ד"ר טטאינה ז'לוז'ין | צילום: צביקה מינקוביץ'
ד"ר טטאינה ז'לוז'ין | צילום: צביקה מינקוביץ'

כל מה שצריך לדעת על שירותי בריאות הנפש בכללית

לרגל חודש בריאות הנפש, לפניכם ראיון עם ד"ר טטיאנה זלוז'ין, מנהלת מערך בריאות הנפש במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, על השירותים החדשים בכללית, השפעות הקורונה והליווי המסור של הצוותים המטפלים בקהילה

פורסם בתאריך: 19.5.22 17:11

ביולי 2015 נכנסה לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה עברה האחריות למתן שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. במסגרת הרפורמה, פיתחו הקופות שירותים חדשים או הרחיבו שירותים קיימים, שנועדו לטפל בבעיות של בריאות הנפש. הצורך בשירותי בריאות הנפש עלה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה – על פי סקר שפירסם פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית: 165 אלף תושבים בממוצע צורכים טיפולים נפשיים בישראל בימים שבשגרה. מתחילת משבר הקורונה נרשמה עלייה בת 59 אחוזים במספר המטופלים בשירותי בריאות הנפש במגזר הציבורי, ושל 47 אחוז במגזר הפרטי.

ד"ר טטיאנה זלוז'ין, מנהלת מערך בריאות הנפש במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, מספרת על השינויים שעבר תחום בריאות הנפש מאז הרפורמה, הטיפולים החדשים שמציעה כללית למבוטחיה והליווי בהתאקלמות בקהילה.

כמה מרפאות לבריאות הנפש מציעה כללית למטופליה במחוז?

"יש לנו כרגע תשע מרפאות, המרפאה העשירית עתידה להיפתח בימים אלה במעלות, וכן, ישנה יחידה לטיפול יום ומרפאה ייעודית להפרעות אכילה. המרפאות פרוסות בחיפה, בקריות, ביקנעם, שפרעם, כרמיאל ובאזור משגב.

אנו מעניקים שירותי בריאות הנפש למבוגרים, ילדים ובני נוער. מדובר בשירות ובצוות רב מקצועי שכולל רופא, אחות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנות, דיאטניות שמשולבות במרפאה להפרעות אכילה, המרפאה בשפרעם צמודה למרפאה להתפתחות הילד כך שישנו רצף טיפולי לילדים".

איך מגיעים אליכם לטיפול?

"יש לנו צוות פסיכיאטרים אשר יושב במרפאות הראשוניות. המטופלים מגיעים להתייעצות בנושאים שונים והם מופנים למרפאות בהתאם למצב. יש לציין שהשירות דיסקרטי ואין צורך להגיע לייעוץ אצל פסיכיאטר עם הפניה מרופא. קובעים תור ומגיעים.

בהמשך ובהתאם לצורך, כאשר המטופל מגיע לאחת המרפאות שלנו מתבצעת הערכת מצב בשיתוף כלל הגורמים המטפלים ולפי הממצאים בונים לו את תוכנית הטיפול שמתאימה לו.

בנוסף, קיים מסלול למטפלים עצמאים – פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים אשר מקבלים מטופלים בקליניקה הפרטית שלהם וגם פה הדיסקרטיות מובטחת".

כמה משלם המטופל על השירותים השונים?

"שירותי בריאות הנפש ניתנים בחינם למעט המסלול למטפלים עצמאים שכרוך בהשתתפות עצמית. כמו כן, אנחנו מנפיקים התחייבויות למרפאות של משרד הבריאות ולספקים שבהסדר".

אילו טיפולים חדשים נכנסו לאחרונה לקופה?

"ישנו טיפול חדש לדיכאון עמיד- דיכאון שלא הגיב לטיפול תרופתי. תרופה חדשה בצורת משאף שנכנסה לסל הבריאות. תרופה זו הייתה עד לאחרונה בשימוש בבתי חולים בלבד וניתנת כעת בקהילה. התרופה ניתנת בתרסיס לאף שהמטופל מבצע בעצמו, אך מכיוון שמדובר בחומר מעט מרדים, הטיפול מבוצע תחת השגחה במרפאה. לאחר כשעתיים המטופל חוזר לביתו. התרופה הזאת נותנת הקלה מהירה יותר בתסמינים ובהרגשה בניגוד לתרופות אחרות שמשפיעות רק תוך שבועיים".

אילו שירותים חדשים נכנסו לקופה?

"רצף טיפולי. אנחנו מקבלים מטופלים תוך שבועיים מיום השחרור מבית החולים. המטופל מגיע למרפאה לבריאות הנפש פוגש רופא או אחות, נבדק, מתקיים מעקב אחרי נטילת התרופות שלו, הוא מקבל הערכה כוללת לקראת שילוב בקהילה, כך שאין מי שנשאר לבד בבית לאורך זמן".

את מזהה גדילה בפניות לבריאות הנפש עקב הקורונה?

"בהחלט כן. הפניות גדלו כבר בתקופת הסגרים ועד היום העלייה בפניות עומדת על 40 – 50 אחוז, תלוי באזור המגורים. הגדילה משמעותית מאוד בקרב בני נוער ובעיקר בתחומים של הפרעות אכילה, חרדות ונטייה אובדנית שכוללת ניסיונות אובדניים. עבור הילדים זאת הייתה תקופה קשה, ללא חיי חברה, ילדים במעברים מגן לכיתה א' או מכיתה ו' לחטיבה לא עברו תהליך סוציאליזציה, לא הספיקו להכיר את בני כיתתם, ילדים עם בעיות קשב וריכוז שנותרו ללא מענה ויחד עם הסיטואציה בבית של הורים שנשארו בלי עבודה, תקופה שהכניסה חוסר ודאות, ילדים שחלו בקורונה, פחדו להידבק, היו מנותקים מהדור המבוגר, שינויים שפקדו את התא המשפחתי. כך שלצד חשיבה מחודשת כמו מתן טיפולים בזום, הקורונה גרמה לשיבושים רבים ואת ההשלכות אנו מרגישים היום".

מה הכי מרגש אותך בעבודה?

"כרופאה – ההצלחות, המטופלים שמשתקמים וחוזרים לתפקוד בקהילה. בתפקיד שלי כמנהלת, כל שירות חדש, מרפאה חדשה שנפתחת מרגשים אותי ביכולת להנגיש שירות למטופלים נוספים. בהנהלת המחוז מבינים את החשיבות של שירותי בריאות הנפש ומיישמים בצורה מיטבית את הרפורמה".

הרפורמה עשתה טוב לתחום בריאות הנפש?

"בוודאי. אנחנו נותנים מענה למטופלים שבעבר לא הייתה להם ברירה אלא להיות תחת השגחה אשפוזית. היום אנחנו רואים ירידה משמעותית בכמות האשפוזים. האנשים מטופלים במרפאה, אנחנו רואים אותם בתדירות גבוהה ובכל הקשור לשיקום, אנחנו מפנים לוועדת סל שיקום במסגרתה הם מקבלים הוסטלים, דיור מוגן, תעסוקה נתמכת, בסופו של דבר אנחנו משפרים למטופלים את איכות החיים. במקום לשבת בבית לבד או להיות מאושפז, לאדם יש חברה, השגחה רפואית, בקורונה אף דאגנו לכל החיסונים. עדיף תמיד שהמטופל יישאר בסביבתו הטבעית".

מה על הפרק?

"אנחנו עובדים בימים אלה על שירות חדש: אשפוז בית. מי שנמצא בבית יגיעו אליו אחות, רופא ועובד סוציאלי מתוך מטרה לחבר אותו לגורמי טיפול בקהילה  – קופת חולים, רווחה, שיקום. יש מטופלים שנמצאים בבית, מנותקים ולא מעוניינים באשפוז. אנחנו נעשה מה שניתן כדי לתמוך בכל דבר ולסייע במגוון תחומים מבדיקות שהם צריכים לעבור, מעקב אחרי נטילת הכדורים, מניעה של מחלות ועוד".

לסיום, מדוע בחרת בתחום בריאות הנפש?

"זה תחום מעניין. תחום שנחשב תמיד "החצר האחורית של הרפואה", מדובר באנשים שהסבל שלהם קשה, לדוגמא, הלומי קרב, פגיעות מיניות, הפרעות אכילה, אלה אנשים שבעזרת הטיפול הנכון והשיקום הנכון אפשר להביא לתוצאות מדהימות. הטיפול מאתגר, אינטנסיבי, משלב צוותים רב מקצועיים והרבה פעמים מציל חיים בשל מניעת אובדנות.

לצידי עובדים צוותים מסורים, מקצועיים, יוזמים רעיונות ומפתחים טיפולים חדשים בכל יום, כמו לדוגמא, טיפולים קבוצתיים ועושים עבודה נפלאה“


תוכן מקודם


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר