הלאונג' בווילג' (צילום: חגית הורנשטיין)
הלאונג' בווילג' (צילום: חגית הורנשטיין)

לראשונה בישראל: מועדון לנשים בלבד נפתח בחיפה

בשוק תלפיות נפתח השבוע הווילג' - מועדון החברות הראשון מסוגו בארץ. יש בו מרחבי עבודה לעצמאיות ולשכירות, מתקיימים בו מפגשי תוכן ותרבות, והוא משמש פלטפורמה לנטוורקינג וליזמות נשית מקומית המבוססת על ערכים של חברה משותפת, הכלה, קיימות וחוסן חברתי מקומי

פורסם בתאריך: 12.3.24 07:42

מועדוני הגברים או מועדוני הג'נטלמנים – מקום מפלט שאליו הם מתנקזים בתום יום עבודה מאומץ – מקבלים מקום של כבוד בתרבות אנשי העסקים הבריטים בני המעמד הגבוה מאז המאה ה-18. כך לפחות משתקף מסרטי קולנוע ומסדרות טלוויזיה שמיטיבים להעביר את התחושה שזהו מקום שאליו הגברים מגיעים כדי להירגע, לדבר פוליטיקה, לעסוק בקריאה או בספורט, ולהשאיר את ענייני העבודה מחוץ לדלת. בפועל, במועדון נרקמות כל המזימות, נסגרות כל העסקאות ונחתמים כל החוזים על סיגר הוואנה וכוסית קוניאק צרפתי משובח. מאוחר יותר הוקמו מועדונים דומים במקומות נוספים בעולם, ובתרבות האמריקאית הם השתרשו חזק מאוד.

כדי להתקבל למועדון צריך להכיר כמה חברים ותיקים כדי שימליצו עליך בפני ועדת הקבלה. רשימת ההמתנה היא ארוכה מאוד, וכשסוף סוף תורך מגיע, אתה עובר ריאיון שבסיומו מתקבלת החלטה – התקבלת או נדחית, ללא כל נימוק והסבר. אם נדחית, המועדון מצפה מאלו שהמליצו עליך לפרוש מכיוון שהם המליצו על מועמד שאינו ראוי.

בסוף המאה ה-19 החלו לצוץ גם מועדוני נשים במתכונת דומה, ועם השנים הם הפכו למועדונים פרטיים המיועדים לנשים ולגברים כאחד, כך שכיום פועל רק מועדון אחד המיועד לנשים בלבד – בלונדון.

בישראל תרבות הבילוי הגברית הזו לא תפסה, אך למרבה ההפתעה, דווקא עכשיו בחיפה נפתח הווילג' – מועדון החברות הראשון מסוגו בארץ. בית הנשים ממוקם בשוק תלפיות המתחדש, יש בו מרחבי עבודה לעצמאיות ולשכירות, מתקיימים בו מפגשי תוכן ותרבות, והוא משמש פלטפורמה לנטוורקינג וליזמות נשית מקומית המבוססת על ערכים של חברה משותפת, הכלה, קיימות וחוסן חברתי מקומי.

את מיזם הווילג' אשר פועל תחת עמותת giving הקימו שלוש נשים – אן לוי ענטר שהיא עובדת סוציאלית, כרמית הולצמן שהיא פעילה חברתית ורכזת מיצוי זכויות וקשרי קהילה בחצר הנשים, ואודליה רוזנפלד שהיא הייטקיסטית. אליהן חברה צילי ויס שעיצבה את המקום ומשמשת מנהלת האופרציה והפעילות.

 

הווילג' (צילום: חגית הורנשטיין

הווילג' (צילום: חגית הורנשטיין)

 

"בעולם אידיאלי לא היה צריך כזה", אומרת לוי ענטר, "אבל בעולם פחות אידיאלי, בכל שכונה היה צריך בית נשים. זה מקום שאני יכולה לבוא אליו, כי אני צריכה להיות בקרבתן של עוד נשים כדי לדבר על דברים ורעיונות שעלו לי; כי אני מרגישה שרק הפכתי למניקה ושאני חסרת תכלית ומשמעות ומחפשת אותם; כי אני בפנסיה ולא בא לי רק להיות סבתא אלא אני רוצה לחלוק מהידע ומהניסיון שיש לי. זה כל מה שאנחנו וגם כל מה שאנחנו יכולות להיות, אבל ממקום אחר כי פחות מנגישים לנו ויש לנו פחות הזדמנויות ופחות משאבים. זה מקום שבו יש לך היכולת לעצור ולבטל את האקסיומה ש'אם אני אתן אז יהיה לי פחות' כי היא לא משרתת אותנו. כי אם אני נותנת יש לי יותר, ואז לכולנו יש יותר ואז טוב לנו יותר, ובואו נעשה את זה מתוך מקום שעושה לנו הכי כיף בעולם, מקום שכאשר אני מגיעה אליו, אני מתיישרת וזה מגניב לי, כי זה מרים לי להיות כאן".

כשלוי ענטר מדברת על לתת, היא מתכוונת שיש למיזם שהוא בחלקו פילנתרופי, אג'נדה חברתית. "יש לנו מודל עסקי שהמטרה שלו היא לייצר שינוי ואימפקט ולשרוד", היא אומרת.

איך שורדים?

"אני עובדת סוציאלית במקצועי, עבדתי בעמותות בכל הקריירה המקצועית שלי. בא לי להיות במקום עם תודעת שפע כדי לייצר שפע גם למי שסביבי. עבדתי בעמותה שעושה את הדברים הכי מדהימים בעולם, אבל בגלל החוסר וההישרדות אנחנו בסוף הופכות להיות המוטבות שלנו. בא לי שגם המוטבות שלנו וגם החברות שלנו וגם הסבתות שלנו יהיו במקום שמאפשר ושיש בו אוויר, וזה המקום הזה".

 

 

הווילג' שוכן בבניין אבן ישן ברחוב השומר 8, והחוויה מהצעד הראשון לאחר שעברתן את דלת הכניסה היא של מקום מזמין, מואר ומעוצב בטוב טעם. הלאונג' רחב הידיים הוא המקום שבו נעשים החיבורים. המטבח פתוח לכולם ובחדר השירותים ניצבים זה לצד זה מוצרי היגיינה נשיים ובקבוק קמפרי.

בחדר אחר יש מרחב עבודה משותף עם עמדות עבודה משותפות ועמדות עבודה אישיות. זהו חדר שקט, וכדי לענות לשיחת טלפון תצטרכי לחזור ללאונג', שם חוק השקט לא עובד. "את מוזמנת לעשות את השיחה שלך ולחזור, רק אל תשכחי שבשעה 9:00 יש לך יוגה בחדר הסמוך. אז בואי לשתות קפה, תעבדי שעתיים, ואם הלך לך הפוקוס, יש פוקוסים ב-12:00", אומרת לוי ענטר.

בחדר הסמוך, שנקרא החדר הכחול, מתקיימות סדנאות קבועות וסדנאות שבועיות מתחלפות לקבוצות. לחדר הזה, אם הוא פנוי, אפשר להיכנס כשרוצים לעבוד על הלפטופ וממש זקוקים לשקט אחר. זהו חדר עם ספות רביצה שמזמינות להשתרע עליהן. זהו מקום מפלט בתוך שאון היום, מקום שבו אפשר למצוא שקט נפשי ליזום, להקים ולעשות. 

 

קמפרי בחדר השירותים ליד מוצרי היגיינה נשיים (צילום: חגית הורנשטיין)

קמפרי בחדר השירותים ליד מוצרי היגיינה נשיים (צילום: חגית הורנשטיין)

 

בואי נחזור לאג'נדה החברתית. כל אחת מוזמנת? הכניסה לכאן היא בחינם?

"אם את חברת מועדון ווילג' את משלמת 100 שקל בחודש ויכולה ליהנות מהלאונג', משירותי המטבח שכוללים קפה, נשנושים וקוקטייל אפרול, ומחלל העבודה המשותף. כל סדנה היא בעלות נוספת של עד 50 שקל. מי שמשכירות מאיתנו את החללים ומעבירות את הסדנאות הן כולן נשים חיפאיות עצמאיות, ואנחנו נותנות להן את הפלטפורמה. זהו מועדון חברות בעלות חודשית, ופעם בשבוע המרחב סגור לחברות, לארגונים, לימי צוות ולפגישות. זה בעצם המאני מייקר והאימפקט מייקר". 

תסבירי.

"הווילג' מציע מלגות לנשים שמגיעות מרקע של שוליות והחלשה. על כל ארבע חברות מועדון יש אחת שהיא על מילגה. אנחנו בקשר מול העובדות הקהילתיות שמסמנות את הנשים בעלות הפוטנציאל, כמו נשים עצמאיות בתחילת דרכן שבשבילן להגיע למרחב כזה ולייצר נטוורקינג זה ממש קרש הצלה משנה חיים. המרחב כולו מוצע להשכרה לפי שעות כ-offsite לחברות הייטק. הן משלמות 500 שקל, והכסף הזה מועבר למשפחה שאנחנו מזהות ומכירות מהקהילה. הרעיון של החברות שמרכזות לכאן את הפעילות החברתית שלהן הוא להנגיש את עולם ההייטק לקהילה – לחבר אותן לאימפקט שהוא ממוקד, ולא רק לצבוע קיר של מועדונית ולהרגיש טוב עם זה כאילו שינו סדרי עולם".

גם קיר צבעוני עושה נעים.

"נכון, אבל לנו יש היכולת לכוון למקומות שבאמת צריך כדי למנף את השכונה ואת המרחב. אני עובדת בפרויקט 'הדרים' שעוסק בהתחדשות עירונית ברחוב סירקין. המרחב הזה משתנה, יש כאן אוכלוסיות חדשות. מתוכננים להתאכלס שלושה בניינים מדהימים, והחיזוק של האוכלוסייה כאן הוא קריטי כדי שהמפגש הזה יהיה טוב. זה הכל חלק מהאקוסיסטם של המרחב הזה. נוסף על כך, הווילג' מעניק פלטפורמה לנשים אחרות ממגוון עיסוקים. כל עבודות האמנות שתלויות על הקירות הן של אמניות חיפאיות והן למכירה. בהמשך תיפתח כאן עמדת מכירה של עמותת לא עומדות מנגד, של שורדות זנות. יהיה פה דוכן של מרצ'נדייז שהן יוצרות, וכל ההכנסות הולכות אליהן, אנחנו רק הפלטפורמה. זה המקום של נשים להיות בו. למשל הבוקר הגיעו לכאן שתי נשים שלא מכירות האחת את השנייה, ותוך דקות הן התחברו מקצועית, כאילו הגיעו לנטוורקינג, אבל זה נטוורקינג שהוא לא מתאמץ ולא מתוכנן, וזה מדהים".

יש לכם מאחור חצר ענקית שלא בשימוש.

"בחצר האחורית אנחנו מתכננות ליזום אירועים תחת הבוגנוויליה הוורודה והגרילנדות שיימתחו מתחת לאור הכוכבים. זהו מקום מושלם לאירוח – השקות, מסיבות, הרצאות, הופעות אקוסטיות וגם יוגה במרחב הפתוח. פעם בחודש ייפתח המקום לאירוע קהילה בערב, כי חשוב לנו לשמור על שכנות טובה ולא להפוך אותו למקום של רעש. בתקופת ההרצה המקום פתוח מ-9:00 עד 15:00 ומתחילת אפריל השעות יורחבו ל-8:00 עד 17:00, וזה היעד הסופי".

 

אמנות נשית חיפאית בווילג' (צילום: חגית הורנשטיין)

אמנות נשית חיפאית בווילג' (צילום: חגית הורנשטיין)

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אורי סידר מרחוב אידר

    קודם כל, נהדר.
    בלי קשר, מעניין אם במידה והיה נפתח פה מועדון לגברים בלבד, האם היה גם כן זוכה לחיבוק תקשורתי שכזה, או שמא להתעלמות (במקרה הטוב) או לכעס ומחאה תקשורתית על שוביניזם (במקרה הרע)?

  2. בקרוב מועדון בעלי עיניים כחולות בלבד.

    כשהחרדים עושים ארועי תרבות לנשים בלבד – זאת הדרה והפרדה פסולה
    כשהחילונים עושים ארועי תרבות לנשים בלבד – זאת הכלה וחברה משותפת
    תגידו החלקתם קצת על הראש, לא?

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר