הפן הרומנטי, היצרי והנועז של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק נחשף במפגש ספרות של אגודת הסופרים חיפה והצפון. אורחת המפגש, הסופרת, המשוררת והגרפולוגית מיכל דורון, ילידת חיפה, הציגה מכתב אהבה של ביאליק, המלמד על אישיותו המגוונת ומראה את ההבדלים בכתיבתו בין טקסטים ארציים לבין כתיבה אל אהובת ליבו.
כתבי היד של חיים נחמן ביאליק היו רק חלק מערב מרתק ומיוחד שארגנה אגודת הסופרים החיפאית, בהנחייתו של הסופר והמשורר עמיקם יסעור.
יו"ר אגודת הסופרים חיפה והצפון שלמה אברמוביץ: "הייתה לנו הפעם אורחת מרתקת שמשכה למפגש בזום כ-60 משתתפים מכל רחבי הארץ. השילוב בין יצירתה הספרותית של מיכל דורון לבין עיסוקה בגרפולוגיה יצר ערב מרתק, של שירה וקטעי פרוזה קצרים פרי עטה וחשיפת היבטים לא מוכרים בקרב כותבים כמו דבורה בראון, שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, מרים ילן שטקליס ועוד. המפגש עם דורון נוצל גם להצגת ספרה החדש, 'מעבר לגבעות החשופות', שראה אור בהוצאת 'חדרים'".
מיכל דורון (צילום: יאיר בן חיים, CC BY-SA 4.0, ויקישיתוף)
לאחר קריאת קטעים מיצירתה, הציגה דורון ניתוחים גרפולוגיים של סופרים ומשוררים מתוך המהדורה השנייה של ספרה "על ספת הגרפולוג" (הוצאת 'עקד'). דורון הציגה את כתב ידו של ביאליק ושפכה אור על דמותו לפי כתב ידו המסודר המאורגן והעקבי. היא הראתה את מבנה אישיותו הקפדני. עם זאת, לדבריה, ניתן לראות תסיסה פנימית על פי הקו העבה של הכתב והגדמים של האזור התחתון המסמלים את החלק היצרי.
דורון השוותה בין כתב ידו הרגיל של ביאליק לבין כתב ידו במכתב אהבה ששלח אל חיה פיקהולץ ונחשף לאחרונה במכון "גנזים" של אגודת הסופרים העבריים.
רוצים להישאר מעודכנים?
דורון: "במכתב זה הכתב של ביאליק משוחרר יותר. הכתב גדול יותר והחתימה שלו גדולה יותר ומחוברת יותר. עובדה המסמלת שנתן יותר חופש ודרור לרגשותיו ולתשוקותיו, יותר מאשר בדרך כלל".
דורון הראתה את כתב ידו של שאול טשרניחובסקי, חברו הטוב של ביאליק, ודיברה על רצונו של טשרניחובסקי לבלוע את העולם. על דמותו הנהנתנית והצבעונית של טשרניחובסקי ללא סייגים הסיקה דורון מהכתב הסוער הפרוע. המתפרץ על הנייר לכל הכיוונים, עד כדי חוסר גבולות. הכתב גדול, לא ממש קריא ועגול עם תנועות סיבוביות. התנועות העגולות הסיבוביות עם הזוויות מעידות על רגשות סוערים מלווים בטלטלות.
דורון עמדה על ההבדלים בין יוצרי הענק שהיו חברים: טשרניחובסקי הרשה לעצמו להיות פרוע, מרדן ונהנתן; ביאליק לעומתו, על אף תשוקותיו, שמר כל העת על מסגרת וכפה על עצמו משמעת ונלחם בתשוקותיו.
