מגזין

קוני (אלקנה) סבו – הגיי הכי מוכר בחיפה – כבר בן 73. בריאיון לרגל חודש הגאווה הוא מספר על החוויה המינית הראשונה שלו ("זה היה כיף – גוף עירום על גוף עירום"), על התגובה של אביו כשסיפר לו על נטיותיו ("הוא אמר 'אתה מגעיל אותי'"), ועל חיבתו לסטרייטים ("רוב ההומואים הם נקביים ואני לא צריך נקבה"). גאווה בלי דעה קדומה

כאשר סי פונג היתה בת 15 היא היטלטלה עם משפחתה הסינית במשך חודשיים על ספינת פליטים שברחו מווייטנאם. ראש הממשלה מנחם בגין הורה לקלוט 100 מנוסעי האונייה, וכשהוריה רכשו את מסעדת סין סין והפכו אותה ליאן יאן, היא השתלטה על העסק והפכה אותו לאחת מהמסעדות האהובות בחיפה. בקורונה זה השתלם

בשנת 1974 פתח ג'קו אלאלוף בית מרזח קטן בשוק התורכי בשותפות עם אביו של הזמר עופר לוי. בזכות לקוח שביקש ממנו לטגן דגים הפכה המסבאה למסעדה. כעת, 46 שנים אחרי, החליטה המשפחה לסגור את המקום שהפך למוסד. בנו אפי אלאלוף מסביר למה

הוא נולד למשפחה חרדית מחסידות ויז׳ניץ, גדל עם עשרה אחים ואחיות, עזב את הבית בגיל 15, נטש את הדת, עבד בעבודות מזדמנות וחי בתנאים לא תנאים. אבל אז הגיע השינוי, וכעת נחשב משה רוטר לאחד ממאמני הכושר הטובים בחיפה. סיפור אמיתי

קשה מאוד, אולי אפילו בלתי אפשרי, להגדיר את שירלי צ'ארלי קליינמן. היא מתעסקת באקטיביזם טרנסג'נדרי, עיתונאית שכותבת על הקהילה הגאה ומרצה מבוקשת, ובאופן מפתיע היא מצאה את מקומה בחיפה, שהיא העיר הכי רב תרבותית בארץ. רק אל תעירו לה על הלשון המעורבת שבה היא משתמשת

סיפור חייה של סיגל שטרנברג כמו הוביל אותה להיות מראשי מחאת העצמאים בחיפה. הילדות בהדר, חנות הירקות של אביה בעיר התחתית, המרדף התמידי אחר כסף – כל אלה גורמים לה היום לרצות לצאת אל הרחובות, להבעיר צמיגים ולפגוע בממשלה כפי שהיא פוגעת באזרחיה. "עוד מעט יהיה רעב בארץ", היא מזהירה

מושיקו טיילר מספיד את אביו, סנ"צ בדימוס יצחק טיילר – השוטר הקשוח ביותר בחיפה שנקרא בפי רבים "השריף" – אשר נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת כליות: "אצלו 'נתת מילה, ימות העולם, תעמוד מאחוריה'. כך הוא אמר וכך נהג"

אחרי שנתיים של פעילות, מסעדת רובין פוד בשוק תלפיות נסגרה. שי רילוב, שותף מייסד בעמותה, מסביר את הסיבות לסגירה ("לא רק בגלל הקורונה"), מספר על החשיבות בהצלת מזון ("להנגיש להמונים את נושא הבזבוז"), ומסתכל קדימה ("נראה באיזו מתכונת נחזור"). כי העולם עוד כאן וצריך להציל אותו

למיכל נר דוד ולארז שמח היה חלום משותף – להקים מתחם עבודה משותף, שמטרתו היא לבנות קהילה שמייצרת תרבות, עיצוב ואמנות. אז הם מצאו מקום בשוק הפשפשים, צירפו את סער כגן כשותף, ובעוד כמה חודשים – אם הקורונה תאפשר – הם יפתחו אותו בקול תרועה רמה. וגם: למה הם החליטו לקרוא למיזם "סירה"?

תושבי ורדיה כבר מכירים את ביילי לבית משפחת בט. גם רבים מתושבי חיפה מכירים אותו. כי ביילי, שמתחזק חשבון אינסטגרם של 10,300 עוקבים, הוא סלב אמיתי. ביילי בן ה-6 הגיע לפני כחמש שנים אל המשפחה, ואת העמוד שלו – beily_shihtzu – פתח איתי (18), שמיניסט בבית הספר הריאלי, לפני שנה. "ראיתי שלהרבה כלבים בחו"ל יש […]

לעזי אורנשטיין, מהנדס באלביט בן 38 מקרית ביאליק, יש תחביב – אוסף של יותר מ-70 חולצות משחק של גדולי השחקנים של מכבי חיפה בעשורים האחרונים. "אם מגלמים את כל האוסף", הוא אומר, "מגיעים למשהו בין 30,000 ל-40,000 שקל בקלות". וגם: איזו חולצה הכי יקרה ללבו?

מדינת ישראל חוגגת את עצמאותה, אך תושביה יזכו לחגוג את עצמאותם רק אחרי שיוסרו כל המגבלות שהוטלו בשל משבר הקורונה. 72 חיפאים וחיפאיות, כמניין שנות קיומה של המדינה, מספרים מה הם מתכוונים לעשות ביום שאחרי

האיש שהגה את ההקמה, גן ילדי הנצח, האבנים עם השמות החרוטים והשם ה-20 הנעלם. גן חסידי אומות העולם שקשרו את גורלם בחיפה מסתיר את סיפוריהם המאלפים של אלו שהוכיחו שגם במציאות המזוויעה אפשר להישאר בני אדם

השאלה הזאת, הנדושה כל כך, הפכה בגלל נגיף אחד שהתפרץ בסין הרחוקה למיותרת כי יש לה רק תשובה אחת: "בבית". אז יצאנו לבדוק איך יחגגו עשר משפחות חיפאיות את ליל הסגר וחזרנו עם מסקנה ברורה – משעמם זה לא יהיה

הרכבות מושבתות, האיצטדיון ריק מאדם, התיאטרון שומם, הטכניון ללא סטודנטים, גני המשחקים עצובים ובבריכת מכבי המים שקטים. הצלם רמי שלוש תיעד את חיפה כפי שמעולם לא הכרנו

ההנחיה של משרד הבריאות להגיע לבית חולים עם מלווה אחד בלבד פוגעת במיוחד בציבור רגיש במיוחד – היולדות. כעת צריכה כל יולדת להחליט אם להעדיף את בן זוגה שיוכל לתמוך בה רגשית אך לא יותר מכך או בתומכת לידה שתיתן לה תמיכה נפשית, פיזית ואינפורמטיבית. הדולה דינה רבינוביץ' עושה סדר

אחרי כל המראות הקשים, ההסתגרות בבתים, אובדן הפרנסה והיציאה לחל"תים, כל מה שנשאר לנו זה קצת לצחוק. אז קבלו את בדיחות הקורונה הכי קורעות ואת הממים הכי מקבריים שמציפים את הפייסבוק, האינסטגרם והווטסאפ. לא נגענו

הרשתות החברתיות, שעד לפני עשרה ימים שימשו במה להתנצחות פוליטיות ולהפצת שנאה מימין ומשמאל, הפכו בזכות מגיפת הקורונה ללוח מודעות של גופים ואנשים פרטיים שעיקרו הוא עזרה לזולת. קבלו את החיפאים שיסייעו לכם להעביר את המשבר בשלום