ד"ר רעות לוצקי, נשואה ואמא לשלושה ילדים, שניים מהם חיילים
התמחות: גסטרואנטרולוגיה. בתוך הגסטרו התמקצעה בתחום התזונה המורכבת, בעיקר בהזנות תוך-ורידיות למטופלים שלא יכולים לאכול.
קצת על גסטרואנטרולוגיה: גסטרואנטרולוגיה היא ענף ברפואה העוסק בחקר המחלות במערכת העיכול. התחום עוסק במחלות הוושט, הקיבה, התוספתן, המעי הדק והמעי הגס. כמו כן, יש המכלילים בתוכו את הכבד.
תפקיד: מנהלת המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז לרפואה יועצת זבולון, ורופאה בכירה במחלקת גסטרו במרכז הרפואי כרמל. לד"ר לוצקי מרפאת מעקב למטופלים עם בעיות תזונה מורכבות במרכז רפואי כרמל, וכן מרפאה בזבולון – היחידה בקהילה בכללית. במרפאות האלה היא יושבת יחד עם דיאטנית.
רזומה: למדה רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, התמחתה במרכז הרפואי כרמל ברפואה פנימית ולאחר מכן בגסטרואנטרולוגיה. מגיל צעיר ידעה ד"ר לוצקי שהיא רוצה להיות רופאה, אבל בחירת ההתמחות בגסטרואנטרולוגיה נעשתה ברגע האחרון וכיום היא שמחה על כך. "זה מקצוע מגוון, יש קשר אישי עם המטופלים שחשוב לי".
למה גסטרואנטרולוגיה?
"לאחר שסיימתי התמחות בפנימית, הייתי בטוחה שאני הולכת לתחום אחר וזה השתנה בדרך. יש בתחום הזה מגוון גדול ועניין. אנחנו מבצעים פעולות אבחנתיות כמו גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה. אנחנו עובדים גם עם הידיים וכן, יש לנו ביקורים במרפאה, שחלק ניכר מהם חולים כרוניים שיש לנו קשר איתם לאורך שנים, בעיקר חולים עם מחלות מעי דלקתיות, מעי רגיז ועוד".
מה אנחנו לא יודעים על גסטרואנטרולוגיה?
"זה תחום מאוד רחב והרבה מאוד אנשים מגיעים לרופא גסטרואנטרולוגיה בגלל בעיות שונות: צרבת, כאבי בטן, עצירות וכדומה. לא לכולם יש בעיה רפואית מורכבת כך שהם יצטרכו אותנו לזמן ארוך – יש מטופלים שאנחנו מעניקים להם טיפול והם חוזרים למעקב בקהילה. מה שכן, יש תחום אחד שמאוד מלחיץ את המטופלים שלנו וזו בדיקת הקולונוסקופיה – מדובר על בדיקה פולשנית שההכנה אליה היא לא פשוטה. את הבדיקה עושים לאנשים בריאים שמרגישים טוב, והיא יכולה פעמים רבות להציל חיים. בזכותה אנחנו יכולים לאתר אנשים עם סרטן מעי גס בשלבים מוקדמים או לפני שהוא הופך לסרטן המעי הגס. זו בדיקה מאוד חשובה, ואם רופא המשפחה אומר שצריך לעשות אותה, לא לחשוב פעמיים".
בתחילת הקורונה אנשים העדיפו לא להגיע למרפאות?
"בחצי השנה הראשונה של הקורונה, ראינו ירידה משמעותית בהגעה של המטופלים, שחששו ונרתעו. בנוסף, לא היו הנחיות ברורות, לא היה ידוע למי צריך לעשות בדיקות ולמי לא. ניסנו לתעדף מי דחוף ומי יכול להמתין לבדיקות שגרתיות למעקב לאחר הסגר. הייתה תקופה שהיינו צריכים להתחנן לאנשים שיבואו – אנשים חששו להתקרב למוסדות רפואיים ואפשר היה לראות זאת בכל תחומי הרפואה. אני מקווה שלא היו יותר מידי אבחונים מאוחרים בגלל זה, דבר שיכול לעשות את ההבדל בין אדם שיבריא מסרטן לבין אדם שלא יבריא".
והיום?
"היום אנשים מגיעים. הם הבינו שצריך לחיות לצד הקורונה, וכמו שהולכים למסעדות, לסופר ולהופעות, מגיעים גם לרופא".
מה השתנה בתחום הגסטרואנטרולוגיה בשנים האחרונות ואיפה נהיה בעוד כמה שנים?
"כל הזמן ישנם שינויים והתפתחויות. נכנסות תרופות וטכנולוגיות חדשות שמאפשרות לנו לעזור ליותר מטופלים, ולעיתים הן מחליפות צורך בניתוחים. מצד שני, יש יותר ויותר הכרה בקשר של גוף ונפש, במיוחד בתחום של הגסטרואנטרולוגיה. כל מתח אצל אנשים מורגש ישר בבטן, ולמערכת העיכול יש יותר תאי עצב מאשר במוח. אנחנו מתייחסים לזה הרבה יותר מאשר בעבר. אנחנו מתייחסים לתחושות, יודעים להרגיע, ויודעים להפנות גם את מי שלא חולה למקום המתאים. ישנה כיום יותר התייחסות למי שיש לו מחלה במערכת העיכול המושפעת ממצבי רוח ולחצים בחיים. אני רוצה לקוות שאנחנו הולכים למקום טוב יותר ושנמשיך להתפתח".
מה את מאחלת ליום הרופא?
"בכל המקומות בהם אני עובדת ישנם יחסי צוות מעולים בין כל הסקטורים: אחיות, מזכירות, כוחות עזר, רופאים ודיאטניות. כולם עובדים בשיתוף פעולה ובאווירה מצוינת. אני מאחלת לכל הצוותים ברפואה שזה יהיה כך אצלם, כי זה כיף לבוא לעבודה וכשכולנו עובדים בשיתוף פעולה טוב יחד זה מעצים גם את טובת המטופל“.
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
