"ארוחת זרים" היא תערוכה משותפת של האמנים רועי כהן ושחר סיון, שתיפתח בסוף השבוע במוזיאון חיפה. התערוכה נערכה במסגרת פרויקט החממה לאמנות מקום של מוזיאון חיפה ובעידוד מועצת הפיס לתרבות ואמנות.
סיון וכהן מניעים בחיפה מהלך קהילתי-אינטימי החושף את הקשר בין אכילה למצבים נפשיים. הם מכנסים קבוצות של תושבי העיר ל"ארוחות זרים" שבהן אוכלים, נזכרים ומשתפים בשיחה שמתגלגלת בין חוויות של טעם לבין רגשות וסוגיות של מעמד וזהות אישית. השאלות עוברות בין האנשים, מבררות אתגרי חיים, מעמידות אותם זה מול זה ולנוכח מצוקות נפש ומשאלות לב, וקושרות ביניהם בקשר ספירלי של חשיפה.
עבודות ההדפס המוצגות בתערוכה נוצרו בשיתוף פעולה עם משתתפי הפרויקט: חוויות של אוכל עובדו לטקסטים ששימשו את המשתתפים בשיחה עם מחולל דימויים דיגיטלי. הדימויים החזותיים שיצרה התוכנה פורשו ועובדו על ידי המשתתפים לחיתוכי עץ שהודפסו ידנית והניבו את ההדפסים המוצגים שם. פסלי הפחם נוצרו מתבשילים וממוצרי מזון שנשרפו בתנור ביתי באפייה ארוכה. השריפה בתנור מסלקת את הרכיבים התזונתיים ומותירה שארית מפוחמת הטעונה במאמץ הגדול שהושקע בתהליך.
מתכונים הכוללים מונולוגים אישיים של המשתתפים נותנים ביטוי לקולות הנשמעים מעֵבר לדלתות סגורות ולתנורים פועלים. כל אחד מהצופים מוזמן לקחת ספר מתכונים, לבשל בבית או לשאול שאלות דומות ולבשל מתכונים משל עצמו.
הדפס עץ מתוך התערוכה "ארוחת זרים" (צילום: שחר סיון)
רוצים להישאר מעודכנים?
"לפני כמה חודשים פרסמנו מודעה ברשתות החברתיות, ובה הזמנו אנשים זרים לבוא ולאכול ביחד", מספר סיון, "תוך דקות הוצפנו בפניות רבות. שלחנו הזמנה ומיקום ל-15 הפונים הראשונים. ביקשנו מכל משתתף להביא מנה שמייצגת אותו, מנה שמסמנת את המהות, אותו ממש. הארוחה נערכה בבניין החממה לאמנות של מוזיאון חיפה. השולחנות נערכו וקושטו בפרחים, והמשתתפים החלו להגיע. כולם חשו אי נוחות וזרות. גם אנחנו לא לגמרי ידענו מה הולך לקרות".
ומה קרה?
"התיישבנו במעגל גדול, ואחת מהמשתתפות הציגה את עצמה ואת המנה שהביאה. היא סיפרה על אמא שלה ושהיא לא אהבה את האוכל שלה, והמנה שהיא הביאה היתה סלט טבולה. המנה הזו הגיעה לתפריט שלה דווקא דרך המטפלת של אמא שלה בסוף חייה. הווידוי הזה פתח דלת, ובאופן מיידי נוצר מפגש אינטימי. המשתתפים סיפרו על הקשיים והתשוקות שלהם. על מחסור ועודף, על אשמה והנאה. שעה מאוחר יותר ניגשנו לשולחן האוכל, וכבר היינו אחרים. היינו ביחד, לא עוד זרים. נפגשנו שוב, אכלנו ביחד דווקא בזום – לבד אבל ביחד – ועשינו ארוחה שהיא תיקון. אם יש תיקון אז גם יש פצע. הקלטנו ותיעדנו את המפגשים, כתבנו טקסטים, ענינו על שאלות ושיתפנו מתכונים. נפגשנו עם המשתתפים בבית הספר לאמנות הנביאים, ובמשך כמה ימים הפגשנו את הקבוצה עם אלגוריתם מחולל תמונה, AI. מתוך הטקסטים שלהם, המשתתפים נתנו פקודות לאלגוריתם, ובתהליך ממושך חיפשנו קשר רגשי-חוויתי בין הדימויים שהתקבלו לחוויה האישית של כל משתתף. את הדימויים הנבחרים גילפנו ידנית ויצרנו הדפסי עץ מסורתיים, שאותם הדפסנו על נייר קוזו עבודת יד".
איך ארוחה הופכת לתערוכה?
"שאלנו את עצמנו איך מעבירים את עוצמת הקשר, את האינטימיות שנוצרת כאשר אנחנו אוכלים ביחד. החלטנו לקחת את המתכונים מהמשתתפים ולבשל אותם, ואז להמשיך לחמם עוד ועוד. שרפנו את האוכל בתנורים במשך ימים ולילות. המזון עבר טרנספורמציה ואיבד את כל תכונותיו המזינות. הוא איבד את המשמעות שלו והפך לסמן של זיכרון, של חוויה. השניצלים הפכו לקריסטלים שחורים, צימוקים לכדורים דמויי צואת עזים. המזון התאבן והשחיר, ונותרנו עם פסלים יפהפיים. התערוכה מכילה שולחן לבן ועליו מונחים פסלי המזון השחורים, על הקירות הדפסי העץ, ואת הטקסטים והמתכונים כרכנו בחוברת לחלוקה".
אצר את התערוכה עוז זלוף; נעה סגל עיצבה את הספר ואת הפרומפטים; משתתפי הפרויקט: ניצן אורן, הדס דוכן, איתי לב, דעאל מונטילה, זהר מינטוס וטליה צמל.
כרזת התערוכה "ארוחת זרים"
