טעימות יין (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
טעימות יין (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

בפסח הזה תשתו בזול

ההתפתחות של תעשיית היין מביאה לעלייה מתמדת גם באיכות של היינות הבסיסיים. מיינות עתירי פגמים הפכו היינות הזולים בהדרגה לנעימים לשתייה, ויש בהם אפילו גם כמה מצוינים. קבלו מדגם קטן של יינות שיאפשרו לכם לספק את כל צורכי האורחים שלכם בליל הסדר בלי לפשוט רגל

אחת מהטענות הנפוצות של מי שמחליטים אסטרטגית שהם “לא אוהבים יין” או “לא אוהבים יין ישראלי” אומרת ש”באירופה בארבעה-חמישה יורו אפשר לקנות יין שכאן אי אפשר להשיג גם ב-100 שקל”. הטענה הזאת היא נכונה למחצה, או יותר נכון היתה נכונה פעם. היינות הבסיסיים של פעם, אלה שכמותם אפשר להכניס שלושה ב-100, היו קשים לשתייה – עתירי פגמים כמו ברט (שמרים שגורמים ליין להזכיר משהו בין אספלט לזיעה), מרירות ולחילופין מתיקות יתר, שטיחות, טעמי קרטון וכרוב כבוש הקשורים לעודף של גופרית או לחמצון שמקורו באחסון לקוי או לפקקים פגומים, וכיוצא בזה. מעל לכל, הפגם העיקרי היה השימוש של יקבים בחומר גלם נחות, בענבים מכורמות לא בררנית ולא קפדנית.

מהפכות הן תהליך דו כיווני. יש להן קהל מטרה שמשנה את הדרישות שלו וספקי שירותים שמסכימים להשתנות או יוזמים שינוי. אלה מוליכים את אלה, וכך גם בתחום היין. לא כל כך משנה מה היה קודם – אנשים ששתו יינות טובים יותר בחו”ל ודרשו שיפור באיכות או יקבים שהחליטו לשפר את המוצר שלהם – התוצאה היא שאנחנו נמצאים היום הרחק מעמדת הפתיחה, אי אז לפני שנוסדו יקבי רמת הגולן.

כולם תרמו לעליית הדרגות הזו שלא נעשתה בבת אחת, והיא עדיין נמשכת. כשיקבי הבוטיק נכנסו לתמונה הם הובילו לעוד שיפור, אבל השיפורים התחוללו בעיקר בקצה היוקרתי. כך קיבלנו יינות של 300 ו-400 שקל שהיו טובים אבל לא בהכרח הצדיקו את המחיר, ובעיקר לא הצליחו להגדיל את הצריכה של יין. אולי אפילו להיפך – כאשר אתה יודע שבמחיר גבוה אפשר להשיג יין טוב, זה אפילו עשוי לגרום לך לוותר על הצריכה של יין זול ונחות מבלי שתשתה משהו אחר במקומו כלל.
בתחום הזה התחוללה מהפכה שנייה, איטית יותר, כי קהל היעד שלה הוא לא מוגדר כל כך. מי הם צרכני היינות הזולים שיתבעו גם איכות? ההנחה האוטומטית היא שמי שרוצה לשתות בזול לא כל כך מבין מה הוא שותה ועל כן גם לא כל כך אכפת לו.

למרבה המזל, כנראה שהחלה לחלחל לתודעה של היקבים ההכרה שזה לא בדיוק כך. שיש צרכני יין יומיומיים שלא רוצים או לא יכולים להוציא יותר מ-40 שקל לבקבוק, אבל בכל זאת רוצים בתמורה יין טוב, ואפילו מצוין. הטרנד הזה קיבל גם דחיפה קדימה בזכות היינות היקרים יותר, שלהבנתי אילצו את הכורמים לשפר את חומר הגלם גם ברמה הבסיסית יותר.
מי שמרוויח מכך הוא גם שולחן הסדר שלכם, שכיום אפשר להעמיד עליו יין שאין מה להתבייש בו במחיר שאפשר לעמוד בו. מי שאמונים על היינות האלה הם בעיקר היקבים הגדולים. הבוטיקים עדיין לא מייצרים יינות בסיסיים, וזה גם לא תפקידם. מקרב היינות הזולים בלטו השנה כמה באיכות פנטסטית.

 

 

יקב כרמל

אחרי 135 שנים של עשייה, יקבי כרמל עומדים לפני שינוי משמעותי לאחר שהיינן שלהם ב-15 השנים האחרונות ליאור לקסר עזב לפני כחודש. לקסר אחראי להרבה שינויים משמעותיים באיכות היין של כרמל, כולל יינות הסינגל ויניארד מכרם קאיומי, יינות הלימיטד אדישן המצוינים והריזלינג הנהדר שהוא טיפח. אבל הוא גם לא הזניח את הסדרות הנמוכות, שהיו לפניו ולבטח ישרדו גם אחריו.

את סדרת סלקטד אין צורך להציג. זה אולי מותג היין המוכר ביותר בארץ, יותר אפילו מיין הקידוש ישן נושן שהתיישן בעיקר בארוניות מתכת אפורות בצה”ל. לקראת פסח מציעים יקבי כרמל קברנה סוביניון 2017 – אדום יבש צעיר וקל לשתייה. בנוסף אליו מציע היקב סוביניון בלאן 2017 – יין יוצא דופן באיכותו, חמצמץ ומרענן, עם פירותיות טובה ומאוזנת. ב-25 שקל לבקבוק זהו האבטיפוס של היינות היומיומיים שעליהם אני מדבר.

בסדרת פרייבט קולקשן מציע היקב שרדונה 2017 – ארומטי, לא כבד, עם ניחוחות תפוח ירוק ופרי טרופי. יין נוסף בסדרה: קברנה-מרלו 2016 בניחוח של קסיס, פטל ווניל.

 

היינות של יקבי כרמל (צילום: איל קרן)

היינות של יקבי כרמל (צילום: איל קרן)

 

יקבי בנימינה

בנימינה הוא עוד אחד מהיקבים שיכולים להרשות לעצמם לייצר יינות בסיסיים באיכות טובה, והוא מחויב לזה כבר זמן די רב, בדרגות שונות של הצלחה. לקראת פסח הוא מוציא סדרה חדשה – המושבה – עם מחירים של 29 שקל לבקבוק (25 שקל במבצעי החג), וממתג מחדש את סדרת טבע הוותיקה.

שרדונה המושבה 2017 הוא הכוכב של הסדרה לטעמי. זהו שרדונה מצוין, קליל, עם חמיצות טובה, טעמי הדרים ופרי טרופי. עוד בסדרה: גוורצטרמינר, גרנאש, מרלו, קברנה סוביניון ושיראז, כולם מ-2017. עיצוב הבקבוקים צנוע ונאה.

 

סדרת המושבה של יקבי בנימינה (צילום: יח"צ)

סדרת המושבה של יקבי בנימינה (צילום: יח"צ)

 

בסדרת טבע ניתן למצוא אמרלד ריזלינג, מוסקט, מרלו, קברנה סוביניון ושיראז, גם הם מ-2017. סדרה זו זולה מעט יותר – 25 שקל לבקבוק וקרוב ל-20 שקל במבצעי החג.

 

סדרת טבע של יקבי בנימינה (צילום: יח"צ)

סדרת טבע של יקבי בנימינה (צילום: יח"צ)

 

יקבי רמת הגולן

במשך זמן רב סדרת הר חרמון היתה הסדרה הזולה הבולטת ביותר בנוף היין הישראלי שהיתה לה יומרה לאיכות. היום היא חולקת את המרחב הזה עם אחרים. לקראת פסח מציעים יקבי רמת הגולן את יין הר חרמון אדום 2016 עם טעמים של פירות יער, דובדבן וקליפת תפוז. 35 שקל בממוצע לבקבוק, כ-30 שקל במבצעי החג.

ירדן גוורצטרמינר 2017 הוא היין היקר היחיד בטעימה. עתיר אלכוהול, מתקתק מעט ודי טרופי בגוון, עם טעם בולט של ליצ’י, פרחוניות, דבשיות ותיבול. טעם הקהל מהצד האחד, אבל גם מעניין מהצד השני. כ-80 שקל לבקבוק.

 

היינות של יקבי רמת הגולן (צילום: חגית גורן)

היינות של יקבי רמת הגולן (צילום: חגית גורן)

 

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר