יאיר נתניהו על קריאת רחוב ע"ש אום כולתום: "בושה וטירוף"

סערה בעקבות החלטת ועדת השמות של עיריית חיפה לקרוא רחוב בעיר על שמה של הזמרת המצרייה אום כולתום. את ההמלצה לקרוא רחוב על שמה של אום כולתום העלה חבר מועצת העיר ויו"ר סיעת חד"ש במועצת העיר רג'א זעאתרה, וביום שני אימצה ועדת השמות את ההצעה. עם היוודע דבר כוונתה של העירייה לעשות כן, ביקורת חריפה החלה להישמע במערכת הפוליטית הארצית וברשתות החברתיות.

ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, תושב חיפה, אמר ל"כלבו – חיפה והקריות": "כתושב חיפה אני חש עצבות גדולה. בעיר השלישית בישראל מתכוונים לקרוא רחוב על שמה של זמרת שקראה להשמדת המדינה היהודית. אום כולתום היא אכן 'מופת' של דו קיום – דו קיום של סוריה ומצרים נגד ישראל". קלנר הודיע כי בכוונתו לפנות לראש העיר בעניין והוסיף: "אני מתכוון לבחון דרכים אחרות למניעת קריאת רחובות במדינת ישראל על שם אלה שרצו בהשמדתה. חבל שצריך לפעול בדבר שצריך להיות מובן מאליו לכל אזרח ישראלי. עם זאת, אני רוצה להאמין שחברי ועדת השמות בעירי לא היו מודעים לעמדותיה ולשיריה של אום כולתום נגד העם היהודי ולקריאה לתקוף את מדינת ישראל. לכן, מחוסר ידע הסכימו לקריאת רחוב על שמה. אני סמוך ובטוח שכשהמידע על אודותיה יוצג לחברי הוועדה, יסכימו כולם שיש לבטל את ההחלטה הזאת".

אום כולתום נחשבת לזמרת האהובה ביותר בעולם הערבי במאה ה-20 ועד היום, 45 שנה לאחר מותה. גלי ההערצה שלה היא זכתה במצרים בפרט ובעולם הערבי בכלל העניקו לה את הכינוי כאוכב א-שרק (כוכב המזרח), והקונצרטים שלה ריתקו מיליונים ברחבי המזרח התיכון עת שודרו ברדיו – כלי התקשורת היחיד אז. אום כולתום נחשבה לזמרת הלאומית של מצרים, ודמותה נקשרה בסוגיות לאומיות ופוליטיות – היא השמיעה את קולו של העם בנושאים כמו ההתנגדות לקולוניאליזם הבריטי, התמיכה במהפכת הקצינים החופשיים ובעלייתו של עבד אל-גמאל נאצר לשלטון, והתמיכה באיחוד ערבי שהקנתה לה את הכבוד להופיע במושב הפתיחה של הליגה הערבית עם הקמתה בשנת 1945.

אום כולתום ביקרה כמה פעמים בארץ ישראל, ובשנת 1931 אף הופיעה בקולנוע עין דור בחיפה. האגדה מספרת כי את הכינוי כאוכב א-שרק היא קיבלה בחיפה – סיפור שנתמך על ידי הביוגרף שלה סלים נסיב.

מעורבותה הפוליטית לא פסחה גם על מדינת ישראל. לאחר מלחמת ששת הימים היא יצאה במבצע לגיוס כספים למען המאמץ המלחמתי המצרי. היא גם תמכה במאבק הפלסטיני כשאמרה: "דרך זו אשר הולך בה יאסר ערפאת היא הדרך היחידה שעומדת לפניו ולפני אחיו הפדאיון והמאמינים בצורך לשחרר את האדמה הכבושה". בשנת 1969 יצא שירה "אצבח ענדי אלאן בנדוקיה" ("יש לי עכשיו רובה") ואשר אותו כתב לה נזאר קבאני והלחין מוחמד עבד אל-והאב. בין מילות השיר: "יש לי עכשיו רובה/ אל פלסטין קחוני עמכם. אל פלסטין קחוני עמכם, הו הגברים/ אני רוצה לחיות או למות כמו הגברים. מהיום שבו נשאתי את רובי/ פלסטין נעשתה קרובה. הו המורדים בירושלים, בחברון, בבית שאן, בבקעת הירדן ובבית לחם, התקדמו התקדמו/ אל פלסטין יש דרך אחת, שעוברת מלוע הרובה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

גם סגנית יו"ר הכנסת ויו"ר השדולה למען חיפה והקריות קרן ברק, שנולדה וגדלה בחיפה, הביעה מחאה על ההחלטה ואמרה ל"כלבו – חיפה והקריות": "אני מצרה על ההחלטה האבסורדית של ועדת השמות בעיריית חיפה לקרוא רחוב על שמה של אום כולתום. יש לנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית, מספיק גיבורי תרבות ואין ספור דמויות מופת שחשוב וראוי להנציח, ולא ברור לי איך הרחקנו לכת והגענו עד למחשבה להנציח זמרת מצרייה שבין שיריה היו כאלה שהיללו את הפלסטינים ואת מלחמתם נגד ישראל. לאן הגענו? הנצחת נשים במרחב הציבורי באמצעות שמות רחובות ומבני ציבור היא אחת מהדרכים החשובות להנכיח את תרומתן לחברה ולמדינה, אך ברור שאום כולתום אינה מייצגת את מדינתנו. לא חסרות נשים משפיעות ופורצות דרך שסיפורן שלוב ביחד עם סיפורה של המדינה, ואני מקווה שוועדת השמות בעיריית חיפה תחזור בה מהר מהחלטתה".

גם ארגון בצלמו מיהר להביע את מחאתו וכתב: "מדובר בהחלטה אומללה. במקום שהעירייה תעניק שמות לאנשים שקידמו דו קיום ושלום היא נותנת במה למסיתים מרכזיים לטרור. הנצחת שמה של זמרת שבחרה להאדיר מחבלים היא הזמנה לרצח הבא. אנחנו קוראים למועצת העיר לשנות את ההחלטה. הנצחה של מנהיגים ערבים – בהחלט, אבל כאלה שקידמו דו קיום ושלום אמת".

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, צייץ בטוויטר "בושה וטירוף!" ותייג את קליש רותם.

זעאתרה, כצפוי, מברך על ההחלטה: "חיפה תמיד היתה עיר שוחרת תרבות ורב תרבותיות. אום כולתום הופיעה בעיר בשנות ה-30 של המאה הקודמת והיתה חלק מהסצנה העשירה של העיר שכללה עיתונים, בתי קולנוע, תיאטראות ומוסדות תרבות ממזרח וממערב. אני מברך על ההחלטה שמבטאת את דבקותה של חיפה בזהותה כעיר משותפת, שבה יש מקום גם לאגדה כמו אום כולתום".

עיריית חיפה סירבה להגיב.