביץ’ הפתיע אותה ופתח לה בהפתעה את MILA’S WAY – עסק למכירת אביזרי מין. אחרי קצת פחות משנה, לייבוביץ’ יודעת שהמענגים – כך היא מעדיפה לקרוא להם – הם הייעוד שלה: “אני רוצה שזה יהיה בסדר גמור להעניק לאשה מענגים ביום האהבה ולא עוד שוקולד”

תמי גולדנברג. "אני מאמינה שצריך לתת לחברה היכן שרק אפשר" (צילום: חגית הורנשטיין)

“יש כוח גדול כשאתה נותן לאנשים אחרים”

לפני שמונה שנים השתחררה תמי גולדנברג מצה”ל לאחר שהקדישה כמעט שלושה עשורים לפיתוח מערכות לחימה. אחרי התלבטות ארוכה מה לעשות כשתהיה גדולה, היא הפכה למאמנת אישית שעובדת עם בני נוער לקראת גיוס, עם צוותי הוראה ועם נשים נפגעות אלימות. “תמיד חיפשתי לראות את הבן אדם”, היא אומרת

ורד פרן. “פעם שרפתי את המטבח כשניסיתי להכין צ’יפס והלכתי לישון כשסיר השמן נשאר על האש" (צילום: שני הלוי)

“לחיפה יש המון מה להציע מבחינה קולינרית"

השפית ורד פרן, בעלת סטודיו לבישול ולאירוח בשוק תלפיות ושני ליינים של סיורים קולינריים, מאוהבת בחיפה אבל מיואשת מהפוטנציאל הלא ממומש שלה. “גם אצל יונה יהב וגם אצל עינת קליש רותם הכל הבטחות ושום דבר לא קורה”, היא אומרת, “תמיד יש את המשהו היותר חשוב”

חנה קפויה. "הדגלון לא נועד לעורר פרובוקציות ולהתריס אלא הוצב כסמל נגד השנאה”

"אני ניצחתי"

קצת פחות מחודש לאחר שהתפוצצה פרשת דגלון הגאווה שהיא הציבה על שולחנה בספרייה העירונית בנוה שאנן, הספרנית חנה קפויה נחשפת. בריאיון ראשון היא מספרת על ההצקות שסבלה בילדותה, על הבלבול בנוגע לזהותה, על מערכות היחסים שלה עם גברים ועם נשים, על התגובה של ראש העיר למקרה ועל התמיכה הרחבה שלה היא זכתה

הרב אופק מאיר. "בכל המובנים אנחנו ישות אחת" (צילום: בית הספר ליאו באק)

“המודל שאנחנו מציעים הוא קהילה של קהילות”

האם בית הספר ליאו באק בדרך להפוך לרשת ארצית? שתי קהילות רפורמיות ממודיעין ומחולון פנו לבית הספר בבקשה לאמץ את המודל שלו ואולי אף לפתוח סניף תחת אותו המותג. מנכ”ל ליאו באק הרב אופק מאיר מספר מהו סוד הקסם של בית הספר ועל מה מבוססת הצלחתו

ליאת ולדמן. "רוב החיפאים שמגיעים לסיור לא מכירים את האזור בכלל. נון גדול” (צילום: רוני הרמן)

“אשאר פה, למרות כל הבעיות, כי אני מאמינה בעיר התחתית”

הצורפת ליאת ולדמן פתחה את חנותה ברחוב יפו לפני כמעט שני עשורים – הרבה לפני עידן המסעדות והפאבים. היא שרדה את השיפוצים, את השכנים שהתחלפו ואת ההחלטות מלמעלה שיושמו בחופזה, ייסדה את היריד “דרך העיר” ואת סיורי המייקרים, ולמרות הפסימיות מההנהגה החדשה של העירייה היא מנסה לשמור על אופטימיות

מנהלת בית הספר אופקים סוזנה רייף. "קשה לי דמיין את בית הספר בלעדיהם״ (צילום: שושן מנולה)

“ההרגשה היא שאני מוסרת את הילדים האישיים שלי הלאה”

אנשי הצוות בבית הספר לחינוך מיוחד אופקים חיים ונושמים את העבודה מסביב לשעון. אי אפשר להתנתק מהתלמידים הסובלים מנכויות פיזיות, וקשיי התקשורת הם רק אתגר שמחבר עוד יותר. לא מפליא שכאשר מסתיים מחזור – פרק זמן נכבד שנמשך עד 19 שנה – הפרידה היא קשה

זיוה רוזנשטיין במופע "מונולוג פותחת דלת". "זהו סיפור חיי" (צילום: ערן ירדני)

מונולוג של אונס

בגיל 44, אחרי נישואים ולידות, הפלות וגירושים, דיכאון והתחברות לגברים שליליים, החלה זיוה רוזנשטיין בטיפולים שהובילו אותה לגילוי מצמרר שהיא הדחיקה במשך יותר משני עשורים – אונס שהיא חוותה כחיילת. מהמקרה המזעזע היא הצליחה להתרומם, וכעת היא מסייעת בטיפולים רגשיים לאנשים שמרגישים שאיבדו את הדרך, ומציגה את סיפורה במופע “מונולוג פותחת דלת”. אל תחמיצו

רני קאושינסקי. "הכל התחיל מאינטואיציה" (צילום: חגית הורנשטיין)

“זה הייעוד שלי. הכל הוביל לשם”

רני קאושינסקי, שמוכר לכם כבעלים של מועדון החורבה המיתולוגי וכאלוף באגרוף תאילנדי, עשה מהפך בחייו. במכון שלו בכרמל צרפתי הוא מטפל מצד אחד בילדים עם בעיות קשב, ריכוז ושליטה בכעסים, ומצד שני בילדים נחמדים מדי עם בעיות של ביטחון עצמי. ככה זה כשהמוטיבציה היא הכלי המנצח

ההפגנה של הקהילה האתיופית. גל מחאה שלא תואם את הפרופיל של בני העדה הידועים כשקטים ומנומסים (צילום: רמי שלוש)

איך זה מרגיש להיות אזרחים סוג ב’?

שבוע וחצי חלפו מאז שהקהילה האתיופית יצאה לרחובות, והמחאה על הריגתו של סלומון טקה הפכה למאבק בגזענות. בין ההפגנות פגשנו את טסי אייצ’או, מנחת סדנאות ומקדמת תעסוקה, את סמי ברוקה, מנהל בית יציב בקרית חיים, ואת אורן גטהון, בעל חברת הפקות, ושמענו מהם מה זה להיות אתיופים במדינת ישראל 

פול גובין והכנאפה. "אם תהיה לגליזציה במדינה, חד משמעית אני הראשון שירוויח ממנה" (צילום: חגית הורנשטיין)

“אשכרה רוסי שמכין כנאפה זה קטע”

סיפורו של פול גובין – האיש שעומד מאחורי הכנאפה הכי מפורסמת במדינה – הוא סיפורה של העלייה לארץ ממדינות ברית המועצות לשעבר: קשיי קליטה, טלטלה כלכלית, משבר בבית ויציאה לעבודה בגיל צעיר. אבל גובין לא נשבר, ובעזרת אנשים טובים הוא ייסד את הכנופיה – סטרט אפ של משלוחי כנאפה עד הבית

"הרוח, האנרגיות והחזון של הכבאים דבקה בי"

להב אורי צ’ובוטרו, דובר מחוז חוף בשירותי כבאות והצלה, שוקד בחודשים האחרונים על הקמת מוזיאון הכבאות הראשון בישראל שיוקם במתחם תחנת הכיבוי האזורית בחלץ. “אעשה כל מה שאפשר כדי להביא את סיפורם של הכבאים לדורותיהם לידיעת ציבור”, הוא מבטיח

מרקי ארבל. "הים זה החיים שלי" (צילום: חגית הורנשטיין)

“הים אוהב אותי. הוא ממש אוהב אותי”

כבר כמעט 40 שנה מגיע מרקי ארבל לחוף שלו עם אוטו גלידה. דורות של בני נוער גדלו עליו, והוא מופיע אפילו ב־Google Maps. בגיל 62 הוא כבר ראה הכל, ויש לו רק בקשה אחת – “שלא יבנו לי פה מגדלים בחוף”

ד"ר אמנון רופא. "אשמח מאוד שבית החולים ימשיך בכיוון שלי ושיתפתח גם בכיוונים אחרים" (צילום: חגית הורנשטיין)

“היינו הראשונים בעולם להנחיל את עקרונות האינטליגנציה הרגשית”

ב־30 ביוני יפרוש ד”ר אמנון רופא מתפקידו כמנכ”ל המרכז הרפואי בני ציון. בריאיון פרידה הוא מספר כיצד הגיע לתחום הרפואה, מדוע עשה הסבה מקצועית, מה מצא כשנכנס לתפקיד, וגם על מיגון חדר המיון שעליו גאוותו. כך מסכמים 19 שנה

קיריל קארטניק. “בחיים לא אעזוב את המדינה ובחיים לא אעזוב את העיר" (צילום: ראובן כהן)

“אני חייב להיכנס לדפי ההיסטוריה”

רק לפני עשר שנים עלה קיריל קארטניק מאוקראינה לישראל לבדו, כשבכיסו 800 דולר. הוא עבר מסכת קשה של התאקלמות, שירת ביחידה מובחרת בצבא, פרנס את משפחתו שהגיעה לארץ בעקבותיו, ואת מלחמת ההישרדות הוא השלים כאשר מונה ליועצו של סגן ראש העיר דוד עציוני. כעת, כשהוא בעיצומו של תהליך גיור, הוא מסמן מטרה – להיות סגן ראש העיר בעצמו

מגדל המים ברחוב היינריך היינה (צילום: שושן מנולה)

על ראש המגדל

אחרי שהבנו מדוע חג שבועות נקרא חג המים, קבלו את סיפורו של מגדל המים בכיכר היינריך היינה – פנינה היסטורית בתולדותיה של חיפה. מיהם האדריכלים שתכננו אותו, למה הוא שימש את לוחמי ההגנה, כיצד הוא משולב במערכת המים העירונית גם היום, ומהו הקשר בינו לבין ראש העיר עינת קליש רותם?

המתכונים שיעשו לכם את חג השבועות (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

חג הגבינות (אבל לא רק)

פולנטה עם קרם פרמזן, כנאפה מלוחה עם ג’יבנה, בלינצ’ס ממולא בגבינות ובשרימפס, דג ברוטב יוגורט ופאי דובדבנים עם ריקוטה – חמישה שפים חיפאים מגישים לכם את המתכונים המיוחדים שלהם לחג השבועות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר