בשבוע שעבר נשלח מכתב התראה לעיריית חיפה לפני נקיטת הליכים משפטיים. מן הסתם, זה לא מכתב ההתראה הראשון שהעירייה קיבלה לידיה, אבל ייתכן שזה מכתב ההתראה היחיד שהעירייה קיבלה מאחד האנשים היותר מקורבים לראש העירייה, היועץ לענייני תיירות אמיר נפתלי. כמה קרובים? הדעה הרווחת ברחוב החיפאי היא אחת – מאוד קרובים. הרי עינת קליש רותם רצתה למנות אותו למנכ"ל העירייה מיד כשנכנסה ללשכתה בחסן שוקרי, מינוי שנפסל על ידי משרד הפנים, ומי שלא רצה את נפתלי בתפקיד בכיר, קיבל אותו כיועץ במינהלת 2030, ועוד לפני זה כיועץ בעמותה לפיתוח תיירות (עפת"ח).
בדוח מבקר העירייה, שהוגש בשבוע שעבר לאישור מועצת העיר, פרק שלם מוקדש להתקשרות העירייה עם היועצים החיצוניים, נושא שלמעשה ספג את מרב חיצי הביקורת, לצד הטיפול בחזירי הבר. על פי נפתלי, מבקר העירייה עופר טל קיצץ בשרירותיות ממשכורתו עוד לפני שנה, ובמכתב ההתראה, הוא למעשה דורש להחזיר לו את ההפרש.
"העירייה העבירה סכומים, אשר היו נמוכים מהסכומים כפי שסוכם בין הצדדים וכפי שפורט בהסכם", כתבה פרקליטתו של נפתלי, עו"ד הילה רווח, "לאורך התקופה מרשתי (חברת 'שני פלטנים בע"מ', בה מחזיק נפתלי 100 אחוז ממניותיה – ח"ה) טענה בפניכם, כי קיים פער בין מה שסוכם עם העירייה לבין מה ששולם בפועל בגין שירותיה. פנייתה של מרשתי העלתה חרס, ועד ליום זה, העירייה טרם שילמה למרשתי את ההפרשים שהייתה אמורה לקבל בגין השירותים שסיפקה".
נפתלי, תעשה לנו סדר. למה קיצצו לך בשכר?
"שילמו לי שכר. לצערי, לא כמו שפורסם".
פורסם על כ-300 אלף שקלים על ייעוץ בשנת 2020.
"הלכתי הביתה עם 7500 שקל נטו בחודש. הגשתי חשבוניות על 120 שעות מקסימליות שהיו לי באותם חודשים כפול 151 שקל לשעה".
זה יוצא כ-18 אלף שקל בחודש, קצת יותר מ-200 אלף בשנה. אז איך הגיעו לחשבון של 300 אלף שקל?
"זה מתייחס לתקופה שבין 10 בנובמבר 2019 ועד 10 בנובמבר 2020. לפני כן הגשתי חשבוניות לפי 200 שקלים לשעה, המחיר שהוסכם עליו מראש. תעשו חשבון ותראו שחשבונית אז הייתה נותנת לי משהו כמו 24 אלף שקל פלוס מע"מ, ובחישוב שנתי כ-300 אלף. בסופו של תהליך קיבלתי בשנה הראשונה את מה שהוסכם בינינו, ובשנה שלאחר מכן, בעקבות פנייה של המבקר, הורידו לי את השכר ב-30 אחוז".
למה?
"הוא טוען שמכיוון שאין לי תואר מוכר במדינת ישראל, אני זכאי לקבל את המינימום שהחשב הכללי לאוצר (חשכ"ל) קובע, שזה 150 שקל או פחות. אגב, עיריית חיפה איננה מחויבת בחשכ"ל, הם עשו זאת כדי להוריד את רמת הציפיות מיועצים כאלה ואחרים ואיכשהו לקבע את הדברים, שבאמת יהיה מינהל ציבורי תקין בעלויות הנמוכות ביותר שניתן. בשנה הראשונה קיבלתי לפי מה שהוסכם, ובינואר השנה, התחילו להוריד לי בשכר. שלחתי מכתב לעירייה עוד בחודש פברואר השנה ודרשתי להחזיר את הדברים לסדרם. המשכתי לתת את השירותים שלי באהבה, לא פגעתי בעבודה, השלמתי כל מה שצריך".
נענית על המכתב?
"הבנתי שיש תהליכים שהם צריכים לעשות, דיברתי מספר פעמים עם היועצת המשפטית, עו"ד ימית קליין, הבנתי שכל מה שקורה שם זה בלגן ואני מחכה כמו אחרים לקבל תשובה. בסופו של דבר, כשסגרו אותנו ואמרו 'אנחנו שופכים אותך עם המים', ידעתי שאני חייב לנקות את השולחן ולסיים הכל. כפי שאני סיימתי והעברתי לעיריית חיפה את כל המסמכים של מה שעשיתי בשנים האלה, אני מצפה שישלמו לי את מה שהבטיחו לי. הסכמתי להתפשר ולעבוד בסכום של 200 שקל לשעה, הרבה פחות ממה שאני רגיל להרוויח, אז מי אתם שתקבעו עכשיו לאחר שסגרתם איתי והתחייבתם בחוזה שתורידו לי את השכר ב-30 אחוז? זה לא נחשון צוק וזו לא עינת, גם לא ענבל ריבלין מהמינהלת או היועצת המשפטית. בא מבקר העירייה, כתב מה שכתב. הוא לא כתב את זה סתם, דחפו אותו לכתוב זאת".
מי דחף אותו?
"כלפי מינהלת 2030 היו הרבה מאוד ביקורות לאורך כל הדרך, חיפשו את קליש ואת האנשים שמקורבים אליה. אני אחד האנשים שנתפס כמקורב אל ראש העיר, למרות שאני לא ממש מקורב".
לא מקורב? היא רצתה למנות אותך למנכ"ל, משרת אמון, שלא ממנים לה מישהו זר.
"אני יודע שבמבחן המציאות, בא המבקר ודרש להוריד את הגמול שלי לשעה ודרש ממני להחזיר כ-80 אלף שקלים. תבינו, אני לא עובד בסכומים האלה בדרך כלל, זו אמנם זכות לתת שירות, אבל אני לא רגיל למספרים האלה. הייתי מוכן להתפשר על השכר, כי ראיתי בפרויקט הזה שליחות. גם הידיעה שתהליכים הקשורים בתיירות לוקח שנים עד שרואים תוצאות. אז אמרתי לעצמי, אם אוכל לממש בשנים הקרובות את הפוטנציאל התיירותי של העיר, הסיפוק הגדול ביותר שיהיה לי, זה לראות את התמונה שכולם מחכים לה".
"אני חושב שחיפה היא עיר מדהימה עם פוטנציאל מטורף". אמיר נפתלי (צילום: חגית הורנשטיין)
ההיכרות הראשונית עם קליש וצוק
נפתלי (55), גדל והתחנך בחיפה, הוריו מתגוררים כאן עד היום, אך את משפחתו, רעייתו אדווה ושלושת ילדיו, הוא בחר לגדל בווילה רחבת ידיים בקרית טבעון. לדבריו, הזיקה שלו לחיפה גדולה, אך החיים הובילו אותו ללמוד ולהתפתח במקומות אחרים, משהו בסגנון "מדן ועד אילת".
"הקשר שלי אל העיר הזו", הוא אומר על חיפה, "ואני חושב שהיא עיר מדהימה עם פוטנציאל מטורף, היה מאוד חשוב לי לאורך השנים. בסופו של דבר, את אוסף הניסיונות וההתנסויות שאספתי בחיים, והן עצומות ביכולת ובפוטנציאל שלהן, רציתי למנף לטובת חיפה, להוביל אותה למקום שהוא שונה, כבר לפני המון שנים, וזה לא קרה".
שנה לאחר שהשתחרר מהצבא, הוא עשה קורס מורי דרך של החברה להגנת הטבע והדריך בבית הספר שדה הר מירון, בגלל ציונות חזקה. כשהיה בן 23, ולאחר שדגדג לו לעשות משהו אחר, הוא הקים את מלון הנופש "אמירי הגליל", כי נדלק על הגליל. אלו למעשה היו צעדיו הראשונים בענף התיירות.
"הבנתי ששם נמצא הכסף", הוא נזכר, "הייתי מאוד יצירתי בתחילת הדרך. הענף היה עדיין בתולי וכשאתה אוסף חוויות של טיולי ג'יפים, סוסים, כתבי חידה וכל מיני סיפורים כאלה, אתה יוצר לעצמך אלמנט של אטרקטיביות וככה עברתי לצד של סוכני התיירות. היה לי תיק לקוחות מאוד גדול, שפרנס אותנו בשפע כלכלי אדיר באותן השנים. הייתי חי על הפקות אירועים לחברות הגדולות במשק".
עם הניסיון בא התיאבון, תפקיד רדף תפקיד, ובגיל 27 מונה נפתלי למנכ"ל "אוקיינוס", בזמנו חברת התיירות הגדולה בישראל. הוא היה אחראי על מאות עובדים, עשרות קווי תעופה של חברות צ'ארטר ומעיד על עצמו כאבי שיטת "הרגע האחרון". הוא מכר תיירות בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים, הקים את חברת התיירות easy go, שקיימת עד היום ובאמצעותה החל תהליך הכנסת טיסות הלואו-קוסט לארץ. ב-2006 מכר את חלקו בחברה לשותפו קובי קרני, יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות, כדי ללכת לעבוד בהסתדרות, שם ניהל את החברה הכלכלית של הסתדרות המעו"ף. כמי ששפר עליו גורלו מבחינה כלכלית, הוא לא חיפש להרוויח עוד, אלא להביא לידי ביטוי את מה שרכש לאורך השנים לטובת המגזר הציבורי והיכולת להשפיע ולעשות לטובת האחר. את סיום עבודתו בהסתדרות הוא מגדיר כטראומתי ולאחריו ישב בבית שלוש שנים מבחירה. עד שחבר טוב הציע לו פרויקט שחשב שתפור עליו – להקים את ״עיר התיירות״ באילת ולכתוב את התוכנית האסטרטגית שלה.
"התוכנית הייתה להצטרף לצוות בראשות אדלר-חומסקי וסגן וממלא ראש העיר אלי לנקרי, שהיום הוא ראש העיר", הוא משחזר, "התבקשתי להכין תוכנית רבת שנים איך מקימים ומיישמים את התיירות באילת, באופן כזה שהיא תשפיע לחיוב, כי אילת עמדה בפני הרבה מאוד איומים אסטרטגיים – סיני עם גידול עצום בכמות החדרים, ירידה במספר התיירים, תדמית של סקס, סמים, אלכוהול ופשע. עיקר ההכנסות של העיר זו זה מתיירות הפנים וזה משהו שנפגע לאורך השנים".
