"כל מה שחלמנו", הסינגל החדש של הזמר עומרי סבח, הוא יריית הפתיחה שלו ל-2022, וכבר זוכה לצפיות שיא. זהו שיר אהבה מרגש וכואב, שנכתב על ידי סבח (30), לאחר פרידה מאהובה. המפיק המוזיקלי תום בנודיז ביקש מסבח ליצור איתו שיר עבור זמר מוכר, כשבאולפן הוא מצא את עצמו פורק את ליבו. הזמר המוכר שמע את הביצוע ואמר שהוא לא יכול לקחת מסבח את השיר הכל-כך אישי, שזה הסיפור שלו.
"את השיר כתבתי אחרי פרידה שסירבתי להשלים איתה, וכל פעם הרגיש לי שתחושת ההחמצה דפקה לי בדלת; שאין עוד מקום לתחושת הפספוס האיומה שמגיעה כל פעם מחדש ומחייכת לך בפנים. זה איפשר לי לסגור עם עצמי מעגל כלשהו ולהמשיך הלאה מבלי לחשוב 'אם הייתי יכול'. השיר הזה נועד עבורי ועבור כל מי שסיים או מסיים פרק בחיים. לנשום עמוק, להשאיר את הפרק הזה מאחור ולהתחיל פרק חדש".
כשהחברים של סבח תכננו את הטיול הארוך של אחרי הצבא, הוא היה נעול. הוא ידע בדיוק לאיזו מתנת שחרור הוא מייחל. בכסף שחסך, אגורה לאגורה, הוא מימן את הסינגל הראשון שלו וכן קליפ נלווה. זו הייתה אות הפתיחה לקריירה של הזמר מקרית חיים. מאז, לאורך העשור האחרון, התמכר סבח ליצירת מוזיקה ולשעות ארוכות באולפני הקלטות. כדי לממן את החלום, הוא לא בחל באף עבודה.
עומרי סבח והצלם עמית עזריאל בצילומי הקליפ (צילום: עמית עזריאל)
"אולי ההורים צדקו"
"זה היה חלום, אבל חלום די מופרע", הוא נזכר, "העלויות רק גברו עם הזמן, וזה התחיל להתיש אותי. כן, היו הופעות, וכן, השירים הושמעו פה ושם בתחנות הרדיו האזוריות, אבל זה לא היה זה. אני זוכר שמילאתי היכל תרבות, מכרנו הופעה מלאה שלי עם הלהקה, ובבוקר למחרת קמתי למשמרת ולבשתי בגדי עבודה כאילו כלום. באיזשהו שלב הרגשתי שאני אולי לא במקום הנכון, אולי כל האנשים שאמרו לי ש'זה לא זה', צדקו. אולי גם ההורים צדקו שאני צריך ללמוד מקצוע והמוזיקה תישאר כתחביב לשעות הפנאי. הייתי ממש מעורער, והודעתי לג'ורדי (ירדן פלג – ח"ה), המפיק המיתולוגי שלי, שאני צריך קצת זמן לעצמי, להבין אם אני רוצה בכלל להמשיך עם כל זה".
הרמת ידיים, היית מוכן לוותר?
"זה היה כואב, זה כמו לוותר על אהבת חייך, על הדבר שאתה הכי רוצה בעולם והוציא אותך מתהומות הנפש הכי עמוקות שצנחת אליהם. זמן לא רב לאחר מכן קיבלתי שיחת טלפון מג'ורדי ששינתה הכל. 'עומרי, יש צמד ממש מוכשר. הם רוצים לעשות איתך שיר והם ממש נעולים עליך', הוא אמר לי. לא אשקר, הגעתי לאולפן לא הכי נלהב, ידעתי שתוך שעתיים אני צריך לרוץ לעבודה שלי. חיכו לי שם גיל ויין וטליסמאן עם המילים שכל כך סיפרו את הסיפור שלי באותה התקופה, וזה מה שגרם לי לשאוג הכל מהנשמה".
"עד המדבר"?
"כמה שבועות לאחר מכן קיבלתי את השיר, קראנו לו 'עד המדבר', וברגע אחד פשוט הבנתי שזה ההימור שלי ושאין יותר לאן לברוח. הודעתי למקום העבודה שלי שאני מסיים את תפקידי. את שאר הפרויקטים שעשיתי באותו הזמן, כמו מופעים לזמרים גדולים בישראל, דאגתי לסיים ולא להמשיך עם זה. החלטתי שאני הולך לעבוד במה שאני הכי אוהב בעולם, והפעם אין שום דבר שיעצור אותי, וזה עבורי ועבור החבר'ה שאיתי".
השיר הפך ללהיט, אבל ההתחלה הייתה ממש לא קלה.
"מהבוקר ועד הערב הייתי רק על זה. אני זוכר כל כך הרבה טריקת דלתות: 'השיר לא מספיק טוב', 'תנסה בשבוע הבא לשלוח שוב', 'אתה צרוד מדי בפזמונים', 'זה סגנון שלא מתאים לרדיו' ועוד שלל סיבות. אז הבנתי שאני מחפש מים במקום הלא נכון. עברנו לקהל ולשטח, שם התגובה הייתה הרבה יותר עוצמתית. כמה חודשים אחרי, כשהתקשרו מגלגל"צ, חשבתי שעובדים עליי. פתאום סיבוב הופעות בכל הארץ. היו ימים של שלוש במות ביום, אירוח בתחנות הרדיו, טלוויזיה, אין ספור השמעות במשך כמעט שנתיים. אבל אז שוב הגיעה הירידה. אין הופעות, אמנים חדשים עלו על הגל, ואתה כבר נסחף בחזרה לחוף ולא מבין מה קורה".
איך ממשיכים מכאן?
"אמרתי לעצמי 'או קיי, מה עכשיו?'. כאילו לחזור אחורה בזמן ולעבוד במה שאני לא אוהב נשמע כמו סיוט. ישבתי בבית הרבה שעות וחשבתי מה עושים, איך קמים מחדש. כמה ימים אחרי, פנו אליי מתחנת רדיו והציעו לי לשדר תוכנית משלי, שבה אני מארח אמנים ומבצע ביחד איתם שירים בלייב. בואי נגיד שאלוהים שמע את תפילתי, ובחלומות שלי לא חשבתי על זה. מיד הסכמתי וזכיתי לארח ענקים אמיתיים, משירי מיימון ועד למוש בן ארי ועוד המון מוזיקאים מוכשרים, למדתי כל כך הרבה על מאחורי הקלעים של עולם המוזיקה".
רוצים להישאר מעודכנים?
סגר שלוש זאפות
סבח סימן לו את המטרה, ובמקביל המשיך להיות נוכח בתעשיית המוזיקה ולשמש מנטור לאמנים רבים. הוא הקים את הלייבל המוזיקלי "סמדורס", שתחת ניהולו המוזיקלי יצאו עשרות שירים והתגלו כישרונות רבים. הוא החל להפיק מופעים גדולים לאמנים מוכרים, סגר אפילו שלוש זאפות, ועבד מסביב לשעון.
"עברתי ממטרה למטרה", הוא משחזר, "וזה ממש הרגיש כמו מרדף בלתי פוסק שלא מאפשר לך שנייה אחת לנשום, כי הרי אסור לעצור בתחום הזה לרגע שחלילה 'לא תיעלם'. יום לפני הזאפה הרביעית, אימא שלי מתקשרת בסערה 'אבא בטיפול נמרץ, הניתוח הסתבך'. אני זוכר שראיתי מסך שחור מול העיניים, הרגשתי שאני לא מבין מה קורה סביבי. המופע בוטל, וביקשנו מחילה ענקית מהקהל שכל כך חיכה לזה. בערב שבו הייתי אמור להיות על במה מלאה באורות ובקהל, מצאתי את עצמי יושב במדרגות מול מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים, מתפלל ומבקש רק דבר אחד והוא שאבא יחזור אלינו בריא ושלם. הרי לא הספקתי את כל מה שתכננתי איתו, הייתי עסוק כל כך במוזיקה ובהישגים ששכחתי את המשפחה ואת האהבה.
"קרה נס ואבא חזר אלינו, ויצאתי להופיע ולספר את הסיפור שלי בתיכונים וחטיבות הביניים, כמעט בכל ערי ישראל. הכרתי נוער מדהים וילדים כמוני, עם חלומות, עם שאיפות, כאלה שרוצים להגשים. הסיפור שלי מילא אותם באומץ, בתשוקה ובתקווה, פגשתי כל כך הרבה ילדים שרק היו צריכים לשמוע את הסיפור שלי, כדי להאמין בעצמם ובכישרון שלהם ולא רק בתחום המוזיקה. זה בשבילי היה שווה את הכל, עד כדי כך שהיום עבור עשרות אמנים בתחילת הדרך אני המנטור והמנהל האמנותי שמעניק בכישרונות האלו את האמונה. כתבתי פעם משפט שאני לוקח איתי בתרמיל לאורך כל הדרך: 'אדם שלא מגשים חלום, לא חי, וכל עוד אנחנו כאן, חשוב שנגשים את עצמנו'".
הקליפ "כל מה שחלמנו" זמין ביוטיוב. מילים ולחן: עומרי סבח; עיבוד והפקה מוזיקלית: תום בנודיז ועומרי סבח; הווידיאו קליפ הופק על ידי חברת "סמדורס" של עומרי סבח שגם כתב את התסריט וביים; צילם: עמית עזריאל.
לצפייה ולהאזנה:
