מתוקף עיסוקי רב השנים בתחום דיני המשפחה, נתקלתי לא פעם במאבקים מיותרים שחשיבה ותכנון מראש היו מונעים אותם. אחד מאותם מושגים בתחום, המרבה להגיע לשולחנם של השופטים הוא העיסוק והצורך להכריע ולמלא תוכן את המושג "ידוע בציבור".
עו"ד יהודה שוורץ, צילום עצמי
הגדרת בני זוג כידועים בציבור מאפשרת להחיל זכויות וחובות של זוגות נשואים על בני זוג שאינם מעוניינים, או אינם יכולים להינשא על-פי חוקי המדינה (הדין הדתי). המסגרת של "ידועים בציבור" עדיין לא הוסדרה בחקיקה בישראל, אולם בפועל מעמדם של הידועים בציבור הולך ומשתווה בשנים האחרונות לזה של זוגות נשואים, במידה רבה בשל הפסיקה בעניין זה.
אמנם עדיין לא הוסדרה בחקיקה המסגרת של ידועים בציבור, אך ניתן לראות כי הפסיקה מאפשרת לבני זוג ליהנות מהזכויות של ידועים בציבור, לאחר זמן קצר למדי של חיים משותפים, אפילו חודשים אחדים.
בני זוג עשויים להיות מוכרים כידועים בציבור, גם אם לא התקיימו חלק ממאפייניו המקובלים של קשר זוגי, כמו יחסי אישות ונאמנות הדדית, מגורים משותפים קבועים.
נראה כי התנאי הבסיסי להגדרת בני זוג כ"ידועים בציבור", הוא מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. האומנם??
האם די במגורים משותפים כדי ליצור מעמד של ידועים בציבור
בית המשפט לענייני משפחה בת"א בחן במסגרת תביעה שנדונה בפניו, את התנאים המאפשרים הכרה של "ידועים בציבור" בין בני זוג ,והגיע למסקנה שלא די במערכת יחסים של 8 שנים מתוכם 6 שנים של מגורים משותפים, כדי להחיל על מערכת היחסים הגדרה זו.
יתרה מכך במשך השנתיים האחרונות ליחסיהם ניסו בני הזוג אף להביא לעולם ילד משותף, ניסיון שלא צלח בסופה של דרך כשבמהלך תקופה זו אף התפטרה התובעת מעבודתה ונסמכה לגרסתה על פרנסתו של הנתבע . בהסתמך על נתונים אלה בקשה התובעת לחייב את הנתבע בסכום של 600,000 ₪ כפיצוי בגין דמי הסתגלות ושיקום ובשל רצונו של הנתבע בניתוק הקשר.
הנתבע, גרוש ואב לילד, בקש לדחות את טענות התובעת (רווקה בת 43) בטענה שהצדדים לא גמרו בדעתם לקשור את גורלם זה בזו. מעבר לכך טען הנתבע כי התובעת לא נסמכה עליו כלכלית ובמשך רב הזוגיות עבדה והסתייעה כלכלית בהוריה ולעניין טיפולי הפוריות טען כי לתובעת היה יותר חשוב להביא ילד לעולם ופחות חשוב מי יהיה אביו.
בפס"ד ארוך ומפורט (המשתרע על פני 42 עמ') ציין בית המשפט כי גם קשר רציני לא מביא בהכרח להגדרת מערכת היחסים כמערכת של "ידועים בציבור. לטענת בית המשפט המבחן העיקרי לידועים בציבור הוא האם הצדדים התכוונו לקשור את גורלם זה בזו ולא הסתפקו בכוונה של קשר זמני ולא מוגדר. השופט הגיע למסקנה כי היה כאן רצון (שכשל) להקמת משפחה אולם הדברים לא הגיעו להסכמה על "שותפות גורל" כדבריו. השופט הביע גם אמפטיה לרצונה של התובעת להביא ילד לעולם אולם לא קשר בין רצון זה להגדרת הסטטוס של מערכת היחסים שבין בני הזוג. עוד ציין בית המשפט כי אפילו בגד בה הנתבע כטענת התובעת, אין בכך כדי לזכות אותה בפיצוי וכי מערכת יחסים סוערת הכוללת פרידות, העדר רכוש משותף לרבות לא חשבון בנק משותף והעדר מימוש הכוונה להביא לעולם ילד משותף יש בכל אלה כדי לסתור את טענת האישה למזונות משקמים (שהם מזונות שונים מהמזונות עפ"י הדין הדתי) שבמיוחד לאור התרשמות השופט שהתובעת אינה תלויה כלכלית בנתבע.
לסיכום
התביעה נדחתה אגב חיוב התובעת בסכום הוצאות של 45,000 ₪ ומכאן שיש להתכונן ולהתנהל נכון על מנת להביא לתוצאה רצויה של הכרה במערכת יחסים ככזו החוסה תחת ההגדרה של "ידועים בציבור".
אם נותרתם עם שאלות – אתם מוזמנים להתקשר 054-5636399
או לפנות למשרדי הנמצא במקום נגיש: שדרות פל"ים 5, חיפה
הכותב עו"ד יהודה שוורץ, בעל משרד עורכי דין מזה כ-30 שנה, המתמחה בתחום דיני משפחה וירושה, מקרקעין, תביעות כספיות וליטיגציה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
