"אם לא תהיה פעולה מיידית למניעת הגירה של צעירים, תהיה פה קטסטרופה". ג'אקי ואקים
"אם לא תהיה פעולה מיידית למניעת הגירה של צעירים, תהיה פה קטסטרופה". ג'אקי ואקים

"חיפה הפכה לבדיחה"

"חיפה כרגע במקום לא טוב באמת. אני חי פה ושומע מה חושבים עלינו בחוץ". שנה וחצי לאחר שיצא בפעם האחרונה מבניין העירייה ופנה לעסקים פרטיים, הגזבר לשעבר, ג'אקי ואקים, מדבר. על החברה שהקים למימון אשראי חוץ בנקאי, על חיפה, העיר שהוא גר בה ואוהב, על הנהגת העיר וגם על קליש רותם. ריאיון בלי חשבון

פורסם בתאריך: 28.10.21 16:33

בדיוק לפני שנתיים הפתיע ג'אקי ואקים, גזבר עיריית חיפה במשך 20 שנה, את המערכת המוניציפאלית, כאשר הודיע לראש העירייה הטרייה עינת קליש רותם על התפטרותו. היה זה במהלך בניית תקציב 2020, ורבים תהו כיצד תמשיך העירייה להתנהל ללא איש הכספים הכל יכול, שעל פיו יישק דבר. אבל את משפחתו ואת המעט הנחשבים מקורביו, הצעד לא הפתיע כלל. במהלך מתוכנן ומחושב שאליו כיוון זה זמן מה, ואקים גמר אומר בליבו לפרוש מהעשייה הציבורית, ולראשונה זה שנים החליט לעשות לביתו, כפי שרבים בשירות הציבורי שעוברים למגזר הפרטי אוהבים לכנות זאת.

"ב-1 במארס 2020 פרשתי מתפקיד גזבר העירייה והתחלתי לעסוק בדברים שאני אוהב", מספר ואקים השבוע, "תכננתי את היציאה הזו כמה חודשים מראש. רק אשתי, שלושת הבנים שלנו ומנהלת הלשכה שלי דאז, שרה ראובני, ידעו. שרה רצתה לצאת לפנסיה וביקשתי ממנה לחכות קצת, כדי שנצא ביחד. ב-8 בנובמבר הודעתי על פרישה, ורק באותו היום, רבע שעה לפני שנכנסתי לפגישה עם קליש רותם, סיפרתי לאבא שלי. התקשרתי אליו ואמרתי לו שלא יתרגש, כי אני מודיע על התפטרות".

אתה אומר שזה היה מהלך מתוכנן.

"נכון, ולא בגלל כעס או משהו אחר".

אבל משהו הוביל להחלטה.

"שום דבר לא הוביל לזה. הרבה זמן חיכיתי להזדמנות להתחיל לעשות לביתי. תראו את כל התעודות שתלויות פה על הקיר, אני לא צריך להסביר עליהן ועל הקשרים שבניתי ומערכות היחסים שיש לי עם כל בכיר במדינת ישראל. אני מסוגל, ואת זה אני אומר בצניעות, לפגוש את כל מי שארצה, כולל האנשים הכי בכירים, בשיחת טלפון אחת, מקסימום בשתיים. זה לא בא בקלות, זו עבודה קשה ואלו מערכות אמון שאתה בונה במהלך 30 שנה בשלטון המקומי. בגיל 50 פלוס, חלום הבלהות שלי היה לראות את עצמי יוצא לפנסיה מעיריית חיפה בגיל 67".

באמת?

"כן, כי מה כבר עשיתי בחיים שלי, הקדשתי אותם לחיים הציבוריים? הרגשתי שאני צריך לחפש אתגרים חדשים. יש לי יכולות, ברוך השם קיבלתי הרבה הצעות, גם בסקטור הציבורי. לא פעם הציעו לי להיות מנכ"ל של משרדי ממשלה ודחיתי את ההצעות. זה לא מעניין אותי כבר, רציתי לראות מה אני שווה".

"אני דעתן ולא מסתיר את דעותיי". ג'אקי ואקים

"אני דעתן ולא מסתיר את דעותיי". ג'אקי ואקים

רזומה ארוך ומפואר

ואכן נדמה שכל תחנה בחייו המקצועיים נועדה לרגע הזה. ואקים, שבחודש הבא ימלאו לו 55, הגיע לחיפה מפקיעין בהיותו בן 18 ללימודי תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת חיפה. מאז, הרזומה שלו רק הלך והתארך: הוא סיים לימודי ראיית חשבון והתקבל לאחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בעיר; ב-1992, לאחר מספר שנים שבהן צבר ניסיון בתחום החשבונאות, כשבין לבין הוא משמש יועץ כלכלי לרשויות מקומיות, התמודד על מכרז חיצוני למשרת סגן מנהל אגף החשבות בעיריית חיפה. הוא זכה במכרז, ומכאן מסלול ההמראה בעירייה היה פתוח בפניו. שנתיים לאחר מכן מונה למנהל אגף החשבות, ב-1998 מונה לתפקיד סגן גזבר העירייה, ובשנת 2000, בקדנציה האחרונה של עמרם מצנע, כבר נבחר לשמש גזבר העירייה. בין לבין, הספיק ללמוד משפטים, פרט שולי ברשימה המתארכת של התארים התלויים לו על הקיר.

במקביל לכל אלו, הוא מילא בתפקידים ציבוריים נוספים, אותם עשה, לדבריו, בהתנדבות. הוא היה דירקטור וראש ועדת הכספים של מפעל הפיס במשך 15 שנים, ואף היה מועמד ודאי לתפקיד המנכ"ל, אבל הסיר את מועמדותו בסערה תוך שהוא תוקף את יו"ר הדירקטוריון, עוזי דיין: "זכיתי, אבל דיין התנגד למינוי שלי. כשמישהו עומד בכנס של מרכז הליכוד בנתניה ואומר 'על גופתי ייכנס ערבי למפעל הפיס', מה זה אומר? היו שם הרבה לכלוכים, לא רציתי להמשיך, רציתי רק לנקות את השם שלי, וזהו".

במשך 18 שנה שימש ואקים יו"ר ועדת הכספים ב"חברה למשק וכלכלה", עם מחזור שנתי של 5 מיליארד שקלים; בין השנים 2009-2006, בזמן כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה, הוא היה חבר במועצה המייעצת לבנק ישראל לצד בכירי המשק; שימש דירקטור מקצועי בחברות כמו "אמריקן אקספרס", "מאסטרקארד" ו"ישראכרט"; שימש יו"ר תאגיד יפה נוף, תפקיד ממנו התפטר כשהתחיל לבנות את ביתו בשכונת כבאביר ("לא רציתי שאף אחד יוכל לומר שהוא עבד אצלי בחברה או בעירייה").

חברת אשראי חוץ בנקאית

כשוואקים הודיע על התפטרותו מהעירייה במארס בשנה שעברה, הקרקע לפרק החדש בחייו המקצועיים כבר הייתה מוכנה. עם כניסת התפטרותו לתוקף, כבר הייתה בבעלותו חברה פרטית לניהול פרויקטים בתחום תשתיות ונדל"ן למגורים, החולשת על בניין משרדים בשדרות פלי"ם ונושאת את שמו – JWC. בימים אלו הוא השיק חברת אשראי חוץ בנקאית – Building Capital – בשותפות עם אנשי עסקים מוכרים.

ניכר, כי ואקים, שמיעט להתראיין לאורך השנים, מרגיש נוח יותר בנקודת זמן זו לדבר לראשונה על עזיבת העירייה ועל הקריירה החדשה.

"בתקופת הקורונה, כשכולם ישבו בבית, אני עבדתי בחברות החדשות שהקמתי", הוא מספר, "אני עוסק בהמון דברים. השקעתי בלא במעט עסקאות בעיר, ואני נמצא מאחורי הרבה עסקאות של אנשי עסקים שהשקיעו כאן. Building Capital זה משהו שרציתי לבנות די מזמן, אבל לקח זמן, כי זה לא משהו כל כך פשוט. במשך שנה עבדתי על ההקמה של החברה. בשנים האחרונות נושא האשראי החוץ בנקאי קיבל משקל הרבה יותר גדול בתוך מימון הנדל"ן במדינה, בגלל הנסיגה של המערכת הבנקאית. גייסתי כמעט 200 מיליון שקלים, ואני מעמיד אשראי חוץ בנקאי ליזמי נדל"ן, כמשלים ההון העצמי שלהם. אני לא במקום הבנק, אלא משלים את הבנק. כשהולכים היום לקחת כסף מהמערכת הבנקאית, אומרים לך 'אדוני, תביא 30-20 אחוז מהבית, ואז ניתן לך אשראי'. אז אני זה 'הבית'. אני זה שנותן ליזם את המאצ'ינג, כדי שיוכל ללכת למערכת הבנקאית ולקחת עוד כסף".

"ספר ההנחיות הוא האורים והתומים". ואקים בישיבת מועצת העיר עם הספר הצהוב

"ספר ההנחיות הוא האורים והתומים". ואקים בישיבת מועצת העיר עם הספר הצהוב (צילום: בועז כהן)

זה סיכון גדול.

"בוודאי. בכל דבר בחיים יש סיכון, בגלל זה הריביות בהתאם. אנחנו יודעים לנהל סיכונים, אני גם כמעט שמאי, אני מבין מאוד בתחום, ואשתי היא שמאית מקרקעין, שמלווה אלפי יחידות דיור מטעם המערכת הבנקאית, מהמרכז צפונה. אני בתחום, יש לי המון ניסיון, בניתי דברים, הכרתי את הענף, מכיר קבלנים, מכיר יזמים, ומה שהיה חסר בשוק זו חברת מימון. מה שמניע את כל הענף הזה זה מימון, ולדעתי, השוק פה בצפון הוא לא שוק משוכלל, לפחות לא מספיק משוכלל. מה שילמדו פה בעוד 15 שנה, בתל אביב כבר שכחו. שם יש שמונה-תשע חברות כמו שלי, בצפון אין אף אחת, אני היחיד".

מי השותפים שלך?

"שניים מהשותפים לא רוצים להיות בכותרות, אז לא אזכיר אותם. השותף הרביעי הוא אחד האנשים המובילים במשק בתחום הבנייה. שמו שמשון הראל, חיפאי גאה, מנכ"ל ובעלים של 'אמריקה ישראל'. הוא בונה יותר מ-2500 יחידות דיור בשנה, היה משנה למנכ"ל ב'אפריקה ישראל' והיום הוא משמש גם יו"ר מועצת המנהלים של מכון ויצמן. איש ליגת העל. שני השותפים האחרים שלי הם גם מראשי המשק, אנשים רציניים מאוד. הראל הוא היו"ר, ואני מנכ"ל החברה. השותפים שלי כבר עשו איזה 100 אלף יחידות דיור בחיים שלהם. עכשיו 'אמריקה ישראל' בונה 600 יחידות בקרית אתא, 300 בנוף הגליל, בקיסריה ובעוד מקומות".

נדמה שאתה מכוון להתמקד בחברה החדשה צפונה מגוש דן.

"אני רוצה לעבוד מנתניה צפונה, אני רוצה גם להיכנס למגזר הערבי. במושגים מקצועיים קוראים לשוק הזה 'אוקיינוס כחול', כי אין שם כלום. אני חושב שעם הקשרים שלי, עם ההיכרויות שלי, אני יכול להצליח".

אבל אין קרקעות במגזר הערבי.

"אני לא מחפש קרקעות. אני לא נותן כסף ליזמים שבונים במגזר. אני נותן כסף ליזמים מהמגזר שבונים באזורי ביקוש. אם מישהו מריינה בונה 36 יחידות בגבעת זמר, אני אתן לו מימון, אבל אם יבנה בריינה, לא אתן לו. אני חושב שיש במגזר פוטנציאל מטורף. אנחנו יודעים לתת כסף בצורה מדודה ומחושבת, לא לסתם אנשים, אלא למי שיש ביטחונות. אנחנו בודקים כל פרויקט, מלווים אותו, אנחנו לא סתם נותנים כסף".

בשנה וחצי האחרונות, מספר הדירות החדשות שנמכרות בחיפה, כך על פי נתוני הלמ"ס, לא עובר את ה-150 בחודש. רק לאחרונה היא עברה את הרף הזה במעט, בניגוד למקומות אחרים בארץ. אתה חושב שיש לחיפה פוטנציאל והוא לא ממומש?

"לחיפה יש פוטנציאל מטורף, רק צריך מנהיגים שיודעים להזיז את הדברים. אני חייב לומר מה הדבר הכי כואב בחיפה. זו עיר שלא מתפתחת, חוזרת אחורה. עיר שאין בה גידול טבעי חיובי כל שנה היא עיר שחוזרת אחורה. המושג הכי חשוב בכלכלה הוא 'כוח קנייה'. מאיפה הוא בא? מאנשים כמוני וכמוכם שקונים ומניעים את הכלכלה. זה מגיע או מהתושבים, או מאנשים שנשפכים לתוך העיר בכל יום או מתיירות שמכניסה כסף לעיר. אז מתיירות זה כנראה ייקח עוד הרבה זמן. לצערי, מגיעים לכאן תיירים, אבל הם אפילו לא שותים פה אספרסו. לכן, חשוב לי לומר שהחברה שלי אמורה לתת אשראי ליזמים, שיכולים לתת פוש לכלכלה וליזמות באזור הזה. זו בשורה, כי אין דבר יותר גדול מלתת כסף ליזמים. מערכת הקשרים שיש לנו, הנגישות שלנו לכל מיני בעלי מקצוע, שווים הרבה. אני מדבר ברמה האזורית, כי חיפה לא מעניינת אותי יותר מאשר היא מעניינת כל חיפאי אחר. אני גר פה, אוהב את העיר, אמשיך לגור בה, אבל חיפה כביזנס היא לא העיקר. לקחנו את חיפה כמרכז בין הרצליה לבין הצפון. אלו גבולות הגזרה, הדרום לא מעניין אותנו".

גם הצפון נחשב לפריפריה. אתה צופה פה מסה של צמיחה?

"כן, עתיד המדינה נמצא בצפון. עתודות הקרקע הקיימות היום רובן בצפון. מכללת הגליל המערבי עשתה חוברת מאוד יפה על נדל"ן, רואים כמה עתודות הקרקע של המינהל גדולות יותר בצפון, לכן זה העתיד שלנו. אותי לא מעניין אם מוכרים מ"ר ב-80 אלף שקל או ב-20 אלף. כל עוד זה רווחי, אני אממן. פוטנציאל העבודה שלי הוא לרוב בצפון, מכמה סיבות – גם בגלל פוטנציאל הבנייה והקרקעות הזמינות ובגלל המגרש הביתי. אנחנו שחקן מאוד חזק פה באזור".

אתם יכולים לגרום לשינוי?

"בוודאי".

מה אתה רואה בצפון שאתה אומר שזה הולך להיות הדבר הבא? הרי הכל מתנקז למרכז.

"הקרקעות והזמינות שלהן ימשכו אנשים מהמרכז. כבר עכשיו המון אנשים מהמרכז קונים בתים ודירות בצפון להשקעה".

תראה מה קורה בקרית שמונה. אין תעסוקה, אפילו בית חולים אין.

"אני לא מדבר כרגע על קרית שמונה, אלא על הגליל, נהריה, עכו, עפולה, נוף הגליל, יקנעם".

היחסים עם קליש רותם

היחסים העכורים בין ואקים וקליש רותם היו סוד גלוי מאוד במסדרונות העירייה ובתקשורת המקומית. ייתכן שהיא ראתה בו ירושה שנכפתה עליה מימי שלטונו של יונה יהב, שלטון שדברים רבים שהיו קשורים בו – היו עבורה בבחינת סדין אדום; וגם ואקים, מהצד השני, לא ראה בקליש רותם כמי שמביאה עימה איזושהי בשורה שתצעיד את העיר להיות ברלין של המזרח התיכון. אבל, אם תשאלו אותו, לא היחסים עם קליש רותם היו הסיבה להתפטרותו. היא רק הייתה הטריגר שגרם לו להבין שזו העת לעשות את הצעד.

בישיבת המועצה שדנה בתקציב 2020, שבועיים לפני שעזב את בניין העירייה, היחסים העכורים בין השניים צפו מעל המים. קליש רותם טענה, כי במהלך הכנת התקציב הוכנסו כ-170 מיליון שקל, המיועדים לתחזוקה שוטפת של העיר, לתקציב הבלתי רגיל (תקציב הפיתוח) במקום לתקציב הרגיל. היא אמרה באותה הישיבה, כי בהתאם לחוות דעת שקיבלה, הדבר עומד בניגוד לדין ולהנחיות משרד הפנים ולא שכחה באותו המעמד לשלוח עקיצה לעבר ואקים, גם אם לא נקבה בשמו במפורש. "במשך כל דיוני התקציב בקדנציה הקודמת אישרנו תקציב בלי להבין לעומק את ההתנהלות שהפכה לפרקטיקה", אמרה אז קליש רותם, "ומדי שנה הדוחות הכספיים של העירייה אושרו על ידי ביקורת משרד הפנים, והעירייה שבה וקיבלה פרסי הצטיינות על התנהלות כספית תקינה. מהרגע שבו התבררה לי תמונת המצב האמורה, הוריתי על ביצוע בדיקות מקיפות לשם תיקון פרקטיקה זו. אם לא נעצור את הפרקטיקה הזו כבר השנה, לא נוכל להסביר אותה לתושבים בשנה הבאה ובזו שאחריה".

ואקים לא נשאר חייב, התייצב על הפודיום וסתר את טענותיה של קליש רותם, כשהוא מנפנף בחוברת "הנחיות להנהלת חשבונות ודיווח כספי ברשויות המקומיות", שהוציא אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים באפריל 2017 וזכתה לכינוי "הספר הצהוב". ואקים העמיד את קליש רותם על טעותה תוך שהוא מתבסס על סעיף בחוברת, הדן בתקציב הבלתי רגיל. בסעיף הזה נכתב: "מבחינה מעשית, התקציב הבלתי רגיל כולל גם פעולות שאינן פיתוח, כמו שהתקציב הרגיל עשוי לכלול גם פעולות חד פעמיות כמו רכישת כלי רכב, רכישת דחסני אשפה וריבוד דרכים. ההחלטה באיזה תקציב לבצע פעולה מסוימת נתונה לרשות המקומית והיא תלויה במקורות התקציב".

או אז פנה ואקים למליאת המועצה ואמר: "זה מותר לפי החוק. מי שאמר שזה בניגוד לחוק, אני רוצה לראות את חוות הדעת. ספר ההנחיות הוא האורים והתומים. פניתי בשאלה גם למשרד הפנים שהפנה אותי להנחיות ב'ספר הצהוב' שממנו הקראתי קודם. לאורך כל השנים פעלה העירייה על פי החוק".

"זורקים אותך מהדלת, כנס מהחלון. סוגרים את החלון, תשתלשל מהתקרה". ג'אקי ואקים

"זורקים אותך מהדלת, כנס מהחלון. סוגרים את החלון, תשתלשל מהתקרה". ג'אקי ואקים

הדופי שהטילה קליש בוואקים ובהתנהלותו, חוזר אליה כבומרנג עד היום, כל אימת שעולה נושא התקציב העירוני. סגנית ראש העירייה ויו"ר ועדת הכספים, סופי נקש, מצאה, כי גם לאחר כהונתו של ואקים, הפרקטיקה שבה האשימה אותו ראש העירייה, עדיין מתקיימת. "אז מה את? עבריינית או שקרנית"? הטיחה בה נקש באחת מישיבות המועצה, תוך שהיא מזכירה לה את ההאשמות שהטיחה בשעתו לעבר ואקים.

אם עד היום נמנע ואקים להשמיע ביקורת על התנהלותה של קליש רותם, עכשיו הוא מרגיש משוחרר מהכבלים שבהם היה כבול כעובד עירייה. "עד היום מחפשים על מה היא דיברה. אני הגבתי בתוך הדיון והוכחתי לכולם שזה אפשרי ושזה מותר. באותה הישיבה, ביקשתי ממנה להציג חוות דעת, אם יש לה כזו, כי אולי אנחנו באמת לא מבינים. אני מת לראות חוות דעת כזו. ראש העיר לא מעניינת אותי, היא לא יריבה פוליטית שלי, אני לא בחיים האלה. זה פרק טוב שהיה בחיים שלי. נתתי, תרמתי לעיר, עשיתי. העיר היום חשובה לי מבחינת ביזנס ומבחינת היותי תושב. אני רוצה שתהיה פה מנהיגות. אם יהיו פה מחר שינויים דרסטיים ואם היא תעשה שינוי, אני אפרגן לה ואצביע עבורה. אני רוצה שיהיה פה ראש עיר חזק. אני מת שיהיה לנו רוביק דנילוביץ' כזה שיבוא וירים את העיר ויביא אותה למקומות אחרים, כי כרגע אנחנו במקום לא טוב באמת. מי כמוני רואה את זה. אני חי פה ושומע מה חושבים עלינו בחוץ. בשנה האחרונה חיפה הפכה לבדיחה. הסתובבתי בתל אביב יותר מאשר בחיפה. כל מקום שאני נכנס אליו, הבדיחה הראשונה שמקניטים אותי, היא על החזירים. לדעתי, יש קשר ישיר בין הירידה במחירי הדיור לתדמית של העיר, האווירה וכל מה שקורה כאן – הרכילויות, החזירים וזה משפיע. אני מקווה שמישהו יתעורר שם, בחסן שוקרי, ויתחיל להנהיג את העיר, להביא כספים".

