מתחילת 2021 נמצאו בדירות בחיפה 10 גופות של אנשים עריריים במצב ריקבון מתקדם. ממדי התופעה בהחלט מדירים שינה מעיניהם של מתנדבי זק"א, שאמנם מורגלים במראות קשים, אך מתקשים לשאת על גבם את הטיפול במקרים האלה: "את יודעת מה זה פה בישראל איבוד צלם אנוש? זה לא נקלט". גם במחלקת הרווחה של העירייה מודאגים מהתופעה ומודים כי אפשר, אולי, לצמצם אותה, אך לא למנוע אותה
צירי הלידה של פרויקט הרכבלית שנמשכו 13 שנה. ביטול מטרונית רכס הכרמל ("נהריה זכו, כי בחיפה ויתרו"). מצב הכבישים הרעוע ("באתי עכשיו מהטכני, התשתית של הכביש היא כמו בעזה"). פרויקט חזית הים שנגנז. הסכסוך עם יפה נוף. מאיר חן, לשעבר מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שליווה מקרוב מאוד מיזמי תחבורה ענקיים בחיפה, מותח ביקורת נוקבת על מדיניות העירייה בראשותה של קליש, אך מתחמק מהשאלה האם נראה אותו בקרוב בזירה הפוליטית המקומית
זה סיפור מופלא על תלמיד בית הספר בסמ"ת עם בעיות קשב וריכוז, שהתקשה להתמיד בלימודים והיה כפסע מלהרים ידיים, ועל החונך שהוצמד לו, נכה צה"ל ממלחמת לבנון הראשונה, שביחד מראים לעולם שבאמת אין דבר העומד מול הרצון להצליח ולנצח
"לעולם לא אוכל לסלוח למפלצת הזאת וגם לא למפלץ היותר 'עדין' ממנה, אבל זה יחסי. אני מצטערת על כל מה שהם גרמו לנשים ההן. אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגשתי בילדותי ולא עלה בדעתי להציל". בגיל 33, כשהיא אימא לשלושה ילדים, שוברת א' שתיקה, ומספרת, לראשונה, על החיים כילדה בבית שהתפרנס מסחר בנשים: "גדלתי בבית זונות, תרתי משמע, על כל המשתמע מכך". מסמך מצמרר
הוא הדור ה-17 בארץ, אבל יודע לספר רק על תשעה דורות לאחור. את ילדותו העביר בבית יתומים ברחוב אלנבי. סבו, ערבי-נוצרי, הוא ניצול שואה עם מספר חרוט על הזרוע, שחב את חייו לקצין בריטי. הוא אב לבן ובת, שניהם מאומצים, ומתפרנס מעבודותיו כעורך ספרים, מתרגם ומורה דרך. סיפורו של אלברט יעקוב שזור בתולדות משפחתו הענפה ובעיקר באהבת הארץ ואנשיה
במשך כארבעה עשורים ידע הצלם מיקי אופק שאביו נטש את אימו ואותו, כשהיה בן שלושה חודשים. בבית שבו גדל היה אסור לדבר עליו או לשאול. מפגש עם מתקשר לפני כשנתיים טלטל את עולמו, והוא יצא לחפש את קברו של אביו. בדרך, הוא גילה שיש לו עוד שישה אחים ואחיות ושהמעט שסיפרו לו על אביו לא היה מדויק
הילדות בעיירת פיתוח, הבית המזרחי בעל ההשקפות השמאליות, המחאה החברתית של קיץ 2011 שטלטלה אותה והניעה אותה לפוליטיקה ולעשיית צדק, הסכסוכים המתוקשרים עם חברתה לסיעה במועצת העיר, ראש העירייה עינת קליש רותם. והחלום להיות, יום אחד, שרת השיכון או שרת הרווחה. ח"כ נעמה לזימי מדברת בגילוי לב על הכל (כמעט)
היא רוקסן רוז, יהודייה שעלתה לארץ לפני 15 שנים מצרפת, וממש עכשיו סיימה תואר ראשון בעיצוב פנים בשנקר. הוא נביל חנא, ערבי נוצרי מהכפר ראמה בגליל, שף, בעל רזומה עשיר במסעדות הכי נחשבות בארץ. הם נפגשו לראשונה לפני כשבע שנים, כשעבדו ב"בראסרי" של רותי ברודו בתל אביב. מאז הם מנהלים זוגיות לתפארת, ובשבועיים האחרונים גם את הבר הקולינרי Rive West שפתחו בעיר התחתית
היא בת 45, אמא לחמישה בנים, בעלת תואר דוקטור במדעי המדינה, חברת ליכוד במישור הארצי וחברת סיעת "יונה יהב וצעירי חיפה" במישור המקומי. בריאיון ראשון מאז הושבעה כחברת מועצת העיר חיפה, היא מותחת ביקורת נוקבת על קליש רותם ואומרת שנבחרה רק בזכות הינדוס התודעה של התושבים, וההפגנות האלימות לא היו קורות אילו יונה יהב היה ראש העיר. ד“ר אור ברק, נעים להכיר
