מגזין

אין כמו הכנאפה של חיפה
אין כמו הכנאפה של חיפה
עם ג’יבנה, גבינת עזים, גבינה מחלב בקר, מוצרלה, ברינזה או גבינה טבעונית, עם גלידה או בלי גלידה, עם צבע מאכל או בלי צבע מאכל, בוואדי ניסנאס, בשוק תלפיות, במושבה הגרמנית או במטבח בבית - טרנד הכנאפה שוטף את העיר
מאת: בועז כהן וחגית הורנשטיין
גיא ארבל. "הפרויקטים שנופלים עלינו משאירים הרבה מקום לעוף"

“זכינו לשפץ את הבניין הכי חשוב בחיפה”

גיא ארבל – דור שלישי לאדריכלים – הוא האיש שהופקד על תכנונו של בניין שוק תלפיות. עם המיזמים שלו נמנים גם פרויקט “אוונגרד” (לשעבר מלון לב הכרמל), מלון קדם של היזם שלום שטרית, ובית המלון והמסעדה התת ימיים באילת. ומה הוא חושב על מצב הנדל”ן בעיר? “חיפה היא עיר התמ”א”

דירה ריקה. יכולה להישאר במצב הזה במשך תקופה ארוכה (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

תקועים: המוכרים לא מצליחים למכור, הקונים יושבים על הגדר

ההגירה השלילית, חוסר האטרקטיביות, החלום התל אביבי, המשיכה אל ערי הלוויין, מחירי הדירות הגבוהים, הביקושים הנמוכים, מצוקת החניה והאופי החיפאי המפונק. כל הסיבות לכך ששוק הנדל”ן בחיפה מתקשה להמריא

צילי גלעדי בגלריה אנה פורטה . "את יכולה להיות אשה חזקה ועדיין לבכות" (צילום: חגית הורנשטיין)

“פרעתי את החוב שלי ליקום מבחינת טעויות ואכזבות”

סיפור חייה של צילי גלעדי מורכב משיאים ומתהומות. מעבר לחו”ל בעקבות החבר הראשון, חזרה לארץ, רכישת מקצוע, נישואים, מעבר נוסף לחו”ל, ילדים, פרידה, שוב חזרה לארץ, מוות של ההורים, ריקון חשבון הבנק על ידי בן הזוג וחיים מהיד לפה, עד לפתיחתה של גלריית אנה פורטה שהפכה מחלום למציאות. מעבדות לחירות, הגרסה המודרנית

יין הוא תבנית נוף הולדתו (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

דרכים צדדיות על שולחן הסדר

המסורת דורשת מאיתנו לשתות ארבע כוסות לפחות במהלך סדר הפסח, וזוהי הזדמנות טובה לסקור את המגמות השונות של ייצור היין בארץ ולבחון אם אתם מעדיפים קברנה סוביניון קלאסי ואלגנטי שמחקה את אירופה או יין הרפתקני מזנים לא שגרתיים. שי אילן נותן בהם סימנים

דניאל אדלר טריפון. "זה מה שאנחנו אוהבים לעשות - להאכיל אנשים ולשמח אותם”

בייק אוף, גרסת המציאות

לפני ארבע שנים ייסדו דניאל אדלר טריפון ויאריק פטרנקו את מאפיית ברדא, ומאז הם לא נחים על השמרים, תרתי משמע. ואין הוכחה טובה יותר להצלחה מאשר התורים המשתרכים בכל בוקר ברחוב הנמל מחוץ לחנותם הקטנה רק כדי לזכות בפרצל או בבריוש או בלחם כפרי היישר מהתנור

דדי פרלמוטר. "כרגע יש לי רעיונות, כמו בסטארט אפ" (צילום: חגית הורנשטיין)

“אני לא שותה אלכוהול אז לא אפתח בקבוק שמפניה”

דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, בדרך להיות חבר כנסת כמספר 2 ברשימת גשר של אורלי לוי אבקסיס. מה הוא רוצה לשנות, האם יישב בקואליציה של בנימין נתניהו או אולי בזאת של בני גנץ, מהם הנושאים החשובים לו ואיך הוא מתכנן לחגוג אם ייכנס לכנסת

מליאת הכנסת. חיפה לא על המפה (צילום: אוליבייה פיטוסי)

כך ירדה קרנה של חיפה בפוליטיקה הארצית

מדיניות ההפרטה שגרמה לאיבוד כוחם של ההסתדרות, מועצת פועלי חיפה וועדי העובדים התפתחות של אזורי תעשייה שהובילה לצמצום השפעתו של המרכז התעשייתי בחיפה התחזקות הליכוד על חשבונה של מפלגת העבודה שזוהתה במשך שנים עם העיר והתעצמותה של מדינת תל אביב שהפכה את חיפה לפריפריה בהכחשה למה לי פוליטיקה עכשיו?

הכנסת. שם מתקבלות ההחלטות על חיפה (צילום: בני גם זו לטובה)

אל: הממשלה העתידית. הנדון: דרישותיה של חיפה

יותר מכפי שעתידה של חיפה תלוי בשלטון המוניציפלי שלה, הוא זקוק להתערבות ממשלתית כדי להסיר חסמים שבולמים פרויקטים מתוכננים ולפתח פרויקטים עתידיים שיובילו לפריחתה. “כלבו – חיפה והצפון” מפרט חמש דרישות של העיר מהממשלה שתקום, שמימושן יחלץ אותה מההווה האפור שלה. רוצים את הקול שלנו גם בכנסת הבאה? תנו לנו עיר פתוחה לים, פארקים ותחבורה ציבורית יעילה

שי שאול ובניין הקזינו בבת גלים. “נכנסתי פנימה עם קונסטרוקטור ועם קסדה על הראש. זה חונק” (צילום: חגית הורנשטיין)

“אם הקזינו היה קיים הוא היה מאיר את העיר”

שי שאול היא רק בת 22 וכבר בעלת תואר באדריכלות ובעיצוב פנים מאוניברסיטת פירנצה. על פרויקט הגמר שלה, שעוסק במבנה הקזינו המוזנח בבת גלים ושכולל מוזיאון, גלריה, ארכיב, ספרייה, בר-קפה ומסעדה, היא קיבלה את הציון A פלוס ותואר מצטיינת דיקן. והכל בזכות סבתה המנוחה

ימי בר. "אצלי יוכלו ללמוד גם אופרה, גם רוק אנד רול, גם פאנק וגם מוזיקה ישראלית ישנה שעד היום נפלה בין הכיסאות” (צילום: חגית הורנשטיין)

“אם יבוא שלום הוא יבוא מחיפה ומהדר”

ימי בר הוא הכל – גם מורה לפיתוח קול, גם מורה לנגינה, גם פעיל חברתי וגם חיה פוליטית. המעבר שלו מתל אביב לרמת גן, לירושלים, לחיפה בכלל ולהדר בפרט, עיצב את אישיותו שאליה נחשפים רבים ברשתות החברתיות, אבל הוא בכלל טוען: “מי שמכיר אותי רק מהפייסבוק לא ממש מכיר אותי”

מסיבה של ליין ערבנג'י (צילום: בועז כהן)

כך הפכה חיפה לבירת התרבות הערבית-פלסטינית בישראל

שלושה מתחמי בילוי מלאים בבליינים, עשרות סופרים, משוררים, שחקנים ומוזיקאים שיוצרים בלי הפסקה, מסעדות שף שנפתחות בכל פינה, ברים שפועלים לאורך כל שעות הלילה וליינים של מסיבות שלא היו מביישים את המועדונים התל אביביים. מהם הגורמים לכך שדווקא חיפה, להבדיל מערים מעורבות אחרות, הפכה למחוללת של התהליכים התרבותיים במגזר הערבי?

דוד עציוני. “אין לי אגו. בעצם יש לי אגו, אבל הוא פחות גדול מאשר אצל פוליטיקאים אחרים" (צילום: בועז כהן)

הו הא מי זה בא?

לסגן ראש העיר דוד עציוני יש הרבה מה לומר. על עינת קליש רותם: “יכול להיות שהיא טועה הרבה, אבל אני מחזק אותה”; על רג’א זעאתרה: “למנות לסגן אדם שמתבטא נגד מדינת ישראל – אני לא יכול לתת לזה יד”; על התחזקות הציבור החרדי: “השתלטות חרדית לא תקרה במשמרת שלי”; ועל חוסר התמיכה מצדו של משה כחלון: “התבאסתי וזה כאב לי. זה היה לא נעים”. ריאיון עם ראש העיר הבא של חיפה?

אלעד איפרגן וניר טייר. "יש את עולם העיצוב ויש את עולם הייצור, ואלה הם שני עולמות שלא מתכתבים האחד עם השני" (צילום: חגית הורנשטיין)

תוך כדי תנועה

אלעד איפרגן וניר טייר הם חברים מאז הטירונות. בפעילות המבצעית האחרונה הכל השתבש, הם חטפו יריות, ואחד מחברי הצוות שלהם נהרג. בניסיון להשתקם הם טסו ללונדון וחזרו משם עם רעיון לעסק – חברה לניהול פרויקטים עיצוביים שנותנת גם שירותי תכנון וגם שירותי ביצוע — שהתפתחה והתרחבה עם הזמן. את מרכזם הם קבעו בעיר התחתית ומשם הם יוצרים דברים מופלאים. כעת הם מוכנים לכל אתגר

ליאת פרנקו. "אנשי החינוך, ההורים ורשויות האכיפה - אף אחד בסקאלה הזו לא יודע בדיוק מתי זה עובר את הרף הפלילי"

“הילדים שלנו נמצאים במרחבים מופקרים”

אלימות ברשת בקרב ילדים ובני נוער היתה נושא עבודת הדוקטורט של ליאת פרנקו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה והיא עסקה בהיבטים המשפטיים הקשורים לנושא. המסקנה שלה היא שהאחריות למניעת חשיפתם של הילדים לתכנים אלימים היא על ההורים, כי על החוק אי אפשר לסמוך

דותן ברום. "יש כאן המון היסטוריה, רק צריך לחפור ולהוציא את זה לאוויר העולם” (צילום: חגית הורנשטיין)

“זו ההיסטוריה של חיפה הגאה על רגל אחת”

לרגל פסטיבל חיפה השני להיסטוריה קווירית מספק דותן ברום הצצה אל חיי הקהילה הלהט”בית בעיר לאורך השנים – מהחיפוש אחר סקס בגן בנימין ובגן הזיכרון בשנות ה־50 וה־60, דרך אייקונים כמו זלמן שושי, גילה גולדשטיין וננסי שניידר, ועד לשנות ה־90 הסוערות שבמרכזם היסטריית האיידס ושורת רציחות של גברים הומוסקסואלים. ניפגש בבית הקהילות

מור יני. "מוזיקה קלאסית היא לא פופולרית מדי בישראל. זה לא כמו פופ ומזרחית” (צילום: שי סקיף)

“סיפרתי לחברים שניגנתי עם הפילהרמונית, והם שאלו מה זה”

מור יני בן ה־17 הוא הדבר הבא בעולם המוזיקה הקלאסית הישראלי. בגיל 12 הוא ניגן מול תורמים של קשת אילון בניו יורק, כעבור שנתיים עשה את זה בלוס אנג’לס, ולפני שנה ניגן כסולן עם התזמורת הפילהרמונית. ככה זה כשהחלום שלך הוא להיות יצחק פרלמן (או לפחות דיוויד גארת)

חני בוהדנה. “אף אחד לא גידל אותי, אני גידלתי את עצמי" (צילום: חגית הורנשטיין)

“החנות שלי היא כמו אשה”

מחנות הווינטג’ שלה בשוק הפשפשים משקיפה חני בוהדנה על חייה – התייתמותה מהוריה בגיל 12, העצמאות שפיתחה, הנישואים, הגירושים, הנישואים השניים, החנות הראשונה, השנייה והשלישית. עד כה היא הגשימה את חלומותיה, אבל זה לא מפריע לה להמשיך לחלום

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר