התזמורת הסימפונית חיפה (צילום: תומר נויברג)

"היום החיפאים לא צריכים לנדוד לעיר אחרת בשביל אופרה"

לתזמורת הסימפונית של חיפה יש היסטוריה מפוארת ופרק כאוב של הידרדרות. כדי להחזיר עטרה ליושנה נקרא לפני עשור אל הדגל מוטי איינס, שניהל את הקונסרבטוריון בקרית ים. כיום הסימפונית חיפה שוב מושכת אמנים מחו”ל ונחשבת לאחת מהטובות בישראל

פורסם בתאריך: 26.1.18 19:21

לפני כעשר שנים קיבל לידיו מוטי איינס את התזמורת הסימפונית חיפה. לפני כן הוא הספיק להקים ולנהל את הקונסרבטוריון בקרית ים ולנהל את תזמורת הנוער שלו. כשהוא נקרא לדגל הוא לא חשב פעמיים. “האמנתי שיש לי יכולת ניהול גם של תזמורת גדולה ובאתי להזיז דברים״, הוא אומר, ״הצעה כזו לא מקבלים כל יום”. לאחר עשור של ניסיון עם הקהל החיפאי ביקשנו מאיינס לאפיין את התרבות המוזיקלית של העיר הזאת, שזכתה לפרסום דווקא בשל רעש התעשייה הכבדה שלה ולא בשל קולות הכינורות, ולהסביר אם יש מקום לתזמורת סימפונית בחיפה.

ראשית, קצת היסטוריה: התזמורת הסימפונית חיפה נוסדה בשנת 1950 על ידי המלחין והפסנתרן פרנק פלג והמורה לכינור צבי רוטנברג. בתקופת הזוהר שלה בשנות ה־70 וה־80 ניגנו בה כמה מהשמות הגדולים בעולם המוזיקה כמו דניאל ברנבוים וג׳רמי מנוחין, וניצחו עליה מוזיקאים כמו מנדי רודן וסטנלי ספרבר, שנימנו גם עם מנהליה. בתחילת שנות ה־2000 חלה הידרדרות כלכלית והמנויים נטשו האחד אחרי השני. באותה העת היו מי שחשבו שחיפה ותרבות מוזיקלית לא הולכות ביחד.

לתוך הכאוס הזה נכנס איינס. הדבר הראשון שעשה היה ללמוד את הטעם של הקהל החיפאי ולנסות להפיק תוכניות שייתנו מענה למגוון הרחב של האוכלוסייה המקומית.

"כשבאתי לחיפה לפני עשר שנים אמרתי שאעשה מה שטוב לחיפה ולא אעתיק דברים מתל אביב", הוא נזכר, "היום, במבט לאחור, כל אחד בחיפה שאוהב מוזיקה בצורה כזו או אחרת יכול לקבל מענה מהתזמורת. לדוגמה, חיפה חזקה בהייטק. יש את מת”מ ואת פארק הביוטכנולוגיה. זה קהל גדול שבטח אוהב מוזיקה. בחודש הבא נגיע אל אנשי ההייטק וננגן ביטלס. יהיה גם קונצרט קלאסי שמארח ג’ז, כך שכולם יקבלו מענה, גם חובבי הקלאסי וגם חובבי הג׳ז״.

איך חיפה משפיעה על העשייה המוזיקלית שלכם?

“ההשפעה על העשייה היא ראשית מכיוון העירייה. יש לי תמיכה בלתי מסויגת מראש העיר יונה יהב לפתח את כל הדברים שאני רוצה. לסימפונית יש את הסדרות הקלאסיות הגדולות, ויש לנו סדרות של קלאסי בימי שישי וסדרות קלאסיות לילדים קטנים. ב־29 במרץ נפתח את פסטיבל הצגות ילדים שהפך לסמל של חיפה בשיתוף עם תיאטרון חיפה, עם תוכנית שנכתבה במיוחד עבורנו. יש כאן את אופרת חיפה ואת הביג בנד של חיפה שמנגן ג׳ז. כלומר חיפה נתנה לנו את האפשרות לפתח המון תחומים שבהם אנחנו יכולים להיות נגישים לכל סוגי הקהל. בדרך כלל כשמדברים על תזמורת סימפונית מדברים על תזמורת שעושה רק מוזיקה קלאסית, ואנחנו בחיפה פיתחנו את זה. אנחנו כמו חברת אחזקות שבה התזמורת הסימפונית היא המרכז, ולצדה יש סוגי מוזיקה נוספים. אם נביט עשר שנים לאחור נראה שהיתה אז רק תזמורת סימפונית שניגנה מוזיקה קלאסית. מי שאוהב ג’ז למשל לא קיבל מענה, ולכן הקמנו את הביג בנד. חיפשנו אפשרויות לפתח לקהל החיפאי מגוון ז׳אנרים שהוא לא יצטרך לנדוד למקום אחר. בתחילת הדרך שאלנו את הציבור החיפאי מה הוא אוהב במוזיקה וחיפשנו נישות שבהן נוכל לתת מענה לבקשות שעלו. הרבה חיפאים אמרו שהם אוהבים אופרה ושאין להם ברירה אלא לנסוע לתל אביב. היום יש אופרה גם בחיפה, עם אותם הזמרים שיש בתל אביב וגם עם זמרים מחו”ל. היום החיפאים לא צריכים לנדוד לעיר אחרת״.

האם יש אמנים שנחשבים לאמני בית חיפאים כמו בתיאטרון?

“במוזיקה אין עובדים עם קביעות. כולם פרילנסרים והם מופיעים גם בתל אביב וגם בחיפה. לעיר יש היום שם טוב מאוד במוזיקה, וזה עוזר לנו להביא סולנים מחו”ל ביחד עם סולנים ישראלים ידועים. למשל הפסנתרן פרופ’ תומר לב, שהוא גם מנהל האקדמיה למוזיקה בתל אביב ונחשב לפסנתרן בין לאומי מאוד גדול, מגיע לפה. הרבה אמנים מחו”ל רוצים להופיע עם הסימפונית חיפה. אומרים שאנחנו אחת מהתזמורות הטובות בישראל”.

 

מוטי איינס (צילום: אבישג שאר ישוב)

מוטי איינס (צילום: אבישג שאר ישוב)

 

 

לא צריך לקנות מקהלות

בתל אביב יש היכל גדול שמוקדש לתרבות. מה היא הוורסיה החיפאית? איך הדבר משפיע על העשייה שלכם כתזמורת?

“אנחנו מופיעים בחיפה בשלושה אולמות. הגדול שבהם נמצא באודיטוריום, ושם נעשות ההפקות הגדולות. השני הוא אולם רפפורט ליד האודיטוריום, שהוא חצי בגודלו מהאודיטוריום, והשלישי הוא מרכז קריגר, ושם אנחנו מופיעים עם תוכניות כמו קלאסי קטנים והביג בנד. הקהל החיפאי אוהב מאוד את ההופעות בקריגר שהוא אולם יותר אינטימי מאשר האודיטוריום, אבל יש כאלה שמעדיפים דווקא את האולם הגדול. אנחנו מנסים לתת לקהל החיפאי את כל האפשרויות. העירייה גם קונה קונצרטים לבתי הספר וכל ילד מקבל סדרה של שלושה קונצרטים בשנה — שניים בתוך בית הספר עם הרכב קאמרי, ואחד עם התזמורת הסימפונית כולה שמתבצע באודיטוריום״.

מבחינת תקציבים, באיזה מקום נמצאת התזמורת בסדר העדיפות העירוני? האם יש לה מקום בכלל?

“לשאול מנהל תזמורת אם הוא מקבל מה שהוא רוצה זה כמו לשאול ילד קטן בחנות צעצועים מה אתה רוצה. ראש העיר הוא איש תרבות. הוא מתעניין, בא לקונצרטים ועוזר. הוא למשל עזר לי להכניס את האופרה לחיפה ולהקים את הביג בנד. יש לנו גם מקהלה שנקראת בת שיר, ואני לא צריך לקנות מקהלות. זו מתנה גדולה לעיר כמו חיפה שיש לה כאן בבית מקהלה משלה״.

מניסיונך עם הקהל החיפאי, האם יש דברים שנתקלת בהם רק בחיפה ושמצביעים על האופי המקומי?

״בהחלט כן. יש לנו סדרה של שישה קונצרטים שנקראת קלאסי בשישי, שמנוגנת באודיטוריום הר הכרמל. באים לשם בימי שישי בבוקר 700 איש. זה קונצרט שנמשך כשעה ללא הפסקה, כשהמנצח מסביר בכמה משפטים על היצירה לפני השמעתה. הקהל שומע מוזיקה קלאסית עם סולן צעיר שאנחנו גילינו, ושאנחנו משוכנעים שהוא הבטחה גדולה ושבעוד כמה שנים הוא יהיה דמות מפורסמת, וכולם נהנים. האוכלוסייה שבאה מורכבת בעיקר מאנשים מבוגרים שרוצים עדיין לשמוע קונצרטים. חברים קונים שורות שלמות, ואחר כך הם הולכים ביחד לבתי קפה ולמסעדות לבלות. זה חלק מההווי המקומי שאתה רואה רק בחיפה״.

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר