תשריט התוכנית - בשטח הצבוע בצהוב תותר הקמת מפעלים מזהמים (מתוך מסמכי התוכנית)
תשריט התוכנית - בשטח הצבוע בצהוב תותר הקמת מפעלים מזהמים (מתוך מסמכי התוכנית)

חשיפה: התוכנית שמאפשרת הקמת מפעלים מזהמים

רשויות התכנון וחברת נמלי ישראל מבטיחות שהתוכנית החדשה למפרץ תשפר את מצב הזיהום והחומרים המסוכנים. הבעיה: נקבע בה שניתן להקים בין העיר התחתית לקרית חיים מפעלים מזהמים חדשים, לרבות פטרוכימיים

פורסם בתאריך: 3.5.17 22:10

לסיסמאות הנבובות שהופרחו בשנים האחרונות בדבר הפיכת מפרץ חיפה מהחצר האחורית של אזור הצפון לחצר הקדמית שלו אמורה היתה להיות המשכיות בהחלטות משנות מציאות של מוסדות התכנון, והנה באה החלטת ועדת תכנון בכירה בשבוע שעבר ומוכיחה שההיפך הוא הנכון: מה שהיה הוא שיהיה, ובעוצמת פגיעה קשה הרבה יותר.

בישיבתה בשבוע שעבר החליטה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) של מינהל התכנון במשרד האוצר לקדם את תוכנית המתאר הארצית לעורף נמל בחיפה. התוכנית אמנם קרויה עורף נמל, אך בעקבות החלטת הוולנת"ע אפשר לשנות את שמה לתוכנית חזית התעשייה הכבדה. החלטת הוולנת"ע מאפשרת למעשה להקים מפעלי ייצור מזהמים חדשים מכל סוג, לרבות מפעלים כימיים ופטרוכימיים, ללא הגבלה כמותית בכל המרחב שיועד בתוכנית במקור לעורף נמל – שטח עצום של כ־6,000 דונם בין העיר התחתית לקרית חיים. למעשה מדובר בכל שטחי מפרץ חיפה בתוך חיפה, למעט מתחמי בתי הזיקוק והצ'ק פוסט.

התוכנית, שיוזמים מינהל התכנון וחברת נמלי ישראל (חנ"י), הועברה לדיון בוולנת"ע לאחר גיבושה בישיבות ועדת העורכים של התוכנית, שבראשה עומדת נציגת מינהל התכנון רונית מזר וחברים בה בין השאר נציגת המשרד להגנת הסביבה נורית שטורך ומהנדס העיר חיפה אריאל וטרמן.

לפי גרסת התוכנית שצורפה לסדר היום של ישיבת הוולנת"ע, היא חלה על שטח של 33,030 דונם, בים וביבשה, מתוכם 7,175 דונם בייעוד של עורף נמל (נתון זה לא צוין במסמכי התוכנית, אך הוא נמסר על ידי מתכנן התוכנית אדר' עמוס ברנדייס בישיבת ועדת העורכים במאי 2012). לשטחי עורף הנמל ניתנה בתוכנית ההגדרה "שטח לשימושי נמל עירוניים". שטחים עצומים אלה נמצאים בחוף שמן, בקרקעות שממזרח לנמל הקישון עד לקרבת שדרות ההסתדרות ובאזור התעשייה בלו בנד.

למעשה ייעדה התוכנית "לשימושי נמל עירוניים", שכעת מתברר שניתן להקים בהם גם מפעלים פטרוכימיים, רצועת חוף ברוחב משתנה, מהעיר התחתית ועד לקרית חיים. שטחים אלה חולקו בהוראות ובתשריט התוכנית לשבעה מתחמים, ובהם מתחם מסוף המכולות העורפי וסביבתו, מתחם אתר המזבלה וסביבתו, מתחם אזור חוף שמן, מתחם אזור התעשייה בלו בנד ומתחם חוות המיכלים בקרית חיים.

בפרק ההגדרות בתוכנית הוגדרו "שימושי נמל עירוניים" כשטחים שהשימוש בהם הוא בעל אוריינטציה נמלית מובהקת – "שטח לפעילות השרשרת הלוגיסטית של תנועת מטעני ייצוא וייבוא התומכת בפעילות התפעולית הנמלית" – והותרה בהם הצבת מכולות והקמת מרכזים ופארקים לוגיסטיים ושירותים עסקיים ומשרדיים נמליים.

למסמכי התוכנית צורף נספח סביבתי בעל מעמד מחייב, אשר כולל הוראות בנושא חומרים מסוכנים וסיכונים לסביבה, אך רק לאחר שהוולנת"ע החליטה להטמיע בו שינויים התברר שבעצם בכל מקום שהתוכנית מאפשרת שימוש של עורף נמל היא גם מאפשרת להקים מפעלים מזהמים (מדובר כעת בשישה מתחמים בשטח של כ־6,000 דונם, לאחר שהוולנת"ע הוציאה את מתחם קרקעות הצפון מתחום התוכנית).

"בשטחים אלה", נכתב בהחלטת הוולנת"ע, "יחול איסור על הקמת מפעל או מתקן חדש, ככל שאין תוכנית מפורטת המאפשרת את הקמתם, ובהם חומרים מסוכנים ואשר עושים שימוש, מאחסנים או מייצרים חומרים מסוכנים אשר תחום הסיכון בהם חורג מתחום גדרותיהם. עם זאת, ניתן לקבוע בתוכנית כי תתאפשר גלישה של ההשפעה בין שני מפעלים או מתקנים שבהם יש שימוש בחומרים מסוכנים ככל שהתנאים מאפשרים ולא מושפעים מכך שימושים מושכי קהל".

 

חוף שמןחוף שמן

"החמצה אדירה"

מתכנן התשתיות החיפאי הוותיק מיכאל רטנר, אשר מוביל את המחאה הציבורית נגד התוכנית, הופיע בפני הוולנת"ע והציע תכנון אלטרנטיבי שתכליתו היא הקמת מתחם לוגיסטי גדול לעורף הנמל סמוך למכון לטיהור שפכים ובתי הזיקוק והקצאת כ־2,000 דונם לפארק מורד הקישון במקום 586 דונם בלבד שמאפשרת התוכנית.

רטנר: "זו פשוט החמצה אדירה. כל השטח יתמלא במפעלים ויתחיל ויכוח כמה הם מזהמים. אין בשורה לעיר בתוכנית הזאת. דווקא חוף שמן, שניתן היה ליישם בו שימושים מעורבים של תעסוקה לא מזהמת, מקבל גם הוא מפעלים ולוגיסטיקה, וזה שטח שהוא כבר ממש בתוך העיר, ליד העיר התחתית. דוגמה נוספת להחמצה הוא אזור התעשייה בלו בנד שלא מקבל בתוכנית שום משמעות של ישיבה על חוף ים. פשוט מבזבזים את חופי הים של חיפה והקריות לריק".

מחנ"י נמסר בתגובה: "תוכנית המתאר הארצית התקפה כיום במפרץ (תמ"א 13) מייעדת מרחבים ניכרים לאזור תעשייה ומאפשרת פעילות מפעלים פטרוכימיים מכל סוג שהוא. התוכנית החדשה מציעה לשנות ייעוד זה ובמקומו לקבוע 'שימושי נמל עירוניים' השונים באופיים. בנוסף, התוכנית הקיימת אינה כוללת הוראות סביבתיות ומגבלות בתחום הסיכונים, ואילו התוכנית החדשה מציעה מגבלות בתחום הסיכונים שאינן קיימות בשום תוכנית במרחב זה. התוכנית החדשה מצמצמת באופן משמעותי את האפשרות להקים מפעלים בכלל ומזהמים בפרט, בהשוואה למצב התקף והקיים. הרגולציה הסביבתית הקיימת והכוח שבידי הרגולטורים חזקים בהרבה מתוכנית מתאר ארצית שאין בה הוראות של תוכנית מפורטת. התוכנית המוצעת מיטיבה את המצב הקיים ומאפשרת תפנית באופיו של המפרץ – לצמיחה כלכלית, לתעסוקה, לשיפורים סביבתיים מרחיקי לכת ולשינוי חזותי ותדמיתי".

מעיריית חיפה נמסר: "עמדתה הנחרצת של העירייה אינה משתמעת לשתי פנים ולפיה לא תותר ולא תתאפשר הקמת מתקנים או מפעלים שיש בהם לסכן או לזהם את הסביבה. העירייה הבהירה את עמדתה בדיוני הוועדה אשר הטמיעה בהמלצותיה מגבלות סביבתיות מחמירות שיבטיחו כי אכן לא יתווסף בכל המפרץ ולו גם מתקן אחד שיש בו לסכן את הסביבה או להוסיף זיהום. לאורך עשרות שנים פיתחה המדינה תשתיות לאומיות במפרץ מבלי להתייחס לצורכי המקום תוך פגיעה קשה בתושבי העיר. אנו נחושים להבטיח כי מצב כזה לא יחזור על עצמו, לא בתוכנית זו ולא בכל תוכנית אחרת".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על מנת  למנוע מצב שבו מפעלים העלולים לייצר סיכון לסביבה יוקמו בתחום התוכנית, דרש המשרד להגנת הסביבה כי לא ייכנס לתחום התוכנית מפעל שהסיכון שלו חורג מגדר המפעל. המשרד דרש כי יוסיפו לתוכנית סעיף להגבלת שימוש בחומרים מסוכנים, וכמו כן הוראות סביבתיות נוספות, כדי לצמצם ואף למנוע השפעה סביבתית בתחום התוכנית על הפעילות העירונית. כבר כיום קיימים בתחומי התוכנית שטחים  נרחבים לשימושים כמו  מסחר, משרדים, בילוי ותעסוקה.  לכן שטחים אלה לא זמינים לשימושי עורף נמל. המשרד הגיש לוועדה חוות דעת ובה דרש להוסיף להוראות התוכנית סעיפים ספציפיים הכוללים הנחיות למניעת זיהום אוויר ונושאים סביבתיים אחרים".

למרות שבהחלטת הוולנת"ע קיימת הוראה ברורה המאפשרת הקמת מפעלים בשטחי עורף הנמל, ממינהל התכנון נמסר: "במסגרת התוכנית לא ניתן כל אישור להקמת מפעל בעורף הנמל ואף נקבע כי מפעלים עתידיים, אם יוקמו, ירוכזו בחלק הנמל המרוחק מהעיר. כמו כן קיים איסור על הקמת מפעלים שתחום הסיכון שלהם יוצא מחוץ לגדר המגרש שנקבע בתוכנית. השימושים הקבועים בתוכנית הם לשימושים לוגיסטיים של הנמל בלבד. כל בנייה של מפעל תחויב בתוכנית מפורטת ובהיתרי בנייה בהתאם לאופיו ולמיקומו ולאור תסקיר השפעה על הסביבה, אם יידרש".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר