חיים טופול, השחקן המעוטר ביותר בישראל, נפטר הבוקר (חמישי) בגיל 88. טופול, ממייסדי התיאטרון העירוני חיפה, היה אמן רב גוני, ומעבר למשחק הוא גם היה זמר, מפיק קולנוע, צייר, מאייר, סופר, משורר, מדבב, מנחה טלוויזיה ונדבן.
טופול נולד בשנת 1935 בתל אביב והתחנך בגן הילדים של הסופרת ימימה אבידר-טשרנוביץ. מאוחר יותר הוא למד בבית הספר תחכמוני והיה חניך בשבט העדה בשכונת שפירא של תנועת הצופים הדתיים ובתנועת הנוער העובד. בנעוריו הוא עבד כשוליה בבית הדפוס של העיתון "דבר". בשירותו הצבאי היה טופול חבר במחזור השני של להקת הנח"ל, שם הכיר את גליה, אשתו לעתיד, ואת אורי זוהר שהיה שותפו להופעות במשך שנים רבות. בלהקת הנח"ל גילם טופול לראשונה את דמותו של סאלח שבתי במערכונים שכתב אפרים קישון ואשר שימשו כמה שנים מאוחר יותר כבסיס לסרט הקולנוע המצליח "סאלח שבתי".
בשנת 1960 היה טופול בין המייסדים של התיאטרון העירוני חיפה ביחד עם הבמאי המנוח יוסף מילוא, והשתתף בשורה של הפקות מטעם התיאטרון. הוא הופיע כפטרוקיו ב"אילוף הסוררת" וכז'אן ב"הקרנפים", וב-1962 גילם את השופט אזדק ב"מעגל הגיר הקווקזי" לצדה של זהרירה חריפאי – הצגה שזכתה לשבחי הביקורת והועלתה בפסטיבל ונציה. תפקידו הראשון בקולנוע היה בשנת 1960 בסרט "איי לייק מייק" שביים פיטר פריי. ב-1963 הוא הופיע בסרט "אלדורדו" לצדה של גילה אלמגור.
חיים טופול ב״מעגל הגיל הקווקזי״. תיאטרון חיפה, 1962 (צילום: מורל דרפלר)
רוצים להישאר מעודכנים?
בשנת 1964 שיחק טופול כאמור בסרט "סאלח שבתי", שמתאר את קשייהם של עולה יהודי מעדות המזרח ובני משפחתו בישראל בשנות ה-50 המוקדמות. הסרט זכה להצלחה כבירה בישראל ושווק גם בארצות הברית. בשנת 1965 זכה טופול בפרס גלובוס הזהב על משחקו בקטגוריית תגלית השנה, והסרט עצמו זכה בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, והיה אף מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. השיר "משיח הזקן" שטופול שר בסרט הפך ללהיט גדול בישראל.
בשנת 1966 הופיע טופול לראשונה בסרט דובר אנגלית – "הטל צל ענק" – בכיכובו של קירק דאגלס, ושנה אחר כך החל להופיע בלונדון בתפקידו הנודע ביותר כטוביה החולב במחזמר "כנר על הגג". בתפקיד זה הוא כיכב במשך שנים רבות בברודוויי ובווסט אנד. שירי המחזמר מוכרים אף הם בביצועו, ובמיוחד השיר "לו הייתי רוטשילד" (ובגרסה האנגלית: "If I Were A Rich Man").
בשנת 1998, לאחר עשרות שנות עשייה בקולנוע ובטלוויזיה, גילם טופול בשנית את דמותו של טוביה החולב בהפקה ישראלית של "כנר על הגג". בדיוק עשור אחר כך, בשנת 2008, הוא השתתף בהפקה לונדונית של המחזה "ג'יג'י" ("Gigi"), ובשנת 2009 יצא לסיבוב הופעות בהפקה של "כנר על הגג" בארצות הברית, שנמשך כשנתיים.
טופול היה גם צייר חובב. סדרת בולים שלו, שעליהם ציורי דיוקנאות של נשיאי מדינת ישראל, הונפקה על ידי השירות הבולאי בשנת 2013, וגיליונות של הסדרה נמכרו כתרומה לכפר נהר הירדן. טופול גם חטא בפעילות ציבורית. בשנת 1967 הוא יזם את הקמת וראייטי ישראל, כיהן בה כנשיא כבוד עשרות שנים, ושימש שגריר בינלאומי של וראייטי העולמי. הוא גם יזם, הקים והיה עד 2020 יו"ר מועצת המנהלים של כפר נהר הירדן – כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא שנמצא בגליל התחתון. טופול היה חתן פרס ישראל לשנת 2015 על מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, וחתן פרס כינור דוד.
לפני תשע שנים ביקר טופול בכיתת אמן בבית הספר רוממה לרגל מסיבת סיום כיתה ו' שבו הועלתה ההצגה "סלאח שבתי". טופול ישב עם הילדים על הרצפה, התרגש לראות אותם, הצטרף לשירה ונתן להם דגשים מקצועיים.
טופול נפטר בביתו בתל אביב לאחר שסבל זמן ממושך ממחלת אלצהיימר. הוא השאיר אחריו שלושה ילדים. בנותיו ענת ועדי המשיכו את דרכו במשחק, ובנו עומר הוא נטורופת.
