מאז שהחלה מערכת הגשם הנוכחית ביום חמישי מוצף נחל סעדיה במי ביוב אשר זורמים להם חופשי ובאין מפריע, תוך זיהום המים והגדה, והסירחון הוא בלתי נסבל. מסתבר שתופעה זו אינה חד פעמית אלא מתרחשת בכל פעם שממטרים יורדים פה באזור.
אריק דרובוט, פעיל סביבה שפועל לילות כימים להצלת הנחל ממזהמים, להפיכתו לפנינת חמד ולהעלאת המודעות, כבר מיואש. הוא החל במאבקו להצלת הנחל לפני כשנתיים, ומאז הצליח לסחוף אחריו פעילי סביבה נוספים, תושבים רבים וגם אמצעי תקשורת. "המצב נכון להיום הוא שהביוב פשוט הורג את הנחל", אומר דרובוט, "אחרי גשם יש שכבה בצבע חום שצפה על פני המים, וכל הביוב נצמד לשיחים, לאבנים ולקרקעית. כל הדבר הזה קורה בגלל הריכוז של השפכים, הטבע לא יכול להתמודד עם זה, וזה סוג של שואה אקולוגית".
תוכל להסביר מה בדיוק קורה עם מערכת הביוב העירונית?
"במדינת ישראל הביוב צריך לזרום למקום מסוים, והניקוז, שזה מי גשם, צריך לזרום למקום אחר לגמרי. חוק הניקוז מחייב הפרדה, והוא קובע שבמערכת ניקוז חייב להיות רק ניקוז ושבמערכת ביוב חייב להיות רק ביוב. מה שקורה בחיפה זה שאין הפרדה מלאה, וכשיורד גשם חודרים מים למערכת הביוב. המים מעלים את הספיקה בתוך קו הביוב, ואז המכון לטיהור שפכים (מט"ש), שהוא התחנה האחרונה של הביוב, לא מסוגל לעמוד בכמויות האלה של מים".
שהם מי ביוב ומי גשם.
"נכון, ביוב ביחד עם מי גשם. התוצאה היא שאין למי הביוב ולמי הגשם לאן ללכת. תכננו את זה כך שנחל סעדיה יהיה הנקודה הכי נמוכה בקו הביוב כדי שבמקרה של הצפה, הביוב לא יעלה על גדותיו ויגלוש לרחובות אלא יגלוש לנחל".
זה נעשה במודע?
"זה במודע, זה מתוכנן. הפעולה הזו של תאגיד מי כרמל של עיריית חיפה היא עבירה על חוק המים ואסור לו לעשות את זה, בין אם זה באשמתו או לא באשמתו. אם הוא בעל קו הביוב, אסור לו לשפוך ביוב לנחל או לים. השפכים האלו אמורים להגיע למט"ש, ואם לא אז יש לו בעיה. מצדי שהוא ייקח את השפכים האלו ויאגור אותם אצלו במשרד עד יעבור זעם. זה מה שאמור להיות על פי חוק".
ובפועל?
"תאגיד מי כרמל מנסה להכשיר את המעשה על ידי הזרמה לים, אז הוא פנה למשרד להגנת הסביבה וביקש ממנו לאשר לו היתר חריג. בפועל, לא הותר לו להזרים לנחל סעדיה ולקישון ובכך הוא מבצע עבירה על חוק המים".
רוצים להישאר מעודכנים?
היתר להזרמת שפכים לים דרך הנחל?
"במדינה ישראל יש שני סוגי היתרים להזרמת שפכים. ההיתר הראשון הוא הזרמת שפכים לים, והשני הוא הזרמת שפכים לנחל. אלו שני היתרים שונים. מי שנותן היתר לים זה המשרד להגנת הסביבה, ומי שנותן את ההיתר לנחל זו רשות המים. במקרה שלנו, מי כרמל קיבלו היתר לים. להיתר קוראים 'היתר חירום הזרמה לים' והוא הוצא בשנת 2016. הם מגדירים אותו כאירוע חירום, אבל בתכלס, כבר שבע שנים שזו שגרה ולא חירום. היתר שגרתי, בדיוק כמו הגשם. המשרד להגנת הסביבה אמר לעצמו 'אוקיי, כשמזרימים שפכים לנחל סעדיה, בסוף זה מגיע לים, ובסמכות שלי לתת אישור להזרים את זה לים'. אבל המעבר דרך הנחלים סעדיה והקישון לא הפך את המהלך הזה לחוקי".
מן הסתם פנית למשרד להגנת הסביבה.
"המשרד להגנת הסביבה די מעלים עין, לא כל כך אכפת לו, הוא מקבל כסף על ההיתר. האחריות שלו היא על הים ולא על הנחלים, אז לא אכפת לו. רשות המים, שהיא הגוף שכן אמור להיות אכפת לו, לא באמת אכפת לו. לצערי הרב, רשות המים מתעסקת רק בלהזרים לנו מים בברז ולא בלשמור על מקורות המים. בא המשרד להגנת הסביבה ואומר שיש כאן בעיה הנדסית ויש כאן בעיה מערכתית, ובשביל לפתור את זה הוא צריך עוד מכוני טיהור. ואז, כשייפתחו עוד מכוני טיהור, הם יוכלו לטפל ביותר ביוב. זו טענה לא נכונה וגם טענה מגלומנית".
למה?
"כי למשרד להגנת הסביבה אין שום יכולת לשלוט על מתי וכמה מכוני טיהור ייפתחו, אין לו שום יכולת לתקצב את זה. כלומר, זה בכלל לא בידיים שלהם. הבעיה העיקרית שבגללה זה קורה היא שמי גשמים חודרים לקו הביוב. איך אני יודע את זה? כי הביוב גולש רק כשיורד גשם ולא בשום יום אחר. גם במכון לטיהור שפכים, שעליו אחראי איגוד ערים לביוב חיפה, אומרים את זה בלי להתבייש. כשיורדים גשמים, הכמות באתר היא גבוהה כל כך, שהמשאבות שלהם פשוט לא מצליחות לשאוב את כל השפכים, והתוצאה היא גלישתם לתוך מימי נחל סעדיה".
מה שאתה בעצם אומר זה שגם אם יגדילו את מכוני הטיהור ויפתחו מכונים נוספים זה לא יעזור.
"זה בדיוק מה שאני אומר, כי הרי גם האוכלוסייה גדלה, ואיתה גדלה כמות הביוב. אם המערכת לא אטומה, זה יקרה שוב ושוב. בגדול, מערכת ביוב אמורה להיות אטומה, וזה אומר שהצואה שלי, שלך, של כולנו, מתחברת בסוף לצינור אחד, והצינור הזה זורם למכון לטיהור שפכים. בגלל שחיפה זו עיר עם הרבה מאוד שכונות ישנות, ופעם לא היה חוק שמחייב להפריד ניקוזים, כך שהביוב והניקוז זרמו לאותו צינור, אז שכונות כמו חליסה, הדר, העיר התחתית וואדי סאליב הן עם פוטנציאל גדול להיות הבעיה. מי כרמל והעירייה צריכים לצאת במבצע צילום קו, לבדוק אותו ולהבטיח שהוא אטום. יכול מאוד להיות שיש סדקים במערכת הקווים, ואז גשם שמחלחל לאדמה נכנס לצינור, וזה גם לא בסדר. בכל מקרה, צריך לעשות עבודה יסודית ולא למרוח ולהפיל את הבעיה על משרד האוצר שיתקצב מכון לטיהור שפכים חדש, ואלוהים יודע מתי זה יקרה ולמה".
מה קורה בשטח?
"מיום חמישי ועד עכשיו – וזה יהיה לפחות כל השבוע – הביוב זורם בלי הפסקה אל מימי הנחל. הביוב כרגע נמצא בספיקה גבוהה מאוד, כמעט כמו הספיקה שיש בנחל. מה שהכי חמור זה שאף אחד לא יודע לומר כמה ביוב זרם לנחל סעדיה, לנחל הקישון ולים. אף אחד לא מודד את זה, אין שם מכשירים שמודדים את זה. זאת אומרת שעל פניו, יכול להיות שמאז יום חמישי 100 אחוז מהביוב של חיפה זורם לנחל, ואף אחד לא יודע ולא בודק. לא מחייבים אותם לעשות את זה. מחייבים את מי כרמל לנקות את הנחל, אבל לא מחייבים אותם לבדוק כמה ביוב זרם בנחל. כואב הלב שכל כך הרבה גופים מעורבים בדבר הזה – החברה להגנת הטבע, עמותות צלול ואדם טבע ודין, רשות נחל הקישון, רשות ניקוז קישון, עיריית חיפה, תאגיד מי כרמל, איגוד ערים, המשרד להגנת הטבע, רשות המים – והם פשוט מעלימים עין ומאפשרים לדבר הזה לקרות".
מה הטענות שלך נגד העירייה?
"עיריית חיפה, זו שכבר שנתיים מתהדרת בזה שהיא מנסה למצוא עבריינים שמזרימים ביוב לנחל, מצלמת ועוקבת ובלה בלה בלה, בסופו של יום יש לה כאן עבירה על חוק המים שלא מתבייש ולא מסתתר, וקוראים לו מי כרמל. הוא עובר על חוק המים בכך שהוא מזרים ביוב גולמי למקור מים, ולא לאחד אלא לשלושה – לנחל סעדיה, לנחל הקישון ולים. והעירייה, במקום לפעול נגד התאגיד ולחייב אותו להפסיק או לקנוס אותו – בדיוק כפי שעשתה כשמצאה שני מוסכים שקו הניקוז שלהם היה מחובר לנחל סעדיה – הם בנונשלנט עם מי כרמל, הם בכיף שלהם".
מעיריית חיפה נמסר: "תפנו למי כרמל שאחראי על מערכת הניקוז".
מתאגיד מי כרמל נמסר: "בבדיקה שנערכה על ידי תאגיד מי כרמל נמצא כי כל מערכות המים והביוב באזור המדובר הן תקינות לחלוטין. מדובר בבעיה מערכתית ידועה, מוכרת ומטופלת, אשר בעטייה במצבי גשם קיצוניים, מכון טיהור השפכים אינו מסוגל לקלוט את כמויות השפכים המגיעות אליו מ-11 רשויות מקומיות, ולכן השפכים חוזרים לאחור ונגרמות גלישות. מכון הטיהור נמצא בימים אלה בהליך שדרוג יכולת קליטת השפכים אליו. כל הרשויות יודעות ומכירות את המצב".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בכל רחבי הארץ מי גשם חודרים אל מערכת הביוב ויוצרים ספיקות שהמערכת לא יכולה לקלוט, ועקב כך ביוב גולש אל הסביבה. בעיית חדירת מי גשם למערכת הביוב היא מורכבת לפתרון מכיוון שמדובר על מערכת שפרושה על פני שטח נרחב, וחדירת המים יכולה להתרחש כמעט בכל נקודה במערכת, כולל חיבורי בתים פרטיים, שוחות וקווים לא אטומים בתוך הקרקע".
באשר לנחל סעדיה נמסר: "במקום נקודת גלישה שמתנקזת אליה מערכת ביוב גדולה במיוחד, האוספת מכל הערים המזרימות למט"ש חיפה, ולכן הגדלה של הספיקה בימי הגשם מביאה כיום לגלישה. תאגידי המים והביוב והרשויות המקומיות נדרשים במסגרת תקנות הולכת שפכים לבצע תוכנית לניתוק מערכת ניקוז ממערכת הולכת שפכים. תאגיד מי כרמל ביצע בנושא זה סקר וטיפל בחלק מהמקורות לכניסת ניקוז למערכת הביוב. בנוסף, מט"ש חיפה ומט"ש ניר עציון נמצאים בשדרוג, כמו גם הגדלת הקו המוביל למט"ש חיפה, על מנת שיוכלו לקלוט ספיקה גבוהה יותר. תאגיד מי כרמל נדרש במסגרת היתר חירום שניתן לו על ידי הוועדה למתן היתרים להזרמה לים לפעולות רבות למזעור הזרמה של ביוב מעורב עם מי גשם לים. להרחבות בנושא בניית מכוני טיהור שפכים יש לפנות לרשות המים והביוב האמונה על הנושא".
המים המזוהמים בנחל סעדיה (צילום: אריק דרובוט)
