עולים יהודים מגיעים לחיפה מקפריסין ב-1949 (צילום: לע"מ)
עולים יהודים מגיעים לחיפה מקפריסין ב-1949 (צילום: לע"מ)

הרהור על נמל ותרבות

עד כה החמיצה חיפה את הפוטנציאל הרב בטיפול התיאטרוני ברגעים ההיסטוריים הנגזרים מקיומו של הנמל. הבמאי סיני פתר, המנהל האמנותי לשעבר של תיאטרון חיפה, כותב על משמעותו של הנמל התרבותי שנועד להתקיים בעיר, ושחיפה עדיין רחוקה ממנו

פורסם בתאריך: 23.2.19 17:32

מה לתיאטרון חיפה ולנמל הגדול ביותר בארץ שלחופה של העיר? לא הרבה. אולי כמעט כלום. עובדי הנמל, דרך ועדי העובדים שלהם, מחוזרים כמובן כצופים פוטנציאליים על ידי מחלקת השיווק של התיאטרון העירוני, אבל אנחנו – היוצרים, הבמאים, הכותבים, המעצבים והמנהלים האמנותיים – לא השכלנו לחלוק את חוויית ההיסטוריה של הנמל הספציפי הזה עם קהלינו.

נמל חיפה הוא העורק שדרכו התנקזו שני מסעות של עמים – מתוך העיר הכבושה בידי ארגון ההגנה החוצה, ומאירופה הדוויה פנימה. הצילומים מתעדים רגעים בעלי חשיבות היסטורית עצומה – הפליטים היהודים הנרגשים עומסים את סיפוני האוניות המתקרבות אל אורותיה של חיפה, רוקדים הורה במעגלים, מנופפים בידיהם, מלאי תקווה. תושביה הפלסטינים של חיפה, עיניהם זועקות, עורמים את צרורות חייהם שנחרבו בפתח הנמל ומחכים לסירות שיובילו אותם ללבנון. התנועה הזו פנימה והחוצה התרחשה בנמל חיפה באפריל-מאי 1948.

נמל חיפה הוא אתר העבודה הראשון והמשמעותי בארץ שבו התייצבו מנהיגי ימאים צעירים והכריזו ב־1952 על מרד נגד שלטון ההסתדרות של אבא חושי ודוד בן גוריון. הם השביתו אוניות סחר בכניסה לנמל חיפה והניפו עליהן את דגלי השביתה. השביתה הזו דוכאה על ידי שלטון ההסתדרות של אותם הימים ומנהיגיה הושמו בכלא.

כל אלה הם רגעים היסטוריים שתיאטרון יכול להעניק להם חיים חדשים, פרספקטיבה נוספת. עד כה החמצנו בחיפה את הפוטנציאל הכרוך בטיפול התיאטרוני בזה.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

יהושע סובול (שהיה מנהלו האמנותי של תיאטרון חיפה בשנות ה־80) כתב באותו עשור את המחזה “מרד הימאים” שעלה בתיאטרון בית לסין. בועז גאון כתב עיבוד בימתי לנובלה הפלסטינית של רסאן כאנפני “השיבה לחיפה” שתיארה את המנוסה הפלסטינית ואת ההגירה היהודית המקבילה לה בחיפה. המחזה עלה בתיאטרון הקאמרי ב־2008.

נמל הוא צומת שבו אנשים וסחורות עובדים מיבשה ליבשה. חיפה נועדה לקיים בתוכה נמל תרבותי. היא מקום שבו מהגרים יהודים ממקומות שונים בעולם השבים למולדתם ההיסטורית לצד פלסטינים ילידי המקום ולצד צלייני דת חווים חילופי נראטיבים, מידע, תרבות, סחורות, שפה – חיים משותפים. נמל זקוק לחופש תנועה, לקבלת פנים חמה ולמעגן בטוח עבור רעיונות, עמדות, מחשבות ויצירות תרבות. גם חיפה זקוקה לכל זה כמו אוויר לנשימה. האירוע המכוער סביב היצירה שהוסרה במוזיאון חיפה מסמן סכנה לחופש התנועה והעגינה בנמל התרבותי שלנו. כך גם המנעול הסגור בפתח תיאטרון אלמידאן.

נמל זקוק לתחזוקה, להעצמה כלכלית, להגנה מפני זיהום מימיו. יש עוד דרך ארוכה להכשרת נמל התרבות בחיפה לכדי נמל פתוח, מזמין ומעשיר את יושביו.

 

שלושה חברי ארגון ההגנה מלווים שלושה ערבים עם רכושם אחרי כיבוש הנמל בשנת 1948 (צילום: AFP)

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. הכותב קצת הזוי... סגירת "תיאטרון" אלמידאן הידוע לשימצה לא קשורה בכלל לתרבות !!! בשביל מה לערב

    אירועי תרבות לכל הדתות מקובלים בעיר הזו

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר