מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל בוועידת החינוך של ערי ישראל בחיפה (צילום: רמי שלוש)
מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל בוועידת החינוך של ערי ישראל בחיפה (צילום: רמי שלוש)

"מי שלא דורש הישגים לא מאמין בילדים שלו"

מנהל המחוז במשרד החינוך ד"ר סער הראל אמר בוועידת החינוך של ערי ישראל בחיפה: "לדרוש הישגים זה ערך משמעותי ביותר". כמו כן הזהיר הראל מאנרכיה שעלולה להשתלט אם לא יוצב גבול להתערבותם של ההורים במערכת

פורסם בתאריך: 19.8.18 13:14

"חיפה מובילה בתחום של חינוך, וראינו את זה עכשיו בבתי הספר המצטיינים", כך אמר היום (ראשון) מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד"ר סער הראל בוועידת החינוך של ערי ישראל שנערכה בתיאטרון העירוני, "נוטים לחבוט במערכות העירוניות וזו בעיה. אנחנו רוצים לשפר תהליכים פדגוגיים ולשפר את הרלוונטיות של תהליכי הוראה בתוך המערכת ואת הרלוונטיות של אנשי ההוראה. העיר עשתה תהליך משמעותי בתחום של פדגוגיה איכותית".

כתב החינוך של אתר "כלבו – חיפה והצפון" ועיתון "כלבו" שושן מנולה ששוחח עם הראל שאל אותו לגבי הקושי שנוצר בשנים האחרונות בתחום מינוי המנהלים לבתי הספר ולגבי הקושי בהחלפתם במקרים של אי התאמה. "מי שמסתכל על התמונה הכללית רואה תנועה טבעית", השיב הראל, "מצד אחד הוא רואה שדרה של מנהלים שממשיכה בתפקיד, ומצד שני יש כאלה שיוצאים ממנה באופן טבעי ויש גם כאלה שאותם אנחנו מוציאים. המספרים האלה נמוכים".

הראל ציין את התפקיד המכריע שיש למכרז בתהליך זה, שהוא לדבריו "עבודת שתי וערב שמשתתפים בה נציגים מגוונים. הבחירות של המחוז הן מקצועיות. רוב המנהלים הם אנשים מובחרים עם תחושת שליחות". לדבריו, המנהלים זוכים לליווי אישי של שנתיים, וכאשר המערכת מזהה קושי היא מצמידה גם מלווה נוסף.

הראל התייחס לביקורת שמתח רון כתרי, לשעבר מנכ"ל בית הספר הריאלי, על כך שבחינות המיצ"ב ובחינות הבגרות הפכו לתכלית העיקרית של הלימודים בבתי הספר: "אני לא מכיר בית ספר שרק מתכונן למיצ"ב, אבל מבחני המיצ"ב הם דבר טוב. גם לדבר על הישגים בבית ספר זה טוב ולא צריך להתנצל על זה. במקום שלא מדברים בו על הישגים – מוותרים לילדים. לרוב האנשים אין את הפריבילגיה לעשות את זה. אף אחד לא עושה מרתונים של חודשים של הכנה למיצ"ב. מי שראה מבחן מיצ"ב מבין שגם חודש של הכנה לא עוזר. זו התייחסות פופוליסטית. כשאנחנו מגיעים לכיתה ה' ומגלים ש-20 אחוז מהילדים לא יודעים קרוא וכתוב – את זה אפשר לגלות רק דרך בדיקה. איך אני יכול לדעת שצריך לתגבר בית ספר אם אין לי אינדיקציה לגבי מספר הילדים שמתקשים בו? זה מאפשר לנו לדעת איפה אנחנו צריכים להשקיע".

לדבריו, רוב בתי הספר משקיעים תהליכים ארוכים מאוד מכיתה א' בהיבטים של שפה, קריאה וחשיבה מתמטית, וברוב המקרים יש תוצאות. המיצ"ב, הוא אומר, הוא רק כלי תומך שמהווה הזדמנות לשפר את כלי ההתמודדות עם קשיים ולדעת היכן יש צורך בהשקעת משאבים.

 

משתתפי ועידת החינוך של ערי ישראל בתיאטרון העירוני בחיפה (צילום: רמי שלוש)

 

הראל גם דיבר על מה שכתרי כינה "טרור הציונים של משרד החינוך", אשר מחלק את בתי הספר לפי אשכולות אדומים וירוקים בהתאם לציוני המיצ"ב. "לדרוש הישגים זה ערך", אמר הראל, "מי שלא דורש הישגים לא מאמין בילדים שלו. זה משמעותי ביותר. נכון שהישגים הם לא חזות הכל, אבל לדרוש הישגים זה עמדה ערכית. אנחנו מזהים היום שיח שפוחד לדרוש הישגים. ברור שזה מורכב, אבל אנחנו צריכים תמיד לבחון את הדברים בכלים יצירתיים. מי שיבדוק את בתי הספר שזיהינו כאדומים בתוך מבחני המיצ"ב יראה שהם עושים עבודה תהליכית".

לגבי הקושי שיש למערכת החינוך עם מעורבות של הורים בתהליכים חינוכיים, שלעתים מגיעה למצב של התערבות אשר משבשת את עבודת המערכת, אמר הראל: "כשילד מגיע היום לכיתה הוא אחד מתוך 30 ילדים. מותר להגיד לו שיש עוד 29 ילדים חוץ ממנו ושהוא יכול להתאפק שנייה ולחכות, מותר להגיד להורים שלו שיחזרו אליהם למחרת בצהריים ולא עכשיו בווטסאפ. מותר למורה להיות בעל הסמכות בכיתה שלו. אני לא חושב שזה שיח בעייתי".

הראל העדיף לא להתייחס לדוגמאות ספציפיות, כמו בית הספר הפתוח שוועד ההורים שלו הבטיח להשבית אותו בתחילת שנת הלימודים בגלל קשת רחבה של בעיות. "אנחנו מדברים על הרבה רגישות שנחוצה בדו שיח עם ההורים", אמר הראל, "חשוב לנו להיות מספיק קשובים, אבל מנגד חשוב לנו מאוד לשרטט את הדרישות ולעמוד מאחוריהן. זהו קו דק אבל הוא צריך להיות ברור. האמירה שלי היא חד משמעית: הורים – אנחנו רגישים כלפיהם; מנהלים – אנחנו מגבים אותם. אנחנו דורשים מהם להיות קשובים להורים אבל לא לתת להם להחליט. בהרבה מקרים יש מגוון רחב של דעות, יש קבוצות שונות שפונות אלינו, ויש פעמים שהצד של ההורים מנצל את הזירה לדברים שאינם קשורים. יש מקרים שבהם קבוצות של הורים לא מבחינות איפה נמצאת צנעת הפרט למשל. יש כאלה שרוצים להכניס ילד לכיתה או להוציא אותו, להחליף מחנכת – הסובלנות של הציבור כלפי מקרים רגישים יותר היא אפסית. המקום שבו מתבטאת אגרסיביות כלפי החלטות ניהוליות בלי להבין את השיקול שמאחוריהן הוא בלתי אפשרי. אם הגבולות של המערכת שלנו נפרצים בתחום הזה, אנחנו נעמוד מול אנרכיה".

 


 

 


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. ה. יבריס

    מה צריך לקרות כדי שמנהל בית ספר שלא מתאים לתפקידו יוחלף? כמה גרוע צריך מנהל להיות כדי שד"ר סער ישים לב ויפעל להחלפתו? אם ד"ר סער חושב שהוא כבר יודע את מה שדרוש, מה הסיכוי שיקשיב לקולות אחרים?

  2. נדב

    איזה משפט קשוח ומבטל את האחר ממי שאמון על החינוך. אני רוצה שילדי יגדלו עם תחושת מסוגלות וערך עצמי, פתירת מחלוקת בדיאלוג, אחריות אישית וציבורית, למידה בדגש על הבנה ועידוד יצירתיות וסקרנות. הישגיות מבחינתי די בתחתית ויכולה להרוס את הקו של הילד כי ״צריך״. מן הסתם הערכים שציינתי יביאו גם להשגים אבל שהאדם הצעיר הזה שקוראים לו ילד ירצה להגשים.
    אני מאוד מאמין בילדי אז האמירה של סהר לא נכונה

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר