מגזין

המחלימים
המחלימים
אריאל גרבויס נדבק כאשר שימש שופט בתחרות ריקודים ברומניה. שלומית עג'מי סובלת מכאבים כבר יותר מחצי שנה. אורי נחמני רק רוצה לחוות שוב את ההנאות הקטנות בחיים. לימור ססונוב בילתה מחצית מיולי ואת כל אוגוסט בבידוד. ושמעון הניג מחפש את החיובי במחלה. חמישה חיפאים חגגו את ראש השנה לאחר שהחלימו מקורונה, אלו הם סיפוריהם
מאת: חגית הורנשטיין
אדי שטוקגולד בעבודה. "הספרים שהכרתי בארץ הם לא אני, אין שום קשר ביני לבינם" (צילום: דורי אהרון)

במקום כדורגלן – ספר

כמו כל ילד שנולד בברזיל, גם אדי שטוקגולד חלם על קריירה של כדורגלן. אבל החיים הובילו אותו לישראל, חמותו הציעה לו להתמקד בספרות, הוא בחר להתמקד בתספורות לגברים ופתח את הברברייה בעיר התחתית. ואפילו את הצעת הנישואים לאשתו הוא עשה על כיסא הספר

טאשה פז. “תמיד התעניינתי במוטוריקה, ואופנועים משכו אותי במיוחד” (צילום: אלי שירי)

אמנות אחזקת האופנוע

טאשה פז נמשכה תמיד לאופנועים. יש לה בלוג בנושא, היא כותבת למגזינים בחו”ל והיא גם הכינה כתבות לערוץ הספורט. וכאחת מהנשים הבודדות בארץ שעוסקות במוטוריקה, היא משתמשת בנשיות שלה כדי למשוך תשומת לב ולקדם את התחום

בועז רפאלי. “זה ההווה שלי" (צילום: בועז רפאלי)

“אני רואה את הדברים שמתחת לבלטות ומעבר לקיר”

הוא מצליח להיכנס לחורבות אטומות, מוצא מציאות בבתי קולנוע נטושים, בוחן כל פרט בבתי כנסת ישנים ומתעד את הכל במצלמה שהוא נושא איתו תמיד. באמצעות הסיפורים המורכבים של בני משפחתו מציג בועז רפאלי את סיפורה של חיפה (ועל הדרך הופך את ביתו למוזיאון היסטורי)

שי חמצני ונועה צלר. "כשהיינו בדרך לחתום על המסמכים הוא אמר משהו עם ‘ענייני דיומא’, ומאותו הרגע היה ברור שזה קפה דיומא” (צילום: חגית הורנשטיין)

ענייני דיומא

נועה צלר ושי חמצני נפגשו במקרה, וכשישבו לראשונה על כוס קפה נוצר הקליק שבעקבותיו הם הקימו את בית הקפה דיומא ואת חנות הצעצועים ילדותא הצמודה אליו. בחצי השנה שחלפה מאז הפכו שני העסקים מקום נטוש למרכז של מרכז הכרמל. ותתפלאו, אבל יש להם מילים טובות על עיריית חיפה

פדווה סרוג'י. "אני נוצרייה, ערבייה וישראלית, ולא משנה מה קודם למה" (צילום: בועז כהן)

“זאת פשוט מחיקת ההיסטוריה של המקום”

פדווה סרוג’י לא תשקוט עד שלשמה של שכונת עין הים יתווסף גם שמה הערבי – ואדי אל־ג’מאל. ועד שזה יקרה היא מבקרת את המגזר הערבי על האלימות, את הפוליטיקאים הערבים על הדו פרצופיות ואת עינת קליש רותם על ההתעלמות, ומייחלת ליום שבו יהיה בחיפה ראש עיר ערבי

ניבה אשד. "עשיתי לעצמי בית ספר לפיתוח שמיעה" (צילום: יואל לוי)

“אני רוצה לגרום לאנשים לשיר”

עולמה המוזיקלי של זמרת האופרה ניבה אשד כילדה היה רצוף השתקות, הן מצד הוריה והן מצד אחיה שפשוט רצו קצת שקט. את הזיקה למוזיקה היא קיבלה מאביה אלכס, שניגן בפסנתר והקים הרכב של רביעייה גברית ששרה א-קפלה והגיעה לחזרה פעם בשבוע בביתם שבשכונת רמות בירושלים. “אבי הביא לארץ את הזרם המוזיקלי הזה ופיתח את העניין”, […]

אננדה לב. "אל המצעים האלה הגעתי כי אני חושב שמגיע לנו ליהנות מזה” (צילום: שגיב גנון)

“אני מביא לאנשים חוויית שינה, כזו ששרים עליה”

אורן גולדברג היה אשף אינטרנט עוד בימים שלפני האייפון והאייפוד. בעקבות מסעות להודו הוא שינה את שמו לאננדה לב, החל בחיפוש רוחני, וגם כשמצא את עצמו הוא לא נטש את העולם הדיגיטלי. כעת הוא עוסק במסחר ברשת, ועל שמו רשומה מהפיכה – הפיכתם של מצעים מכותנה מצרית, שנחשבת לאיכותית בעולם, למוצר שווה לכל כיס

פרופ' סופיה מנשה. "אני רוצה שבספר שלי ימצאו ניצוץ של מה שאנטואן דה סנט אכזופרי כתב ב’הנסיך הקטן’" (צילום: חגית הורנשטיין)

“אולי מישהו יסתכל לשמים ויגלה את הכוכב של אחי”

סוריה, ארגנטינה וישראל. מסע מפרך, הקמת משפחה לתפארת ועלייה לארץ. חטיפה על ידי החונטה הצבאית, רצח ופוליטיקה. בספרה “מדמשק לבואנוס איירס: מסע משפחתי עלום” מציגה פרופ’ סופיה מנשה את סיפורה של משפחתה – סיפור חוצה יבשות שהוא במידה רבה גם סיפורו של העם היהודי

ג'קי רזון וארז יעקבי. "כל אחד מאיתנו בא מהמקום שלו, מהזון הפרטי שלו" (צילום: חגית הורנשטיין)

“לשנינו יש שורשים בולגריים, אז יאללה, נקרא למקום ‘הבולגרי’”

בתחילת השבוע נפתחה להרצה החמארה הבלקנית של ארז יעקבי וג’קי רזון שזכתה לשם הבולגרי. ויש להם חלוקה שוויונית – רזון יהיה אחראי על הקולינריה, על הבישולים ועל המשקאות, ויעקבי על ההווי. טעם של פעם

כנאפה. ומה הקשר לכוניפה? (צילום: רמי שלוש)

אין כמו הכנאפה של חיפה

עם ג’יבנה, גבינת עזים, גבינה מחלב בקר, מוצרלה, ברינזה או גבינה טבעונית, עם גלידה או בלי גלידה, עם צבע מאכל או בלי צבע מאכל, בוואדי ניסנאס, בשוק תלפיות, במושבה הגרמנית או במטבח בבית – טרנד הכנאפה שוטף את העיר

שרון שטיינבוק ויעל אברהמי. "כשזה קורה זה הכי מטריף, זה חלום שמתגשם” (צילום: חגית הורנשטיין)

“סיפור מוביל למנה וסיפור מוביל לטעימה הבאה”

אחרי שטיילו ב־60 מדינות, צברו אין ספור חוויות וטעמו כל מזון אפשרי, יעל אברהמי ושרון שטיינבוק חזרו לחיפה, התמקמו בבת גלים וייסדו את מיזם “שוק אנד קוק” – סיורים קולינריים וסדנאות בישול באווירה אחרת: “אצלנו יש משהו נוסטלגי, היסטורי, תרבותניקי כזה, של דברים שאנחנו אוהבים”

אלכס חזנוב. "היום טיפוס זה מיינסטרים, אבל לפני הנינג’ה זה לא היה כזה” (צילום: ניר קידר)

“הנינג’ה שינתה לי את החיים"

אלכס חזנוב, שזכה בסגנות בעונה הראשונה של “נינג’ה ישראל” והצטרף למחלקת הבולדרינג החדשה של אגודת מכבי חיפה, עושה הכל כדי להגיע לאולימפיאדת טוקיו. זה אומר 14 אימונים בשבוע – שעתיים בבוקר ושלוש שעות בערב – וגם ריצה, אירובי, פיזיותרפיה ופסיכולוג בצהריים. והוא בכלל “הכי טוב בלהפסיד בעולם”

מרואן אבו שקארה. "לא רציתי את הפלצנות של תל אביב, אבל כן רציתי את הדיבור של תל אביב" (צילום: חגית הורנשטיין)

“אנחנו נדאג לכך ש’החג של החגים’ יתקיים כרגיל”

למרואן אבו שקארה, האיש שעומד מאחורי ההצלחה של האטליז והמעדנייה המשפחתיים בוואדי ניסנאס ושהפך לאושיית אינסטגרם, יש מטרה – לשמח אנשים. הוא מאמין בצדק, נלחם על האמת שלו ומתרחק מפוליטיקה, אבל כשזה מגיע לכיס שלו, גם ראש העיר לא תצליח לעצור אותו

אדי פילבגר. "למדתי כבר לפני הרבה שנים שלא אצליח לחנך אנשים"

“אני שווה בסביבות 63 מיליון דולר”

אדי פילבגר עלה לארץ מקישינב כשהיה בן 20 ועבד בעבודות דחק. אבל חוש עסקי מפותח ואומץ לקחת סיכונים הביאו אותו להקים ברוסיה חברת קוסמטיקה משגשגת, ובמקביל הוא חזר לאהבתו הישנה – האגרוף. כעת הוא מתגורר בדניה, נהנה מהחיים ומחפש הזדמנויות לעשות עוד קצת כסף

ארנון אלוש ופטריק לוי. “משיכה הומוסקסואלית היא לא רק משיכה מינית אלא גם משיכה רומנטית"

“מי שמקבל אותנו צריך לקבל אותנו כפי שאנחנו”

ארנון אלוש, מנהל בית הקהילות לגאווה וסובלנות, ופטריק לוי, נשא נגיף ה־HIV הראשון שנחשף בארץ, חגגו לאחרונה שנה של זוגיות. בריאיון זוגי הם רוצים להעביר מסר חשוב לקהילה הגאה, ובעיקר למי שתמהים על הבחירה להיקשר עם נשא איידס: האהבה מנצחת

הרמב"ן. 750 שנה למותו (איור: יובל קול טאל)

לקח את סודו אל הקבר

בימי הסליחות פקדו מאות אנשים את המפלס התחתון מתחת לפסי הרכבת בחיפה אל־עתיקה. ברחבה הקטנה מעל מערת קבורה מגודרת, הוצבה מצבה שעליה נכתב כי כאן טמון הרמב”ן. בועז כהן יצא למסע חוצה ערים כדי להביא הוכחה חותכת לכך שאחד מגדולי הרבנים היהודים קבור כאן, מתחת לאף של כולנו

אבי משיח עם כריס קורנל. "הרגשתי כל כך חייב לבן אדם הזה על כל השנים האלה, ורציתי להחזיר לו במשהו" (צילום: אלעד משיח)

"ואז כריס קורנל נכנס לחיים שלי”

האורתופד ד”ר אבי משיח נולד למשפחה חרדית, חזר בשאלה, סיים תיכון בלי בגרות, ורק בגיל 28 החל ללמוד רפואה. לאורך השנים הוא ניגן בגיטרה והופיע עם אמנים מפורסמים, ואז הוא פגש את כריס קורנל, הסולן של להקת סאונדגארדן. בין השניים נוצר קשר שהסתיים עם התאבדותו של קורנל אך הוביל לפרויקט מוזיקלי שקשור גם לביטלס

בר סטאר. "ניתקתי אותו, וטפו טפו טפו עד היום הוא לא בקשר איתנו” (צילום: רעות אשכנזי בגאייב)

“נמאס לי להסתיר את עצמי. נמאס לי להרגיש בושה”

לפני שנה, כשהיא בת 33 ונשואה פלוס, התנתקה סוף סוף בר סטאר מאביה האלים שהשליט פחד ואימה עליה, על אמה ועל אחותה. סיפורה המצמרר, שהסתיים בהאפי אנד, משמש כעת השראה לאנשים שחוו התעללות. “הפחד נמצא לידי ויש לו שם”, היא אומרת, “אבל הכל בסדר כי הוא כבר לא שולט עלי”

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר