האמנית רותי סגל שואפת ללכת אחר המיית לבה. הציור שלה הוא מסע אל הטבע לחיפוש ולכמיהה, לרגש ולגעגוע. לעתים הוא שמחה מתפרצת ולעתים עצב וכאב. רוב יצירותיה הן ציור ספונטני, חופשי ומשוחרר, כשהנופים הם חופשיים ופראיים למראה. עצי הכרמל כולם פורצים בסערה, כמו מאיימים לצאת מן הבד.
מכלול יצירתה של סגל הוא מחזוריות של עיבוד מראות. מחלון ביתה שעל הכרמל היא סופגת מראות מעוררי השראה, כאשר החורש והים מהווים מקור לא אכזב ליצירותיה. היא לא נותנת כותרת לציורים כדי לאפשר לצופה מרחב מחשבה ודמיון.
בתהליך ממושך עיבדה סגל את נופי ילדותה ואת אזור מגוריה, ויצרה סדרות של גופי עבודות המקיימים דיאלוג מתמיד עם הבריאה. ביצירתה רבת השנים חוקרת סגל את נושא העץ. כאמור, העצים מהווים מרכיב יסודי ביצירתה ומופיעים בשלל צבעים, גוונים וצורות, כאשר לכל אחד מהעצים אישיות משלו.
"חלק מהנושאים בציורים שלי הם מופשטים יותר, כשאיני יודעת אם אני שולטת בצבעים או שהם שולטים בי", אומרת סגל, "הציור קיים בתוכי, והוא מצבור של אנרגיה שמחכה לצאת החוצה ברגע הנכון. אנשים אומרים שהם מכירים את הציורים שלי בלי להכיר אותי אישית. הציור הוא צורך קיומי לביטוי עצמי בצבעים ובצורות במקומות שבהם המילים דלות ואין ביכולתן להכיל או לתאר. האמנות עבורי אינה הרפתקה אלא דרך חיים. ההשראה לציור נמצאת בכל עץ ובכל מקום שבו אני נמצאת. העצים הם עבורי עולם שלם. הם מגיבים להתייחסות ולטיפול בהם, הם אסירי תודה ומגיבים בפרח או בעלה חדש. אני אוספת מראות ותמונות, והכל מתארגן בניסיונות העבר ובמחשבות על העתיד".
ציור של רותי סגל
רוצים להישאר מעודכנים?
התערוכה "בשני קולות", שאותה אוצר אריה ברקוביץ', מנהל בית האמנים בתל אביב, תיפתח בשבת, 10 בדצמבר, בשעה 11:00 בבית האמנים ע"ש שאגאל בשדרות הציונות 24. באירוע הפתיחה יישאו דברים ראש העיר חיפה לשעבר יונה יהב והעיתונאי, הסופר והמשורר מרזוק חלבי.
זוהי לא התערוכה היחידה שתושק באותו היום. גם האמן סלאח אלקרא משיק תערוכה מקבילה שנושאת את אותו השם ושתוצג באותו המקום. השניים מציגים ביחד במשך שנים, ובתערוכה זו מציגים כל אחד מהם את יצירותיו בקומה נפרדת, כשליצירותיהם יש אותם מסר וקווים אמנותיים.
בימים אלו משתתפת סגל גם במיזם האמנותי "החיפאיות", שבמסגרתו מוצגות בגן האם כרזות שעליהן מודפסות יצירות של אמניות שונות.
סגל זוכרת שהיא תמיד ציירה ונמשכה לציור. היא עברה את כל מסלולי החינוך ועבדה כמורה וכמחנכת במשך 17 שנה. מאז שסיימה את לימודי התואר באמנות, יצירה וחינוך היא הפכה ליוצרת שהאמנות היא מרכז חייה. במהלך השנים היא הציגה בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל – במוסקבה ובסנט פטרסבורג, במוזיאון עוקשי בעכו, במוזיאון לאמנות חדשה ברמת גן, בגלריית בן עמי ובבית האמנים בתל אביב, ובגלריות בעין הוד. עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים בארץ ובחו"ל, וניתן לראותן בספר מסכם על עבודותיה ובקטלוג שהוצא לאור במסגרת תערוכת יחיד שלה שהוצגה במוזיאון רמת גן.
