איך אפשר לחייך אחרי לילה בלי שינה? נקודה למחשבה לפרשות השבוע "מטות-מסעי".
הנה, הסגר השני כבר מעבר לפינה. עשרות אלפי עצמאים מפגינים, הכלכלה בקריסה, החרדים מאשימים את הטלוויזיה, ואחרים מאשימים את הדתיים בהפצת הנגיף. ומה יהיה מחר? בתקופה שבה כל כך לא ברור מה מצפה לנו ביום שאחרי, קשה לי מאוד להתמודד עם בעיות של אנשים שפונים אלינו לעזרה כלכלית, ולחלופין לזוגות שהחתונה שלהם התבטלה. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לימד אותנו תמיד להביט בפרשת השבוע ולראות מהו המסר לחיי היום יום. "תורה", מלשון הוראה, חזר הרבי אין ספור פעמים, ומהמסופר בחלק שנקרא בשבת הקרובה נוכל לקחת מסרים טובים להתמודדות עם חיי היום יום.
גרשון יעקבסון היה עיתונאי וסופר דגול שערך את העיתון " אלגמיינער ז'שורנאל" בארצות הברית. מתוקף תפקידו הוא נסע גם למדינות עוינות, וגם אל מאחורי מסך הברזל – ברית המועצות דאז. הרבי ניצל פעמים רבות הזדמנויות אלו כדי להעביר באמצעותו לרוסיה הסובייטית סידורי תפילה, סכיני שחיטה ומזוזות ליהודים שחיכו למעט אור רוחני, ובכך לשמר את הגחלת היהודית גם בימים שבהם היה החושך גדול מן האור.
פעם אחת, לאחר שחזר ממסע בארץ רחוקה, הגיע יעקבסון בשעת לילה מאוחרת ל"יחידות" – פגישה בארבע עיניים עם הרבי. בפגישה ביקש הרבי לשמוע על מה שראה, שמע וחווה במסע. כשסיפר יעקבסון על הקשיים שאיתם מתמודדים יהודי רוסיה דמעותיו של הרבי זלגו ללא הרף. על ילדים שלא זכו לעבור ברית מילה ועל מאות רבות של יראי שמים הנמקים בכלא שנים רבות ושלבני משפחתם אין מושג מה עולה בגורלם.
שעות ארוכות חלפו, הרבי שומע ובוכה, ולפתע הסיט את וילון חדרו הקדוש, ומבעד לחלון ראו השניים את אור השמש שתיכף עולה. "הו, יום חדש", אמר הרבי, בקול שממנו הבין יעקבסון כי מה שהיה עד עכשיו נעצר. עכשיו הזמן לראות מה הלאה, איך ממשיכים ומוסיפים סיוע לאותם יהודים מאחורי מסך הברזל בפרט ולכל יהודי ברחבי הגלובוס בכלל.
בפרשת השבוע "מטות-מסעי" נקרא על מסעות בני ישראל במדבר. 42 מסעות לא פשוטים במשך 40 השנים שבהן היו במדבר. בחלק מהמסעות מתו עשרות אלפים, בחלקם עברו מאורעות קשים, ועכשיו הם עומדים על שפת הירדן בכניסה לארץ ישראל. "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". וייסעו, ויחנו. וייסעו, ויחנו. כך 42 פעמים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לשם מה מספרת לנו התורה על המסעות ועוד בפירוט כזה? מסביר הרבי – כי החיים הם מסעות. עלינו לדעת כי בחיים עוברים תקופות ומסעות. חלקן תקופות טובות וחלקן פחות, אך תמיד צריך לזכור שאנחנו במסע ארוך עם עליות ומורדות. התורה מספרת את אשר אירע כדי ללמוד כי ההיסטוריה חוזרת. הקשיים, התלונות, ההתמודדויות והמחלות. הכל כאן כמו שהיה, וכמו שאומר שלמה החכם מכל אדם – "מה שהיה הוא שיהיה".
אלפי שנים עבר עם ישראל תלאות. הירידה למצרים, מלחמות, מגיפות, אבידות, מסעות צלב ושואה – קשיים אין סופיים. אבל אנחנו כבר ממש בסוף הדרך. לפי הגמרא נותרו פחות מ-220 שנה כדי להגיע לאלף השביעי (כיום אנחנו בשנת ה'תש"פ – 5780), שעליו נאמר "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
"הגאולה נמצאת על סף הדלת, צריך רק לפתוח את הדלת ולסחוב את הגאולה פנימה", התבטא הרבי בפני רבי מרדכי אליהו זצ"ל, הרב הראשי לשעבר. "נשאר לפקוח את העיניים ולראות את הגאולה האמיתית והשלמה", "נמצאים אנו בימות המשיח" וביטויים נוספים שמוכיחים מעל לכל ספק כי זה קורה ממש עכשיו.
ומה שנשאר לנו זה רק לדעת שהחיים הם מסעות. שמגיפת הקורונה כאן כדי לאותת לנו להכין את עצמנו ואת הסביבה לקבלת פני משיח, בהוספה בתורה, במצוות ובמעשים טובים. להסתכל על החיובי שקיים, לצפות לעוד יותר טוב, ובתפילה ובאמונה נצחית "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה – עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא", אמן.
שבת שלום ומבורך, ושחודש מנחם-אב הבא עלינו לטובה ייהפך לששון ולשמחה במהרה.
