יותר מ-6500 חולים ומטופלים עברו בבית החולים "כוכב מאיר" בתקופת ההתנדבות של האחות אלינה גיידמן באוקראינה, מהם יותר מ-1000 ילדים. "אין ספק שלקחת חלק במשלחת לאוקראינה ולייצג את מדינת ישראל בכלל ואת המרכז הרפואי כרמל בפרט זו זכות גדולה וחוויה עוצמתי ומרגשת. חוויה משנה חיים", מספרת גיידמן, "לראות את דגל ישראל מתנוסס ומופיע כמעט בכל פינה בבית החולים שדה מילא אותי בגאווה לאומית".
אלינה גיידמן, נולדה בבלרוס בעיירה קטנה בשם מוזיר. בגיל 10 החליטו הוריה לעשות עלייה, ובשנת 1990 הם הגיעו לישראל.
"הגענו לארץ בחודש נובמבר. בבלרוס כבר היה מושלג, וכאן בארץ היה חם מאוד, וזה היה מאוד מוזר. זכורים לי גם עצי דקל שהלהיבו אותי", נזכרת גיידמן, "עברה עליי ילדות טובה, התאקלמתי מאוד מהר. בשנה הראשונה גרנו בנשר ולאחר מכן עברנו ליקנעם עילית, ומאז, כבר 31 שנה, אני מתגוררת ביקנעם.
גיידמן סיימה לימודים בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, התגייסה לחיל האוויר ושירתה כקצינת שליטה בבסיס רמת דוד. את הקריירה המקצועית שלה התחילה בלימודי תואר בסיעוד באוניברסיטת חיפה. זו הייתה מבחינתה הגשמת חלום.
"מאז שאני זוכרת את עצמי, מקצוע סיעוד עניין אותי", מספרת גיידמן, "תמיד הייתי מוקסמת מעבודתן של האחיות. הייתי עוקבת בתשומת לב אחר כל דבר שהן עשו וחולמת להיות כמוהן. העבודה שהן עושות נראתה בעיניי מאוד חשובה ומשמעותית".
האחות אלינה גיידמן בפגיית כרמל (צילום: אלי דדון)
בתום לימודי הסיעוד התחילה גיידמן לעבוד במרכז הרפואי כרמל כאחות בפגייה. גיידמן: "כבר חלפו 15 שנה מאז שהתחלתי כאן בפגייה ואני מאוהבת במקצוע שלי ובתחום שאני עובדת בו. יש משהו קסום בקטנטנים האלה שנותן לי את הכוח ואת הרצון להמשיך לעבוד בתחום. לראות את הקטנטנים, שלמרות הקשיים הם גדלים ומשגשגים ומתמודדים עם שלל אתגרים, חלקם קשים וחלקם פחות, כל זה נותן לי כוח עצום. זו עבודה לא פשוטה אך מביאה לי סיפוק רב. לקבל פג קטן מאוד ולראות אותו גדל ומתפתח זה ניצחון".
הפגייה שבה עובדת גיידמן בכרמל נחשבת לאחת הפגיות הטובות בישראל. זאת השנה השישית שפגיית כרמל קוטפת את המקום הראשון כפגייה המצטיינת של ישראל. "הניצחון הזה מושג בזכות הצוות הנפלא של הפגייה שלנו שמורכב מאנשים מקצועיים, רופאים ואחיות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק ודיאטנית, שעוסקים יום יום בשיתוף פעולה, במלאכה הלא פשוטה הזאת", אומרת גיידמן.
גיידמן מוסיפה: "אני גאה להיות חלק מצוות הפגייה, גאה לעבוד במרכז הרפואי כרמל, שהוא בית שני שלי. גדלתי בו והתפתחתי בו מקצועית, וההרגשה היא שתמיד מאפשרים לי ללמוד ולהגיע להישגים חדשים".
אלינה גיידמן מטפלת בילד אוקראיני בבית החולים שדה (צילום: המרכז הרפואי כרמל)
אהובה טל, מנהלת הסיעוד של כרמל, ושושי קליין, מפקחת הסיעוד בחטיבת טיפולים נמרצים ומערך האימהות, מעידות על גיידמן: "אלינה היא אחות מקצועית, מוכשרת ועדינה, שאת הידע הרב שלה מתוך 15 שנות עבודה מסורה בפגייה היא חולקת עם דור העתיד של הסטודנטים לסיעוד והאחיות במחלקה, אלינה היא דוגמה ומופת לצוות הסיעודי בכרמל והיא מהווה מקור גאווה לכולנו".
רוצים להישאר מעודכנים?
על העבודה בבית החולים שדה באוקראינה מספרת גיידמן: "הדבר החשוב ביותר שמילא אותי בגאווה גדולה הוא ההון האנושי של המשלחת. התאספנו עשרות אנשים מכל מערכת הבריאות בישראל: בתי חולים, קופות חולים, משרד הבריאות ומד"א. אנשים מתחומים שונים, אנשים שלא הכירו האחד את השני, וביום אחד הפכו ללב אחד שכל כולו למען מטרה נעלה שהיא טיפול באלפי מטופלים בתנאי שדה. העבודה הייתה אינטנסיבית. בתוך כמה ימים למדתי שפה חדשה, נחשפתי לאנשים שהשאירו הכל מאחור, ברחו מהתופת אל הלא נודע, נחשפתי לאנשים שלא מאוזנים בריאותית, שלא קיבלו טיפול רפואי מיטבי או שלא נוטלים תרופות, כי זה יקר. חלקם תושבי האזור וחלקם ברחו מערים מוכות מלחמה. כל אחד והסיפור שלו, לעיתים הסיפורים קורעי לב".
מי שהייתה המנהלת הרפואית בבית החולים באוקראינה היא סגנית מנהלת בית החולים כרמל ד"ר שני ברוש, שעבדה יחד עם גיידמן. ד"ר ברוש: "כבר בשיחה הראשונה אלינה כבשה את ליבי כשהתגייסה, ללא היסוס, לצאת לשבועיים לאוקראינה ולהושיט יד לאזרחים שנפגעו במלחמה. כמו שכבשה את ליבי, היא כבשה גם את ליבם של כל אנשי הצוות ושל הילדים בהם טיפלה. אלינה היא פצצת אנרגיה, חייכנית, אופטימית מקצועית ומסורה והיא זכתה לשבחים רבים על פועלה הרב".
גיידמן מסכמת: "אני מרגישה שזכיתי לחוות חוויה מעצימה, גם אישית וגם מקצועית. כזו שמלמדת מה חשוב ומה לא. זכיתי להכיר חברים לחיים. הזלתי דמעה על כל אותם אנשים שהשגרה שלהם נהרסה בגלל אסון לא נתפס, אך יחד עם זאת גאה שיכולנו לשפר אותה אפילו במקצת. אני מודה על הזכות לתת ולקבל פי כמה בחזרה".
גיידמן, בת 42, נשואה לרון, תכנת בחברת אלביט ואימא לשלושה ילדים: שלי בת 15, מתן בן 13 ומיכל בת 9.
