כ-2,000 איש השתתפו אמש (ראשון) במרכז הקונגרסים בחיפה באירוע "שבילי האור", לציון שלוש שנים לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הערב, שהופק על ידי אגף התרבות במינהל חינוך, תרבות וספורט בעיריית חיפה, הוקדש לזיכרון, לכאב ולרוח המאפשרת להמשיך ולצמוח גם מתוך התקופה הקשה שעברה על החברה הישראלית.
במרכז הערב עמדה הופעתה של שורדת השבי והתצפיתנית אגם ברגר, שנחטפה ב-7 באוקטובר ממוצב נחל עוז ושוחררה לאחר 482 ימים בשבי חמאס. ברגר ניגנה בכינור והביאה אל הבמה את סיפורה האישי ואת כוחה של המוזיקה כמקור לביטוי, לזיכרון ולתקווה.
ראש העיר יונה יהב פנה אליה בנאומו ואמר: "אגם, בשם העיר חיפה – אנחנו מצדיעים לך. את גיבורת ישראל. והכינור שלך הערב הוא הרבה יותר מכלי נגינה. הוא קול של חיים. קול של מי שעברה את החושך ובחרה להמשיך להשמיע מוזיקה".
במהלך הערב הובאו סיפוריהם של הנרצחים והנופלים, לצד מסרים של זיכרון, תקווה ותקומה. לצדה של ברגר הופיעו אברהם טל, אמיר דדון, דיקלה, ירדנה ארזי ונונו בקטעי שירה. לאורך האירוע שולבו שירים, סיפורים, קטעי נגינה ומפגשים אישיים, שחיברו בין הזיכרון והאובדן לבין התקווה והמשך החיים. לצד האמנים הופיעו 24 נגנים, להקת זרוע הים, תזמורת מרכז יובל למוזיקה, להקת הנוער חיפה וסטודיו JUST DANCE.
ירדנה ארזי באירוע (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)
בפתח האירוע הוצגה תערוכה שהוקדשה ליצירתה של ענבר הימן ז"ל – האמנית והמעצבת שנרצחה ב-7 באוקטובר וגופתה נחטפה ממסיבת הנובה. התערוכה אפשרה למשתתפים להיחשף ליצירתה ולכישרונה של הימן ולחבר בין זכרה לבין העשייה האמנותית שהיתה חלק משמעותי מחייה. במהלך הערב הוקרן גם סרטון שתיאר את חייה ואת עבודתה האמנותית לאורך השנים.
התערוכה שהוקדשה לענבר הימן ז"ל (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)
יהב התייחס בנאומו לאירועי 7 באוקטובר ולתחושת הביטחון שהתערערה בעקבותיהם: "יש רגעים שבהם המילים קטנות מכדי להכיל את גודל הכאב. 7 באוקטובר הוא רגע כזה. רגע אפל בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי. יום שבו, אחרי 75 שנות עצמאות וריבונות, מצאנו את עצמנו שוב נרדפים בבתינו, חסרי הגנה, נאבקים על חיינו ועל חיי ילדינו. לשעות ארוכות ואיומות, הביטחון שהיה מובן מאליו התערער. התחושה שיש מדינה ששומרת עלינו נסדקה".
יהב הוסיף: "דווקא מתוך השבר הגדול הזה התגלה שוב כוחו העצום של העם הזה. באותן שעות מרות, במקומות רבים לא היתה מדינה – היה עם; לא היה צבא – היו חיילים. ולמשפחות השכולות אני אומר – אנחנו מחבקים אתכן. אנחנו יודעים שהחיים השתנו לעד, ושהגעגוע נמצא בכל יום ובכל רגע. ובתוך הכאב העצום, אתן ממשיכות לקום, לאהוב, ליצור ולחיות – ולשאת איתכן תמיד את מי שאיננו".
במהלך הערב נשאה דברים ציפורה חיות, אמו של סרן עמית חיות ז"ל, שנפל בקרב בדרום לבנון ב-26 באוקטובר 2024. בדבריה תיארה חיות את ההתמודדות האישית והמשפחתית עם נפילת בנה: "עמית הוא בן הזקונים שלנו, ואנחנו חיים את השכול מדי יום ביומו. עם כל הקושי הבלתי נתפש, החור בלב של כולנו, והגעגועים העזים לעמית ולחיים שהיו לנו לפני נפילתו, אני מרגישה שאנחנו בוחרים כל יום ויום בחיים ולא בשכול ובעצב. אנחנו בוחרים כל יום מחדש להיות הורים טובים לילדינו וסבא וסבתא טובים לנכדינו. חברים טובים לחברינו ושכנים טובים לשכנינו. השכול מחדד את הצורך בכך והמורשת של עמית – חסד וצדקה – מסייעים לנו בבחירה המחודשת הזאת, מדי יום ביומו. כל זאת בד בבד עם המשימה שלנו להנציח את עמית ואת פועלו".
חיות ז"ל גדל בשכונת נוה שאנן, למד בבית הספר היסודי רמב"ם ובהמשך בישיבה התיכונית יבנה. עם גיוסו לצה"ל התעקש לשרת כלוחם בחטיבת גולני. לאחר שחרורו למד בטכניון לתואר ראשון כפול במדעי המחשב ובמתמטיקה. ב-26 באוקטובר 2024 עמד חיות בראש חייליו במשימה קרבית בכפר עיתרון בדרום לבנון. במהלך הפעילות ירה בו מחבל והוא נהרג. חיות היה בן 29 בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה והותיר אחריו הורים ושלושה אחים.
ציפורה חיות, אמו של סרן עמית חיות ז"ל (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)
במהלך הטקס הוקרן גם סרטון לזכרו של סמל תומר קרן ז"ל, שנפל בקרב ב-19 בספטמבר 2024, והוא בן 20 בנופלו. קרן גדל והתחנך בשכונת אחוזה, למד בבית הספר היסודי זיכרון יוסף ובבית הספר עירוני ה'. ב-10 בדצמבר 2023 התגייס קרן לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני. ב-19 בספטמבר 2024, במהלך פעילות מבצעית סמוך למוצב פרג שברכס רמים, פתחה חוליית מחבלי חיזבאללה באש לעבר הכוח באמצעות טיל נ"ט. קרן נפגע מרסיס ונהרג במקום. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה והותיר אחריו הורים ואח.
הרב אליהו בלום, רב קהילת נוה שאנן ורב בית הכנסת "רמב"ם", קרא במהלך הטקס את תפילת "יזכור".
באירוע השתתפו גם סגני ראש העיר, מנכ"ל העירייה דוד לוריא, חברי מועצת העיר, משפחות שכולות ואנשי כוחות הביטחון.
תגובות