וירוס הקורונה לא צפוי להיעלם בקרוב, וכנראה שבצורה כזאת או אחרת הוא יישאר כאן תמיד, בדומה לשפעת הספרדית מתחילת המאה הקודמת, שנמצאת כאן גם היום לאחר שעברה אבולוציה ממושכת. אולם כיום כבר אפשר להעז ולומר שהקורונה – כמגפה המשבשת את שגרת חיינו – כנראה שלא תחזור (חמסה חמסה). דא עקא, משנראה שהקורונה הגיעה לסיומה המעשי, החליטו האוניברסיטאות בישראל להתעלם מכל מה שקרה בתחום הלימודים מרחוק בשנתיים האחרונות, וחזרו למתכונת לימודים כפי שהיתה לפני הקורונה בצורה מלאה. לעומתן של האוניברסיטאות, בחלק מהמכללות (אשר נוטות יותר "ללכת לקראת" התלמידים שלהן מאשר אוניברסיטאות) מיישמים מודל מסוים של לימודים היברידיים, כאשר חלק מעבירים שיעורים בזום, חלק מציגים שיעורים מוקלטים באיכות גבוהה יותר, וזאת לצד האפשרות ללימודים פרונטליים קלאסיים.
לפי פרופ' עקיבא פרדקין, הימנעות ממעבר למתן אופציה ללימודים מרחוק היא במידה מסוימת מחדל של האוניברסיטאות: "בסופו של דבר, לימודים מרחוק עשויים לעורר שאלות קיומיות על עולם האקדמיה, ו"להזיז את הגבינה" של לא מעט אנשים. הרי אם אפשר ללמוד מרחוק, ותלמידים יכולים לקלוט ולעבד מידע שהועבר בצורה של שיעורים מוקלטים, או אולי אפילו שיעורים שהועברו בצורה מקוונת לכמות בלתי מוגבלת של אנשים, בסופו של דבר יהיו מי שישאלו 'למה בעצם צריך בכלל את האקדמיה כמוסד לימודי (להבדיל ממחקרי)? מה הערך של מרצה העומד ומסביר את החומר לסטודנטים? מדוע להגביל את המקומות בשיעור, ולא לאפשר לאלפים להשתתף?' וכן הלאה.
בוגרי אוניברסיטת אצטקה – מקסיקו. פרופסור עקיבא פרדקין (צילום: אלבום פרטי)
אלו רק חלק מהשאלות כמובן, וברור שהתשובה עליהן אינה פשוטה וחד משמעית. אולם במקום לנסות לענות עליהן, האקדמיה העדיפה פשוט לדחוף אותן מתחת לשטיח, להגיד שאין דרך להקנות ידע אקדמי בלימודים מרחוק, שכל הסטודנטים יגיעו לכל השיעורים וזהו. מה שקורה בקורונה נשאר בקורונה. עם זאת, יש ביטוי באנגלית שאומר ש-'You can't unring a bell': אי אפשר למחוק את מה שקרה בקורונה, ואי אפשר לחזור לאחור כאילו כלום. גם אם לא ברור מהי המתכונת המדויקת והאופטימלית ליישום של לימודים מרחוק, במציאות פוסט-קורונה, בצירוף הפקקים הנוראיים ועם קצב החיים המטורף שבו אנו חיים, חייבים להתכונן לעולם שבו לימודים מרחוק הם חלק מהנורמה באקדמיה".
זום על הזום
פרופ' עקיבא פרדקין הינו איש אקדמיה בכל רמ"ח איבריו. בעברו היה קצין ספורט ראשי בחיל האוויר (ואף נמנה על מקימיה של יחידת 669 המפורסמת השייכת לחיל האוויר). לאחר מכן, המשיך ללימודים גבוהים וקיבל דוקטורט מאוניברסיטת UNE שבאוסטרליה. לרבות השנים, קיבל תואר פרופסור ממספר מוסדות אקדמיים מוכרים, וביניהם TOURO UNIVERSITY בקליפורניה.
לשיטתו של פרופ' פרדקין, אל לנו לתלות את כל יהבנו בלימודים באמצעות זום. "אם נתמקד לרגע בלמידה מרחוק בכללי, ולמידה ספציפית דרך הזום, חייבים להכיר בכך, שלא מדובר בפתרון מושלם", אומר פרופסור עקיבא פרדקין. "כאשר אנו צופים במישהו מדבר דרך מסך, אנחנו מתעייפים הרבה יותר, מאשר לו היינו צופים בו מדבר אלינו פנים אל פנים, כאשר אנחנו נמצאים יחד באותו החדר. הדבר נובע בין היתר מן המאמץ שתאורת המסך דורשת מן העיניים שלנו, וכן הקושי שלנו לפרש דרך המסך מחוות גופניות, טון דיבור ושפת גוף, שהרי אלו חשובים מאוד לצורך תקשורת אופטימלית בין אנשים. ספציפית לגבי זום ודומותיה, כל מערך השיעור נהיה מעייף ומסורבל יותר כאשר כל התלמידים מופיעים בתצוגת גלריה, וכל אחד צריך לחכות לתורו לדבר או לשאול בצורה מאוד מכאנית.
פרופסור עקיבא פרדקין מרצה (צילום: אלבום פרטי)
עם זאת, יש לכך פתרונות, או לפחות דרכי התמודדות. ראשית, אפשר להעביר את השיעור שלא באמצעות זום, אלא בצורה של הקלטה איכותית יותר, או לפחות שימוש בחומרים מוקלטים איכותיים, המצולמים באיכות אולפן. מעבר לכך, וכאן מגיעים לדברים יותר זול ומיידים, אפשר לקצר את השיעורים, ולהגביר את המשקל של מטלות הבית, כך שאלו יסייעו בהבנה והטמעה של החומר; כלומר, לעשות את הלמידה אקטיבית יותר מצידו של התלמיד (כאשר אפשר לטעון שממילא הטכניקה הזאת תורמת הרבה יותר להבנת החומר, מאשר הנוכחות בכיתה). זוהי למידה שמערבת יותר את הסטודנט. כמו כן, מומלץ לעשות בעת שיעורי זום Hide Self View, כך שהתלמידים לא יסתכלו על עצמם ואיך שהם נראים במצלמה בעיני אחרים (מן הניסיון המעשי שלנו, זה משהו שבסוף לוקח תשומת לב מיותרת מאנשים). לגבי האינטראקציה האישית של מרצים עם התלמידים שלהם, לטכנולוגיה יש שלל פתרונות בנושא, וצריך רק לבחור מתוכם ולשלב אלמנטים שונים".
רוצים להישאר מעודכנים?
מן הזווית שלך, איך הסטודנטים תפסו את השינוי?
פרופ' עקיבא פרדקין: "יש לא מעט סטודנטים, שדווקא הלימוד מרחוק היה עבורם נוח יותר: לרוב מדובר על אנשים עובדים, שהזמן שלהם מאוד יקר, ועזר להם לעבור את השיעורים ללא הלחץ של השתתפות או של מענה. כאשר נוקטים בפרקטיקה של לימודים מרחוק, כל סטודנט יכול ללמוד יותר בקצב המותאם לו אישית וזה בהחלט משפיע על הלמידה. לא לכולם מתאימה מתכונת הלמידה הפרונטלית. לאנשים שונים יש סגנונות למידה שונים, והלימוד מרחוק פותח עוד אופציה. כמו כן, מעבר לחיסכון הגדול בעלויות, מצאנו, כי יש השפעה מעולה של "המגרש הביתי" על הצלחת הסטודנט: ברגע שהדוקטורנט נמצא בסביבתו הטבעית קל לו יותר לתפקד ומבוכת חוץ לארץ איננה קיימת. הוא נהנה יותר, ובסוף גם לומד יותר".
"יש לא מעט סטודנטים שהלימודים מרחוק עבורם נוחים יותר". פרופסור עקיבא פרדקין
אתם סייעתם לתלמידים שלכם לעשות את השינוי?
"ב-PHD Institute, הלימודים הם לרוב במוסדות בחו"ל", אומר עקיבא פרדקין. "ביטול חובת ההגעה, משמע חיסכון אדיר במשאבים ובזמן מבחינת התלמידים. מן הצד שלנו, הדוקטורנטים שלנו קיבלו מאיתנו ומהאוניברסיטאות שאנחנו מייצגים, גישה למספר פלטפורמות של תקשורת מרחוק. זה כלל שיעורים, פגישות עם המנחים וגם בחינות והגנות על עבודות הדוקטורט. הסיוע העיקרי שלנו היה בכך, שיכולנו להיות נוכחים (גם אם וירטואלית) בכול מפגש, שיעור או בחינה".
פרופ' עקיבא פרדקין הינו המייסד והמנהל של מכון PHD INSTITUTE, המאפשר לימודי דוקטורט לסטודנטים, בין היתר במתכונת של למידה מרחוק ממוסדות מעבר לים. למידע נוסף על עקיבא ופועלו בתחום הלימודים הגבוהים, כנסו לאתר של פרופ' עקיבא פרדקין.
