יינות לראש השנה (צילומים: אייל גוטמן, יח"צ, חגית גורן, רן הילל, אייל קרן, אורי גרון, חגית גורן, עמרי מירון, א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)
יינות לראש השנה (צילומים: אייל גוטמן, יח"צ, חגית גורן, רן הילל, אייל קרן, אורי גרון, חגית גורן, עמרי מירון, א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE)

שמים את היין במרכז

בחג הזה אנחנו מציעים לכם קונספט חדש: במקום להתאים את היין לאוכל, להפוך את היין לאירוע המרכזי של הארוחה. כך לא תסבלו מכבדות יתר ותמנעו מהמבטים הזועמים של המארחים שמחכים להאביס את האורחים המתפקעים בעוד מנה, וגם תנצלו את אחת ההנאות היחידות שהדת היהודית לא מגבילה

פורסם בתאריך: 28.9.19 09:10

עמים רבות עולה השאלה איזה יין מתאים לאיזה מאכל, ובאופן כללי מתייחסים רבים ליין כאל מוצר נלווה. העיקר בארוחה הוא האוכל – כמעט אין מי שמערער על הקביעה הזאת. אבל אני רוצה לטעון שיש בתפישה הזאת משהו לקוי. אלא אם כן אתם שייכים לעדה שעדיין לא התגלתה ביבשת לא מוכרת, אתם בוודאי מכירים את מהלך הדברים שלפיו ההתלהבות משפע המנות הראשונות על שולחן החג מפנה את מקומה, מתישהו קצת אחרי תחילת המנה העיקרית, לשאלה לאן תידחס כל התקרובת שהוכנה בתשומת לב ובמאמץ שנמשך יומיים לפחות. אחר כך נוספים המבטים מזרי האימים של המארחים שבכלל הכינו גם עוד מנת בשר אחרי מנת הדגים, ומתחילות להישמע אנקות ראשונות של התפקעות.

ליין, לעומת זאת, תמיד יש עוד קצת מקום. אם שותים במתינות ומניחים לאוכל ללוות את היין ולא להיפך, במקום טיפוס מאומץ על הררי אוכל הופכת הארוחה למשתה אלגנטי ועליז. אחרי הכל, בצד כל הנוקשות ההלכתית של הדת היהודית, היין הוא אחת מהתענוגות היחידות שהן בגדר מצווה. יתרה מכך – יש הלכה שלפיה היין שעליו מקדשים צריך להיות היין הערב ביותר לחכם של הסועדים.

קל מאוד לבנות ארוחה סביב היינות שעולים על השולחן אם מקבלים מראש כמה כללים פשוטים: יינות עדינים וחמצמצים עם מאכלים קלילים, יינות ארומטיים עם מאכלים פיקנטיים, יינות צעירים ועוצמתיים עם מאכלים דומיננטיים, יינות מתיישנים ומורכבים עם כמה שפחות מלווים, ולבסוף – יינות קינוח עם הקינוח.

היינות שטעמנו לקראת ראש השנה נופלים רובם ככולם לקטגוריה של יינות צעירים. חלקם קלילים ונגישים, חלקם מרוכזים ועוצמתיים, וכולם מתאימים לאוכל. דגמנו רק מעט מהשפע שמציעים מאות היקבים הישראליים, אבל גם המעט הזה מאפשר את שינוי קונספט ארוחת החג מכבד לשמח.

יקב רמת הגולן

סוביניון בלאן 2018 מסדרת גמלא

סוביניון בלאן בעל גוון טרופי וטעם בולט של פסיפלורה, אפרסק לבן, דשא כסוח, עשבי תיבול וליים. עשיר מאוד בטעם, בעל גימור מינרלי נאה. יין טוב, נגיש, עשיר ומאוזן. המחיר: 50 שקל

קברנה סוביניון 2016 מסדרת ירדן

יין הפוסטר של ישראל הוא כל מה שמצפים ממנו להיות – פירותי, בשל, עסיסי, עם טעמי קסיס, פטל שחור ואדום ודובדבנים. הוא מתקתק מעט אבל לא ריבתי ומוגזם. נעים, מוכר, לא הרפתקני – הימור בטוח לחלוטין. החמיצות של היין היא טובה ומשולבת, נוכחות העץ היא מתונה, והיין משדר עקביות ויציבות לאורך הלגימה. רצוי לאפשר חדרור לפני השתייה. המחיר: 129 שקל

יקב טוליפ

מרלו-פרנק רזרב 2017

פרי אדום ושחור משולבים היטב ביין מרשים וטאני במידה עם חמיצות טובה. טעמים טובים של קירש ופירות יער, ותיבול של פלפל שחור, גרפיט ועץ קלוי. לאחר שהייה בכוס מתגלים טעמים עדינים יותר של אניס, וניל ורצפת יער, ולבסוף גימור של קקאו. אלגנטי ויציב לאורך שתייה ממושכת. אחד מכוכבי הטעימה. המחיר: 129 שקל

אספרו לבן 2018
בלנד של ענבים ארומטיים, מתובלים יותר ופחות, שמניב יין נעים, בעל צבע קש בהיר וטעמים טובים של תפוח, אגס ועשב ירוק עם קליפת הדרים, פריחת הדרים ואפרסק. ליין גוף בינוני וחיוניות רבה. חלקו עבר תסיסה שנייה והוא מעניק גם טעמי וניל וחמאה מרומזים. המחיר: 90 שקל

יקב הרי גליל

אלה 2016

כבר לא מעט שנים אלה הוא אחד מיינות ה־VFM (תמורה למחיר) הבולטים בשוק היין הישראלי, של יקב שזה באופן כללי אחד ממאפייניו. הוא מורכב מ־62 אחוז סירה, 33 אחוז ברברה וחמישה אחוזים פטי ורדו שהתיישנו במשך 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. אני אוהב את הרכות של האלה – יין שתמיד מצליח להיות הדוניסטי, עם תווים ברורים של פירות יער ועם חמיצות טובה ועסיסית. המחיר: 70 שקל

יקב מאיה

מארה ווייט 2018

יין ייחודי של היקב ה”יווני” של טוליפ. בלנד לא שגרתי של מרסן עם קולומבר אחראי ליין אלגנטי ומאופק, עם טעמים טובים של הדרים, עם חמצמצות טובה ועם נוכחות של לימון ותפוח ירוק. הסיומת היא מינרלית עם טעמי מרירות קלה. המחיר: 79 שקל

מארה נוסטרום 2016

בלנד מעניין של קריניאן, סירה ודוריף – ענבים “דרומיים” שמניבים יין בעל גוף בינוני-מלא, עמוק ומרוכז, עם ניחוח מורכב של פרי שחור ועם טעמי שזיף בשל על החך. האיזון בין חמיצות לפרי נשמר לאורך הלגימה של היין עתיר הטעמים הזה, שטעמיו מלווים במתקתקות, אולי בגלל שיעור האלכוהול הגבוה יחסית. הבחירה לא ליישן יותר משנה משחקת לטובת היין, שמשלושת הזנים שלו הקריניאן זכה לתסיסה ספונטנית. מקורי ומקומי מאוד. המחיר: 135 שקל

 

 

יקב רקנאטי

מרלו כרם מנרה 2016

פנטסטי. אחד מהיינות המובחרים של הטעימה. ניחוחי מאוד ועסיסי, עם מתקפה דו ראשית של פרי ושל חמיצות וטאניות מעט שורטת המאותתת גם על יכולת יישון. הפרי הוא שופע, היין הוא הדוניסטי מאוד, העבודה עם החבית היא נוכחת אך לא משתלטת, ומעניקה ליין תיבול נאה. הוא מסתיים יפה עם טעמי שוקולד מריר. עוד ראיה לכך שמרלו עושה חייל בטרואר המקומי. המחיר: 95 שקל

קברנה סוביניון גליל עליון 2018
כבר כמה שנים שאני קצת פחות מתחבר לקברנה סוביניון מהסדרה הזו של רקנאטי. טעמי הפרי השחור מרוכזים למדי, ויש גם ניואנס ברטי שאני פחות אוהב. פרט לזה, שזיף בשל, קסיס ועץ קלוי ביין בעל גוף בינוני. המחיר: 59 שקל

יקב נטע

נטע לבן 2018

אחת מההפתעות הנעימות של הטעימה – היקב בכלל וכל אחד משני היינות בפרט. יוצאי יקב ברבדו הקימו יקב משלהם, בעל תפישה ייננית שונה וגם מחירים נגישים יותר, וניכר שהם יודעים מה הם עושים. נטע לבן הוא יין זהוב ונאה שמותיר בתחילה רושם מתקתק-דבשי על החך אשר מאוזן במרירות קלה. הוא מפגין תווים של פרי הדר, פריחת הדרים, לדר וקינמון – קצת מפתיע בידיעה שמדובר בבלנד של שרדונה וסוביניון בלאן. נגיש מאוד ושורד יפה בבקבוק גם שעתיים אחרי הפתיחה. רצוי לשתות מקורר היטב. המחיר: 69 שקל

נטע אדום 2017

מפתיע אפילו יותר מאחיו הלבן. בלנד של 50 אחוז מרלו והשאר סירה, פטי ורדו ופטי סירה. מאוזן, נעים ופירותי, עם חמיצות טובה ועם טעמי דובדבנים ושזיפים שמפנים מקום לירקרקות קלה בהמשך. מצליח להעניק פירותיות עסיסית ללא כבדות – דבר לא שכיח יחסית ליינות ברמת המחיר שלו. המחיר: 79 שקל

יקב ברבדו

שיראז 2017

יקב ברבדו חוזר עם שלישייה של יינות אדומים. השיראז – ה־clone האוסטרלי של הסירה הצרפתי – נחשב במשך כמה שנים לתקווה הגדולה של היינות הישראליים. התקווה הזו, להבנתי, קצת נכזבה, וזנים אחרים ממלאים את המקום שהוא היה אמור לתפוס, אבל עדיין מיוצרים יינות לא רעים מהזן. השיראז של ברבדו הוא יין “חם” עם 14.5 אחוז אלכוהול – דבר שאחראי מצד אחד לריכוז רב יחסית של פרי סמיך, בעיקר שזיף, אבל הוא מאוזן יפה עם חמיצות ועם טאניות טובות. קצת פרוע ודי מעניין. כדאי לחכות איתו שנה-שנתיים, ובכל מקרה לתת לו אוורור של שעה לפני הלגימה (ואם אפשר אז גם לחדרר). המחיר: 130 שקל

קופאז’ 2017

בלנד של קברנה פרנק, קברנה סוביניון ושיראז. יין מורכב, אלגנטי ובנוי היטב, עם טעמי קסיס ושזיפים, עם טאניות איתנה ועם תיבול של פלפל שחור, פלפל ירוק וקופסת סיגר. זקוק ליישון עדיין, ובוודאי לאוורור לפני השתייה. המחיר: 130 שקל

מרלו 2017

לטעמי, הטוב שבשלושת היינות של ברבדו בטעימה הזו. המרלו הישראלי מוכיח שוב יכולת התאקלמות מצוינת, והיין מפגין מנעד רחב של טעמים, בין פרי אדום בולט (פטל ודומדמניות אדומות) לשזיף, עם הדריות קלה ותרומה נאה של עץ קלוי מצד החבית. היין מפגין גם תיבול עשיר של וניל, אקליפטוס ומנטה, וכל זאת בגרסתו הצעירה. מומלץ מאוד. המחיר: 130 שקל

יקב כישור

סירה 2016

הסירה של היקב הצעיר והסימפטי הזה מצליח להיות עוצמתי ולהזכיר במשהו סירה מצפון הרון, כאשר בצד טעמי הקסיס והפטל ניתן למצוא עור חדש, כמהין ורצפת יער. גוף בינוני-מלא, חמיצות טובה וטאניות איתנה חוברים ליין בנוי יפה, שכדאי לחכות איתו זמן מה לפני הפתיחה. מומלץ ביותר. המחיר: 95 שקל

ריזלינג כרם נחל יסף 2018

אין כמעט התייחסות לריזלינג שנעשה בארץ בלי להגיד משהו על “ישראלי”, ואחר כך להשוות אותו לריזלינג גרמני או אוסטרי. האמת היא שזה פשוט מיותר, משום שריזלינג, מעבר להיותו עינב אציל ונפלא, הוא גם הרב גוני והרב שימושי ביותר מכל הענבים, ואפשר לעשות ממנו יינות יבשים ומתוקים, מתיישנים וצעירים, פרותיים ומינרליים. במקרה של הריזלינג של כישור מדובר ביין עדין ורענן, בעל גוף בינוני-קל, עם מינרליות קלה ועם טעמים של תפוח ירוק וליים. יין נעים, ובהחלט שינוי מרענן משלל הזנים השגרתיים. המחיר: 120 שקל

יקב סגל

קברנה סוביניון פטי UF 2017

היין נקרא פטי UF על שם יין הדגל של סגל, Unfiltered (לא מסונן) בהתאם למסורת שלפיה יקבים מייצרים בצד היין הגדול שלהם יין נוסף שחולק איתו חלק מתכונותיו. היין השני של היקב אכן מתחקה אחרי סימני ההיכר של הבלתי מסונן עז הביטוי – גם הוא בעל טעמים חזקים ובולטים של פרי עוצמתי (אוכמניות ושזיפים) עם נוכחות ניכרת של עץ קלוי ועשבי תיבול. הפרי העז מאוזן על ידי חמיצות טובה. יין מורכב עם רמזים מינרליים בסיומת ארוכה. המחיר: 120 שקל

יקב בן חיים

סנה טרדישן 2016

משפחת בן חיים עוסקת ביין זה כמה דורות. בעבר ייצרו בני המשפחה חביות. הם גם הקדימו בהרבה את טרנד יקבי הבוטיק והקימו יקב משפחתי כבר בראשית שנות ה־70, כך שבניגוד לרוב יקבי הבוטיק בארץ, במרתפים שלהם יש יינות מלפני עשרות שנים. ביקב מאמינים ביישון ממושך בחביות וביינות בסגנון בורדלזי. קשה לטעות עם בן חיים – היינות הם תמיד אלגנטיים, העשייה היא ללא רבב, וגם סנה 2016 עומד בסטנדרטים האלה – אופייני מאוד לזן, עם טעמים ברורים של קסיס, עם ליווי של עץ קלוי נוכח ועם חמיצות וטאניות מספיקות כדי לתמוך בפרי.

יקב ברקן

קברנה סוביניון ספיישל רזרב 2016

קברנה קלאסי ואופייני מאוד לזן. צבע כהה ועמוק, ניחוח של קסיס ושזיפים וטעם תואם של פרי שחור. החבית מורגשת באופן מתון. הטאניות מתקתקה מעט, ובגימור ניתן להרגיש טעמי שוקולד וקפה. באופן כללי יין נעים ומאוזן. המחיר: 75 שקל

יקב רימון

יין קינוח רימונים

לא מוכן לשמוע אפילו מילה אחת של ציניות. יין הקינוח של רימון הוא נפלא – רך, הרמוני, עם חמצמצות נהדרת ועם מתיקות שופעת, עשוי בקפידה, מלא נוגדי חמצון ותחליף נפלא לפורט על יד עוגת דבש. המחיר: 90 שקל (לבקבוק של 500 מ”ל)

 


 

 


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר