ד"ר גלית קפל, בת 52, נשואה ואמא לשלושה ילדים. מתגוררת בקריית טבעון
התמחות: רפואת ילדים.
תפקיד: רופאת ילדים בעתלית ובטבעון.
רזומה: דוקטור קפל למדה רפואה בהונגריה ואת ההתמחות עשתה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. בסיום ההתמחות עבדה בירוחם ובמרפאות בקהילה בפריפריה וצברה ניסיון ברפואת כפר. לאחר שבנה השלישי נולד, עברה המשפחה להתגורר בקריית טבעון והיא החלה לעבוד במרפאת הילדים בעתלית. כמו כן, היא רופאה עצמאית במרפאה בטבעון ועוסקת ברפואה עם גישה אנתרופוסופית לילדים – גישה פרא רפואית שעוסקת בצמחים ובטיפולים הוליסטיים ומחברת את הגוף והנפש. "המרפאה שלנו בעתלית היא מרפאה מקסימה. יש לנו צוות מדהים ומאוד כיף להגיע כל יום לעבודה. התחלנו עם 2,000 מטופלים והיום יש לנו קרוב ל-3,000 ילדים מטופלים. יש ביישוב הרבה חבר'ה צעירים ואווירה טובה".
מה הוביל אותך ללמוד רפואה?
"בילדות בכלל רציתי להיות ווטרינרית ובצבא הבנתי שאני רוצה להיות רופאה".
למה דווקא רופאת ילדים?
"בשנה החמישית ללימודים כבר ידעתי שאני הולכת להיות רופאת ילדים. אני אוהבת את החיבור עם עולם הילדים, ילדים הם לא מבוגרים קטנים, הם משהו אחר. אני אוהבת להבין מה עובר עליהם, את האינטראקציה איתם, להעביר להורים את מה שהילד חווה כדי שיסתכלו על הילד, ללמד אותם מה נכון לעשות בשביל הילד ואיך לדעת מתי הוא נמצא במצוקה. את מלווה את הילד וההורים במשך שנים, מהרגע שהוא נולד ועד הבגרות שלו, וכשאת עובדת עם ילדים, זה משאיר אותך ילדה".
כיום אתם בחזית הקורונה, איך מתמודדים עם זה?
"זו תקופה לא פשוטה וזה לא רק קורונה, יש גם שפעת ומחלות ילדים נוספות. אנחנו רואים כל יום בין 60 ל-80 ילדים וזה מאוד לחוץ. התפקיד שלנו הוא לתת להורים את ההבנה וההרגשה שהם יכולים לסמוך עלינו, לתת להם את הביטחון ולהרגיע עם כל מה שקורה מסביב. מגיעים אלינו המון ילדים חולים, חלקם יוצאים חיוביים לקורונה והולכים לבידוד. יחד עם השפעת הכול מתערבב, וצריכים להיות מאוד זהירים כדי לא לפספס את מי שצריך את העזרה, וצריכים להיות חדים בילד הראשון כמו בילד השישים. אבל אם אתה אוהב את העבודה ועושה את מה שאתה אוהב, גם בסוף היום זה לא יכול לשבור אותך".
מה אחוז המתחסנים אצלכם במרפאה?
"המרפאה בטבעון היא מרפאה מתחסנת וכל הזמן מגיעים ילדים להתחסן".
את לוקחת את העבודה הביתה?
"לעיתים. יש מקרים שאת לא יכולה להתנתק מהם. כשאת מטפלת בילד והוא לא מחלים וסובל נורא, את לוקחת את זה הביתה, וכמה שאת מנסה להתנתק זה כמעט בלתי אפשרי ונכנס ללב".
יש לך פחד שהמערכת הרפואית תקרוס?
"אני לא חושבת שהמערכת תקרוס. היינו במצבים קשים יותר, ונכון שזו תקופה קשה והרופאים עובדים מאוד קשה ומסביב לשעון גם בבתי החולים וגם בקהילה, אבל החורף תמיד קשה ומערכת הבריאות תמיד סבלה מחוסר כוח אדם ומיטות. אני במקצוע שנים ולא זוכרת שנה שזה לא עולה. אני חושבת שגם הפעם נעמוד בזה".
מה את מאחלת ליום הרופא?
"שיהיה לנו הרופאים הרבה כוח לעמוד איתנים מול האתגרים הלא פשוטים, היום זה קורונה ומחר זה משהו אחר. מעבר לההערכה שהרופאים מקבלים, צריך לדאוג גם למערכת הבריאות – זו מערכת שבסופו של דבר עושה יופי של עבודה ויכולה לעשות אותה בצורה יעילה יותר וטובה יותר עם תמיכה, בהתאם למה שהיא צריכה“.
רוצים להישאר מעודכנים?
תוכן מקודם
