ד"ר אסדי מוחמד, 36, נשוי למיסלון, אבא לנדין, יוסף וריאד
התמחות: מומחה ברפואת ילדים.
תפקיד: מנהל מרפאת נחף, רופא ילדים במיון הקהילתי ובשירות הרפואי במוקד הרפואי בזבולון וברפואת אונליין.
מספר עובדים במרפאה: 12 עובדים.
רזומה: בוגר אוניברסיטת ירדן למדע וטכנולוגיה. בשנת 2013 סיים את הסטאז' בבית החולים רמב"ם, ולאחר מכן עבד כשנתיים במיון בית החולים יוספטל באילת כרופא במחלקה לרפואה דחופה. בשנת 2020 סיים את ההתמחות ברפואת ילדים במרכז הרפואי העמק בעפולה.
למה בחרת להיות רופא?
"בחרתי לעסוק ברפואה מתוך שליחות לאנושות. מדובר במקצוע דינמי, מאתגר ומגוון שמגלם בתוכו את ערך האדם, ומתן עזרה בכדי להציל חיים. אני מאמין כי ידע ומקצועיות בשילוב עם תיאום ציפיות, התייעצות ועבודת צוות הם אבני דרך להצלחה בתחום".
למה דווקא התמחות ברפואת ילדים?
"רפואת ילדים היא רפואה מאוד מאתגרת ומעניינת. בתור אבא אני יכול להגיד שיש בה גם סוג של שליחות, לצד קושי מסוים. כרופא, ורופא ילדים בפרט, צריך להיות סופר אנושי ורגיש. הבחירה ברפואת ילדים, באה לי מתוך תחושה פנימית שזה משהו שמתאים לי ושאני אוהב, וזה נותן לי הרבה סיפוק".
מה עושה אותך רופא ומנהל מרפאה טוב?
"המרפאה שלנו נותנת שירות לאוכלוסייה מגוונת. אנחנו מסייעים בכל מה שהם צריכים, החל מקושי מול המטופלים ועד לקביעת תורים, ואנחנו מלווים את המטופלים מהצעד הראשון. בתור רופא ומנהל מרפאה זה מאתגר אותך ואתה כל יום לומד דברים חדשים. העבודה מעניקה לך כושר ניהולי ויכולת עמידה בלחץ. הגישה שלי היא שירותית לציבור בכלל ולמטופלים בפרט, והיא משלבת יצירתיות ודבקות במטרה".
כיום אתם בחזית הקורונה, איך מתמודדים עם זה?
"אנחנו מתחילים לראות את התחלואה הולכת ועולה, והיום יש לנו בין ארבעה לחמישה מקרים חדשים מידי יום. יש קושי מסוים, כי לא תמיד ניתן להבדיל בין שפעת לבין קורונה. רוב הילדים שמגיעים למרפאה מגיעים עם חום, שיעול ומצוקה נשימתית, וכרופא אתה לא יכול להגיד להורה שאתה לא יכול לבדוק את הילד עד שיעשה בדיקת קורונה. לכן, אנחנו מתמגנים ובודקים".
איך הילדים מקבלים את הקורונה?
"לרוב, הילדים מקבלים את המחלה בצורה יותר קלה. עדיין לא נתקלתי במקרים קשיים וזה בשליטה".
מה אחוז המתחסנים אצלכם במרפאה?
"בגילאי 20 פלוס אחוז המתחסנים שלנו עומד בממוצע על כ-70 אחוז. אצל הילדים, אחוז המחוסנים יחסית נמוך. אנחנו מנסים לשכנע אותם, אבל עדיין לא הגענו למה שאנחנו רוצים. אנחנו ממליצים להתחסן נגד קורונה ונגד שפעת".
איך אתם עומדים בעומסים?
"יש לנו עומסים על בסיס יום יומי, אבל זה משהו שאנחנו כבר התרגלנו אליו. זהו סוג של שגרת חיים. כל יום אתה צריך להיות פייטר".
אתה לוקח את העבודה הביתה?
"חלק קטן. אני מנסה לסיים הכול במרפאה כדי להתנתק מהעבודה כשאני מגיע הביתה בשביל להיות עם המשפחה, אבל לא תמיד זה אפשרי. אני נותן את מספר הטלפון האישי שלי למטופלים הקשים ולהורים חדשים שרק נולד להם ילד, ואני זמין להם".
יש פחד שהמערכת הרפואית תקרוס?
"אני לא חושב. אפשר להגיד שאנחנו עדיין רחוקים מהנקודה הזו. אני מאמין שעד סוף ינואר נעבור את הגל הנוכחי".
מה אתה מאחל ליום הרופא?
"אני מאחל לכל עמיתיי, הרופאות והרופאים שקמים כל בוקר להציל חיים, הרבה בריאות. שימשיכו עם הנתינה שלהם ועם הפנים קדימה בכל הכוח. עד הקורונה שכחו מהו כוחם של הרופאים והצוות הסיעודי ואני מאמין שעכשיו מבינים שהצוות הרפואי הוא חשוב מאוד ונותן מענה בזמן אמת".
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
