היינות החדשים של יקב וורטמן (צילום: איל קרן)
היינות החדשים של יקב וורטמן (צילום: איל קרן)

יינות מומלצים לפסח: חמישה סוגי יינות שאתם חייבים להכיר

יין מענבי סולטנינה כבר שתיתם? כחלק מההתמקדות ההולכת וגדלה שלו בזנים ים תיכוניים שולף יקב וורטמן לקראת פסח יין מפתיע מזן שנמצא כאן מאות שנים אבל משמש בעיקר לתעשיית הצימוקים. עוד בפורטפוליו: קולמבר שכבר הפך לאורח קבוע וקריניאן שהיינן חי וורטמן מעיד עליו שהוא “המוצלח ביותר שעשיתי”

פורסם בתאריך: 21.3.18 16:48

אני חולם על עולם שבו ילדים מסתובבים עם חולצות שעליהן כתוב “אבא שלי נסע לחיפה וכל מה שקיבלתי זו חולצה עם הלוגו של יקב וורטמן”. על עולם שבו לפני שבאים לבקר בגנים הבהאיים ובטיילת ברחוב יפה נוף קופצים למרכז המבקרים ברחוב נתיב אופקים כדי לטעום איזה קולומבר ולמלא את הבגאז’ בבקבוקים. על עולם שבו תעודת הזהות של חיפה כוללת את היקב הזה לפני הרבה הבלים. כל עוד זה לא כך אמשיך לפרסם מדי חצי שנה סקירה של יינות היקב החדשים, שאיכשהו תמיד מצליח לעורר סנסציה. הפעם הוא עושה את זה עם זן שאנחנו בדרך כלל רגילים לראות בצורת צימוק – סולטנינה – שככל הידוע לי, למעט אולי משהו שנרקח בבית הפרטי של מישהו, אף אחד לא עשה ממנו יין בארץ.

חי וורטמן – היינן והבעלים של היקב וגם של הכרמים שמהם מגיעים הענבים – מתנהל לדעתי בחוכמה. האיפוק שמונע ממנו להגדיל את הייצור במהירות ובאופן חד, למרות השם הטוב של היינות שלו בקרב מבקרים וחובבי יין כאחד, מאפשר לו חופש יצירתי שמקנה לו את היכולת לייצר יינות מענבים לא שגרתיים ולערבב בלנדים שלא פוגשים ביקבים אחרים. כבר עמדתי בעבר כמה פעמים על המאפיין הזה אצל וורטמן – המיזוג הפורה בין איפוק לבין חופשיות שמתבטא גם ביין, שככל שהוא לא שגרתי הוא גם לרוב מאוזן ואלגנטי. היקף הייצור של היקב גדל במעט והוא עומד כיום על כ־25,000 בקבוקים בשנה.

עוד מאפיין שהולך ומתחדד הוא ההתמקדות של היקב בזנים הים תיכוניים. היקב הפסיק לחלוטין להשתמש בקברנה סוביניון, והקריניאן הולך ותופס מקום מרכזי בזירת היינות האדומים. למרות המקום הנכבד שניתן בוורטמן לסוביניון בלאן, הענב הלבן שמקבל יותר ויותר את ההובלה גם הוא אזרח ותיק של הים התיכון – הקולומבר. וורטמן משוכנע שנראה יותר ויותר יינות זניים מקולומבר גם מיקבים אחרים בעתיד הקרוב.

פעמיים בשנה מקיים היקב אירוע טעימות ומכירה – לפני פסח ולפני ראש השנה. הקוראים המקדימים מוזמנים לסור בשישי-שבת למרכז המבקרים של היקב ברחוב נתיב אופקים בשעות 19:00-10:00. הבקבוקים של וורטמן מגיעים נכון להיום בעיקר לחנויות יין מתמחות ולמסעדות, ולפעמים קשה להשיג יין ספציפי, אז כדאי מאוד לנצל את ההזדמנות.

 

חי וורטמן בכרמים

חי וורטמן בכרמים

 

 

1. קולומבר 17

זוהי הפעם הרביעית שבה היקב מייצר קולומבר זני. ב־2012 יוצר היין הראשון מכרם שאחר כך נעקר, ואז וורטמן חזרו לעשות קולומבר רק ב־2015. הענב המצוין הזה מתאפיין בחומציות גבוהה אבל מרעננת ונעדרת מרירות, שמשתלבת יפה עם הפרחוניות הארומטית הטבעית של הקולומבר ועם טעמי פרי ההדר. אחוז האלכוהול הוא מעט נמוך, אבל וורטמן לא רואה בזה חיסרון, ואולי אפילו יתרון בכל הקשור בלבנים. ככלל, הוא אומר, שנת 2017 אופיינה באחוזים נמוכים יחסית של אלכוהול, אבל מבחינת טעמים הפרי הבשיל מוקדם מספיק כדי להעניק ארומה עשירה לענבים.

2. סוביניון בלאן 17

גם בסוביניון בלאן של וורטמן אחוז האלכוהול הוא נמוך, וגם כאן זה לא בגדר של פגם. זהו סוביניון בלאן קלאסי, בעל גוף קל יחסית ומתאים מאוד למזג האוויר. כמו בשנים קודמות, הסוביניון בלאן של היקב הוא שונה מאוד מהסגנון הצרפתי, והכיוון של טעמי הפירות הוא טרופי ומזכיר יותר את הסוביניון בלאן הניו זילנדי. עם זאת, יש בו גם עשבוניות אופיינית. כך מתקבל יין מגוון — מאפיין שוורטמן מייחס לאדמה שבה גדלים הענבים שיש בה גם חרסית וגם גיר.

3. סולטנינה 17

היין הזה הוא כאמור ההפתעה של ההשקה. סולטנינה, או סולטנה, הוא כמעט שם נרדף בעולם לצימוקים לבנים. גם כאן מדובר בזן מקומי שנטוע פה מאות שנים. הסיבה שהוא פופולרי כל כך להכנת צימוקים היא תוצאה של העובדה שהוא נעדר חרצנים באופן טבעי. משום כך הוא גם אומץ על ידי האימפריה העותומנית וכך הופץ בעולם, וכיום הוא אחד מהענבים הנטועים ביותר שיש. בעבר הוא שימש למאכל, אבל בגלל שהגרגרים שלו הם קטנים יחסית זנחו מגדלים את השימוש הזה. באגן הים התיכון הוא משמש גם היום בתעשיית היין – בטורקיה, ביוון ובקפריסין. וורטמן טעם יין מוצלח מסולטנינה בקפריסין, והחליט שגם הוא רוצה. “בחרתי כרם ששימש למיץ”, הוא אומר, “בררתי אשכולות קטנים יותר ומתאימים ליין. זו רק ההתחלה, אבל אני חושב שהתוצאה היא מעניינת ומיוחדת. הוא לא דומה לשום דבר, וזה מה שהכי נחמד בו”. וורטמן אומר שיש בסולטנינה טאניות מסוימת — מאפיין לא שכיח ביינות לבנים שהופרדו מהקליפות מוקדם — וגם משהו שמזכיר מעט גבינה.

4. לבנט 15

בגזרת האדומים לבנט הוא הבלנד הבורדולזי של וורטמן. השם שלו מצביע גם הוא על המזרח, אבל כאן המובן הוא אחר. וורטמן בוחן כאן את הענבים האדומים שנקלטו בישראל טוב מאחרים, ועושה את זה באנינות רבה לטעמי. שני ענבים שמככבים בבלנד הם מרלו ופטי ורדו. לחוד שניהם הם ענבים די עוצמתיים וקשים, אבל החיבור ביניהם מייצר משהו מתון יותר עם טאניות נעימה. הלבנט 2015 הוא בעיני יין פנטסטי למי שיש לו סבלנות. רצוי לחכות איתו ולפתוח רק בעוד שנה-שנתיים, אבל מי שמתעקש כדאי לו לפתוח את הבקבוק זמן ניכר לפני השתייה. הוא מפגין משחק מרתק בין חמיצות ומתיקות, מתחיל עם פרי אדום ומעט ירקרקות, שעם הזמן מתמתנת אבל לא נעלמת. יש בו תיבול של טעמי פלפל שחור ועץ קלוי ובשרניות וסיומת ארוכה. הוא רבגוני אבל גם מאוזן, ובעיני זהו יין יצירתי וחכם.

5. קריניאן 15

וורטמן אומר שזהו הקריניאן המוצלח ביותר שהוא עשה אי פעם — מוצלח יותר מקריניאן 2013 שהיה טוב מאוד, אבל בשל ומתקתק יותר. זה, לדבריו, הסגנון האולטימטיבי, עם איזון בין פירותיות לבין קרירות, בין בישום לבין עשבי התיבול הים תיכוניים. גם מבחינת הגוף הוא לא לגמרי מלא. הוא מייחס את התוצאה המוצלחת להמשך ההתמקצעות של היקב בכרמים שהניבו כמות נמוכה ואיכותית של פרי, וגם לשימוש בחביות גדולות יותר במהלך הכנת היין. אני אהבתי מאוד את הקריניאן החדש, שיש בו בעיני שילוב מצוין של שריריות ורכות.

 

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר