המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי מפרסם השבוע ממצאים חמורים בכל הנוגע למיגון למצב המיגון ביישובים שממוקמים במרחק 0-9 ק"מ מהגבול. הממצאים מהווים חלק מדוח הכולל שמונה פרקים שחיברו חוקרי המכון שכולל שישה ניצבים בדימוס ושישה מרצים בכירים מהמכללה ממגוון דיסציפלינות. המחקר סוקר את השלכותיה העכשוויות והעתידיות של המלחמה על מגוון תחומי החיים בישראל בהיבטים של חוסן ובטחון לאומי. נוכח הליקויים והמחדלים שקרו ב-7 באוקטובר בדקו החוקרים תחומים שהושפעו מהמלחמה ודורשים התייחסות ופעולה, וכן המלצות למקבלי ההחלטות לנקוט בצעדים ספציפיים לכל אחד מן התחומים שנסקרו. מדובר בדוח מקיף המתפרש על עשרות עמודים, שנערך לאחר מחקר מבוסס נתונים במטרה להציע לקובעי מדיניות וגופים לאומיים דרכים לגבש את הטיפול והניהול בשורת תחומים, ביניהם: מצב המשק לאחר המלחמה, אתגרי ענף החקלאות ואספקת מזון בשעת מלחמה, פשיעה פלילית ובטחון פנים, סקירה של ציר ההתנגדות חמאס-חיזבאללה-איראן, וכן תוכנית מוצעת לרצועת עזה ליום שלאחר המלחמה.
קיצוץ בתוכניות המיגון שכבר אושרו
בפרק הסוקר את ההגנה על עורף, עולה נתון מדאיג לפיו לקרוב לשליש מהתושבים בישראל אין מרחב מוגן תקני בסמוך למקום המגורים. כמו כן, בישראל כ-12,601 מקלטים ציבורים שמתוכם 2,494 (20 אחוז) אינם כשירים ושנכון לשנת 2020 מעל כ-1.6 מיליון דירות למגורים אינן ממוגנות. תמונת המצב הזו מטרידה במיוחד לאור ההערכות ראשי הביטחון כי במלחמה הנוכחית ובעימותים הצבאיים הבאים, רוב האזורים במדינת ישראל יהיו נתונים תחת איום של ירי טילים. נתון מקומם נוסף שמציינים החוקרים הוא כי בעוד שכל הדירות ביישובי עוטף עזה מוגנו, המצב בגבול הצפון (עם לבנון וסוריה) עגום במיוחד כאשר ל-50 אלף תושבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול אין מיגון תקני, שליש מתוכם יישובים שממוקמים במרחק של עד 400 מטר בלבד מהגבול, כשהזמן העומד לרשות התושבים ביישובי קו העימות ורמת הגולן להגעה למרחב מוגן נע בין מידי ל-15 שניות בלבד, זאת כאשר מקלט ציבורי אינו מהווה פתרון עבורם ולכן החשיבות למיגון היא צורך קריטי ומיידי.
בתוך כך, החוקרים בדקו את יישומה של תוכנית "מגן הצפון" שאישרה הממשלה בשנת 2020. על-פי שלב א' בתוכנית ימוגנו תחילה בתי מגורים ומוסדות ציבוריים ב-21 יישובים שממוקמים במרחק של עד קילומטר אחד מהגבול, כשבעלי הדירות לא יישאו בעלויות המיגון. בפועל, התוכנית שתוקצבה ב-5 מיליארד₪ על פני עשור נמצאת נכון להיום בשלביה הראשונים וקצב הבנייה איטי מהמתוכנן, מציאות שמעכבת את מיגון יתר היישובים הנמצאים במרחק של 1-9 ק"מ, ביניהם נכללים גם יישובי גדר (במרחק של 0-2 ק"מ מהגבול).
נוסף על העיכוב במיגון היישובים, הממשלה הנוכחית החליטה בחודש מרץ השנה על קיצוץ דרמטי בתוכנית. התקציב שהוגדר לתוכנית הוא כ-500 מיליון ש״ח בכל שנה, אלא שבפועל קוצצו בין השנים 2021-2023 350 שקלים בממוצע ובשנת 2024 צפוי קיצוץ של 400 מיליון ש"ח.
בדוח מוצעים לממשלה מספר צעדים שיש ליישם בטווח הזמן הקרוב לטובת מיגון האזרחים. כיום תושבי קו העימות זכאים למענק של עד 10,400 ₪ עבור ביצוע דרישות מיגון כפי שנקבעו ע"י פיקוד העורף, ועל מנת לעודד תושבים להתגונן על הממשלה לשקול הגדלה של המענק לכלל היישובים בישראל, ואף להגדילו באזורים המטווחים יותר. כמו כן, יש צורך להרחיב את תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 40/א/1, שחלה על יישובי גבול הצפון בלבד, ומאפשרת הליך מזורז למיגון בטווח של כ-9 ק"מ מהגבול הצפוני. בנוסף, יש לעודד בניית ממ"דים ביישובי הצפון והדרום בטווח של 9-40 ק"מ תוך צמצום הנטל הרגולטורי, מתן הקלות והיתרי בנייה בתהליך מזורז, פטור מהיטלי השבחה ואף השתתפות בעלויות הבנייה. עוד מציעים החוקרים להאיץ את תוכנית תמ"א 38 המדשדשת כבר יותר מ-15 שנה ולקדם פרויקטים של התחדשות עירונית במסגרת תמ"א 38/1 לחיזוק ושדרוג מבנים ובמסגרת תמ"א 38/2 לפינוי ובינוי.
ערביי ישראל: גילויי איפוק ושינוי מגמה
תרחיש הקצה אותו לוקחים בחשבון במערכת הביטחון הוא הדרדרות למערכה רב-זירתית, בה ישראל עלולה למצוא את עצמה נלחמת במספר חזיתות. בימים הראשונים למלחמה עלה החשש מפני הצטרפותם של ערביי ישראל למערכה בדמות התפרעויות בצירים הסמוכים ליישובים ערביים ובערים המעורבות בדומה לאירועי 'שומר החומות' לפני כשנתיים. בדוח של המכללה האקדמית גליל מערבי נסקרה מערכת היחסים המורכבת בין היהודים לערביי ישראל, תוך התייחסות למרכיבים שעלולים להוביל לחיכוך ולעויינות. החוקרים סוברים כי לפי שעה נראה שערביי ישראל הפנימו שהם חלק בלתי נפרד מהעורף הישראלי ומחזית המלחמה, בה נרצחו ונחטפו לתוך עזה עשרות ערבים ואת עובדת הימצאותם של תושבי ישראל הערבים תחת טווח הרקטות.
מחברי הדוח בחנו שורה של התבטאויות, הצהרות וראיונות לתקשורת של מובילי דעה ואישי ציבור בולטים בחברה הערבית ומצאו כי למרות הדילמה הקשה בין צער של אלה שאיבדו את יקיריהם במלחמה, לבין הדרישה להפסקת המלחמה ופגיעה באזרחים בעזה – המגמה היא שמירה על איפוק וגילוי אחריות אזרחית. למרות ההסתה שנשמעת מצד גורמים רדיקליים דתיים ופוליטיים שרוצים לגרור את ערביי ישראל לסכסוך, נשמעים גינויים מפורשים למתקפת חמאס בדומה לדברים שהשמיע ח"כ מנסור עבאס.
בתוך כך, החוקרים צירפו לדוח סקרים שנערכו בקרב ערביי ישראל שמלמדים על מפנה בעמדותיהם, כשבסבבי הלחימה הקודמים הביעו תמיכה וסולידריות עם הצד הפלסטיני, וכיום הם מתנגדים לתוקפנות של חמאס. מתוך אחד הסקרים עולה כי 80 אחוז מערביי ישראל מתנגדים למתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר ובקרב 20 אחוז הנותרים, 5 אחוז הביעו תמיכה בתקיפה והיתר סירבו להשיב. עוד צוטט סקר שערך החוקר נמרוד ניר ממכון אגם והאוניברסיטה העברית יחד עם חוקרים מאוניברסיטאות לפיו 75 אחוז מהנשאלים הצהירו שהם מוכנים להתנדב ולסייע לכל מי שנפגע במתקפה. בנוסף 66 אחוז מערביי ישראל תומכים בזכותה של המדינה להגן על עצמה מפני חמאס ו-85 אחוז מהמשיבים מתנגדים לחטיפתם של אזרחים.
עם זאת, לא כל החברה הערבית גינתה את מעשי הטבח של החמאס. על פי נתונים שגובשו מאז תחילת המלחמה במשטרה ובצוות המיוחד לטיפול בהסתות לטרור התקבלו דיווחים על מאות פרסומים מסיתים ברשתות, מתוכם נעצרו חשודים ואף הוגשו כתבי אישום.
ראש המכון, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד מדגיש כי "בתום המלחמה יידרש דיון עמוק בשאלת הזיקה הלא מבוררת בין יהודים וערבים בישראל, ובכלל זה הגדרת המעמד, הזכויות אך גם החובות של האזרחים הערבים כמו שירות אזרחי. בנוסף, מתוך הנחה שהמלחמה תימשך עוד זמן רב, יש להכין תוכניות שיקום הן לחברה הישראלית בכלל והן לחברה הערבית בפרט. הנחת העבודה היא כי המצב הכלכלי ברחוב הערבי ילך ויחמיר עם עלייה בשיעור האבטלה וצפויה ירידה משמעותית בהכנסות במגזר הפרטי ועליה בפשיטות הרגל". בנוסף, השניים ממליצים למדינה לתמוך ברשויות המקומיות מעבר לתקציב שמגיע להן וזאת משום שהן תלויות בהכנסותיהן מהממשלה יותר מאשר רשויות אחרות.
רוצים להישאר מעודכנים?
בדוח מוצעת תוכנית ליום שאחרי סיום הלחימה בעזה. כותבי הדוח מציגים הקבלה בין שנאת ישראל ושנאת היהודים של תושבי עזה לבין שנאתם של הגרמנים שחיו תחת משטר הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה ומציעים כי בדומה לפעולות שנעשו על ידי צבאות בנות הברית בגרמניה הנאצית לאחר המלחמה למיגור הנאציזם, על ישראל ובנות בריתה בעולם לפעול באופן דומה בעזה לאחר סיום הלחימה למיגור השנאה כלפי ישראל. גרמניה שלאחר המלחמה חולקה לאזורי שליטה של ארה״ב, בריטניה, צרפת ורוסיה הסובייטית, מדינות שניהלו במשך מספר שנים את מוסדות המדינה ושלטו במתרחש בה באופן מלא, טרם העברת הניהול לגרמנים. בין היתר, שונו תכני החינוך מן היסוד, חוקקו חוקים שאסרו על זיקה לנאצים ולנאציזם והופעלה יד קשה כדי למנוע כל זיקה כזו, ובין היתר פוטרו יותר מ-50 אחוז מהמורים בגרמניה בשל התבטאויות הקשורות לתמיכה בנאצים ובנאציזם. בד בבד הפעילה ארה״ב את תוכנית מרשל, והזרימה עשרות מיליארדי דולרים, שסייעו לכלכלת גרמניה בפרט ולכלכלת אירופה בכלל להשתקם, וכן פתחו שווקים לתוצרת האמריקנית, שנהנתה גם היא מן המהלך.
החוקרים מציינים שלאחר המלחמה, יהיו חלקים ניכרים מרצועת עזה הרוסים לחלוטין, ללא תשתיות בסיסיות וללא מוסדות שלטון, מצב שמחד מהווה אתגר ומאידך – הזדמנות. הם מציעים שישראל תוביל, לאחר המלחמה, לגיוס הקהילה הבינלאומית שתתרום לשיקום עזה ושישראל תהייה מעורבת לכל הקשור להליך השיקום, ותפעל להקמת מערכת חינוך חדשה, מכוונת ומפוקחת שתופעל על ידי ארה"ב וקבוצת מדינות אירופאיות, לצד מדינות ערביות מתונות שיפעילו מערכת פיקוח הדוקה על תכני החינוך. מערכת זו תכלול מאות מפקחים דוברי ערבית, שיוודאו כי מערכת תכני הלימוד תדגיש ערכים של הומניות, שלום ואחוות עמים, שיוכלו להוביל לשגשוג עתידי, לשיקום ולבנייה. חשוב שמערכת הפיקוח תהיה משמעותית, שחבריה יקבלו הכשרה מוגדרת היטב בתחום החינוך, הניהול והבקרה, ובמשך מספר שנים יבצעו את הבקרה באופן הדוק ויעיל. מהלך כזה יאפשר לשנות מהיסוד את התפיסה של הילדים במערכת החינוך, יעניק לתושבי עזה הזדמנות להשתלב בתעסוקה בתוך תחום הרצועה, יאפשר שיקום של רצועת עזה וכן עשוי לאפשר לכלכלה הישראלית הנאה מפירות השיקום. פריחה כלכלית בעזה, בשילוב עם מערכת חינוך חדשה ומבוקרת באופן הדוק על כל התכנים וערכי החינוך, תאפשר חינוכו של דור חדש, שבעתיד יהיה בשל לקבלת עצמאות ויוכל לחיות בשלום עם ישראל. חשוב להדגיש שלא ניתן לנתק את ההתרחשויות ברצועת עזה מאלו שביהודה ושומרון, ולכן יש לפעול באמצעים כאלה לשינויים דומים במערכת החינוך גם שם.
