נדחתה עתירת אלמידאן לקבלת כספי התמיכה

בג"ץ פרסם היום (שני) את החלטתו שלפיה תיאטרון אלמידאן לא זכאי לכספי תמיכה לשנים 2016 ו-2017, וזאת בעקבות עתירתו של התיאטרון נגד משרד התרבות ששלל ממנו את הכספים. ההחלטה למנוע מהתיאטרון את הכספים התקבלה על סמך הטענה שהוא לא עמד בתנאי הסף לקבלת התמיכה במובן של מספר המופעים שהוא העלה. טענתו של התיאטרון היתה שהסיבה לאי עמידה בתנאים היא הפגיעה שנגרמה לתקציבו על ידי משרד התרבות ששלל ממנו את התמיכה.

בג"ץ דן בעתירה בהרכב של שלושה שופטים. המשנה לנשיאת בית המשפט השופט חנן מלצר כתב בתשובתו: "לא עלה בידי העותרת להוכיח כל קשר סיבתי בין העיכוב בהעברת הכספים לבין אי הזכאות לכספי התמיכה בשנים 2016 או 2017".

השופט מלצר התייחס להסכם הפשרה שאליו הגיעו התיאטרון ומשרד התרבות והיה הבסיס להגשת העתירה על ידי התיאטרון. הפגיעה שנגרמה לתיאטרון, קבע השופט, אמורה להתפרש לפי ההסכם כפגיעה בפעילותו בשנת 2015 בלבד, ואין להחיל אותה על השנים שחלפו מאז. בסעיף 49 לתשובת בית המשפט כתב מלצר: "בסופו של דבר הוחלט שהעותרת אינה זכאית לקבל בפועל את כספי התמיכה לשנת 2016, אך הסיבה לכך לא היתה נעוצה בפגיעה בבסיס הנתונים של שנת ההערכה לצורך זה, אלא בהיקף הפעילות הנמוך ביותר שהעותרת קיימה למעשה בשנת 2016 – תקופה שהסכם הפשרה איננו מגן עליה – כפי שהשתקף מדוחות הביצוע שהיא הגישה. ואכן אין להעניק כספי תמיכה כאשר כמעט שאין במה לתמוך".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

נוסף על כך כתב מלצר: "עוד נקבע בהחלטת ועדת התמיכות כי היקף הפעילות הנמוך של העותרת בשנת 2016 לא נבע מעיכוב בהעברת הכספים בשנת 2015, אלא מהחלטות ניהוליות שלה. אמנה כאן בקצרה את הטעמים המרכזיים למסקנה זו. ראשית, העותרת סיימה את שנת 2015 ביתרה תקציבית של כ-230,000 שקל, ולפיכך היתה יכולה לבצע פעילות, גם אם חלקית, בסוף שנת 2015 ובתחילת שנת 2016. זאת ועוד, ב-12 באפריל 2016 קיבלה העותרת את השלמת התמיכה לשנת 2015 בסך של 570,000 שקל, ובתאריך זה היתה בעודף תזרימי של כ-500,000 שקל. כמו כן, העותרת סיימה גם את שנת 2016 ביתרה תקציבית של 709,000 שקל. מהנתונים הללו לא ניתן להבין מדוע לא בוצע שימוש ולו בחלק מן הכסף לביצוע פעילות נתמכת בפועל".

כמו כן, כתב השופט, כספי התמיכה ממשרד התרבות אינם המקור התקציבי היחיד של התיאטרון, והם מהווים בממוצע רק 32 אחוז ממחזור ההכנסות שלו. מלצר הזכיר גם את התמיכה של עיריית חיפה ואת ההכנסות העצמיות של התיאטרון, וכתב: "אין זה סביר כי העיכוב בקבלת התמיכה מהמשיבים לשנת 2015 גרמה לכך שהעותרת היתה יכולה לבצע רק חמש הרצות בשנת 2016, לעומת 160 הרצות שקיימה בשנת 2015".

מסיבות אלה ומסיבות נוספות המפורטות בתשובה, כתב השופט, "לא מצאתי כי יש מקום לשינוי החלטת ועדת התמיכות, שכן ההחלטה מצויה במתחם שיקול הדעת הנתון לה כגורם מקצועי, והיא נראית, בנסיבות, סבירה, מנומקת ומבוססת על נתונים שהעותרת בעצמה סיפקה".

השופטת יעל וילנר ונשיאת בית המשפט אסתר חיות קיבלו את דעתו של השופט מלצר. חיות הוסיפה גם נימוקים משלה להחלטה לדחות את עתירת התיאטרון.

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד מברך על החלטת בג"ץ לדחות את עתירתו של אלמידאן. בג"ץ קיבל את עמדתה המקצועית ואת החלטותיה של ועדת התמיכות של המשרד כי אלמידאן לא נהג כתיאטרון כהגדרתו במבחני התמיכה, כמו גם לא קיים מתוך בחירה פעילות תיאטרונית על אף שהיתה ברשותו יתרה כספית לכך. בג"ץ דחה את טענותיו של אלמידאן בדבר זיקה כלשהי בין עיכוב התמיכה לאי קיומה של פעילות תיאטרונית בהתאם לתבחינים, ובכך חיזק את עמדתו הנחרצת של המשרד בנושא. זהו יום מצוין למשפט המינהלי ותמרור אזהרה לגופים הנתמכים. הזכות להיתמך אינה זכות קנויה אלא זכות מותנית בעמידה בתבחינים ובקריטריונים, כמתחייב במנגנוני התמיכה".

השרה רגב: "הצדק יצא לאור. אלמידאן אינו תיאטרון ולא היה כזה בשנים האחרונות. אני שמחה שגם בג"ץ הבחין בכך. אלמידאן היה בית שנתן במה למסיתים נגד צה"ל ונגד מדינת ישראל, סמליה וערכיה. הוא עסק בהסתה ולא באמנות. כספי המדינה ומשלמי המסים אינם הפקר, והזכות לקבלם מותנית בעמידה בהגדרה הבסיסית של מה נחשב תיאטרון בישראל. לצד ניצחונו של המשפט המינהלי בסוגיית אלמידאן, אני גאה על כך שעלה בידי להוביל לשלילת התמיכה ב'מרכז אלמידאן למופעי הנכבה ובוגרי הטרור' שכונה בטעות 'תיאטרון' אלמידאן".

יוסי צור, אביו של אסף צור (בלונדי) ז"ל שנהרג בפיגוע בקו 37 וממובילי המאבק נגד התיאטרון, אמר בתגובה: "לא היה לנו ספק שאנחנו צודקים. חיכינו לזה הרבה זמן ועכשיו, כשבג"ץ פסק את מה שפסק, אנחנו מרוצים מהתוצאה".

מתיאטרון אלמידאן נמסר בתגובה: "מדובר בהחלטה קשה. אנו מקבלים את החלטת בג"ץ ומכבדים אותה למרות שאנחנו לא מסכימים עם קביעותיה. נשקול את צעדינו ואת המשך דרכנו כאשר ההתעקשות על חופש הביטוי ועל החופש הרפרטוארי ימשיכו להיות הערכים אשר מובילים אותנו. נפעל כדי להבטיח את המשך קיום התיאטרון בחיפה לטובת הציבור החיפאי בפרט והציבור הערבי בכלל".