מגזין

"אני מורה מבטן ומלידה"
"אני מורה מבטן ומלידה"
30 שנה מחייו עשה דני פסלר במרכז החינוך ליאו באק - כתלמיד, כמורה ובמשך כ-18 שנה, בתפקיד המנכ"ל. בשנה וחצי האחרונות, מאז חזר לארץ משליחות בארה"ב, הוא משמש מנכ"ל רשת החינוך עתיד • שיחה על חזון, על חינוך, על חיפה ועל התוכניות לעתיד
מאת: חגית הורנשטיין
הטעם תפס עד מהרה את קהל הצרכנים. שוקולד ”השחר" (צילום: יח"צ)

קלאסיקה משוקולד

שוקולד "השחר העולה", שאותו מרחתם בפסח האחרון על המצה, הוא אותו השוקולד שהושק בשנת 1955 בלי שום שינוי במתכון. סיפורם של המפעל הוותיק הפועל במפרץ חיפה מאז קום המדינה ועד היום הזה ושל המשפחות שמאחורי ההצלחה

יוחנן וולך, שנת 2021, ובמדי נבחרת ישראל, 1970 (צילומים: יובל בוסין, משה מילנר - אוסף התצלומים הלאומי)

"אני נתתי ליעקב שחר את המפתחות של מכבי חיפה"

מאז חצה את הקווים בשנות ה-70 מהפועל חיפה ליריבה העירונית, הלב של יוחנן וולך לגמרי עם מכבי. בראיון ל"כלבו – חיפה והקריות" הוא מספר מדוע החליט בשעתו לעזוב את האדומים לטובת קבוצה שדשדשה בליגות הנמוכות, מדוע הפסיק ללכת למשחקי כדורסל ומדוע חזר למגרשי הכדורגל רק כשעברו לשחק בסמי עופר. מיוחד ליום העצמאות

שנות ה-70. חיה ארד בקבלת פרס "כינור דוד". סולנית להקת חיל הים (צילום: באדיבות חיה ארד-יונאי)

"נעמי שמר אמרה שהיא כותבת לי עוד שיר. לא זכיתי והיא לא זכתה"

במושגים של שנות ה-70 חיה ארד-יונאי, אז סולנית להקת חיל הים, הייתה מגה-סלב. השיר שהיה מזוהה איתה יותר מכל, "על אם הדרך", כיכב במצעדי הפזמונים ארבעה חודשים, מהם שלושה שבועות ניצב בראש. בראיון ל"לכלבו – חיפה והקריות" היא מספרת איך פספסה את החוזה השמן עם הד ארצי ומודה שחיידק השירה לא עזב אותה מעולם. מיוחד ליום העצמאות

הסצנה שהפכה לקאלט. "אדון ליאון"

"את חושבת שאת יכולה לשחק מרוקאית? אני צריך אחת מרציאנו"

סרטו של זאב רווח "אדון ליאון", שצולם בחיפה בשנות ה-80 הפך עם השנים לדוקומנט היסטורי, לאחר שמבנים רבים שצולמו בו והיו חלק מוואדי סאליב – אינם עוד. סמדר ברנר החיפאית, שגילמה בסרט את רחל מרציאנו, נזכרת כיצד לוהקה לתפקיד. "אני לרגע לא מצטערת", היא אומרת, "אחרי הסרט לא הייתה מונית שהייתי נכנסת אליה והייתי צריכה לשלם". מיוחד ליום העצמאות

עולים מכל קצות הגלובוס צבאו על החנות הקטנה (צילום: באדיבות "קפה גלידה יונק")

73 שנות איקרה

אם אתם אומרים "הולכים לאכול בגלידה" ומתכוונים לאוכל רומני ביתי, סימן שאתם חיפאים. הסיפור של "קפה גלידה יונק" מתחיל במלחמת העולם השנייה, כאשר ילד, "יונק" שמו, חבר לפרטיזנים ביערות וממשיך עד עצם היום הזה במסעדה שעדיין חיה ובועטת בעיר התחתית ומהווה מוקד משיכה לכל מי שמחפש אוכל רומני אמיתי * מיוחד ליום העצמאות

"ביקשתי גם אני להיות מגולחת. כמו אחותי". חנה גרוסמן

"היום שבו איבדתי את אלוהים"

חנה גרוסמן לא תשכח לעולם את היום שבו עמדה וצפתה כיצד ילדים מושלכים מקומות עליונות של בית חולים אל משאיות ונלקחים משם * אביה של יעל אורבך איבד באושוויץ את אביו ואמו, את שלושת אחיו, את אשתו ואת שני ילדיו * בטקס "לכל איש יש שם", שיתקיים מחר בכנסת, הן ידליקו נרות לזכר הנספים * נשות עדות

נשאבה לתוך הסצנה. ענת הר גיל (צילום: חגית הורנשטיין)

"רציתי משהו קטן. לא ידעתי שייצא מזה מרכז תרבות"

לפני ארבע שנים רכשה ענת הר גיל – אז עדיין עובדת באגף מערכות המידע בטכניון – חורבה בעיר התחתית. היא שיפצה אותה, מצאה בה מפלסים חדשים, חדרים נסתרים וקשתות חבויות, והפכה אותה למרכז תרבות ובילוי לתושבי השכונה, ובעיקר לילדים. "זה מפעל חיים", היא אומרת, ומספרת מה יהיה שם מעכשיו, אחרי הקלות הקורונה

אוריאל אשרוב. "דמיינתי איך הכל יהיה, מהמקרו עד המיקרו" (צילום: אנטולי קריניצקי)

"כדי לשמור על התשוקה והאהבה, כל ארוחה היא משהו אחר"

אחרי שעבד אצל שפים גדולים כמו עומר מילר, רן שמואלי והלל תווקולי, עיצב השף אוריאל אשרוב סגנון בישול משלו. לפני כחצי שנה, בעיצומה של מגיפת הקורונה, הוא עזב את ביתו בחולון ואת הגג שבו טיפח ערוגה לתפארת, ונחת בדירה בעיר התחתית שבה הוא מארח אנשים לארוחות מעשה ידיו. בוליבום, הגרסה החיפאית

אליהו כתב והציור של האוטובוס מתפוצץ. "את הציור הזו עשיתי במחתרת כי הילדים לא רוצים לראות את אבא שלהם בתוך האבל" (צילום: חגית הורנשטיין)

"ואז הבנתי שמיטל איננה, שאין לי ילדה"

לפני 18 שנה נרצחו מיטל כתב ועוד 16 ישראלים בפיגוע בקו 37 בשדרות מוריה. אליהו והדסה כתב, הוריה של מיטל, עדיין ממאנים להתנחם ומשחזרים את מאורעות אותו יום ארור שבו נקטפה בתם, חיילת משוחררת בת 20 שכל החיים היו עוד לפניה

סאם הנסליין. "אני יצאתי בזול, אבל יכול מאוד להיות שאחרים ייפגעו יותר, וזה לא שווה את זה" (צילום מתוך דף הפייסבוק של סאם הנסליין)

"הייתי דפוק. אני לא צריך עכשיו ציד מכשפות על החזירים"

סאם הנסליין, שתועד במשך דקות ארוכות כשהוא מלטף חזיר בר, לא האמין שהמפגש יסתיים עם פציעה חמורה ביד. כעת הוא מכה על חטא ומבקש להעביר מסר: "כל הפרסום הזה לא שווה את הפציעה. אסור להתעסק איתם, לא בשביל סלפי, לייקים או סתם סקרנות"

אלה איסקוב. "רוב המכרים והחברים הקרובים שלי הם לא דתיים" (צילום: סרגיי נרינסקי)

"מוזיקה זו שפה לכל דבר, והיא חוצה יבשות ועמים"

אלה איסקוב, החלילנית הראשית של התזמורת הסימפונית חיפה, עלתה לארץ בגיל 8, סבלה מקשיי קליטה, למדה מוזיקה ברעות, עברה לפנימייה למוזיקאים בהרצליה, נסעה ללמוד בפריז, ושם התקרבה לדת והפכה לחרדית. "תמיד היו לי הרהורים על משמעות החיים", היא מספרת, "ופתאום הבנתי שאפשר גם לקבל תשובות"

הוולנטיינ'ס דיי (צילום: shutterstock/IKO-studio)

אהבה (ואוכל) זה כל הסיפור

לכבוד הוולנטיינ'ס דיי שייחגג מחר ומתוך רצון להמשיך ולפרגן לעסקי המזון החיפאיים יצרנו את הפרויקט Mix and Match שבו הזמנו מארזי ארוחות בוקר, בראנצ'ים ומתוקים, התאמנו להם משקאות אלכוהוליים בהמלצתו של אנדריי סוידאן מספיישל ריזרב, ושידכנו לכל מארז לוקיישן חיפאי מהמם. לכם רק נותר להזמין את המארז האהוב עליכם ולבחור את המיקום הרומנטי

דליה גונן והפרלינים. "קונדיטוריה זה דיוק" (צילום: חגית הורנשטיין)

"האלכוהול מקפיץ את הטעם ונותן לשוקולד מימד אחר"

אחרי 44 שנות עבודה בחברת אלביט שבמהלכן החזיקה בתפקיד הבכיר ביותר שאליו הגיעה אשה, דליה גונן חשה תחושת מיצוי. אז היא עזבה הכל, שינתה כיוון ועברה לגולף וליצירת פרלינים משוקולד. ״זה מה שהציל אותי בסגרים״, היא אומרת, ״אחרת הייתי מתה, משתגעת״

רייצ'ל אטיאס ואמה חנה ז"ל. "בחיים לא חשבתי שאהיה מסוגלת לעמוד מול גופה, לא כל שכן הגופה של אמא שלי"

"למה עזבת אותי? אין לי אמא כבר"

הזמרת והיוצרת רייצ'ל אטיאס מבכה את פטירתה של אמה חנה מקורונה. "לאט לאט הרמתי את הסדין", היא מספרת, "הגוף שלה היה קר, העיניים שלה היו סגורות, הפה היה פתוח והלשון זקורה. ליטפתי אותה, בכיתי, התחננתי וצעקתי לה הכי חזק 'אמא, קומי בבקשה, אל תעשי לי את זה. למה אמא? אני צריכה אותך"

כרמי פרל. "אני עושה דברים שבעיקר מצחיקים אותי, אני לא בא לקבל אישור מאחרים“

"תמיד אפשר להגיד שזה יום חרא"

כרמי פרל גדל בשכונת נוה יוסף, שלדבריו עיצבה את אישיותו. כדי להתרחק ממעגל הפשע הוא ביצע פעלולים מסוכנים, משימות מגוחכות ומתיחות, שמאחת מהן נולד מותג החולצות "יום חרא". "לפעמים אתה לא יכול לצעוק את זה", הוא אומר, "אז החולצה שלי תצעק במקומך"

דרור סטולרו וחיה קליפר. "בזוגיות זה אפס אנד דאונס כל הזמן, אבל זה היופי“

"מי שעבד נכון, נקי וישר לא ייפול"

חיה קליפר ודרור סטולרו נחתו אל תוך משבר הקורונה אחרי חופשה מטורפת בהודו. בניגוד לבעלי עסקים רבים שעומדים על פי תהום, להם הקורונה דווקא האירה פנים – הם התחברו לבית, לילדים ובעיקר לעצמם, וגם לגבי פרנסה הם לא מתלוננים. כעת הם בדרך להקים עסק באחד מהחופים הכי סקסיים בעולם

שירלי קרשובר. "אני לא מבקשת מאף אחד, והיו פעמים שהציעו ולא לקחתי”

"זה לא מקרה שהגעתי לקבוצה של אוכל"

שירלי קרשובר אוהבת את החיים הטובים – נסיעות לחו"ל, טיולים בארץ ובעיקר אוכל במסעדות, שמהווים עבורה אסקפיזם מעבודתה כמורה לחינוך מיוחד. והחוויה רק התעצמה כשהיא החלה לנהל את קבוצת הפייסבוק "חיפאים רעבים מצייצים". "הקו הוא לעשות טוב לעסקים", היא אומרת, "לכתוב ביקורת בונה זה יותר חשוב מהכל"

ערן לוי. "כמו שאני מכיר את ביבי, במאני טיים הוא יוציא את השפן מהכובע"

"זה ערן לוי לטוב ולרע"

מסעדות הדגל טאטאמי והפתיחה של מטבח הרפאים שכולל את ג'מילה, את קוקוריצה ואת ד"ר גרין קיבעו את ערן לוי כאחד מהמסעדנים המובילים והבולטים בחיפה. ובניגוד לרבים מהקולגות, הקורונה דווקא עשתה לו טוב. "אני די 'מנצל' את המצב כדי להתפתח", הוא אומר, "אנשים צמאים לצאת ולבלות, ואני מקווה שיהיה בסדר"

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר