“האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו”, כתב המשורר. פסטיבל הסרטים הבין לאומי של חיפה הוא, במובנים רבים, תבנית נוף העיר חיפה, על אופייה המיוחד, על מגוון אוכלוסייתה, על צבעיה הרבים, על רכס הכרמל המשקיף אל הים ועל דופק חייה.
בשבילי זה התחיל לפני 29 שנה, כאשר הוצע לי לנהל אמנותית את הפסטיבל ביחד עם ניהול הסינמטק. היה זה הפסטיבל הרביעי — אירוע קטן של 55 סרטים, כמחציתם סרטי מפיצים ישראלים שיוקרנו בעתיד בבתי הקולנוע בארץ, ללא תחרויות ועם נוכחות מועטה של התעשייה הישראלית והבין לאומית. “אחיו הקטן של פסטיבל הקולנוע ירושלים”, כך כינו אותו. רציתי הרבה יותר מזה.
הדרך היתה לא פשוטה. חיפה, שהיא בעיני העיר השפויה ואחת היפות בארץ, עיכלה באיטיות את מורכבותו של האירוע, את החשיבות בבניית מוניטין בין לאומי ואת הצורך בהשקעה תקציבית הולכת וגדלה, כדי לממש את המטרות שעמדו לנגד עינינו. אט אט, בסבלנות עיקשת, בתשוקה ובאהבת אין קץ לאמנות הקולנוע, ובגיבוי עירוני, התרחבה יריעת הפסטיבל ונוספו לה עמודי תווך שמיקמו אותו כאירוע ישראלי ובין לאומי חשוב. תחרויות הקולנוע הישראלי הביאו עמן לחיפה את היוצרים הישראלים — מפיקים, במאים, שחקנים וצוותי קולנוע — הנוכחים בפרמיירות של סרטיהם. התחרויות הבין לאומיות, ובראשן תחרות עוגן הזהב לקולנוע ים תיכוני, נוצרו מתוך רצון לתת ביטוי לאופייה הים תיכוני של העיר. לצד הסרטים מתקיים במשך שבוע בפסטיבל פורום השיווק הבין לאומי על כל מסגרותיו: סדנת הכנה לפיצ’ינג, כנס הפיצ’ינג הבין לאומי, פיצ’ינג סרטי סטודנטים והכנס הבין לאומי לסדרות טלוויזיה. מסגרת זו מעניקה ליוצרים שלנו במה להציג את עבודותיהם, בשלבים השונים של הפקת סרטיהם לתעשיית הקולנוע הבין לאומית, ומקדם, סביב שולחנות עגולים, דו שיח והזדמנות לקופרודוקציות. תוכנית הפסטיבל — אשר נארגת במסירות אין קץ במהלך כל השנה על ידי צוות הפסטיבל במיון ובצפייה במאות סרטים בפסטיבלים בין לאומיים ובמפגשים עם נציגי התעשייה העולמית — מביאים לחיפה מדי שנה קהל שבוי של מאות אלפי צופים מכל רחבי הארץ.
פנינה בלייר (צילום: אבישג שאר ישוב)
רוצים להישאר מעודכנים?
בעשר השנים האחרונות הפך פסטיבל הסרטים לאירוע הקולנוע הגדול והחשוב ביותר בישראל. לפסטיבל מגיעים מדי שנה יותר מ־350 נציגים של תעשיית הקולנוע הישראלית והבין לאומית שנפגשים עם הקהל שלנו, והוא זוכה למוניטין רב ברחבי העולם. חיפה באווירתה המיוחדת, אשר מקדמת דו קיום וכיבוד הדדי של האוכלוסיות המגוונות המתקיימות בה בהרמוניה ייחודית, מהווה גורם משפיע בעיצוב אופי הפסטיבל. הקו המנחה את התוכנית האמנותית הוא פלורליזם ורוח של חופש אישי וחברתי – חשיפת סרטים חדשים מכל העולם אשר לצד איכותם האמנותית מאפשרים הצצה, באמצעות אמנות הקולנוע, למגוון רחב ככל האפשר של תרבויות רחוקות וקרובות. יוצרי קולנוע בין לאומיים חשובים ובהם הארווי קייטל, ווילם דפו, פיטר גרינאווי, סוזנה ארקט, סופי מרסו, תיאו אנגלופולוס, פול ג’יאמטי, אליוט גולד וג’וזף פיינס, ששהו בחיפה ונהנו מאופייה ומיופייה, מהווים שגרירים מצוינים לשיווקה של העיר בעולם ולרצונם ההולך וגובר של אורחים נוספים להגיע לפסטיבל ולעיר. הקהל הרב הנוהר לפסטיבל מכל רחבי הארץ משפיע לטובה על העסקים בעיר. בתי המלון, המסעדות ובתי הקפה ברכס הכרמל מלאים עד השעות הקטנות של הלילה, וכך גם אירועי המוזיקה והקרנות החוצות הפתוחים לקהל הרחב.
אין ספק כי התמיכה העירונית העקבית והבלתי מתפשרת באמצעות חברת אתו”ס המפיקה את הפסטיבל, לצד החופש האמנותי הניתן לי ולצוות הפסטיבל הקטן, המקצועי והמסור, מאפשרים לנו פיתוח של יוזמות חדשות מדי שנה. אשתקד, לראשונה בישראל, הפך קמפוס הנמל בעיר התחתית לעיר וירטואלית. 60 סרטי מציאות מדומה ורבודה (VR/AR) הוצגו בעיר העתידנית, לצד כנס שבו התארחו מומחים בין לאומיים לתחום. כל אלה מהווים מנוע לפריחתו של האירוע ולשמירה עקבית על רמתו ועל הצלחתו הכלכלית לאורך שנים רבות כל כך.
הכותבת היא המנהלת האמנותית של פסטיבל הסרטים הבין לאומי בחיפה
