החותמת כבר תגיע לידיים שלך – צריך רק להחליט לחתום. נקודת למחשבה לפרשת השבוע "שלח לך".
גלגול אחריות הוא אחד מהדברים שנשמעו בחדשות בשבוע האחרון יותר מפעם אחת. מקבלי האחריות מסרבים פעמים רבות לקחת אחריות ולהחליט החלטות הרות גורל. לפעמים גם על דברים שנעשו קשה להכריז בקול מי לוקח את האחריות.
בימים אלו של סיום חודש סיון אנו מציינים 93 שנה לחג הגאולה ולשחרורו של רבי יוסף יצחק (הריי"צ) – הרבי השישי של חב"ד – ממאסרו, מאסר שמסמל את ניצחון היהדות על שלטון הרשע מאחורי מסך הברזל.
סיפורים רבים קשורים למאורעות הימים ההם, אך אחד מהם נוגע יותר לענייננו. רבי שלום דובער, אביו של הריי"צ, שלח אותו פעם לפטרבורג הבירה כדי לבטל גזרה שהוטלה נגד החינוך היהודי. "עליך לפעול עד כדי מסירות נפש", אמר לו הרבי. כשהגיע רבי יוסף יצחק לפטרבורג נודע לו כי החוק כבר עבר לאישורו של שר הפנים הרוסי דאז פיוטר סטוליפין, וכי הדרך היחידה לבטל את הגזרה היא להשפיע על השר עצמו.
הרבי לא התרשם מכך שסטוליפין נודע כשונא ישראל וכגורם ישיר לפוגרומים נגד יהודים, וחיפש כל דרך להיפגש עמו. הוא מצא זקן מלומד שלימד את סטוליפין בצעירותו, ונפגש עמו על מנת שישכנע את שר הפנים לבטל את החוק. "אין סיכוי", אמר לו הזקן, "אני מכיר אותו מגיל צעיר. הוא רשע ואכזר ולעולם לא ישנה את החלטתו". כשראה את רבי יוסף יצחק פורץ בבכי כשהבין שאפסו הסיכויים, התרכך הזקן מעט. "כמורהו של השר קיבלתי תעודה המאשרת לי להיכנס לבניין משרד הפנים ללא הגבלה", אמר לריי"צ, "אתן לך את התעודה ותראה מה תוכל לעשות עם זה".
הרבי לא התרשם מהסכנה שבדבר, ניגש אל בניין המשרדים של שר הפנים והראה לשומרים את התעודה. הם תמהו כיצד רב מזוקן מקבל תעודה כזו, אך ברירה לא היתה להם והוא הורשה להיכנס. כשעלה הרבי במדרגות הוא קלט בזווית העין את שר הפנים יוצא מחדרו והולך במסדרון לקצה השני של הקומה. הוא מיהר להיכנס לחדרו של השר, מצא את המסמך עם הצעת החוק נגד החינוך היהודי, פתח את המגירה ומצא בא שתי חותמות – "מאושר" ו"לא מאושר". הוא לקח את החותמת "לא מאושר", הטביע אותה על המסמך, הכניס אותו בין המסמכים המוכנים לשליחה ועזב את המקום בזריזות.
לא היה קץ לתדהמתם של שונאי ישראל כשהתקבלה הידיעה כי השר החליט לא לאשר את הגזרה. זה הפירוש במה שאמר לו אביו רבי שלום דובער – "עד מסירות נפש".
רוצים להישאר מעודכנים?
***
בפרשת השבוע "שלח לך" אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען". משה שלח 12 נשיאי שבטים לבדוק את ארץ ישראל במשך 40 יום. הם חזרו וסיפרו על הפירות הגדולים ועל הענקים שראו, וסיימו: "ארץ אוכלת יושביה היא, לא נוכל לעלות".
את יום ט' באב – יום חזרתם של המרגלים שהפך גם ליום אבל על חורבן בתי המקדש ועל אירועים נוספים בסדר הדורות – כולנו מכירים. אבל מה באמת רצה משה? במה טעו המרגלים? באמירה "שלח לך" נתן ה' למשה את האופציה לוותר על המרגלים, אז למה הוא שלח אותם? ואם הם היו באמת 12 צדיקים, נשיאי שבטים, איך טעו?
המסר הוא עצום, נפלא וצריך להשפיע עלינו ביום יום ובכל אירוע והזדמנות בחיים. הרבי מלך המשיח הסביר כי באמירה "שלח לך" נתן ה' את הכוח למרגלים לבצע את הציווי כמו שהתבקשו – לתור את הארץ ולספר על יופיה ומעלותיה. כך יתכוננו עם ישראל לכניסה לארץ בשמחה בתקווה ובציפייה. הבעיה הייתה שהם החליטו על דעת עצמם כי "לא נוכל לעלות". את המסקנה הזו לא ביקשו מהם.
בורא העולם נתן לנו מוח ושכל לחשוב, להבין, להתבונן ולקבל החלטות בכל יום וכל היום. הוא לא רוצה רק שנסמוך עליו אלא שנתאמץ, נתייגע ונשתדל להגיע לאן שאנו שואפים. אבל דבר אחד אנו מוכרחים לדעת – המטרה הסופית קיימת. המסלול שאותו קבע הבורא מוכן ומזומן עוד קודם בריאת העולם, ואנחנו רק השליחים לבצע, להשתדל בכל הכוח ולדעת כי "עלה נעלה וירשנו אותה". העבודה שלנו היא לראות איך בתוך האפשרויות שלנו אנו פועלים בעולם בצורה נכונה, תוך אהבת ישראל ושמירה על העקרונות, לעשות מהעולם דירה נאה וגן מטופח לבורא העולם. את הכוח יש לנו, עלינו להפעיל את כל הכוחות והחושים, ולבצע את השליחות שהוטלה עלינו.
***
פעמים אין ספור הודיע הרבי כי אנחנו הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה. בשיחתו עם רבי מרדכי אליהו זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל, סיפר הרבי כי "הגאולה נמצאת על סף הדלת ומחכה שנפתח את הדלת ונמשוך אותה פנימה". הרבי עודד, דחף וביקש מחסידי חב"ד ומהעולם כולו לצאת ל"שליחות" ולהכין את כל העולם לקראת הגאולה הקרובה.
העבודה שלנו היא לשנן שוב ושוב כי מי שביקש את העבודה יודע שהיא אפשרית, יודע את המטרה, ורק מבקש מאיתנו את ההשתדלות הקטנה שלנו לעשות את שמוטל עלינו ולקחת אחריות. להאמין במאת האחוזים שזה קורה עכשיו, להתכונן בעצמנו ולהכין אחרים להיות מוכנים לגאולה השלמה.
קיבלנו אחריות אישית מהרבי לעשות כל מאמץ להביא את הגאולה. אל לנו לגלגל אותה על אחרים או להשתמט בתואנות שונות. רק לקבל את ההחלטה "עד מסירות נפש" ונצליח. עוד מצווה, עוד מעשה טוב – ונזכה לראות שוב את הרבי איתנו בגאולה הקרובה, עוד היום.
שבת שלום.
