רק לפני כשנה וחצי החליטה שירה שינמן, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, להפוך לעצמאית ופתחה עסק בשם במקום – ייעוץ ארגוני וסדנאות סימולציה. משבר הקורונה אינו מבחין בין עסק ותיק לעסק צעיר, ואת שינמן, כמו הרבה עצמאים אחרים, הוא תפס בהפתעה גמורה בשלב הבנייה של העסק.
במקור היא מקיבוץ משאבי שדה בנגב, אבל מתגוררת בחיפה כבר כמעט 20 שנה. את לימודי התואר הראשון במדעי התנהגות ופסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה היא סיימה באוניברסיטת באר שבע, שם גם הכירה את מי שלימים יהפוך לבעלה. המעבר של השניים לחיפה נעשה בעקבות לימודיה לתואר שני – פסיכולוגיה ארגונית – באוניברסיטת חיפה. הם מגדלים שלוש בנות – תאומות בנות 11 וילדה בת 7.
"לאחר שסיימתי את התואר השני עבדתי כמה שנים במיון ובאבחון, ואחר כך עבדתי במשך תשע שנים בבית הספר למנהיגות של הצבא כאזרחית עובדת צה"ל", היא מספרת, "הייתי יועצת לפיתוח מנהיגות, עבדתי עם חניכי קורס חובלים בחיפה ולימדתי אותם באוניברסיטה, עבדתי עם המכללה לפיקוד ומטה בגלילות, והתמחיתי בפיתוח מנהיגות – גם בהנחיית קבוצות אינטנסיבית וגם מסלולים של ייעוץ פרטני".
ולאחר תשע שנים החלטת לצאת לדרך עצמאית.
"ההתפתחות הטבעית שלי היתה מעבר לעבודה עם מנהלים, ובמקביל לעבודה בצבא התחלתי לעבוד באופן פרטי. בתחילת 2018 עזבתי את הצבא והקמתי את העסק שלי. אני מרצה הרבה ומנחה המון הנחיית קבוצות, סימולציות וסדנאות. כלומר עשיתי, בלשון עבר. היו לי עוד הרבה דברים בקנה, הרבה תהליכים של הבשלה, והכל נעצר. חלק מהמורכבות היא שלא ברור כמה זמן המשבר יימשך, מה ישרוד, מה לא, מה יחזור ובאיזה אופן. רוב ההכנסה שלי באה מעבודה מול קבוצות גדולות – הרצאות ל-80 משתתפים ומעלה, סדנאות ל-20 משתתפים – אבל כל זה לא אפשרי כעת. זו הפרנסה היחידה שלי".
ומה עם הרצאות בזום?
"אפשר להעביר הרצאות בזום, אני עושה את זה חלקית, אבל חלק מהעניין הוא ההשפעות של המיתון ושאלת המוכנות של חברות או אנשים פרטיים להשקיע בזה כרגע. עכשיו הכל בהקפאה. יש אינפלציה של הרצאות בחינם, וזה מעיד על המצב בתחום".
שירה שינמן בהרצאה (צילום מתוך דף הפייסבוק של שירה שינמן)
רוצים להישאר מעודכנים?
אם המשק יחזור לשגרה בעוד חודש-חודשיים, העסק שלך יתאושש?
"זו תחזית אופטימית מאוד, ואני פסימית מאוד לגביה. אבל אם כך יהיה, העסק שלי יוכל להתאושש. הנחת העבודה שלי היא שזה לא יקרה, ולכן אני מתכוננת לכך שזה יימשך תקופה ארוכה. ואז המודל של העבודה צריך להשתנות מאוד".
חשבת כבר על כיוון או שזה מוקדם מדי?
"אני חושבת כל הזמן כי אני גם נטולת פרנסה וגם לא זכאית לכלום כי זהו השלב של בניית העסק. בשנה שעברה השקעתי בעסק את כל מה שהרווחתי, ולכן אני לא יכולה להראות ירידה בהכנסות לעומת השנה הקודמת. זה לא בשיח בכלל. יש הרבה כיוונים שאני חושבת עליהם, ואחד מהם הוא לחזור להיות שכירה באיזשהו אופן. יש גם היבטים של פרנסת המשפחה שאצטרך להתחשב בהם. בתוך התרחישים היותר אופטימיים חשבתי לעשות SHIFT ולעבוד עם קהלים אחרים. אני בשנה השלישית של לימודי פסיכותרפיה, וזה גם יכול להיות כיוון, או לפתח את תחום הסימולציה באופן מקוון, שזה משהו שרציתי לעשות לפני המשבר. השאלה היא מה יהיה מצב המשק, המיתון והנכונות של הארגונים להשקיע, כי מבחינה מקצועית זה אפשרי. אי הוודאות הוא הדבר הכי ודאי כעת".
העולם צועד לתהליך של עבודה מהבית. זה אפשרי בתחום העיסוק שלך?
"במצב הנוכחי, שבו האנשים יושבים בבית עם הילדים שלהם, אף אחד לא פנוי לכלום. אף אחד לא יתנתק מהמשפחה בשביל סדנה של פיתוח מנהיגות בת שלוש שעות. זה לא יקרה. כרגע זה מצב בלתי אפשרי אבל הוא לא יימשך לנצח. השאלות הן כמה זמן זה ייקח ומה יהיה אורך הנשימה".
למרות חוסר הוודאות את דווקא נשמעת מאוששת.
"ברוך השם, אבל תלוי מתי את תופסת אותי. לא כל מה שנרצה יקרה ובטח שלא נטוס לחו"ל בקיץ, אבל הכל יהיה בסדר".
איך זה להיות עם הבנות בבית כבר חמישה שבועות?
"זה בסדר. הן בגיל שבו הן עצמאיות, הן לא זוחלות בבית. לבי עם מי שיש לו ילדים קטנים. לפעמים אנחנו עולים האחד לשני על העצבים, אבל לרוב זה בסדר. יש בזה גם חן. לא שהייתי בוחרת באפשרות הזו, אבל יש בזה הזדמנות לראות את המתנות שהן".
מרגישים את הקושי מהבחינה החומרית?
"בטח. ההכנסות שלי ממש נעצרו".