היא הייתה במקום הכי נמוך שאפשר סביב סמים ואלכוהול, כשקצינת הביקור הסדיר שלחה אותה לפגישה עם מנהלת תיכון עתיד-עוצמה. היא הסכימה להישאר כיתה כדי להשלים פערים לימודיים, וכך מצאה את עצמה בת יחידה בחברת בנים במגמת מכונאות רכב. כיום אטל מור עושה את כיתות י"ג-י"ד ועובדת לפרנסתה במפעל, בונה מנועים, מפרקת ומרכיבה חלקים, ובעיקר חולמת בגדול
הילד שהמורים אמרו עליו שלא ייצא ממנו כלום, שלא יכול ללמוד כשמישהו אחר מלמד אותו ושסיים תיכון בלי תעודת בגרות – הוא היום מורה לפיזיקה חמש יחידות בריאלי בבית בבירם, מתרגל באוניברסיטה ולומד לתואר שני במכון ויצמן בתוכנית למורי פיזיקה מצטיינים. חוץ מזה, בלילות, כשהוא זונח את ענייני היום, הוא הופך לחיית במה כגיטריסט בלהקת מחווה לבון ג'ובי. קבלו את המורה סער ניב
גיבור ספרו החדש של איציק חדד סובל מחסימה נפשית. הוא אינו מסוגל להגיד לבת זוגו "אני אוהב אותך". כדי להתגבר על הפחדים ולשקם את היחסים הזוגיים הוא מוצא את עצמו על ספת הפסיכולוגית. העלילה המצחיקה והמרגשת, שרבים יזדהו איתה, מתרחשת ברובה בקרית ים, העיר שבה גדל הסופר
הוא היה הילד השמן שהילדים אהבו ללעוג ולהציק לו. הרגיש דחוי ושקוף. אחרי שקיבל במבחן במתמטיקה ציון של 18 (מתוך 100), הסכים, בעצת יועצת בית הספר, לעבור לכיתת מב"ר, ואז גם הגיע השינוי הגדול. על הקשיים והמכשולים הרבים שהיה עליו לצלוח, עד לרגע שבו היה הכי שלם עם עצמו, מספר עמית בר-נוף בסרט גמר במסגרת המגמה לקולנוע ותקשורת בתיכון עירוני ה'
כשהיא בשיא הקריירה שלה בסוכנות ביטוח, החליטה זהבה אהרון שדי לה ושהגיע הזמן לפרוץ החוצה לעולם. סיור עם חברה בשוק הפשפשים חיפה גרם לה להתאהב מאז היא שם, בחנות הווינטג' שלה, "בובה זהבה". על השוק שהיא כל כך אוהבת, היא אומרת שעבר שינוי מדהים בתשע השנים האחרונות, אבל עדיין לא זוכה למלוא ההכרה שמגיעה לו
הראל דודסון, מכוכבי "נינג'ה ישראל", תומר הכהן, דוגמן ושחקן בתחילת דרכו, והאחים אור ועידו אביטל, בעלי מוסך, חברו יחדיו ופתחו בצ'ק פוסט את מתחם הנינג'ה המקצועי הראשון בחיפה ובצפון והגדול ביותר בארץ. דודסון, שנפל למים בחצי הגמר של העונה האחרונה, חושף סודות מאחורי הקלעים (שקשוקה) ומגלה שכל נפילה היא בעצם שיעור, החוכמה היא רק לדעת איך ליפול
החיים כילד במשפחת עולים חדשים ברחוב אלנבי, ממש על צלע ההר, המקומות, משחקי הילדות, הדמויות וההחלטה שקיבל כנער לעבור לקיבוץ, שבו הוא מתגורר עד היום – כל אלה שזורים בספרו החדש של אברם קנטור, "ילד אחד מההר", שראה השבוע אור בראיון ל"כלבו – חיפה והקריות" הוא משתף בזיכרונותיו ובסיפור חייו, סיפור שהוא במידה רבה הסיפור של הדור ההוא שגדל בשכונת קרית אליעזר בימיה הראשונים של המדינה
בספטמבר האחרון, בין הסגרים, מצאו את עצמם אנה ובני ירושבסקי מחוסרי עבודה, סגורים בבית עם בנם בן ה-3. הם החליטו לעשות מהלימון לימונדה ולהפוך את התחביב שלהם למקצוע, ופתחו בעיר התחתית את החנות Ray's Heritage, המציעה אוסף עצום של תקליטי יד 2. "להגיע לפה זו חוויה אחרת", הם אומרים, "אנשים נכנסים לפה עם עיניים נוצצות, וזה כיף לגמרי"
לפני 20 שנה, כשהחליט שהוא פותח את הסניף החיפאי של רשת הסופרמרקטים שלו במגדל הנביאים הכמעט נטוש, אמרו עליו שהוא משוגע, כי מי פותח עסק במבנה שרק יונים מקננות בו. אבל הוא התעקש, ומאז הוא לא מפסיק לחלום, ולהגשים בגדול * איש העסקים סמיר מאי, שמחלק את זמנו בין דירות יוקרה בחיפה, תל אביב, קייב, אודסה ולונדון, חושף את סודות ההצלחה