אתה הבאת והרבה.

"אספר לכם סיפור. ישבתי עם אהוד אולמרט ויונה יהב בלשכת ראש הממשלה, בסוכות, אחרי המלחמה ב-2006. איך שיונה צרח שם, חשבתי שהוא מקבל התקף לב. למה? כי מגיע לנו. הוא רצה כספים, הוא רצה אזור פיתוח א' לתיירות וצרח 'למה לא מגיע לי?'. יש כלכלות בעולם שהרשויות מקבלות כסף כחלק מהתרומה שלהן לתמ"ג. אני אומר לכם שהתושבים והעסקים בחיפה תורמים למדינת ישראל מיליארדים, כולל המפעלים. יש קריית הייטק, חברת חשמל ובזן, לדעתי הם משלמים מיליארדים למדינת ישראל. מה? לא מגיע לנו? מנהיג צריך לדעת לדבר, צריך לדעת לנאום, לשלהב וגם להוציא כסף. הייתי יושב אצל מנכ"ל משרד התחבורה כל יום רביעי ומביא כסף לעיר חיפה. כל יום רביעי הייתי אצלו. צריך לדעת איך להביא כסף לעיר, ולשמחתי, זה היה חלק מהדברים שעסקתי בהם".

וליצור קשרים.

"זה ברור שצריך ליצור קשרים. נדמה לי שהיא אמרה – או אולי זה היה נחשון צוק – ש'אף אחד לא עושה לנו טובה'. מה זאת אומרת לא עושים לך טובה? את מייצגת אותי, לעזאזל, לכי תביאי כסף לעיר. זה נכון, לא עושים לנו טובה, אבל אסור לוותר. אני לא אומר 'אף אחד לא עושה לנו טובה' וממשיך לשבת בחוסר מעש. אני אשב להם על הראש עד שייתנו. היו תקופות שהייתי לפחות יומיים בשבוע בירושלים, בכנסת, בממשלה. לשמחתי, הייתה לי הפריבילגיה, כי הכרתי את כל שרי הממשלה ומנכ"לי המשרדים ברמה של להרים אליהם טלפון, ופתרתי בעיות לעיר".

בתקופתך זכתה העירייה למעמד של עירייה איתנה. אתה חושב שהגלגל יכול להסתובב וייקחו לה את הדירוג?

"אני מקווה שלא. אני לא יודע ולא בקיא בפרטי הפרטים של מה שקורה היום. יש שם צוות טוב במינהל הכספים, שיודע לעשות את העבודה, אם ייתנו לו לעבוד. אני מקווה שההישגים שהגענו אליהם בעבר, לא יירדו לטמיון. כשאתה מנהל תקציבים גדולים ומאבד אפילו קצת – אחוז, אחוז וחצי – מתחיל מדרון חלקלק שאתה לא יכול לעצור אותו. אתה מתחיל להיכנס לגירעונות ולא יכול להרים את הראש. תצטרך תוכנית הבראה, חשבים מלווים, וזה מאוד-מאוד בעייתי. אנחנו אף פעם לא היינו עשירים. אני תמיד נתתי לחיפה תדמית של עיר עשירה וחזקה. כשהייתי מסתובב במסדרונות הכנסת הראיתי 'תקנאו בי'. ככה זה עובד. אם אתה תיראה כמו מסכן, אף אחד לא יסתכל עליך. אז אנחנו – יונה, בכירי העירייה ואני – עשינו הילה יותר מדי גדולה, וזה טוב לעיר שיש לה שם טוב. זה מה שצריך לעשות".

אולי לא נאה לה לחזר אחריהם?

"זה עניין אישי. היא כנראה טיפוס מופנם, אולי לא נעים לה. מי שרוצה להיות פוליטיקאי, צריך לקחת את האגו ולשים אותו בפח אשפה. גם את הבושה לשים שם. אני ראיתי ראשי עיר שהיו נאבקים עם שרי פנים, דופקים על השולחן כדי לקבל כסף, ובסוף קיבלו. אתה נאבק בשביל התושבים, לא בשבילך. מי שלא מתאים לו, הכל בסדר".

"הבאתי את מופז אליי הביתה"

ואקים, שנושם מספרים וכל נושא שיעלה מולו ימצא את דרכו לניתוח כלכלי באופן אוטומטי, לא מהסס לנתח את המציאות הכלכלית של העיר אל מול האפשרויות הבלתי מנוצלות בה. עכשיו, כשהחברה החדשה שלו אמונה על מתן אשראי ליזמים, הוא נדרש להיות עם אצבע על הדופק יותר מתמיד, שכן עתידו של מחזור המגלגל מיליוני שקלים עומד על הפרק. הניסיון שצבר בהכרת התהליכים העירוניים וניצב ברקע רק מסייע לו לקבוע איפה ואיך להחליט נכון. במבט על מצבה הכלכלי של העיר, הוא יודע מה נדרש לעשות, כדי למצב אותה במקום הראוי לה וגם מה בחזונה של קליש אינו ישים, או ליתר דיוק – לא יביא את התוצאות שטוענים שיביא. למשל, שדה התעופה עליו היא מתעקשת. "מי שחושב ששדה תעופה זה גיים צ'יינג'ר, לא מבין על מה הוא מדבר בכלל", הוא אומר.

"מי שחושב ששדה תעופה זה גיים צ'יינג'ר, לא מבין על מה הוא מדבר בכלל". ג'אקי ואקים

"מי שחושב ששדה תעופה זה גיים צ'יינג'ר, לא מבין על מה הוא מדבר בכלל". ג'אקי ואקים

למה?

"בוא נרד מהסיסמאות לשטח".

אנחנו תיירים ואנחנו נוחתים בחיפה.

"מי אמר שאתם תיירים? זה שדה תעופה משני של מדינת ישראל, מי שישתמש בו יותר אלה הצפוניים, יותר מהתיירים. אבל נניח שאתם תיירים ונחתתם מאנגליה. לפי מה שפורסם, לא יהיו בשדה הזה טיסות לילה, אז הגעתם לפה ובמרחק של שעה אתם בתל אביב או במקומות יותר מתוירים מחיפה, כמו נצרת וטבריה. למה שזה יעשה 'גיים צ'יינג'ר' בחיפה, חוץ מקצת ארנונה על הארכת המסלול? הוא ייתן תעסוקה? גם אם תקים אותו במגידו או ברמת דוד, חיפאי יכול לעבוד שם, ולהיפך. זה לא ישנה במאומה את התעסוקה בעיר. זה לא יעזור בכלום, חוץ מהרעש שיהיה פה, כלום, ואני לא נגד שדה תעופה".

אתה אומר שדה תעופה כערך מוסף לא כמשהו מרכזי?

"נכון, אלף פעם אמרתי ליהב שנמל חיפה זה לא 'גיים צ'יינג'ר', שזה חלק ממכלול של המון דברים שצריכים להתקיים כדי שיהיה 'גיים צ'יינג'ר'. אתם יודעים מה הדבר הכי חשוב בנושא שדה התעופה, שאף אחד לא חשב עליו? הייתה החלטת ממשלה בזמנו של שר התחבורה לשעבר שאול מופז. אני הבאתי אותו אליי הביתה וסגרתי איתו לקרוא לשדה התעופה במגידו HFA. ולמה? כי זה מה שחשוב. התייר בארה"ב שרוצה להגיע למדינת ישראל, צריך שיהיה לו מול הפרצוף את המילה HAIFA. אלו שמגיעים לשדה התעופה בלוד, יודעים את זה? הם מכירים TLV, וזה מה שהם שומעים כל הזמן – תל אביב. אני רוצה שלשדה צפוני יקראו לו HFA. אנשים לא מבינים את זה, הם לא חושבים קצת מחוץ לקופסה. ראיתם את ההצהרה של שרת התחבורה מרב מיכאלי, שביטלה את הקמת שדה התעופה ברמת דוד ובוחנת איפה הוא יוקם. מי שעשה כל כך הרבה קילומטרז' בשלטון המקומי, מבין שהחלטה על שדה תעופה לא קורית ביום. אם תייר ינחת במגידו או בחיפה וירצה להמשיך לתל אביב, הוא ימשיך, ולא יעזור לנו כלום".

 

מה חסר כדי שכן ירצו לעצור פה ולא רק לחלוף?

"המון דברים. צריך חזון לעיר. התחדשות עירונית היא לא חזון. כל אחד שיש לו 'פקקטה' עיר של כמה עשרות אלפי שקלים עושה היום התחדשות עירונית. אתם יודעים מה זה חזון? חזון זה לשים יעדים. גידול האוכלוסייה זה חזון כדי לחזק את הכלכלה, יעדים בתעסוקה, יעדים בהצטיינות בתי ספר, יעדים בצמצום מספר האנשים שמשתמשים בשירותי הרווחה. חיפה נחשבת עיר רווחה, וכל שנה התקציב עלה בעשרות מיליונים. להקטין הוצאות רווחה זה יעד, לא להגדיל אותן".

בשלטון הנוכחי אתה לא רואה את היעדים האלה?

"אף אחד לא מדבר על זה. אני לא חושב שראש העיר בכלל מחזיקה את תיק החינוך. אני לא חושב שזה דבר שהיא שמה בראש מעייניה. זה לפחות מה שאני רואה מהצד, אני לא נמצא שם כבר שנתיים. לא נמל, לא שדה תעופה ולא כל הקשקוש הזה יהפכו את חיפה למקום אטרקטיבי. ראש עיר צריך להיות מנהיג, הוא נבחר מטעם התושבים. מן הסתם לא בחרתי בעינת. בחרתי ביונה. היא נבחרה, וכל הכבוד לה. אבל מהיום שאתה נבחר, אתה לא מייצג את עצמך, אתה מייצג את חיפה. אתה צריך לעבוד יום ולילה. זורקים אותך מהדלת, כנס מהחלון. סוגרים את החלון, תשתלשל מהתקרה. זה לא מעניין אותי איך, אתה תביא כסף. תושבי חיפה משלמים מאות מיליונים של מיסים, מה אנחנו מעבר לקו הירוק? מה זה הדבר הזה? מה זו ההתייחסות הזו?".

אתה חושב שאחד הדברים שייזכרו לדיראון עולם בשלטון שלה זה ערעור כוחה של יפה נוף והתערבותו של משרד התחבורה? 

"יפה נוף ידעה להביא כסף. אעשה לכם חשבון פשוט: כשאני עזבתי את יפה נוף היו רווחים נצברים בקופה, משהו כמו 80-70 מיליון שקל. זה היה 3 אחוז מהפרויקטים אחרי הוצאות. מחזור הפעילות היה בסביבות 9 מיליארד שקלים במצטבר, מאז שהיא הוקמה ועד שעזבתי. נכון שזה נצבר במשך השנים, אבל היום לא עושים 100 שקל פעילות. אין היום כסף שמגיע לעיריית חיפה ממשרד התחבורה".

והנפילה של יפה נוף משפיעה מן הסתם על העיר.

"בוודאי. מחר העיר תזדקק לכביש או לגשר. אני רוצה לראות מי יצליח להקים כאן גשר בשנים הבאות".

כשראש העיר אומרת שהעירייה בגירעון, שאנחנו לא יודעים מה אתם השארתם לה, או מה לא השארתם, למה היא מתכוונת?

"אני רק מחכה לזה, לראות את זה קורה (צוחק). אני שומע רק הצהרות, לא ראיתי את הנתונים שהיא מציגה. תתקשרו לממונה על המחוז במשרד הפנים ותשאלו אותו אם השארנו קופה ריקה. אני יצאתי מהעירייה כשבחשבון הבנק היו קרוב ל-170 מיליון שקלים עודף, בפק"מים. איפסתי את כל הגירעון ההיסטורי שהיה בעיר מאז ומעולם ונשארו שם קרוב ל-280 מיליון שקלים גירעונות זמניים. בסיכום עם משרד הפנים אושר שאלו כספים שייכנסו לקופה מכל מיני הכנסות בתוך שנתיים, והם נכנסו. היום, אם אתם מסתכלים על הדוחות הכספיים, הכסף הזה שדיברתי עליו נכנס והיה אמור לסגור את הגירעון. לעיריית חיפה אין גירעון היסטורי מאז ומעולם, אז אני לא יודע על מה היא מדברת".

אז אם זה לא נכון, איך אומרים כזה דבר לתושבי העיר במשך שלוש שנים?

"המקום הזה מעניין אותי כתושב, כגזבר זה כבר לא מעניין אותי. אם יום אחד יתקפו אותי, אז יש לי הרבה מה להגיד, לא רק בעניין הזה".

הנה, קיבלת במה.

"לא, אני סיימתי את הפרק הזה בחיים שלי. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה, שהקופה ריקה, אבל יש עובדות. עיריית חיפה אף פעם לא הייתה עירייה עשירה. גם בתקופה של יהב, נראה לכם שלא היו מלחמות ביני לבין ראש העיר? כל הזמן, ועל מה? על תכנון ובנייה. כל הזמן רציתי שיזמים יבנו, כי זה המקור שמכניס כסף. אם לא בונים, אין הכנסות. כשאנחנו מסתכלים על הקופה הציבורית, יש ממשלה, שלצערי היום לפי מה שאני רואה, לא מזרימה כסף לחיפה. כל הכסף שהיה ביפה נוף חולק. המיליארדים שהיו חולקו, וכל ראשי העיר שמסביבנו מה-זה-מבסוטים, חבל על הזמן. הכסף מאגרות ובנייה, לפי מה שפורסם, מכניס כלום. חצי ממה שהיה בתקופה של יונה, אז מאיפה יבוא כסף? זה הכסף שיש לה, זו הנדוניה. אולי, ואני לא יודע, לא נכנסתי למחשבות ולראש שלהם, אולי חשבו שיש להם פה מיליארדים בכספות. אולי יורדים לאיזה מרתף, מוצאים כספת ופותחים אותה. אין כספת! צריך לעבוד קשה מאוד בשביל להביא את הכסף".

תוכניות האב של ההתחדשות העירונית לא יעזרו?

"איזה תוכניות יצאו? אני עוסק בתחום וגם מממן יזמים כאלה. היא עשתה דבר מאוד טוב. היא הכינה תוכניות לכל העיר, אבל המכפילים שלהן לא רלוונטיים בכלל. אתה היום משקיע מיליונים כדי לבנות, והיא קבעה מה המכפיל ומהי תוכנית האב בכל העיר. הם קבעו מכפילים כאלה נמוכים שאף יזם לא יילך על זה".

אתה תתמוך ביזמים שירצו לבנות בחיפה על אף התמורה הנמוכה?

"מי שיביא מכפיל נמוך שלא מחזיק את הפרויקט מבחינה כלכלית – לא אתמוך בו".

אתה רואה פה כן פרויקטים משתלמים?

"ראיתי כמה פרויקטים שכן היו להם מכפילים משתלמים, אבל באופן כללי הם מאוד נמוכים. אני מכיר כמה פרויקטים שנתנו 3, או משהו כזה, כולל בנווה שאנן, שבחיים לא יצאו. שאלתם אם יהיה כסף מהתחדשות עירונית? הכסף שהיזם משלם לעירייה בקושי יכול להספיק לשטחים הציבוריים מסביב. לעירייה לא נשאר מהפרויקט שקל".

על איזו יזמות אתה מדבר שכן יכולה להרים את העיר אם זו לא התחדשות עירונית?

"צריך להסתכל מלמעלה על התושבים. יש כמה קבוצות גיל שמחפשים דירות. יש את הרווקים שזה פחות מעניין, יש את הנשואים הטריים פלוס ילד שמחפשים לרכוש דירה ראשונה ויש את משפרי הדיור. כשאתם בקבוצת הגיל השנייה ורוצים לרכוש דירה ראשונה, אתם מחפשים דיור שהוא זול יחסית. תכף אתן לכם את השוק של החיים. כשאתם באים לנאות פרס, הגובלת עם טירת כרמל, אם אני הייתי ראש העיר, אני בשנייה גומר את טירה. תשאלו איך? דונם בנאות פרס עולה לדוגמה 3 מיליון שקלים. דונם בטירה עולה פחות, נגיד 2 מיליון. עיריית חיפה מאשרת לך לבנות 10 יחידות דיור במחיר של 300 אלף לדירה. בטירה נותנים לך לבנות 15 יחידות ב-130 אלף לדירה. עלות יציקת בלוקים ובטון היא אותה העלות, אבל פה עלתה לך הקרקע יותר. אז מה תעשה? תמכור ביותר. מה שקרה בשנים האחרונות שטירת כרמל סחפה את רוב החיפאים בגילאים האלה. אם אני ראש עיר מה אני עושה? בטירה נתנו 15, אני נותן בנאות פרס 20. יעלה לי פה 150 אלף ובשביל ה-20 אלף הפרש, לא יעזבו את חיפה לטובת טירת כרמל. אבל אצלנו בעירייה קמצנים, לא מוכנים. רבאכּ, הקימו מגדלים בטירת כרמל, שאבו את כל העיר שלנו. למה? היום יש חינוך טוב שם, תשתיות טובות, הארנונה בכלל זולה. אז אם אני רוצה להתמודד מולם, צריך להפעיל ראש ולשאול 'איך אני פותר את הבעיה', לא כל היום לדבר בסיסמאות".

"קרית אתא תהיה יותר גדולה מחיפה"

אנחנו רואים את התחזקות ערי הלווין של חיפה.

"מה שקרה מאז סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, זה שינוי טוטאלי. הערים בפריפריה התחזקו. כשיהב היה ראש עיר, היו כמה נושאים ומדדים שהיו מאוד חשובים לו. למשל, הנושא של גידול האוכלוסייה. עשינו אסטרטגיות. ישבנו וחשבנו, לא בכל הצלחנו, אבל ניסינו. גם לי היו המון 'תקלים' איתו, הוא אמנם ראש העיר, אבל אני דעתן ולא מסתיר את דעותיי. אני חושב שהבעיה לא טופלה נכון והיום בכלל אנחנו בקריסה".

איזו בעיה?

"כל הערים סביבנו עובדות בוותמ"לים (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור. מטרת הוועדה להביא להגדלת היצע יחידות הדיור וליצירת היצע במחיר מופחת –  ב"כ, ח"ה). קרית אתא לקחה שטחים מכביש 22 עד כביש 6, ותהיה להם עיר יותר גדולה מחיפה. לקרית ביאליק יש יותר מ-25 אלף יחידות דיור, למוצקין אותו דבר, קרית ים, טירת כרמל, נשר. לכולן יש יותר מ-130 אלף יחידות דיור שיוקמו ב-10 השנים הקרובות. מאיפה יגיעו כל רוכשי הדירות האלה? מחיפה. אם לא תהיה פעולה מיידית למניעת הגירה של צעירים, תהיה פה קטסטרופה. תהיה פה ירידה משמעותית של כוח הקנייה וזה יוביל לסגירת עסקים. זה מה שיקרה, הכתובת כבר על הקיר".

זה הולך לשם?

"בוודאי שזה הולך לשם. תבקשו מהעירייה נתונים על ההגירה מהעיר מ-2018 ועד היום. בכל שנה ההגירה היא שלילית. כששמואל גנץ היה מנכ"ל העירייה, רצינו לדעת לאן הולכים האנשים. ביקשנו ממשרד הפנים לעשות לנו חתך. כל מי שעזב נשאל למה. הם רצו להמשיך לעבוד פה, אבל רצו דיור זול, ארנונה זולה. את הארנונה בשכונות החדשות יכולתי להוזיל, אבל בטח שלא יכולתי להתחרות עם טירת כרמל. אבל דיור מוזל? למה לא להתחרות בהם? אני יודע לתת פייט. אגב, בנייה לגובה חוסכת כסף לעירייה. כשיש לך כמה בניינים גבוהים, באותו רחוב, אתה משתמש באותה המדרכה, אותו פח האשפה ואותו עמוד החשמל, אבל אתה מקבל יותר ארנונה כי יש יותר דירות. לכן, צריך לשנות מיד את קו המחשבה. הערים השכנות קיבלו הרבה כסף, והן מתפתחות על חשבון חיפה.

"מה היה הנתון הכי חשוב בסקר דאז? רק 15 אחוזים עזבו למרכז ו-85 אחוזים עזבו לפריפריה הקרובה. המסקנה: הם אוהבים את האזור ורוצים להישאר בו, יש זמינות לדיור זול, מה שפה אין לנו. אני לא יכול לבוא בטענות לקליש רותם, אני פשוט אומר לפתוח את העיניים. אל תדברו בסיסמאות, תשבו, תחשבו, תבינו. לצערי, כל האנשים שיושבים בחסן שוקרי, העסקה הכי גדולה בחיים שלהם, הייתה לרכוש בית. הם לא עשו מעבר ואני לא בטוח שהם מבינים תהליכים, כלכלה ושוק".

הערת את תשומת ליבם?

"ברור שהערתי את תשומת ליבם".

ומה הייתה התשובה, הייתה התייחסות?

"(צוחק) אני לא יכול ללמד את אלה שיודעים הכל".

בעיריית חיפה בחרו לא להגיב לנאמר בכתבה.

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. גל

    אדם חכם מאוד ומוכשר שעיריית חיפה איבדה.
    בהנהגת העיר הנוכחית אכן לא מבינים בכלכלה וניהול.

  2. יובל בן נתן

    כל כך צודק בניתוח התהליכים העירוניים. חבל מאד שעזב. הנהלת העיר הנוכחית לא קרובה להבנת המצב הקשה של חיפה ורחוקה לעשות משהו לצמצום הפערים

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר