לפני כשבע שנים, כשהייתה בהיריון עם הבת הבכורה שלה, נאלצה רבקה ציקול לעשות פאוזה בחייה, לעצור את עבודת ההוראה ולהיכנס לשמירת הריון. במקום לשקוע בדיכאון, היא החליטה לראות את חצי הכוס המלאה ולהפוך את הלימון ללימונדה. "עשיתי עם עצמי חשבון נפש", היא מספרת, "הבנתי שאת כל ההריונות שלי אעביר בשמירת הריון, ולכן אני צריכה לעסוק ביצירה ועבודת ידיים, שזה משהו שאני מאוד אוהבת, וכך התחלתי לעצב מטפחות. מאז שהייתי ילדה, האמנות והיצירה היו קרובות לליבי". את החנות "תהי-לה" הכרנו בהמלצתה של תוכנית "קוראט" בשותפות חיפה בוסטון.
וכך, בעודה בשמירה הריון, הפכה רבקה את סלון ביתה לחנות קטנה ומעוצבת למכירת מטפחות, אותן היא מעצבת ותופרת. לחנות היא קראה "תהי-לה" על שם בתה הבכורה, והיא מספרת: "מיד הודעתי לכולם שפתחתי עסק, כי ידעתי שברגע שמודיעים על כך, זה מחייב".
השמועה על החנות של רבקה עברה מפה לאוזן, והלקוחות לא הפסיקו להגיע. רבקה: "מעבר למכירת המטפחות, המפגש עם הלקוחות הוא מיוחד. מהרגע הראשון נוצר חיבור, הן מתייעצות איתי מה נכון להן. אני מכינה שלושה-ארבעה דגמים בלבד מכל מטפחת, כי נשים אוהבות להרגיש ייחודיות, וזה גם הצורך שלי לתת לכל אחת את ההרגשה שהיא מיוחדת ויפה".
כשהבת הבכורה גדלה, רבקה חזרה לעבודת ההוראה, אך במקביל המשיכה לטפח את העסק. לפני כשנה ושמונה חודשים הצטרף למשפחה הבן הקטן, ובמקביל, רבקה החלה למכור את המטפחות המעוצבות גם לחנויות. "חזרתי לייעוד הפנימי שלי", היא אומרת, "אני לוקחת בד ויוצרת משהו וזה מדהים בעיניי. אני מתאימה את המטפחת לצורכי הלקוחה. יש כאלה שאוהבות מטפחת נפוחה ויש כאלה שאוהבות צמודה או דקה. אני כל הזמן מעצבת דגמים חדשים. החלום שלי עכשיו הוא לעצב גם בגדים, לפתוח אתר וחנות קטנה. אני שואפת בגדול".
רוצים להישאר מעודכנים?
רבקה נולדה באתיופיה. היא עלתה לישראל עם הוריה ושני אחיה ב-1989, כשהייתה בת 3. הם השתקעו בקרית ים, למדו שם בבתי הספר, וברבות הימים הצטרפו למשפחה עוד חמישה אחים, שנולדו בישראל. כולם עוסקים כיום בתחום ההוראה והחינוך.
"אני לא ממש זוכרת את תקופת העלייה לארץ ואת התקופה שבה התגוררנו באתיופיה", היא מספרת, "אני גם כמעט שלא דוברת אמהרית, מאחר שההורים שלי לא דיברו איתנו אמהרית. אימא שלי למדה עברית באולפן, והיה חשוב לה להשתלב בארץ. היא הייתה מאוד מעורבת בחינוך שלנו, ולמרות שהתקשתה, העניקה לנו את הביטחון, וזה אפשר לנו לפרוץ קדימה ולהצליח בכל מה שנרצה. לי, למשל, לא היה כל ניסיון בתפירת מטפחות, אבל ידעתי שאם אגע בזה, אצליח. לאורך כל הדרך זה היה ניסוי וטעייה. זימנתי לעצמי שליחים שיעזרו לי והם הגיעו. זה גם חלק מהדנ"א שלי. סבתי הייתה אורגת באתיופיה, וכל מי שילדה במשפחה קיבלה ממנה שמלה חדשה בעבודת יד. אבי היה יוצר בובות מחימר".
מי קהל הלקוחות שלך?
"הלקוחות שלי מאוד מגוונות. יש כלות דתיות שמגיעות מכל המגזרים, נשים דתיות שמבקשות להתחדש במטפחות וגם נשים חילוניות שרוכשות את המטפחת כצעיף או כשל. במטפחות שלי יש פטנט ייחודי, כך שאת כיסוי הראש ניתן לקשור בכמה אופנים, ובכל פעם המטפחת נראית אחרת”.
על שותפות חיפה בוסטון
שותפות חיפה בוסטון, הפועלת כבר 35 שנה, היא הסניף הישראלי של הפדרציה היהודית של בוסטון (CJP (Combined Jewish Philanthropies, ארגון פילנתרופי הפועל למען הקהילות בחיפה ובבוסטון. השותפות מפעילה מגוון רחב של תוכניות, אחת מהן היא תוכנית "קוראט", ששמה לה למטרה לקדם את אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בחיפה בתחומים הקשורים בעולם העבודה, העסקים, ההשכלה האקדמית, לימודי התעודה והאמנות. תוכנית "קוראט" מאפשרת ליווי אישי/עסקי ארוך טווח מותאם לצרכים המשתנים ולהתפתחות האישית והמקצועית של כל אחד מהמשתתפים.
בוטיק "תהי-לה – מטפחות בעבודת יד", יוסף שטרן, חיפה, טל': 052-2207783
תגובות