המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (שני) את מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2021, שמציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי תעשייה בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד, אשר מתפרסם זו השנה ה-11, מספק לציבור מידע השוואתי על הביצועים ועל הסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן, והוא מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).
המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים, והכנתו נעשתה בסיוע של חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר – כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים הם גדולים יותר.
במדד לשנת 2021 דורג מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, כבעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של שלושה אחוזים בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו ברשימת המפעלים האדומים של ישראל מדורגים בז"ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת החשמל – אורות רבין ומט"ש רהט.
עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר לשנת 2021
רוצים להישאר מעודכנים?
דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון, ואחריה אלקטרה, בז"ן, ג'נריישן קפיטל, חברת החשמל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.
עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלישית ביותר. השוואת בשנים 2019, 2020, 2021
המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן. בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד, ובין השאר שונה אופן ניקוד אי הציות הסביבתי, כך שהוא מתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, בפעילות בלא רישיון עסק או בפליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה. כמו כן נוסף במדד מרכיב חיובי – הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס" של המשרד להגנת הסביבה. תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני השוואה לפי אותה מתודולוגיה.
בראש המדד לשנת 2021 נמצא כאמור מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של שלושה אחוזים בניקוד ביחס לשנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד ואירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. יצוין שלאחרונה, במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל.
במקום השני נמצא מפעל בז"ן שקיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר ובגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מיכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. נוסף על כך הוצא למפעל צו מינהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר ועל הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.
בתחילת ספטמבר יפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח המפל"ס ומצאי הפליטות על בסיס שנת 2022.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית מקבלים המשקיעים בחברות תעשייתיות – המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, את החסכונות ואת ההשקעות – כלי משמעותי לניהול סיכונים. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים שעלולים להקטין את כספי החיסכון שאמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה. על החברות להקפיד לפעול לפי עקרונות של אחריות סביבתית, למזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך – המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו".
מקבוצת בז"ן נמסר תגובה: "קבוצת בז"ן מובילה מדיניות של מעבר אחראי לאנרגיה נקייה וחדשנית, לצד אספקת בטחון אנרגטי ושמירה על המשך אספקת מוצרים חיוניים למשק הישראלי. במסגרת יישום האסטרטגיה שלה, בז"ן משקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מימן נקי לתחבורה, מיחזור וטיפול בפסולת פלסטיק. קבוצת בז"ן רתומה למאמץ להפחתת פליטות פחמן והיא מגבשת בימים אלה תוכנית ארוכת טווח להפחתת פליטות הפחמן בכל שרשרת האספקה שלה. נוסף על כך, בז"ן חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חשמל ירוק, שבמסגרתו כ-50 אחוז מצריכת החשמל הממוצעת של בז"ן החל משנת 2026 יהיה של חשמל ירוק שיחסוך כ-25,000 טון פליטות של פחמן דו חמצני לאוויר בשנה. במסגרת פעילותה בתחום ה-ESG הרחיבה בז"ן את בסיס הדיווח שלה בהתאם לסטנדרטים גלובליים, והוא יכלול התייחסות להתנהלותה בתחומי הסביבה, אקלים ומים, אנרגיה, אימפקט חברתי וממשל תאגידי. קבוצת בז"ן תמשיך ליישם מדיניות אחראית, זאת לאחר שהשקיעה כ-2.2 מיליארד שקל מאז הפרטת הקבוצה והפחיתה באמצעות השקעה זו עד 96 אחוז מפליטות המזהמים".
מאיגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה נמסר: "דבר לא השתנה גם במדד החדש שמפרסם המשרד להגנת הסביבה ואשר מחזק את החשיבות שבקידום התוכנית לסגירת בז"ן. שנה אחר שנה קבוצת בז"ן על שלושת מפעליה מובילה את רשימת המפעלים המסוכנים והמזהמים במדינה. יתר על כן, ניתן ללמוד כי גם מפעל בז"ן וגם מפעל כרמל אוליפינים החמירו את ההשפעה הסביבתית שלהם השנה לעומת השנה שקדמה לה. אנו עדים לעשרות חריגות בפליטות המפעלים הללו לאורך כל השנה, מהארובות ומהלפידים, ומזהים כי האזור המזוהם ביותר במטרופולין חיפה הוא האזור הסובב את קבוצת בז"ן. למרות ההשפעה הסביבתית החמורה של מפעלים אלו, קבוצת בז"ן מקדמת תוכניות להתחדשות המתחם, הכוללות בניית מיכלים חדשים, מתקני ייצור חדשים ואף תחנת כוח, שלטענתנו עתידה להוסיף פליטות במפרץ חיפה, זאת כאשר התוכנית להבראת מפרץ חיפה – תמ"א 75 – עתידה לקבל את אישור הממשלה עוד השנה, והמתחם כולו עתיד להתפנות עוד בעשור הנוכחי. חשוב לציין כי המדד שמפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא מדד המבוסס על קריטריונים המקלים עם המפעלים כדוגמת הניקוד שניתן להפרות רק במקרה של אכיפה, בעוד שאנו יודעים שהאכיפה היא לא מלאה".
יו״ר האיגוד שרית גולן שטיינברג: "שלושת מפעלי קבוצת בז"ן מככבים בעשירייה הראשונה של המפעלים המזהמים בישראל. סכום הניקוד של שלושת המפעלים היושבים במפרץ חיפה מביא את הקבוצה להיות המפעל המזהם ביותר בישראל, כלומר המפעל המסוכן ביותר. זו בדיוק השעה שבה ראשי הרשויות בעוטף בז"ן צריכים לתת כתף ביחד עם משרדי הממשלה ולהביא לאישור את תמ"א 75 במועצה הארצית לתכנון ובנייה. הזכות של תושבי מטרופולין חיפה לאוויר נקי ולחיים בריאים צריכה לגבור על כל שיקול כלכלי או תכנוני של רשות כזו או אחרת".
ג'ייקוב
אם היא שניה – למה יהב לא רוצה להעיף אותם?