כמו בשנות ה-80 העליזות. טיבי
כמו בשנות ה-80 העליזות. טיבי

בית הקפה השכונתי שיזכיר לכם נשכחות

לאסי אברהמי נמאס מבתי הקפה הממותגים של הרשתות הגדולות והוא חיפש מקום נוסטלגי עם טעם של פעם. ואת זה הוא מצא בבית קפה-קונדיטוריה

פורסם בתאריך: 3.3.17 09:00

כפי שכבר הבנתם, אני אוהב בתי קפה שכונתיים. ואם יש בהם גם נוסטלגיה הרי זה משובח. כי אין הרבה דברים טובים יותר מאשר לפתוח את הבוקר עם קפה איכותי, עם מאפה קטן, עם עיתונים שפזורים על השולחן ועם פרלמנט של אנשים קבועים שמתכנסים בכל יום באותה השעה ובאותו המקום. אלא שבשנים האחרונות צצו בכל פינה בארץ בכלל בחיפה בפרט בתי קפה של רשתות גדולות והרסו כמעט לחלוטין את ההווי ואת החוויה שיש במקומות הקטנים. די אם נציין את קפה 29, את חיפושית בקפה ואת קפה תות שסגרו את שעריהם בטרם עת, לאחר שיושביהם העדיפו להצטרף אל העדר ולפקוד את בתי הקפה נטולי האווירה, האהבה והלב בקניונים ובמקומות אסטרטגיים אחרים ברחבי העיר. בחיפה של שנת 2017, ובעיקר בכרמל, כבר כמעט לא נשארו עסקים נוסטלגיים, ולא רק בתחום המזון והמשקאות. מי לא זוכר למשל את פרחי גינזבורג? אבל במדבר הזה נמצא פרח אחד שפורח ומלבלב כבר משנות ה־80. מדובר כמובן בבית הקפה-קונדיטוריה טיבי בשדרות הנשיא, שלא נמצא בלב לבו של מרכז הכרמל, וייתכן שזוהי הסיבה לכך שהוא עדיין איתנו.

למי שלא מכיר (וספק גדול אם יש כאלה) טיבי נוסד בשנת 1983 (כן, מאז חלפו כבר 34 שנים) על ידי יוסף יאקאב, עולה מחבל טרנסילבניה שברומניה. רוב יושביו של המקום הם אזרחים ותיקים (וגם כמה אנשי צבא בדימוס) שמוכנים להישבע שפעם בחיפה היה פה שמח יותר. בימי שישי בבוקר מתכנס שם פרלמנט ספורט שאחד מחבריו הוא מאמן נבחרת ישראל לשעבר אלי גוטמן (שעבר לשם לאחר סגירתו של מוסד אחר במרכז הכרמל – קפה נטו). אני הגעתי לטיבי ביום חמישי בבוקר והופתעתי להיווכח שהמקום היה מפוצץ. החנות עצמה היא קטנטנה, אך ברחבה החיצונית שלה, שמקורה ומחוממת בתנורים בחורף ופתוחה ומחוממת מקרני השמש בקיץ, יכולה לאכלס כמה עשרות אנשים שלא אכפת להם להצטופף קצת. החנות משרה על המבקרים אווירה של פעם. תצוגת העוגות, העוגיות, המאפים והסנדוויצ’ים היא לא פחות ממרהיבה. במקום יש אמנם מלצריות שמגישות את התקרובת הנבחרת אל השולחנות, אבל הכלל בטיבי הוא שקודם כל מזמינים בדלפק, מקבלים מספר, תופסים שולחן, וההזמנה כבר תגיע. ותיקי המקום מספרים בגאווה שארומה אימצה את הנוהל הזה מטיבי.

טיבי, אי אפשר לעמוד בפיתוי

אי אפשר לעמוד בפיתוי

בגלל שאני די חדש פה פניתי לסבתא חביבה שעמדה לידי ונראתה כמי שביקרה פה פעם או פעמיים (או 1,000 פעמים) בעבר. “אני יושבת כאן כבר 30 שנה באותו היום, באותה השעה ובאותו השולחן, וכולם יודעים איך אני שותה את הקפה שלי”, היא אמרה לי בחיוך, “קבל עצה: לפני שאתה פונה לקולקציה המתוקה אל תפספס את האטרקציה המלוחה – בורקס כרוב בגודל ביס”. אז הזמנתי את הבורקס שעליו היא המליצה, אבל לא רק. פשוט אי אפשר לעמוד בפיתוי של עוגיות הולנדיות עם קינמון ואגוזים, של קראנץ’ חמאה ואגוזים, של עוגיות חלבה ושל שטרודל, והכל טרי, חם, ריחני ובעיקר טעים. שלא לדבר על הקפה הטחון שהארומה שלו נישאת למרחוק. וכך, על שתי כוסות קפה הפוך ו־12 מאפים קטנים (אמיתי, ספרתי) שמעתי אינספור סיפורים על חיפה של שנות ה־80 העליזות, וכעבור קצת פחות משעתיים עזבתי את המקום בצער כדי להמשיך בשגרת יומי.

הביקור הזה הוכיח לי בפעם המי יודע כמה שאין תחליף לבית קפה שכונתי, משפחתי וקטן, שהכל בו נעשה באהבה ובנועם ובלי פלצנות מיותרת. אז אם אתם לא בעניין של רשתות ממותגות עם עיצוב פנים ביזארי שהושקע בו הון עתק ועם מנות שנושאות שמות אקזוטיים אבל בטעם של קלקר, וכל שאתם מבקשים הם כוס קפה וסנדוויץ’ קטן, טיבי הוא המקום בשבילכם. האווירה המשפחתית החמה תעטוף אתכם מהרגע שבו תתבוננו בשלט המבשר על שמו של המקום. ודווקא הפשטות הנוסטלגית הזאת מעניקה למקום את החן שלו תמצאו בבתי קפה הומי אדם. וחוץ מזה, המאפים שם הם פשוט מושלמים.

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר