פעם היו בחיפה מקומות שעברו לידם. היום הם מקומות שהולכים אליהם. קטעי חוף שהיו סגורים הפכו לטיילות, שטחים פתוחים קיבלו שבילים וגינון, נחלים שנדחקו לשולי העיר חזרו אל הנוף, וגנים שכונתיים שודרגו והפכו לחלק מחיי היום-יום.
בחיפה, שבה ההר יורד אל הים והוואדיות חוצים את העיר, התהליך הזה בולט במיוחד. במשך שלושה עשורים השתנה גם המרחב העירוני של חיפה – מקו החוף אל הוואדיות, מהפארקים הגדולים ועד הגנים השכונתיים. חברת יפה נוף הייתה שותפה לתכנון, לניהול ולביצוע של חלק מהמהלכים האלה, מפארק הכט וטיילות החוף, דרך שיקום נחלים ושטחים פתוחים ועד גנים, מתקני ספורט ומרחבים מוצלים בשכונות.
כשהעיר פוגשת את הים
אולי המקום שבו השינוי הזה בולט יותר מכל הוא קו החוף. פארק הכט הפך לאחד המרחבים הציבוריים המרכזיים בחיפה – מרחב רחב שמחבר בין הים לעיר ומאפשר הליכה, רכיבה, ספורט, משחק ופנאי. הפארק נחנך ב-2008 על פני כ-75 דונם, והיה כבר עם הקמתו מרחב ציבורי משמעותי במבואותיה הדרומיים של העיר. כמעט שני עשורים אחר כך, קשה לדמיין את רצועת החוף העירונית בלעדיו.
מספיק להגיע לכאן בשעת אחר הצהריים כדי להבין את השינוי. על שביל אחד רוכבת משפחה על אופניים, על הדשא נפרשות שמיכות לפיקניק, ילדים רצים בין מתקני המשחקים ובמרחק של כמה מטרים עוברים רצים והולכים מול הים. מה שהיה פעם בעיקר חלק מהדרך אל חיפה, הפך למקום שבאים אליו במיוחד.
מצפון לפארק נמצא תל שקמונה, וגם הוא הרבה יותר מטיילת. לאורך רצועת חוף של כ-80 דונם שולבו שבילי הליכה ורכיבה עם שיקום צמחיית החוף ושמירה על ערכי הטבע, הארכיאולוגיה והנוף. כך נוצר מקום שבו הפארק העירוני, החוף והטבע מתחברים כמעט בלי גבול ביניהם.
אל הרצף הזה מצטרפת טיילת הבה"ד ע"ש חולדה גורביץ' בבת גלים. פתיחתה השלימה קטע משמעותי ברצף הטיילות העירוני לאורך החוף והפכה שטח שהיה במשך שנים מאחורי גדר למרחב פתוח לציבור. מה שהיה פעם קטע חוף שלא ניתן היה לעבור בו בחופשיות, הפך לחלק ממסלול עירוני ארוך שאפשר ללכת ולרכוב בו.
ובצד אחר של העיר נמצאת טיילת החוף בקריית חיים (חוף נאות) – מקום ציבורי שונה באופיו, אבל חלק מאותה תפיסה: החוף אינו רק הקצה של העיר אלא מקום שהעיר צריכה לפגוש. לאורך השנים נוצרו בחיפה עוד ועוד מקומות שבהם אפשר ללכת, לרכוב, לשבת ולהישאר מול הים.
פארק שכולם יכולים להיות בו
בתוך פארק הכט נמצא גם סיפור חשוב לא פחות – סיפור הנגישות. הפארק המונגש שהוקם במקום על ידי חברת יפה נוף נועד לאפשר לילדים ולמבוגרים עם מוגבלויות ליהנות ממשחק, כושר ופנאי לצד כלל הציבור. הוא כולל מתקני משחק וכושר מותאמים, ריהוט ושירותים נגישים, ולצדם מערכת הכוונה קולית המאפשרת לאנשים עם לקות ראייה להתמצא במרחב, לקבל מידע על המתקנים ולדעת כיצד להגיע אליהם.
גם מתקני המשחק תוכננו כך שהחוויה תהיה משותפת ולא נפרדת. בין היתר הותקנה קרוסלה המאפשרת גם לילדים המשתמשים בכיסאות גלגלים לעלות עליה וליהנות מהמתקן יחד עם ילדים אחרים. אלה פרטים שנראים אולי קטנים, אבל הם אלה שהופכים את המילה "נגישות" ממשהו שכתוב בתוכנית למשהו שאפשר להרגיש בשטח.
הפרויקט מבטא שינוי בתפיסה שלפיה הנגישות אינה תוספת שמגיעה בסוף התכנון. היא צריכה להיות חלק ממנו כבר מהשלב הראשון. במקום ציבורי, השאלה אינה רק מה בנו, אלא גם מי יכול להשתמש בו. כאן, למשל, ילד עם מוגבלות יכול להגיע למתקני המשחקים ולשחק לצד חבריו – דבר שלא תמיד היה מובן מאליו במרחבים ציבוריים.
להחזיר את הנחל לעיר
אבל הריאות הירוקות של חיפה אינן נמצאות רק ליד הים. אחד המאפיינים הייחודיים של העיר הוא רשת הוואדיות והנחלים שחוצים אותה. במשך שנים נתפסו חלק מהשטחים האלה בעיקר כשוליים של העיר. העבודות לשיקום ואדי רושמיה, כחלק מפיתוח פארק נחל גיבורים, ושיקום נחל שיח מבטאות גישה אחרת – לראות בנחל ובשטחים הפתוחים חלק מהמרחב העירוני ולא מקום שעוברים לידו. העבודות בוצעו כחלק מפיתוח תשתיות התחבורה בסביבה וכנדבך אינטגרלי של עבודות להקמת דרך נחל הגיבורים ומנהרות הכרמל.
בחיפה החיבור הזה מקבל משמעות מיוחדת. הטבע אינו נמצא רק מחוץ לעיר, הוא חודר לתוכה. ואדי יכול להתחיל בין בתים, לרדת בין שכונות ולהתחבר למערכת של שבילים, דרכים ושטחים פתוחים. כאשר מחזירים אליו שבילים, צמחייה ונגישות, מחזירים למעשה עוד חלק מהעיר לתושבים.
התפיסה הזו צפויה לקבל ביטוי רחב עוד יותר בפארק נחל גיבורים. על פי התוכנית שאושרה לפרויקט מדובר בפארק עירוני רחב היקף, בשטח של כ-100 דונם, שעתיד לשלב טבע, פנאי, שבילי הליכה, מתקני פעילות ואגם אקולוגי.
"הייחוד של חיפה נמצא במפגש הנדיר שבין הר, ים, ואדיות ושכונות", מסביר ראש עיריית חיפה יונה יהב. "אין עוד עיר בישראל שהטבע שזור כך בתוך המרקם העירוני שלה, ולכן האחריות שלנו היא לא רק לשמור עליו, אלא לפתוח אותו לציבור ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום. זו גם הדרך שאני מוביל כראש עיר. כשאנחנו פותחים את העיר אל הים, משקמים ואדי, מפתחים טיילת או מקימים פארק, אנחנו מחזירים לתושבים מרחב ששייך להם ומייצרים איכות חיים אמיתית. זו התפיסה שמובילה אותנו – עיר שבה הטבע והמרחב הציבורי אינם תפאורה, אלא חלק מהחיים עצמם. נמשיך לחזק את החיבור הייחודי הזה ולהבטיח שחיפה תישאר העיר הירוקה, הפתוחה והיפה בישראל".
הירוק יורד לשכונות
העשייה בתחום אינה מסתכמת בפרויקטים הגדולים. לצד עבודות לפיתוח השטחים הציבוריים בשכונת רמת הנשיא ובגן ציבורי שבלב שכונת רמת חן, מקודמות כיום עבודות גם במרחב מורדות פרויד. גן בנימין עובר תהליך חידוש, גן אלי כהן בשכונת שפרינצק שודרג, ובקריית חיים שולבו מתקני נינג'ה במרחב העירוני. בקריית אליעזר, בסמוך לבית הספר מזור, פותח מתחם משחקים וכושר. גם בשדרות דגניה הייתה יפה נוף אחראית לתכנון ולביצוע עבודות הפיתוח, שכללו טיילת וגינון באי התנועה הרחב שבלב השדרה.
והעיסוק בירוק אינו חדש. הרבה לפני שהצללה, הליכתיות ומרחב ציבורי ירוק הפכו למילים מרכזיות בשיח העירוני, הפיתוח הנופי כבר היה חלק משמעותי מפרויקטים של יפה נוף בחיפה. כבר לפני שני עשורים, בשנת 2005 לבדה ניטעו במסגרת הפרויקטים שבמרחב המטרופולין ובעיר חיפה, כ-3,200 עצים וכ-130 אלף צמחים נוספים – קנה מידה שממחיש עד כמה פיתוח המרחב הירוק היה כבר אז חלק מעיצוב העיר והסביבה שבלב המטרופולין.
אלה פרויקטים קטנים בהרבה מפארק הכט או מטיילות החוף, אבל דווקא בהם ההשפעה מורגשת בצורה הישירה ביותר. מי שלא צריך להיכנס לרכב כדי לקחת את הילדים לפארק, מי שמוצא גינה מטופחת כמה דקות מהבית או מי שפוגש מתקני ספורט חדשים בדרך הביתה – מרגיש את השינוי במקום שבו הוא חי.
גם הרחוב צריך צל
לפעמים השינוי מתחיל בדבר בסיסי יותר – עץ. שדרות אח"י אילת בקריית חיים הן דוגמה לכך. הרחוב הוא עורק מרכזי בשכונה, עם מסחר, שירותים ציבוריים ותנועת הולכי רגל. במסגרת עבודות הפיתוח וההצללה תוכננה נטיעה של כ-40 עצים חדשים, כחלק מהמאמץ לשפר את תנאי השהייה ברחוב.
עבור מי שהולך ברחוב בקיץ, הצל הוא לא פרט שולי. הוא חלק מהיכולת להשתמש ברחוב לאורך היום. רחוב שיש בו צל מאפשר ללכת, לעצור ולהישאר בו. רחוב שאין בו צל עלול להפוך בשעות החמות למקום שרק מנסים לעבור בו מהר ככל האפשר. עץ, מדרכה מוצלת או פינת ישיבה אולי אינם נראים כמו פרויקט גדול, אבל הם משפיעים על האופן שבו רחוב מרגיש ומתפקד עבור מי שעובר בו בכל יום.
לא רק איך חיפה נוסעת – גם איך היא חיה
במבט לאחור על 30 שנות פעילות, קל להיזכר בכבישים, בגשרים, במנהרות ובמסילות ששינו את חיפה. אבל העיר השתנתה גם במקומות שבהם לא צריך לנסוע כדי להרגיש זאת – בפארק, בטיילת, בגן, בשביל ובנחל
ראש עיריית חיפה יונה יהב: "עיר טובה נמדדת לא רק בכבישים, בגשרים ובתשתיות שמאפשרות להגיע ממקום למקום, אלא בראש ובראשונה באיכות החיים שהיא מעניקה לתושביה. פארק ליד הבית, טיילת פתוחה אל הים, שביל מוצל, ואדי נגיש או גינה שילדים יכולים לשחק בה הם תשתית עירונית לכל דבר. במשך שלושה עשורים יפה נוף הייתה שותפה מרכזית בפיתוחה של חיפה ובהקמת פרויקטים ששינו את פניה ונשארו כאן לדורות. המשימה שלנו עכשיו היא להמשיך את הדרך הזאת ולהרחיב אותה. להשקיע בעוד שטחים ירוקים, בעוד מרחבים ציבוריים איכותיים ובעוד חיבורים בין השכונות, ההר והים. אנחנו רוצים שחיפה תהיה עיר שטוב לחיות בה, לגדל בה ילדים, ללכת בה ברגל, לפגוש בה אנשים ופשוט ליהנות ממנה".
יו"ר יפה נוף ד"ר אסף גסטפרוינד: "אנחנו לא בונים רק תשתיות שמאפשרות לעיר לנוע, אנחנו בונים את המרחבים שמאפשרים לה לחיות. חיפה היא עיר של הר, ים, טבע ושכונות, והתפקיד שלנו הוא לחבר בין כל אלה ולוודא שהתשתיות שאנחנו משאירים אחרינו משרתות את התושבים גם הרבה אחרי שהעבודות מסתיימות."
במשך 30 שנה עסקה יפה נוף בבניית התשתיות שמחברות את חיפה. לצד הכבישים והגשרים נבנו גם מקומות שמחברים את התושבים לעיר שלהם – לים, לטבע, לשכונה ולמרחב הציבורי. מקומות שבהם אפשר לטייל, לשחק, לשבת או פשוט להיות. כי בסופו של דבר, עיר טובה אינה רק עיר שקל להגיע בה ממקום למקום. היא עיר שיש בה סיבה לעצור בדרך.
חיפה הירוקה במספרים
כ-8 ק"מ – רצף טיילות החוף, מחוף זמיר ועד לחוף השקט
כ-30 מיליון שקל – עלות הקמת טיילת הבה"ד ע"ש חולדה גורביץ'
כ-7.5 מיליון שקל – ההשקעה בהקמת הפארק הנגיש בפארק הכט, המשתרע על שטח של כ-2.5 דונם
כ-100 דונם – השטח המתוכנן לפארק נחל גיבורים
בפרק הבא: איך בונים שכונה לפני שיש בכלל שכונה? בנאות נבון, התשובה מתחילה הרבה מתחת לאספלט – בתשתיות, בכבישים, בניקוז ובחיבורים שצריכים להיות מוכנים הרבה לפני שהדייר הראשון נכנס הביתה.
תגובות