"החנות היתה החיים שלי, הפסדתי חמישה מיליון שקל"

שבוע חלף מאז שכבו הלהבות באחת מהשריפות המורכבות שהיו בחיפה – שריפה שכילתה עד תום חנויות ומחסנים תת קרקעיים ברחוב העצמאות ובסמטת יורדי הים בעיר התחתית – והמקום נראה כמו לאחר זירת קרב. במשך 63 שעות נלחמו לוחמי האש בלהבות תוך סיכון חייהם, בתחילה רק מבחוץ בשל סכנת קריסת המבנה, ומאוחר יותר, לאחר שפרצו את חזית המבנה שהיתה מסורגת בלוחות פלדה, נחשפו קומת הגלריה שבערה כליל וקומת המרתף שהיתה עמוסה בסחורה עד אפס מקום.

במהלך האירוע פונה הבניין מיושביו – דירות מגורים, משרדים וחנויות – והגישה אליו נחסמה. האש פרצה בשבת שעברה בחנותו הוותיקה של גבריאל גרינצייג, 73, שמכר בה מכל הבא ליד – המון שמונצס וחפצים שונים ומשונים. לדבריו, שכן התקשר אליו, וכשעה לאחר שהאירוע החל הוא הגיע מביתו בכרמל עם צרור מפתחות של החנות והגיש אותם ללוחמי האש.

"כשהגעתי עמדו הכבאים בחוץ, וכל הדלתות והרשתות היו עדיין במקומן", מתאר גרינצייג את שאירע, "הראיתי להם את המפתחות של החנות ושל המחסנים. בשלב זה השריפה היתה רק מאחור, ובחנות היו קרטונים. 'מה הבעיה?', אמרתי לכבאים, תוציאו אותם', אבל הם אמרו לי שזה לא התפקיד שלהם. עניתי שאין בעיה, אני אוציא אותם, אבל אז אמרו לי שזה אסור לפי הוראות של מהנדס העיר כי הבניין עלול לקרוס".

מהנדס מטעם עיריית חיפה אכן קבע כי קיימת סכנה.

"שאלתי אותו לפי מה הוא קבע שהבניין עלול לקרוס ואם יש לו נתונים, והוא אמר שזו הערכה. הוא העריך, הוא דיבר עם אלוהים במשך כמה דקות וקיבל ממנו הערכה. כשהגעתי לא היתה אש. יצא עשן שעבר דרך הדלת האחורית, אבל אש לא היתה שם. עדיין אפשר היה לעבור באופן חופשי אל החנות ורק היה צריך להוציא את הקרטונים, להיכנס פנימה ולכבות את האש. מקסימום העניין היה מסתיים תוך חצי שעה. זה היה כל הסיפור, אבל הם החליטו למוטט את הבניין".

מה עשית בינתיים?

"מה יכולתי לעשות? אמרו לי 'תלך הביתה, תלך מפה'. אפילו לכלב לא מתנהגים ככה. הם התייחסו אלי בזלזול מוחלט. אחד מהכבאים אמר לי 'אם יש בן אדם בפנים, אנחנו מתאמצים להיכנס. כל זמן שאין אנשים בפנים, שיישרף הבניין'. הייתי שם במשך יומיים ברצף, לא הלכתי לישון, עד שהגיע יום שני והם פתאום הבינו שזה לא צחוק, זה בניין של מיקי פדרמן ויש סכנה שהוא יתמוטט. ואז פתאום קראו לי וביקשו ממני לשרטט להם מה יש בפנים ואיפה נמצאים המעברים לשלושת המחסנים".

בקומת המרתף?

"כן, מתחת לאדמה יש מחסנים של 450 מ"ר שהיו מפוצצים בסחורות".

אלו סחורות?

"כל מיני דברים. הבאתי מהפיליפינים כל מיני צדפים, הבאתי כל מיני קישוטים, דגלים ומיליון דברים אחרים".

גבריאל גרינצייג בפתח חנותו לפני השריפה (צילום: חגית הורנשטיין)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

גרינצייג הוא טיפוס מוכר בנוף העיר התחתית. יש שיאמרו שהוא קצת תימהוני שנהג להגיע בכל בוקר כבר 55 שנים לחנות שהיתה מבוצרת בשערי ברזל. את העסק הוא ירש מסבו שפתח את החנות לפני 90 שנה בשוק, ומאז שנת 1937 היא שוכנת במקומה הנוכחי.

"כשסיימו לבנות את הבניין סבא שלי עבר לפה", הוא מספר, "עוד לפני שהבניין היה שייך לפדרמן הוא היה שייך לאחד שקראו לו אבו לק. הוא בא לסבא שלי ושכנע אותו לקנות את החנות. לסבא שלי היה כסף אבל הוא לא קנה. כשפדרמן בא הוא הוסיף כמה קומות על הנכס הקיים. לפני 51 שנה עשינו שיפוץ ואז שילמנו לבעל הבית דמי הסכמה".

אמרת שהכבאים ביקשו את עזרתך.

"הקצינים של מכבי האש פתאום קראו לי. קודם לכן הם זרקו אותי כמו כלב, ופתאום ביקשו את עזרתי. הם ביקשו שאסביר להם איפה המעברים בפנים, איפה יש פתחים ואיפה יש חבילות כדי שהם יקבלו תמונה מלאה. ואז הם קדחו חורים ברצפה לפי הנתונים שנתתי להם. פתאום ראיתי שהם כולם חובשים מסיכות גז. מה? איפה הייתם לפני כן? עכשיו אתם שמים מסיכות גז? הרי קודם הם אמרו לי שאפילו אם הזרת הקטנה שלהם תיפגע, לא אכפת להם שיישרף הכל. הם ניסו להיכנס וברחו כמובן".

גרינצייג מנסה לארגן את הדיירים להגיש תביעה נגד עיריית חיפה ושירותי הכבאות וההצלה, אבל לדבריו יש בעלי עסקים שממש כועסים עליו. "אני שוקל לרכז את כל דיירי הבניין לתביעה אחת רצינית", הוא אומר, "אני למעשה העד הראשי, אני יודע מה התרחש פה. עכשיו שירותי הכבאות יגישו לי חשבון של 300,000 שקל. הם אלה שהרסו את החנות כשהכניסו פנימה שופל. אני נאכלתי מבפנים כי החנות הזו היתה החיים שלי. היא היתה כמו מוזיאון, ייחודית מאוד. היתה פה תנועה יפה – 90 אחוז הגיעו להסתכל ורק עשרה אחוזים קנו – אבל זה היה בסדר. הבעיה היא שלא היה לי ביטוח והפסדתי חמישה מיליון שקל".

לא ברור אם הדיירים בבניין יתאגדו לכדי תביעה, אבל אין ספק שהם כועסים – על גרינצייג, על פדרמן ועל התנהלות העירייה. "במשך שנים אף אחד מהעירייה לא ביקר פה", הסכים לומר אחד מהדיירים שבבעלותו משרד מעל החנות, "זו היתה חבית חומר נפץ, מחסן הגרוטאות הכי גדול בחיפה. איך אפשרו לו לאחסן כל כך הרבה חומר דליק עד אפס מקום. ביקשנו מבעל הבניין להתחיל לסדר את המקום או שיקבעו שהבניין מיועד להריסה. אנחנו כבר שבוע ימים תלויים באוויר ואף אחד לא עושה כלום. היה פה סגן ראש העיר דוד עציוני, אבל שום דבר לא זז".

לפי השמועות זו היתה הצתה.

"אני יודע שהשריפה נגרמה בגלל שניסו לפרוץ למקום. החנות היתה מבוצרת כולה, וזה הוסיף לה מסתורין. השמועות על כך שיש פה אוצר הובילו לניסיון הפריצה, אבל בגלל שערי הברזל הפורצים השתמשו בדיסק. זה גרם לשריפה, והפורצים ברחו. השער היה סגור כאילו מדובר בכור אטומי. הבן אדם התימהוני הזה הרס את כל הרחוב. גלבוע האופטומטריסט אכל אותה, קפה אוא נפגע קשה, הגלידרייה קרמרי דה ל'אקלר ו-WeWork גם סגורים. איזה ייאוש".

מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "המבנה הוכרז כמבנה מסוכן, והכניסה אליו נאסרה עד להשלמת הבדיקות הנדרשות על ידי מהנדס מוסמך ולקבלת הנחיותיו להמשך הפעולות הנדרשות במבנה בעקבות השרפה".

משירותי הכבאות וההצלה נמסר: "לוחמי האש מתחנת חיפה פעלו בגבורה באירוע מורכב במשך ארבעה ימים. אמצעים ועלויות גבוהות הושקעו במאמצי הכיבוי ובמניעת התפשטות השריפה לחנויות נוספות, תוך בחינה רצופה של אפשרות קריסת הבניין מעוצמת החום וכמות הסחורה שאוחסנה ללא אישור וללא ידיעתה של מחלקת רישוי עסקים בעיריית חיפה. תחנת חיפה נמצאת בשלב סיכומים ותחקירים, ונראה כי תצהירו של המתלונן מלא באי דיוקים והשמצות בלשון המעטה. לגבי נסיבות פרוץ הדליקה, משטרת ישראל חוקרת את האירוע ביחד עם חוקר דליקות מטעמנו, ולכן אנו מנועים כעת מלהתייחס לנסיבות. כשיתאפשר יופצו המסקנות".

ממשטרת ישראל נמסר: "נסיבות האירוע נבדקות, וככל שתתקבל חוות דעת מקצועית של חוקר שריפות המעלה חשד לקיומה של תשתית פלילית תיפתח חקירה בהתאם".

הבניין לאחר השריפה (צילום: חגית הורנשטיין)