בחמישי האחרון, לבקשת חלק מהורי התלמידים בריאלי, התקיים מפגש עם הסמנכ"ל לפדגוגיה של בית הספר, זוהר גנוסר, בנושא "חזון הריאלי 2030" והשלכותיו על תלמידי כיתות א'-ד' בשנת תשפ"ג.
על חזון הריאלי 2030 נכתב לראשונה ב"כלבו חיפה והקריות" באוקטובר 2020, אך רק לאחרונה, כשהושלם, התפרסם באתר ייעודי. לקראת שנת הלימודים הבאה השמיעו הורים חששות על מניעי בית הספר לתוכנית, אותה הם מכנים: "מודל חינוכי ניסיוני מאוד ומרחיק לכת, שבית הספר מתכוון ליישם החל משנת 2022". הנהלת המוסד נענתה לבקשתם למפגש, שבו נחשפו עיקרי התוכנית הפדגוגית, נשאלו שאלות וניתנו תשובות.
"אחריותה הבסיסית של מערכת חינוך", נכתב בתוכנית הפדגוגית לעשור הבא, שנחשפה במלואה רק עתה, "היא לפעול באופן הצופה פני עתיד, על רקע העובדה שהעתיד הוא נקודת הייחוס שלה: תלמידי כיתה ג' בבית הספר כיום יסיימו את לימודיהם בעוד כעשור, ולכן ראוי שנתאים את האופן שבו הם מתחנכים לשילוב שבין הידע, המיומנויות והערכים שאנו מעריכים שיהיו חיוניים עבורם בשנת 2030".
אשכול ריאליגן בבית בירם (צילום: בית הספר הריאלי)
הריאלי העמיד במוקד חזונו את הצורך להיות מוסד חינוכי איכותי מוביל ומתווה דרך. במהלך כשנה וחצי קיים בית הספר תהליך רב ממדי של ניתוח מגמות עתיד, בחינת מודלים מובילים בחינוך, ופיתוח מענים המותאמים לבית הספר. התהליך הובל על ידי סמנכ"ל הפדגוגיה בליווי ד"ר ערן ברק מדינה וד"ר עירית אהרון, ובו השתתפו, מורים, הורים ותלמידים שגיבשו את עיקרי המרכיבים של התוכנית. התוכנית נשענת על מודלים פדגוגיים שיושמו במערכות חינוך מובילות בעולם, על תוכנית "מצפן הלמידה 2030" של ה-OECD ובהתאמה ייחודית לחזון בית הספר ואופיו.
בפירוט החזון הוסבר: "התוכנית מציבה לנגד עיניה את הצורך לפתח שתי 'משפחות' של מיומנויות, נטיות ויכולות יסוד בקרב התלמידים, שהן חיוניות כבר כיום ולקראת העתיד, הן בראי הצורך להתמודד עם תאוצת ההשתנות והתפתחות של הטכנולוגיה והמידע בעולם, והן בראי הצורך לעצב חברה עתידית בריאה".
חמישה מרחבים פדגוגיים
על פי התוכנית, יעבור בית הספר למבנה ארגוני חדש החל מתחילת שנת הלימודים תשפ"ג (ספטמבר 2022). מבנה זה יכלול חמישה מרחבים פדגוגיים, שיפעלו במסגרת ארבעה מתחמים: מתחמי הדר, מטו"ס ואחוזה שיכילו את כיתות א'-ח' (בשני מרחבים פדגוגיים שונים), ומתחם ביתבירם, שיכלול את כיתות ט'–י"ב בשני מרחבים פדגוגיים שונים.
מרחבי הלמידה הפדגוגיים החדשים נשענים על מטאפורה חקלאית לשלבי צמיחה לגישתו של פרופ' עזרי טרזי מהטכניון: מרחב החריש לגילאי 6-3 ברשת הריאליגן; מרחב הזריעה לכיתות א'-ד'; מרחב הנביטה לכיתות ה'–ח'; מרחב ההנצה לכיתות ט'-י' במתחם בית בירם; מרחב הפריחה לכיתות י"א–י"ב במתחם בית בירם.
למהלך זה השלכות מעשיות רבות, שחלקן, ברמה הפדגוגית, יחולו כבר במסגרת תוכנית הלימודים בשנת תשפ"ב. ברמה הארגונית מדובר על מעבר למבנה ארגוני חדש החל מתחילת שנת תשפ"ג. מעבר כיתות ט' למתחם בית בירם והקמת מרחב ההנצה (ט'-י'), מעבר כיתות ה'-ו' באחוזה למתחם החטיבה לצורך איחוד מרחב הנביטה (מתחמי מטו"ס והדר כבר מאורגנים כך מראש), הקמה הדרגתית של מרחבי למידה חדשים במתחמים השונים, הקמת קמפוס מדעי הרוח והחברה בבית בירם, ועוד. בנוסף יבוצעו שינויים בסדר היום בכלל שכבות הגיל, יוטמעו אופני למידה והערכה חדשים, ותועמק ההטמעה של תכניות האוריינות הטכנולוגית וקוד הכבוד.
ההורים, שהגיעו למפגש במטו"ס, שמעו הסברים על למידה גמישה שהיא הגישה הפדגוגית המובילה שבית הספר כבר החל ליישם בגילאים הצעירים בממדים שונים. סדר היום יהיה גמיש ובנוי כך שבלב תכנון המערכת יעמדו זמן, מרחב וצוות מורים המאפשרים למידה גמישה. בית הספר יקדם יצירת מרחבי למידה גמישים המאפשרים לכל תלמיד מגוון מצבי למידה תוך שבירת המבנה הכיתתי הקלאסי, פריצת גבולות הכיתה ושימוש אחר במרחבי פנים וחוץ.
חטיבת הביניים בסניף אחוזה של בית הספר הריאלי
למידה דו גילית
סעיף אחר מדבר על למידה דו גילית, שהוא אחד השינויים המהותיים הקשור לפיתוח המיומנויות החברתיות של הילדים, תוך יצירת איזון חדש בין קבוצת שייכות יציבה עבור כל ילד (כמחצית כיתה), לבין היכולת ליצור חברויות חדשות במסגרת דו גילית. גישה זו היא המשך ישיר של גני הילדים במרחב החריש (הריאליגן), שבו הקבוצות הן דו גיליות. בהתאם לכך תהיה כל דו כיתה בנויה משילוב בין 15 תלמידים משכבת א' לבין מספר זהה משכבה ב', וכך גם בשילוב בין כיתה ג' ל-ד'. חלק מהנושאים ילמדו בשכבה חד גילית, וחלק במתכונת דו גילית. הריאלי ינסו להקטין את יחס החניכה ככל שניתן, בדומה למודלים מובילים בעולם.
"נפגשתי עם הורי קבוצת הגיל א'-ד' ביום חמישי", אומר זוהר גנוסר, הסמנכ"ל לפדגוגיה, "ועשיתי את המיטב. זו סיטואציה קצת מורכבת – הרבה שאלות, מעט זמן – תמיד כשיש מהלכים שיש מאחוריהם עומק תפיסתי, מאוד קשה להטמיע".
מה אמרת להורים שחוששים ממניעים נסתרים?
"כששואלים מה המניעים, זה אומר שיש לנו עניין נסתר אמיתי. היו כל מיני תיאוריות על העניין הזה, אבל אגיד זאת בצורה פשוטה. עשינו את המעשה האחראי המתבקש. כל מי שעושה היום עבודה או מחקר רציני על השאלה לאן החינוך צריך ללכת, מגיע לאותן מסקנות. לא המצאנו פה כמעט כלום, מלבד התאמות לריאלי בחלוקה לטווחי גיל, שעומדות בקנה אחד עם כל מיני מודלים שקורים בעולם. הרבה יותר קל היה לא לעשות דבר. אין לנו שום עניין נסתר, דווקא לקחנו סיכונים כלכליים גדולים כדי לאפשר לזה לקרות, מתוך אמונה של ההנהלה, הוועד המנהל וחבר הנאמנים שזה מעשה ראוי. אם מזה נצליח לייצר, אפילו ברמה הכי בסיסית, סביבות למידה יותר ראויות ופדגוגיה שמתאימה יותר לעתיד ולשפר אפילו במעט את יחס המורים-תלמידים בכיתה, אנחנו בעצם מפלסים את הדרך לשנים קדימה. לכן יש נכונות להשקעה. לא עשינו שום מעשה שמיטיב עם בית הספר כלכלית, אלא לקחנו סיכון כלכלי על מנת להתאים יותר לעתיד".
סניף מטו"ס של הריאלי (צילום: בית הספר הריאלי)
רוצים להישאר מעודכנים?
העולם היום הולך לסביבות למידה אחרות.
"הנחת היסוד שאנחנו לא לבד בזה, כל העולם הולך לסביבות למידה אחרות ולפדגוגיה יותר גמישה ויותר הטרוגנית. אחת מהמחלות המבניות שמערכות חינוך נדרשו להתמודד איתן ב-120 השנה האחרונות קשורה למשוואת סכום האפס במשאבים. מעבר לשאלות הפדגוגיות, מאז שהגענו לעידן שבו צריך להכניס הרבה ילדים לשטח מוגבל באותו זמן, הדרך היחידה לפתור את המשוואה הזו היא לייצר מרחבי בחירה מובנים. איך שוברים את המשוואה? משפיעים על המשתנים. בואו נשנה את החלל, או את הסידור בחלל, ככה בונים מרחבי למידה היום. ואז אנחנו אומרים בואו ננסה לשבור קצת את הקשר בין כמות מורים לילדים, ננסה לתת יותר מורים ליותר ילדים ביחידת זמן. נקצר את משך ימי הלמידה במהלך השבוע בכחצי שעה בכל יום, על מנת שנוכל להיעזר בשעות המורים לתגבור שעות הרוחב. כך יתאפשרו הגדלת יחס החניכה ומתן מענה לקבוצות למידה קטנות יותר בחלק מהשיעורים.
"על מנת לתת מענה לתלמידים הנדרשים ליום ארוך, מהלך זה לא יפגע בשעות המועדונית. אנחנו לא ממציאים פה שום דבר חדש. הקורונה לימדה את כולם שבפחות שעות ובקבוצות יותר קטנות אפשר ללמוד בצורה יותר יעילה, עם תשומת לב לדרכו הייחודית של כל ילד. לא קיצצנו אף שעת מורה, אלא אנחנו רוצים להגדיל את יחס החניכה. ניצור מצבים בהם יש לנו שלושה מורים על מרחב של שתי כיתות".
ההורים מוטרדים גם מעניין הלמידה הדו גילית?
"הסיפור – שמערכת החינוך צריכה לייצר יותר מיומנויות כבסיס לבוגר שיהיה מוכן לעולם שאליו אנחנו הולכים ובו אנחנו פועלים – נמצא על השולחן כבר 20 שנה. זה לא כל כך פשוט לעשות זאת, ומדברים על כך המון. קשה מאוד למערכות חינוך לעבוד באופן הזה, אבל אחד מהמרכיבים הכי מרכזיים נקרא Social Emotional Learning שאומר: היכולת של תלמידים שהפכו לבוגרים ליצור קשרים ואינטראקציות חברתיות כדי שהם יהפכו חלק מצוותים הטרוגניים, כי שם נולדת חשיבה בין תחומית וחדשנות שהיא הבסיס לעולם העבודה של היום ובוודאי לעולם שאנחנו הולכים לפגוש לקראת העתיד. אנחנו רוצים לאפשר להם ליצור הרבה מאוד הזדמנויות וקשרים כדי שיוכלו ליצור מוביליות במעמד החברתי, להכיר חברים חדשים ולפתח את המיומנות של יצירת קשרים וחברויות. הכל שאלה של מינון, איך עושים את זה ובאיזו הדרגה. אגב אנחנו לא סגורים על זה ב-200 אחוז, אנחנו עדיין חושבים על זה. בכוונה פתחנו עכשיו בצורה רחבה את השיחה על התוכנית שנה לפני שהיא מיושמת, גם כדי לנהל את השיח הזה, לדבר ולחשוב יחד. אנחנו מבינים שהרב גילאיות מדאיגה הורים ואנחנו חושבים מה המודל הנכון. עדכנו פעם אחת בעקבות שיחה עם הורים את החשיבה שלנו לגבי השינוי. אנחנו בעד שיחות פתוחות ואני שמח מאוד על כל הורה שרוצה להיפגש איתי בנושא הזה. יש פה למידה הדדית. אנחנו בתוך מהלך של שנתיים של למידה והולכים לעוד שנה של היערכות. זה מהלך מאוד מובנה ואחראי והוא לא נעשה בקלות דעת".