ב-2011, לאחר שסיים לכתוב את התוכנית, הציעו לו להקים את תאגיד התיירות של אילת, והוא יצק לתוכו תכנים שיושמו לאורך השנים. באוגוסט 2014 חזר נפתלי לצפון וחיפש מה לעשות ואיפה יוכל לתרום בשנים הבאות וניגש להתמודד במכרז למנכ"ל אתו"ס.
"ראיתי בתפקיד הזה משהו שמתאים לי", מספר נפתלי, "באילת עשיתי שישה פסטיבלים, מלבד 'ג'אז בים האדום', וחשבתי שאני יכול לתרום המון ניסיון. בתהליך המכרז הכרתי את ענבל ריבלין, שהתמודדה אף היא לתפקיד, ודרכה למעשה הכרתי את עינת ואת נחשון שישבו אצלי בבית כמה פעמים ופרשו את משנתם. אמרתי להם שאשמח לעזור בבחירות, לתרום את חלקי בצורה וולונטרית מתוך כוונה שמשהו יקרה. ההחלטה הזו לא נולדה במפגש הראשוני ב-2015".
מה משך אותך? מה הם הציעו לך?
"כלום, שום דבר. היה לי רצון לעזור, רצון להשפיע. בינתיים, התמניתי למנכ"ל איגוד השחייה, ושמרנו על קשר. הזמנתי אותם לצפות באליפות אירופה בשחייה שהתקיימה בארץ, שנתיים אחר כך לקחתי אותם לפגישה עם סמנכ"ל השיווק במשרד התיירות. הם לא חשפו בפניי שום תוכנית תיירותית, הם כן זיהו את המשמעות הכלכלית-חברתית האדירה, שתשפיע על העיר כולה כתוצאה מתיירות".
ומה חדש בזה? כל עיר רוצה תיירות.
"גם חיפה רוצה תיירות, ובואו נודה על המציאות, לחיפה יש בעיה תיירותית מאוד מובהקת, אין בה תעשייה תיירותית. אני אומר את זה ופותח סוגריים – יש בחיפה תיירות אדירה וזה מוכח במספרים. 30 אחוז מהתיירים שהגיעו למדינת ישראל ב-2019 שילמו כסף והגיעו לחיפה. בסך הכל מיליון ו-365 אלף איש. כמה מתוכם נשארו ללון בה? 70 אלף".
ידוע שתיירים לא נשארים פה לילה, גם לא קונים כוס קפה בעיר. למה?
"אני לא יכול לתת לכם תשובה מבלי שתבינו מה זה מוצר תיירותי, איך בוחנים תיירות. יש כמה דרכים ואספקטים איך מזהים עוגן תיירותי משמעותי. בחיפה אין תשתית של בתי מלון".
"הסכמתי להתפשר מסיבות כאלו ואחרות ואני משלם את המחיר". נפתלי
חזון 7000 חדרי המלון
נפתלי הוא איש של חזון וחלומות, אך יחד עם זאת הוא אסטרטג שמדבר במספרים מוחלטים. הוא הגיע לפה, כדי להצעיד את חיפה לעבר הכנסות של חצי מיליארד שקלים מתיירות בשנים הקרובות, הרבה יותר מההכנסות הנוכחיות שעומדות ביום טוב על 280 מיליון.
הוא יודע שכדי לעמוד בהבטחות, הוא חייב להראות תוצאות ולסכומים כאלה מגיעים, רק לאחר שבחיפה יהיו 7000 חדרי מלון בניגוד ל-1600 הקיימים, אליהם יתווספו בקרוב עוד 180. רק כדי לסבר את האוזן, באילת יש 12.5 אלף חדרים, בירושלים 12 אלף ובטבריה 4600 חדרים.
"אתם מבינים שאם התוכנית שלי תתממש, אני מייצר עוד מעגל תעסוקה לפחות ל-20-15 אלף אנשים, שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים – מסעדות, ברים, בידור, פסטיבלים, תחרויות ספורט. עושר חברתי שכולם יפרחו כתוצאה מכך".
אולי 2000 חדרים בחיפה הם קצה גבול היכולת?
"דרישה או ביקושים אתה יוצר. מי המשקיע השיווקי הגדול בתיירות בסופו של דבר? העיר, העירייה, משרד התיירות? התשובה היא בתי המלון. בשביל שאני אמלא את החדרים שלי, אני אשקיע בשנה בין 4 ל-5 אחוז מהתקציב שלי לפרסום. את המכירות בסופו של דבר עושים בתי המלון. באילת היקף ההשקעה בשיווק ובפרסום בשנה הוא 170 מיליון שקל פלוס 30 מיליון שמשקיע משרד התיירות ומה בחיפה? 7-6 מיליון שקל".
אם יפרסמו יותר, יגיעו יותר?
"ברור שכן, כי לחיפה יש עוגנים פי כמה יותר מאשר לאילת יש להציע".
הבהאים.
"כולם מזהים זאת ומוכנים להשקיע כסף כדי להגיע עד לבהאים. מיליון ו-248 אלף אנשים הגיעו עד לשער הכניסה של הגנים ב-2018/19".
כתבת תוכנית אב לבתי מלון, מה צריך לעשות כדי להפוך את חיפה ליעד תיירותי משמעותי.
"כדי שמדינת ישראל גם תכיר בחיפה כעיר תיירותית ותשקיע בתשתיות, צריך לבנות כאן עוד בתי מלון. זו תוכנית שבודקת ובוחנת את כל המטרות של חיפה, לרבות המטרות הכלכליות, ההשפעה על התושב – אילו תמורות ומה ההשפעה תעשה לחייו, כמה מקורות תעסוקה יהיו לו וכו'. הלכתי וחקרתי נתונים של שלוש ערים אחרות לעומק והתמקדתי בעיר מרסיי בדרום צרפת, שמאוד דומה לחיפה. התוכנית הזו היא מפורטת ומדויקת, ומסבירה איך העיר תוכל לממש את הפוטנציאל התיירותי שלה".
זה תלוי רק בהגדלת מספר חדרי המלון?
"קודם כל, כשיש לך מקום לאכסון, מן הסתם תייר יכול לבחור אם הוא רוצה לישון פה, אולי כי יש פה משהו מעניין וגם כי מחירי המלונות סבירים, כי תהיה תחרות, מה שלא קורה היום. זה מחזיר אותי לעוגנים שיש לעיר – התרבות האתנית – הבהאים, האחמדים, קצת נצרות, שכנינו הדרוזים. יונה יהב גם עסק בתיירות וניסה לקדם הקמה של חדרי מלון. הייתי בפגישה בדן כרמל ב-2013 עם שר התיירות, שבה הוא הצהיר על כוונתו להגדיל את מספר החדרים בעיר ל-3000 וזה לא קרה. לא היה תהליך סיסטמתי אמיתי, או מישהו שדאג שזה יקרה".
אתה רואה את ראש העיר מאמצת את התוכנית שלך?
"אני לא חושב שהגענו למצב הזה, כי כל הדברים כרגע התפרקו. אין תוכנית תיירות, עוד לא כתבתי אותה. מה שהגשתי זו טיוטה של תוכנית המלונות שנעשתה לראשונה בעיר. אף פעם לא נעשה חקר אמיתי של הפוטנציאליים התיירותיים בחיפה. זה בסדר להגיד הבהאים, אבל איך מורידים את זה לקרקע? ישבתי עם מהנדס העיר אריאל וטרמן הרבה שעות וחלק מהדברים שנאמרו לי זה שיהב עשה הרבה עבודה בשביל להביא יזמים שיקימו בתי מלון בחיפה. נשאלתי למה אני חושב שאצליח. האמת, שאלה לגיטימית לחלוטין".
נכון.
"דבר ראשון, לא אמרתי שאצליח. קטונתי מלומר שמה שהם ניסו לעשות במשך שנים ונכשלו, אני אצליח. אם אתה מבין את התהליך – מה צריך לעשות, איך ולמי לפנות, אילו פעולות אתה צריך לעשות כדי לגרום ליזמים לבוא ולהשקיע בענף המסוכן הזה. דבר שני, לקחתי את העיר וחילקתי אותה לשבעה חלקים וקבעתי מאפיינים, כמו איזה סוג של בתי מלון יהיו בכל מקום, או כמה חדרים מתוכננים בכל אזור – מבואות חיפה; בסיס התחמושת שנמצא מול חוף הים; בת גלים ובסיס הבה"ד; הכרמל; הדר; העיר התחתית וקרית חיים. זה קשור, בין היתר, לסיפור שלי עם הבריכה האולימפית".
הסבר.
"איך תיירות ספורט עובדת? למה לא היה בסמי עופר אף משחק בינלאומי, מלבד 'משחק השלום' שאני הבאתי אותו לחיפה?".
למה?
"כי אין פה חדרי מלון. אין לך תשתית בסיסית לעשות משחק כדורגל בינלאומי, כי אין לך מספיק חדרים. עם אצטדיון אחד היפים באירופה, לחיפה יש תשתית מצוינת לקיום של משחק בינלאומי, רק אין לה בתי מלון. אותו דבר עם מרכז הקונגרסים. למה הוא בקושי חי? למה לא מתקיימים בו קונגרסים? כי כשאתה רוצה לקיים קונגרס של מספר ימים, כדי שיחזיק את התשתיות שאתה מקים אותו, אתה צריך חדרי מלון, וגם אם כל חדרי המלון בעיר ריקים, איפה הם נמצאים? למעלה במרכז הכרמל. אז תתחיל לנייד את המשתתפים למעלה-למטה בפקקים? התשובה היא לא".
בריכה אולימפית ותחרויות בינלאומיות
מעבר למעגל הקרוב של ראש העירייה וממלא מקומה, רק מעטים יודעים שנפתלי הוא ההוגה ויוזם של הקמת בריכה אולימפית בחיפה ושהוא האיש שעומד מאחורי עסקת רכישת הספורטן.
הובלת את המו"מ לרכישת הספורטן. שום מילת תודה לאמיר נפתלי לא שמענו.
"נכון. אין לי מה לומר על זה. יודעים מה הפועל היוצא של זה? שסופי נקש וחברי האופוזיציה האחרים, לא יודעים מה עשינו. ברגע שלא יודעים מי עומד מאחורי התהליך, אף שאלה לא נשאלת, ואני יודע שהם כן חיכו לתשובות. פנו לאור שחף, מנכ"ל החברה הכלכלית, וזה בסדר, כי הוא חתם על מסמכי הרכישה. מי שעמד מאחורי התוכנית העסקית של הספורטן, יחד עם רו"ח יעקב זיצר, כתב, בדק ובחן את עניין השחייה, הייתי אני. אני חושב שיש מעט אנשים שמכירים את ענף השחייה כמוני. שחף הצטרף והיה שותף מלא, לאחר שהתהליך כבר קרם עור וגידים. אגב, עבדנו בשיתוף פעולה מדהים".
עכשיו תסביר את הקשר של הבריכה לבתי מלון.
"כשכתבתי בתוכנית כמה חדרי מלון צריך, איזה סוג ומה הם המאפיינים, דחפתי לשם גם את נושא הבריכה, כי אני רואה שיש פוטנציאל כפול לקיים תחרויות לאומיות ובינלאומיות בעיר. בנוסף, נוכל לפתח את ספורט השחייה לתושבי חיפה. כתבתי על זה פרוגרמה שלמה".
אתה הגשת קול קורא לבריכה אולימפית.
"לא לבריכה אולימפית, אלא לבריכה. הקול הקורא שהייתי מעורב בכתיבתו במסגרת תפקידי כמנכ"ל האיגוד, יצא לאחר שסיימתי את התפקיד. ואז המלצתי לעיריית חיפה לגשת לקול הקורא של האולימפית. הסיפור של הבריכה התחיל מזה שפניתי בזמנו אל צוק לארח את אליפות העולם בכדורמים עד לגילאי 18 בחיפה. זה לא קרה, כי עיריית חיפה הייתה צריכה לרכוש בריכה שאותה היו צריכים לנייד למקום אחר בסיום התחרות".
אז הכל בזכותך.
"בזכותי הם ניגשו וזכו. עירייה בחתך סוציו-אקונומי של 7 או 8 כמו חיפה, כנראה שלא הייתה מקבלת תמיכה של 10 מיליון שקלים להקים בריכת שחייה, אלמלא הסיפור שמכרתי למשרד הספורט לגבי הפוטנציאל של השחייה בחיפה ומה הוא יכול לעשות לכל האזור. כמובן, כשיהיו פה בתי מלון ושדה תעופה שיוכל להביא קבוצות מאירופה, יהיה פה משהו שיכול להחזיק מים, ולכן להשקיע בחיפה זה הדבר הנכון לעשות".
עיריית חיפה החליטה שהבריכה תקום דרומית לאצטדיון סמי עופר. למה התוכנית השתנתה?
"במקביל לזכייה בקול קורא, בחנתי אזורים נוספים איפה להקים את הבריכה. בהמלצה של צוק, בדקתי אפשרות להקים את הבריכה בתוך הספורטן. זה קרה די במקביל, חודשיים אחר כך התפרסם הקול הקורא ואמרנו שנחבר את הכל ביחד".
ולמה הספורטן כן מתאים?
"כי כשמקיימים תחרות בינלאומית, צריך בריכות חימום לספורטאים. הבריכה הקטנה המחוממת שיש שם, היא לא ממש בריכת חימום. היתרון בבריכה האולימפית שרציתי להקים שם, שיש בה גשר צף שמחלק אותה לשתיים. ואז, מצד אחד תוכל לקיים בה תחרות, ובחלקה השני אפשר יהיה להשתמש כבריכת חימום. הרעיון הוא שבספורטן יהיה קומפלקס של בריכות שיוכל לשמש את הקהל הרחב של תושבי חיפה וגם ישמש לתחרויות לאומיות ובינלאומיות".
ותהיה בריכה בספורטן?
"לא יודע. עיריית חיפה צריכה עכשיו לקדם את התוכנית של הבריכה האולימפית מול משרד הספורט. היא קיבלה ארכה נוספת בשביל להציג תוכניות. בשביל זה צריך תקציב, להביא עוד 30 מיליון שקל מהבית. עלות הקמת הבריכה האולימפית היא 40 מיליון. זו לא החלטה שלי, אני בסך הכל יועץ".
אז יכול להיות שהחזון שלך להביא לחיפה תחרויות שחייה יטבע וישקע במצולות?
"ברגע שתהיה תשתית, יהיו תחרויות".
אבל אין בריכה.
"זו הביצה והתרנגולת".
מה דעתך בנושא חיבור חזית הים?
"אני לא הייתי מעורב בשנה וחצי האחרונות בנושא זה. בתחילת הדרך ניסיתי לקדם תהליך ביניים אמיתי. לקחת את האנגר 15, להקים בו מועדון ענק להופעות, בשילוב שוק בסגנון 'קמדן' בלונדון. מדובר בהשקעות אדירות של כסף. במקביל, פעלתי יחד עם רן וולף מנמל חיפה, כדי לבחון מספר דברים הקשורים בפיתוח חזית הים. הבאתי את הדברים לעינת בתחילת הדרך, ומכיוון שאני יודע שיש שם תהליכים מקבילים בכל מה שקשור בנמל ובהפרטה, לא הייתי מעורב בזה מעבר לכך. אם זה לא יקרה, אני יכול רק להצטער".
אמיר נפתלי עם עינת קליש רותם ונחשון צוק בתערוכת התיירות הבינלאומית
"שדה תעופה בצפון זה מאסט"
למה, בתור תושב קרית טבעון, אתה לא רוצה שדה תעופה מעל הראש שלך, אך אין לך התנגדות שהוא יהיה מעל ראשיהם של תושבי קרית חיים?
"ברמה האישית, רעש המטוסים מרמת דוד שטסים עכשיו מעל הבית שלי ימשיך בכל מקרה, כי שדה התעופה שמתוכנן במגידו, הזווית שלו זה מעליי, אז תיאורטית זה לא היה מפריע לי. כן היה מפריע לי דבר אחר, כי שדה תעופה משלים כמו שהם רוצים לעשות, נתב"ג 2, זה הרס של כל שמורת הטבע שנמצאת פה, והיא חלק ממה שחיפה צריכה שיהיה לה, מרחב ירוק כזה. לא בונים יותר שדות תעופה כשיש לך עיר הגובלת בים, בתוך השטח עצמו, מוציאים אותו לתוך הים".
תושבי קרית חיים עמדו לנגד עיניכם?
"לגמרי. הדבר הראשון והעיקרי של מה שהנחה אותנו שיהיה מינימום מפגע, ואם יהיה, אנחנו רוצים לדעת מראש מה פוטנציאל הרעש או הנזק שהולך להיות, אם בכלל. נעשתה עבודה יחד עם חברה ספרדית שבחנה את האספקטים ואת הפוטנציאל של שדה התעופה. הדוח הזה יצא לבקשת שמונה ראשי רשויות ואני גייסתי את כל העמק בשביל עינת. במסגרת הדיונים בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות – ח"ה), שם הצגנו בפעם הראשונה את התוכנית הזו, אמרתי משהו מאוד פשוט. נכון, זה לא השדה הכי אידיאלי, אבל אם תבדקו את משפך הרעשים, הוא כמובן לא משפיע על התושבים בסביבה, כי הוא סוג של שדה נכה. ועדיין, הפוטנציאל שלו כשדה נכה, יכול להביא 5 מיליון נוסעים בשנה. אם הפוטנציאל שלו כזה מצוין, הוא טוב ואפשרי. הוא גורם לכך שבמקום כל הזבל שיש פה, 20 שנה אתם מדברים בחיפה רק על זיהום אוויר, יתחילו להיות פה שכונות של מגורים, תהיה פה תעשייה אחרת לגמרי מהמזהמת. עוד משהו שאמרתי, שעיריית חיפה תבחן את האופציה להקים מסלול מקביל למסלול הקיים שיוכל לצאת לכיוון הים. המסלול הזה, ירחיק את כל הרעש מתושבי קריית חיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
איך זה יכול להיות שאנשי העמק מתנגדים לשדה או תושבי חדרה והסביבה שמתנגדים למעבר של בית הספר לתעופה אזרחית מהרצליה אליהם, וקליש-רותם היא היחידה שרוצה בהם. משהו מעוות בתפיסה.
"יש לה נימוקים משלה. את זה צריך לשאול אותה, אני לא יודע להגיד למה היא הסכימה ומה התנאים, שזה מכלול השיקולים וההסברים. אני יודע דבר אחד, חברי התעופה האזרחית ממש לא רוצים להגיע לחיפה. על חדרה הם התפשרו".
איך אתה רוצה שיהיה פה שדה תעופה והשקעות בבתי מלון כשהיא רבה עם משרד התיירות ועם משרד התחבורה. איך רצית לקדם פה משהו, איך רצית שייפתחו הדלתות?
"אני לא פוליטיקאי, אני אסטרטג. אני יודע להציב את הנקודות ואת המטרות כדי ליישם אותן. שדה התעופה זה לא רק הסיפור של חיפה, אלא גם של הקריות, כי גם הם ייהנו מהתנופה שהוא יביא. הוא של כל המרחב. שדה תעופה בצפון הוא מאסט".
מי שילם על הדוח הזה?
"חצי חצי. חצי עיריית חיפה וחצי הרשויות בעמק".
אז אולי הוא מוטה?
"זה בסדר שתחלקו עליי. אני הזמנתי את הדוח כדי ללמוד את הנתונים. אני שאלתי את השאלות, גם את שאלות המחקר וקיבלתי תשובות שאפשר לבנות פה שדה ויש לו גם פוטנציאל קיומי. לאחר קבלת תשובות, צריך לבדוק אם נבחנו חלופות נוספות, כמו פוטנציאל רעש, סוגי מטוסים, כמה ימים בשנה השדה יושבת. ברגע שיש לך את הנפח, עכשיו תבחן אותו לממדים רחבים יותר".
אמיר נפתלי ועינת קליש-רותם
יום הבחירות ב"מטה נאט"ו"
נפתלי לא ממש אוהב את הביקורת שמופנית כלפיו וכלפי שאר היועצים במינהלת 2030. יותר מכל, הוא גם לא ממש אוהב את ההתנהלות של אנשי האופוזיציה (המועצה הלעומתית), שלא טרחו לשאול אותו אף שאלה, כדי להבין על מה עבד בשנתיים האחרונות.
"איך זה שבישיבת מועצת העיר לא שואלים אותי אף שאלה?", הוא תוהה בקול.
למה אתה שואל אותנו, תשאל את ראש העיר.
"אמרתי את דעתי בנושא מספר פעמים, ודעתי היא שאני חושב שהציבור צריך לדעת יותר מה שאנחנו עושים. אני לא ראש העיר, אני לא מעביר ביקורת, אני בסך הכל יועץ. היא רואה את התמונה הכוללת של הדברים. מה שהיא מחליטה לדברר, זו החלטתה".
אתה טוען שקיבלת ביקורת שהיא לא במקום מחברי מועצת העיר?
"האם חברי מועצת העיר ראו את הדברים שבאמת נעשו פה? העיתונים כתבו שקליש בזבזה 6 מיליון שקלים על יועצים, וככה זה נתפס בציבור. נראה לכם שקבוצה של יועצים קיבלה עשרות אלפי שקלים כמו שאתם מציגים זאת בתקשורת?".
קיבלתם.
"לא נכון. אני הלכתי הביתה עם משכורת של עובד עירייה זוטר".
ברור לך שיש ביקורת גם על כך שסידרו למקורבים תפקידים של יועצים.
"זה בסדר, אני יכול להבין שאנשים חושבים ככה. נשאלת השאלה לגופו של עניין. האם אתם מבינים את כמות הידע, היכולת, המיומנות שלי להביא את חיפה ממצב סטטי למקום אחר? אתם מבינים שההשפעה שלי על תושבי חיפה, כתוצאה מהיכולת להרים את הפרויקט הזה שקוראים לו תיירות, הייתה יכולה להיות משמעותית?".
ואתה מבין שקליש-רותם יכולה היתה להביא אותך לישיבת מועצה כדי שתדבר על התוכנית שהכנת?
"צודקים. הייתה תוכנית להציג את התוכניות בפני מועצת העיר. אני חוזר לסוגיה של מקורב לקליש. חלק מהעבודה שלך והיכולת להתקדם כשאת מגיעה לצומת דרכים מאוד משמעותי ונבחרת לראש העיר, זה להיות בתקשורת עם אנשים שבאמת עזרו וסייעו לך להגיע למקום הזה. העזרה והתרומה שלי לקואליציה שהוקמה בהתחלה הסתכמו בכך שאארגן את יום הבחירות ואת 'מטה נאט"ו', ככה הם קראו לזה בהתחלה".
קומנדו, מטה נאט"ו, מה זה השמות האלה? אתה ניהלת לה את המטה?
"המטה המשותף של החבורה שכללה את דוד עציוני, מיכי אלפר, דובי חיון, שהוקם לקראת הבחירות. בתכלס מי שתפקד שם הייתי אני".
אתה נפגע כשאתה שומע את הביקורת עליך?
"זה לא עניין של להיפגע. עצוב לי שמה שכל כך רציתי לעשות מתפוגג. ויתרתי על דברים אחרים כדי להשיג את החלום ולהוביל את חיפה קדימה. אפשר לראות את זה כפגיעה, אבל לא לקחתי את זה אישית, כי בסופו של דבר אני לא חושב שמישהו רצה לפגוע בי באופן אישי. גם הציבור לא ממש מכיר אותי, ויכול להיות שנפגעתי מדברים, כי רצו לפגוע בראש העיר, וחבל לי על כך. כי מי שפירק את הקואליציה בא ואומר גם ליועצים האחרים 'מה בעצם עשיתם פה ומה התרומה שלכם'. זה בסדר, אלו הן שאלות לגיטימיות, אבל למה לא ישבתם איתנו והייתם מגלים את הדברים המהותיים שלפחות אני עשיתי".
קליש-רותם לא ממש נתנה לחברי המועצה לדבר עם עובדי העירייה והיועצים. אתה לא רואה בעיה בהתנהלות הזו?
"קודם כל היא ראש העיר, ועד כמה שאני יודע, אנחנו צריכים להתנהל מולה ומול ההנהלה ולא לעבוד מול נבחרי הציבור. אני חושב שנכון יהיה אם עינת תציג דברים. עדיף שתשאלו אותי שאלות, תבדקו מה עשיתי ובאיזו רמה, לפני שאתם שופטים אותי ואת האחרים".
יצא לך לדבר עם קליש-רותם על מכתב ההתראה ששלחת?
"אין לי תקשורת שוטפת איתה של פגישה או שיחה אישית פעם בשבוע או שליחת הודעות. אפשר לספור על יד אחת כמה הסתמסנו בשנתיים האחרונות. עבדתי בנושא התיירות מול צוק".
והם לא התקשרו אליך?
"אף אחד לא התקשר, הם ידעו שזה הולך לקרות".
אתה לא מצפה לקצת אנושיות, לחום?
"לא, כי אני חושב שהם נמצאים בסערה עם כל הבלגן שקורה שם ואני לא חושב שיש להם מקום להכיל גם אותי. מה הם יכולים להגיד לי? הם לא רצו שזה יקרה. עצוב לי על כך שהייתי יכול לתרום, ויש לי המון לתרום, בשכר נמוך בהרבה ממה שמקובל לתת לאנשים כמוני. אחרים שם שמעתי השתכרו 500-450 שקלים לשעה, ואין להם ניסיון בתחום יותר ממני. אני הסכמתי להתפשר מסיבות כאלו ואחרות ואני משלם את המחיר".
נראה לך שהיא תנצח את הבחירות הבאות?
"אני לא נכנס לפוליטיקה, אבל חיפה הגיעה לנקודה שממנה אפשר רק לעלות. זה או שמפרקים את הכל אם תהיה ועדה קרואה, ואני נוטה להאמין שדבר כזה לא יקרה לעיר השלישית בגודלה במדינה, ואני חושב שגם משרד הפנים מבין את זה. או שהאופוזיציה תבין שהמטרה באמת יותר גדולה מהאינטרסים האישיים של כל אחד, ואולי היא תחליט על חיבור של כולם ביחד, כולל ראש העיר. הרי כבר עשו לה נו-נו-נו וביקשו ממנה תשובות, שזה ממש לגיטימי. שמעתי את נקש מבקשת לדעת על מה היא משלמת 300 אלף שקלים בשנה ליועץ, היא רוצה לראות תוצרים ורוצה להבין תהליכים, כי המטרה בסופו של דבר להגיע לתוצאה".
אתה מזהה את ההתפרקות של העיר?
"אני מזהה לחלוטין. לעיר יש בעיה ברמה הפוליטית שלה מול משרדי הממשלה. קיבלתי ריקושטים ממשרד התיירות בתחילת הדרך עם כל הסיפור של נמל האורות. אבל בואו נודה, אנחנו לא מעניינים את משרד התיירות. אנחנו לא עיר תיירותית".
למה אתה חושב שהקואליציה שלה התפרקה, זה קשור ביחסי אנוש?
"אין לי מספיק מידע לומר למה. אני יכול לספר לכם מה אמרתי לה בתחילת הדרך, רגע לפני הבחירות. אמרתי לה שארגז הכלים של מנכ"ל, והייתי במשך יותר מ-20 שנה מנכ"ל של ארגונים שונים בהיקפים שונים ובסיכונים ברמות שונות, צריך להכיל בתוכו סוגים שונים של כלים בשביל לנהל את הארגון. אבל יש בו שני כלים עיקריים, הפטיש והמברג, שאם היא תזכור ותשכיל להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר, הם אלו שיגרמו לה להצליח בתהליך, או שלא. האחד הוא היכולת להכיל, והשני הוא היכולת לסלוח. היכולת לסלוח לעיתונאי שהיה מקורב לנמסיס שלה, והיכולת להכיל גם את עצמה וגם את הסובבים אותה. כי אם היא לא תצליח להכיל ולסלוח, היא לא מסוגלת לנהל. הצליחה?".
אתה המקורב, אתה יודע טוב מאיתנו.
"אני יודע מה יצא בסופו של דבר. קבוצה של אנשים מצוינים, ואני אעיד על עצמי, אני בן אדם מצוין, עם ניסיון, עם איכויות, ואתם מה עשיתם? שפכתם את החלב עם החתול. אז נכון, גם עינת לא חשפה את הדברים שעשינו, לא פרסמה ולא שיתפה בתקשורת כזו או אחרת ובסופו של דבר היא נושאת באחריות ומותקפת. אני לא מותקף, אני בשוליים, אבל נראה לכם שזה טוב לעיר? לא. זה היה צריך לקרות, כי האופוזיציה לא קיבלה מספיק תשובות והבהרות? יכול להיות שכן. אני לא בא לסנגר עליה, אבל נוצר מצב שלי הוא עצוב, כי כלום לא מתנהל עכשיו בעירייה".
לדעתך הכל תקוע?
"נשאלת השאלה מהי הדרך ולאן רוצים ללכת. לא ראיתי מחשבה לאיפה הולכת חיפה ב-30-20 השנים הקרובות. לא תצמח תיירות בעיר, אם אתה לא מסתכל לאן היא הולכת, כי לוקח 20-15 שנים לתהליך הזה לקרות. אין מה לעשות. מחר לא בונים בית מלון ומחרתיים לא בונים שדה תעופה. זה זמן שכבר אין לנו אותו, במיוחד כשעפת"ח (העמותה לפיתוח תיירות חיפה – ח"ה) לא עשתה כלום ב-18 שנה האחרונות, פשוט כלום. ובשנתיים האחרונות אפילו יותר גרוע מכלום".
מה הם לא עושים נכון?
"זה לא שהם לא עושים. נשאלת השאלה אילו הוראות או הנחיות או אילו ציפיות אתה מצפה מהארגון שנמצא תחתיך. השאלה אם במסגרת ההגדרות של המשימות שאתה מטיל עליהם, התקציבים והמשאבים שאתה נותן להם, האם הגדרת מה הן הציפיות ומה הן התוצאות או מה הן אבני הדרך שהם צריכים להגיע".
והגדירו להם?
"התשובה היא לא, לאורך כל השנים".
נחשון צוק הוא מחזיק תיק התיירות.
"אני אגיד זאת בעדינות, אני נותקתי מכל קשר לעמותה בשנה וחצי האחרונות. התבקשתי לא לעבוד מול העמותה, אלא אם כן יבקשו ממני להביע דעה. עמותת התיירות בחיפה צריכה להיות משהו אחר לגמרי ממה שהיא היום, לשכת אינפורמציה לתייר למי שמגיע אליה. היא צריכה לעשות את העבודה לפני שהתייר הגיע לחיפה וכבר שילם על הטיול. זו צריכה להיות עבודה שיווקית יומיומית. אני הראיתי לנחשון ולענבל תוכנית שמדברת על גידול מ-540 אלף לינות שיש בעיר בשנה ל-870 אלף על בסיס בתי המלון הקיימים עכשיו בעיר. הראיתי להם מהי הדרך לחמש השנים הקרובות, עם אתו"ס, בית הגפן, המוזיאונים ובעלי העסקים המקומיים ומה שיש להם להציע".
ומה אמר על כך צוק?
"זה נאמר, בין היתר, כדי שיחליטו מה הם רוצים ומה יהיה הכיוון. הכיוון לא היה זה, אלא עסק בתשתיות, שדה תעופה. מבחינתם שדה תעופה זה ברייק דיל. אני טוען שאני מסוגל לעשות את השינוי הזה גם בלי שדה תעופה".
מה לדעתך צריכה להיות הכותרת של הראיון?
"הפספוס של חיפה. חיפה פספסה".
את מי?
"אותי".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "בנושא התיירות, נחשון צוק הוא אכן מחזיק תיק התיירות מתחילת הקדנציה, ולו ניתנו האצלות ראש העיר באישור מועצת העיר. בהתאם לכך, כל העוסקים בתחומי התיירות במסגרת העירייה ותאגידיה, מחויבים למדיניות שנקבעת על ידי מחזיק התיק".
מבקר העירייה עופר טל מסר בתגובה לדברים: "אין לי מושג על מה אמיר נפתלי מדבר. אני לא עשיתי ביקורת על מינהלת 2030, אלא על העסקת יועצים. המוטיבציה לעשות ביקורת בנושא הזה הייתה לאור העובדה שהתקציב להעסקת יועצים עלה בשנתיים-שלוש האחרונות. אף אחד לא דחף אותי לעשות ביקורת על מינהלת 2030".
