העולם שייך לצעירים. רועי לוי (צילום: מיכה בריקמן)
העולם שייך לצעירים. רועי לוי (צילום: מיכה בריקמן)

"אני מקבל בקשות משרים בכירים לרוץ בחיפה"

עם לוק מצודד, אאוטפיט מקרין קוליות וקבלות למכביר רועי לוי הוא השם החם בבורסת השמות שמועמדים להתמודד על ראשות עיריית חיפה  בריאיון ל"כלבו - חיפה והקריות", הוא מדבר על הפרויקטים שנתקעים בגלל עיריית חיפה ("אין עם מי לדבר שם"), על חזון המטרופולין ("אנחנו חייבים לשנות כיוון"), על בעיית החזירים ("יש פתרון") וכמובן על הבייבי שלו ("נשר זה הלב") • הוּ הא מי זה בא?

פורסם בתאריך: 23.6.22 17:39

קשה שלא להיסחף בהתלהבות של רועי לוי, כשהוא מדבר על נשר, העיר שהוא עומד בראשה, ועל הצמיחה שמתרחשת בה תחת ידיו. בלשכה שלו עשרות קטלוגים ומפות על המיזמים שבקרוב יתגשמו ויזניקו את העיר כמה דרגות מעלה. רק תנו לו הזדמנות והוא יעלה על המקרן מצגות מפורטות של כל פרויקט, שבסופו, בעוד כעשור, תוכפל אוכלוסיית העיר, והוא גם לא מתבייש לזקוף זאת לזכותו וממש לא מתנצל על כך.

כזה הוא דור ראשי הרשויות הצעירים שנכנסו לנהל עיר ויודעים ששיווק עצמי הוא חלק לא פחות חשוב מהעשייה, ואם יש מישהו אשף בשיווק העיר ופועלו, זה לוי.

לוק מצודד, אאוטפיט מקרין קוליות וסחבקיות א-לה חבר'ה מהגדוד רק מסייעים לתדמית שהוא מנסה לבנות לעיר: העולם שייך לצעירים, וחלק מהמשחק הזה הוא קשר בלתי אמצעי עם התקשורת. הוא לא מתחמק משאלות, לא מהסס להיכנס לפינות שמציבות אותו בעימות מול עיריית חיפה, בבחינת "וואט יו סי, איז וואט יו גט".

"יש היום בעיה מאוד קשה ברמה האזורית". לוי (צילום: חגית הורנשטיין)

"יש היום בעיה מאוד קשה ברמה האזורית". לוי (צילום: חגית הורנשטיין)

למה המטרונית לנשר תקועה?

גם אם לוי לא יודה בכך, בתוך תוכו הוא מודע להערכה שרוחשים לו במערכת השלטונית שמנבאת לו עתיד גדול יותר. העובדה ששמו עלה כמי שעשוי להתמודד על ראשות העיר חיפה ולמצוא את עצמו על כיסא ראש העיר השלישית בגודלה בארץ, לא מפתיעה אותו. גם למועצת העיר שלו הגיעו השמועות האלה, וחבר האופוזיציה שלומי זינו אף הגיש שאילתה בנושא.

לוי, הנחשב לפוליטיקאי ממולח, יודע שקצת פחות משנה וחצי לבחירות, זה עדיין מוקדם מדי לצאת בהצהרות. הוא שומר את הקלפים קרוב ללב ונראה שהוא נהנה להשאיר את כל האופציות על השולחן.

בוא נדבר על הפיל שבחדר. בורסת ההימורים על המתמודדים לראשות העיר חיפה כוללת גם אותך.

"גם אני שומע את השמועות האלה, הן לא רחוקות מאיתנו. אני מקבל הרבה בקשות לרוץ בחיפה, כולל מהשרים הבכירים ביותר בממשלה. הם חושבים שזה יהיה הדבר הנכון לאזור, ולא רק לחיפה. יש הרבה הצעות, הרבה דיבורים, פנו אליי מספר חברי מועצת העיר חיפה, שרוצים להקים סיעה משותפת, ושאני אעמוד בראשה. אבל זה נראה לי טיפה מוקדם, למרות שהמועד מתקרב. אני יכול להגיד שהלב שלי בנשר".

זה לא נשמע שאתה שולל.

"יש היום בעיה קשה מאוד ברמה האזורית. אני מגיע לפגישות בכנסת עם ח"כים ושרים, ואחד הנושאים הראשונים שעולים על הפרק הוא 'מה יהיה בחיפה?', שזה מדהים. שרת התחבורה הייתה אצלי רק לפני חודשיים וביקשה ממני לעזור למשרד התחבורה. המטרונית לנשר תקועה, כי חיפה לא נותנת להם להעביר סיב אופטי למרכז בקרת הרמזורים".

מה זאת אומרת "חיפה לא נותנת"?

"לא נותנת לחצוב, חייבים אישור חפירה, והם פשוט לא נותנים. במשרד התחבורה הרימו ידיים וביקשו ממני עזרה, שאפנה לראש עיריית חיפה, כדי להעביר סיב, שיהיה שירות יותר טוב לאזור. כשאני אומר שהאזור נפגע, על זה אני מדבר. כי כשחיפה מחליטה להאט פרויקטים, או להסתכסך עם ירושלים, או לעצור פרויקטים, בסופו של דבר ההשלכה היא על כל המטרופולין. נשר היא עיר מעולה, באמת, הטובה ביותר לגור בה. גם מבחינה קהילתית, מבחינת החינוך, הארנונה הכי נמוכה באזור ואחת הנמוכות במדינה, עיר שירותית מאוד. אבל בסוף, היא עיר קטנה, של 26 אלף תושבים עם פוטנציאל גידול ל-55 אלף ב-10 השנים הקרובות. בלי השקעות מאסיביות במטרופולין, גם נשר נפגעת, והסיפור של המטרונית הוא סיפור אחד קטן על איך עיר יכולה להיפגע כתוצאה מכך שחיפה תוקעת פרויקטים".

"נשר היא עיר מעולה. גם מבחינה קהילתית". לוי (צילום: מיכה בריקמן)

"נשר היא עיר מעולה. גם מבחינה קהילתית". לוי (צילום: מיכה בריקמן)

משרד התחבורה הוציא הודעה שהעניין נפתר.

"משרד התחבורה הולך לדלג על הדבר הזה באמצעות תקשורת סלולרית. בחלק הזה לא יהיה בשלב הראשון סיב אופטי, ורק תבינו כמה זה עולה לנו, משלמי המיסים. אנחנו יכולים להיות ציניים ביחס למדינה, על תקציב המדינה, אבל בסוף משרד התחבורה הולך לשים כאן אלפים על פתרון זמני, עד שיהיה שם מישהו שייתן להם אישור חפירה".

ודיברת עם ראש עיריית חיפה?

"שלחתי לה הודעה. היא אמרה שהיא מפנה את הנושא למהנדס העיר, ומאז, כפי שקורה בדרך כלל, כשיש לנו ממשקים משותפים עם מחלקת ההנדסה של עיריית חיפה, הדברים נתקעים עוד יותר".

ראינו אתכם יושבים יחד במשחק של מכבי חיפה ומתלחששים.

"עינת ואני ברמה האישית בקשר טוב, ואני חושב שאנחנו צריכים להיות בקשר, כי יש לנו פה נושאים משותפים, כפי שציינתי קודם. אני חושב שיש לה כוונות טובות. לצערי הרב, זה לא כך בדברים שאני נתקלתי בהם, בממשקים בין עיריות נשר וחיפה, על אף ניסיונות שלי עם כולם – קליש-רותם, נחשון צוק, צח קדושים, ענבל ריבלין. היא שלחה אליי את רו"ח יהודה בר לב שלוש פעמים, אין לי מושג אם הוא חקר אותי או אם הוא רצה להגיע איתי לפתרונות, אני רק יודע ששילמו לו הרבה כסף על הפגישות איתי. נפגשתי עם המהנדס שלה, עם היועצת המשפטית שלה, פגישות עם הממונה על המחוז, פגישות בלעדיו, ועם מי לא נפגשתי בעיריית חיפה. אני. אני. שעות ראש עיר. לא נתתי לאף אחד פה להתעסק בזה, ולצערי הרב, אנחנו לא מגיעים איתם לידי התנעה של דברים במשך שלוש שנים וחצי. מבחינתי, זהו זמן בלתי סביר כדי להוציא פרויקטים לפועל".

אז בעצם אתה אומר שהמטרופולין תקוע בגלל התנהלות עיריית חיפה.

"אני אומר שהמטרופולין היום בשקיעה ואנחנו חייבים שינוי כיוון, ויהיה מי שישנה את הכיוון הזה, זה לא יישאר ככה".

אתה רומז שלדעתך זו הקדנציה האחרונה שלה?

"לא הייתי רוצה להיכנס למי ייבחר ומי לא. מה שלמדתי בפוליטיקה זה שיש סיכוי לכולם להיבחר. מי שיצביע מי יהיה ראש עיריית חיפה, יהיו תושבי חיפה, וברור שהם יבחרו במי שהם יחשבו שינהל את העיר הזו בצורה הטובה ביותר".

מה מונע ממך להתמודד בחיפה?

"יש את הלב, והלב הוא בנשר".

כראש עיריית חיפה תוכל להיטיב עם נשר.

"התחלתי את דרכי בפוליטיקה מתוך דאגה אזורית ולא מתוך דאגה רק לנשר. היה פה עצוב בכל האזור, כי אנשים עזבו והמורל היה נמוך. המטרה שלי הייתה להרים. גם היום, כשאני רואה את הדברים שוקעים ואת הדכדוך שיש כאן באזור, אני לא אגיד שזה לא עושה לי משהו. קשה לי לראות את הדברים מהצד".

אולי אתה מפחד מביקורת שאתה לא מנוסה במערכות גדולות כמו חיפה, לעומת עיר קטנה כמו נשר?

"אני לא רואה את זה כביקורת. נשר זו עיר קטנה, אבל כשאתה מנהל טוב, אתה תמשיך לנהל טוב. יכול להיות שדווקא בחיפה הרבה יותר קל לנהל מאשר בנשר. ראיתם כמה אנשים עובדים פה בלשכה? בדיוק שניים. עוזר ומנהלת לשכה. בעיריית חיפה יש חמישה עוזרים וארבע מנהלות לשכה, ומחלקת הנדסה שמונה 20 עובדים, ואצלי ארבעה. בסוף השאלה היא איך אתה משתף פעולה ואיך אתה רותם אותם למשימות ולחזון שלך. כפי שזה נראה היום, בחיפה שום דבר לא רתום. כשאני נכנסתי לפה, אמרתי לכל העובדים שזה ממש לא מעניין מי היה איתי ומי היה נגדי, אף אחד לא פה כדי לשרת את רועי לוי, אלא לשרת את הציבור. אנחנו עובדים בשביל הציבור. מה זה 'אני לא עובדת בשביל אף אחד?'. הם בחרו בי, הם משלמים לי את המשכורת ואפשר לרתום עובדים. בסוף, עובד רוצה להגיע למקום העבודה שלו ולהרגיש מוערך".

אבל אם אומרים לו בחודש הראשון שיש "ריקבון מחשבתי"…

"אם אומרים לו שהוא הבעיה, שהוא לא מתקדם ומחזיר את העיר אחורה, זה יקרה. זה הגלורי שצריך להחזיר. לא משנה איפה אתה מנהל, בסוף אתה צריך לרתום את העובדים לחזון שלך, וזו המטרה. כשהמנהלים שלך יהיו טובים, כשיהיה לך מנכ"ל טוב ויציב, שיידע להוביל את הצוות, אתה תראה שבכל מקום תדע לארגן אותו. אני מאמין שבכל מקום שאהיה בו, עם צורת הניהול שהבאתי לנשר, יחד עם החברים – אני לא לבד כאן – אוכל לפרוח ולהצליח".

שמעת ביקורת מראשי עיר אחרים במטרופולין על עינת קליש-רותם?

"זה לא סוד. אנחנו שומעים את זה בכל פעם שהם נשאלים על כך".

למה אזור התעסוקה המשותף תקוע?

המטרונית היא לא הסוגיה היחידה שלוי מציף וחושף בכך התנהלות קלוקלת, לטענתו, של עיריית חיפה. באוקטובר 2018, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נתנה תוקף לתוכנית להקמת אזור תעסוקה של תעשייה נקייה ומסחר על שטח בנוי של 600 אלף מ"ר, שיהיה משותף לחיפה, נשר וקיבוץ יגור. בהחלטת הוועדה נקבע, כי 462,523 מ"ר ייועדו למשרדים, לתעשייה עתירת ידע שאינה גורמת לזיהום, לשירותים עירוניים, למרכז ירידים, לאולמות אירועים ולמרכזים לוגיסטיים, כששימושי המסחר המוצעים בתוכנית בהיקף של 132,588 מ"ר ייועדו למסעדות, בתי קפה ומסחר כללי.

התוכנית, כך צופה לוי, תזניק את המטרופולין כמה צעדים קדימה ותפתח מאות אפשרויות תעסוקה חדשות. אלא שהמינהלת המשותפת, שאמורה לקום כחלק מהתוכנית, ובה נציגים מעיריית חיפה, עיריית נשר והמועצה האזורית זבולון – תקועה. אלא שלאחר שלוי נפגש עם קליש-רותם באוגוסט אשתקד וסוכמו הפרטים להקמתה, התברר לו שהסכמות לחוד ומציאות לחוד.

"אנחנו מדברים על ה'פורט סיטי'", אומר לוי, "זה מיזם שהתחיל עוד בתקופת כהונתם של דוד עמר ז"ל כראש עיריית נשר ויונה יהב כראש עיריית חיפה. התוכנית היא של אזור תעסוקה משותף לשלוש הרשויות בין בתי זיקוק לכביש על שטח של כ-550 דונם, כשבעצם חלוקת ההכנסות בו תהיה 40 אחוז לחיפה, 40 אחוז לנשר ו-20 אחוז למועצה האזורית זבולון. הגבול המוניציפאלי בין נשר לחיפה עובר פחות או יותר באמצע הפארק הזה, כאשר במשך שנים, מי שקידם את הפארק ומי שדחף אותו בהסכמת עיריית חיפה וזבולון, הייתה נשר. נשר שילמה את הכספים, ואחר כך התחשבנה עם חיפה וזבולון; נשר קידמה את התב"ע, וכשאני נכנסתי לתפקיד, אחד הדברים שהועלו פה על השולחן מול קליש-רותם וצוק, היה הנושא הזה. היה ברור שאנחנו ממשיכים לקדם את זה. גם ג'קי וואקים, אז גזבר עיריית חיפה, מכיר את הפרויקט הזה מכל כיוון. נשר המשיכה לקדם אותו באמצעות החברה הכלכלית 'נשרים'".

ועדיין אין מינהלת משותפת?

"על פי התב"ע, אנחנו מחויבים להקים מינהלת משותפת. במשך שנתיים ניסיתי להקים מינהלת כזו עם עיריית חיפה, ובכל פעם שניסינו, התחלף שם, בעירייה, פרויקטור, ולא הצלחנו לקדם שום דבר. הם לא חתמו על שום מסמך, לא החזירו לנו תשובות, ולא עשו כלום. אנחנו התקדמנו באופן עצמאי, ואחרי שקיבלנו חוות דעת משפטית, הקמנו מינהלת ביחד עם המועצה האזורית זבולון. אנחנו רצנו אחרי רשות מקרקעי ישראל, אחרי הסכמי פיתוח. רק שתבינו עד כמה אנחנו מקדימים את עיריית חיפה. ועכשיו, לאחר שראו שכבר יש לנו את הכל ביד, יש הסכמי פיתוח ויש כבר פרויקטור מטעמנו, מועברים כספים, יש תוכניות, והכל רץ, אז פתאום עיריית חיפה מנסה להרים לנו 'הנדברקס', בעיקר מהנדס עיריית חיפה, והם לא משתפים פעולה – לא ברמה של פגישות, לא ברמה של שיח. וגם כשיש פגישות, הם אחר כך טוענים 'לא נפגשתם', או 'לא סיכמתם'. הכל מסוכם. הם ביקשו לראות את כל התוכניות, הצגנו להם אותן. הם מבטלים פגישות על ימין ועל שמאל, גם כשקובעים איתם, והחמור ביותר היה כשמהנדס העיר טען שלא התייעצנו איתו".

לגבי מה?

"לגבי כל התכנון ההנדסי של הפרויקט הזה. לנו יש עשרות תיעודים של פגישות, שיחות טלפון, איתו ועם מנהל הפרויקט מטעם רשות מקרקעי ישראל, כי זה למעשה הפרויקט שלהם. חבל לי מאוד שבמקום להשתמש בכוח ובעוצמה של מחלקת ההנדסה בחיפה והמחלקה המשפטית שלה, לא לוקחים את הפרויקט הזה ומרימים אותו. אגב, עינת ואני סיכמנו ביחד שנשווק את הפרויקט כ'פורט סיטי', כעורף נמל, כדי לייצר שם המון לוגיסטיקה, דבר שנדרש ביותר, בטח עם נמל המפרץ החדש. חבל מאוד שבמקום לקחת את הפרויקט ולדחוף אותו קדימה כולנו יחד, רק אנחנו דוחפים. אבל אנחנו חזקים. נשר היא רשות חזקה".

איך סיכמת איתה, אם לא הוקמה מינהלת?

"הכל היה מסוכם יחד איתה ועם הממונה על המחוז של משרד הפנים, פאיז חנא. היה לנו סיכום גם לגבי האזור הזה וגם לגבי שטחי המריבה. סיכמנו איך ניגשים לפרויקט, רק שהפּקידוּת של העירייה שם, במקום לקחת את הסיכומים של הדרג הנבחר ולהוציא אותם לפועל, פועלת בדיוק הפוך, ולצערי, אני לא מרגיש שיש מישהו היום בחיפה, שמצליח לדחוף יחד איתי. כי בסוף, המשמעות של 550 דונם של מחסנים לוגיסטיים היא עוד פרנסה לתושבי האזור, היא עורף נמל חזק. זה לתמוך בתעשייה לא מזהמת, ולשם אנחנו רוצים לקחת את האזור הזה, ואין לנו עם מי לדבר".

"כשאתה מנהל טוב, אתה תמשיך להיות מנהל טוב". לוי בשטח (צילום: מיכה בריקמן)

"כשאתה מנהל טוב, אתה תמשיך להיות מנהל טוב". לוי בשטח (צילום: מיכה בריקמן)

שטחי המריבה בין נשר לחיפה

התנגשות נוספת של לוי עם עיריית חיפה אירעה בפברואר בשנה שעברה, כשעיריית חיפה הגישה התנגדות לתוכנית המתאר של נשר, וכעבור מספר חודשים, היא הגישה ערר על אישור התוכנית. בחודש שעבר אישרה הוועדה המחוזית מתן תוקף לתוכנית שאמורה להוסיף לנשר 10,500 יחידות דיור, שייתנו מענה לאוכלוסייה של 67,400 תושבים, מרכז עסקים חדש, מוקדי תיירות ותחנת רכבת חדשה. "שטחי המריבה", כפי שלוי מכנה אותם, שעלו גם הם במסגרת התוכנית והיו האות לתחילת המאבק – רק חיזקו אצלו את ההכרה, כי חיפה מתנהלת בסטנדרט אחר.

בוא נסביר לקורא מה הם אותם שטחי המריבה.

"שטחי המריבה הם שטח של כ-700 דונם בין נשר לחיפה, שניתן לעיריית חיפה בבעלות בתקופתו של אבא חושי, אבל הם בשטח המוניציפלי של נשר. לעיריית חיפה היו תוכניות לבנות שם כ-10,000 יחידות דיור, ואנחנו בנשר מאוד מתנגדים לכך. מדובר בשטחים ירוקים פתוחים, והמטרה שלנו היא לשמור אותם ככאלה, בהתאם לתוכנית המתאר שלנו. עינת ואני ישבנו מספר פעמים בשיחות גישור, בהשתתפות הממונה על המחוז, והחלטנו לעשות שם מהלך של חילופי שטחים; מהלך שבעצם ישמור על השטחים הירוקים, ושתי הערים יבנו בקצוות שלהם. חיפה בקצה שלה, שזה בסביוני דניה, ונשר בקצה השני, שזה ברמות יצחק".

ובין שני הקצוות הבנויים תישאר ריאה ירוקה?

"אנחנו עושים בינוי תומך עיר, כדי לא לחרוג לשטחים הירוקים, זה מה שאני ועינת סיכמנו, ואז היא ביקשה שאפגש עם מהנדס העיר והיועצת המשפטית של העירייה. הם באו לפה ואמרו 'זה לא יקרה'".

אבל הגשתם תוכנית מתאר שאושרה.

"בתוכנית מתאר לא מכניסים עניין של בעלויות. מופיעה האופציה לבינוי. בתוכנית המתאר שלנו הטמיעו את הסיכומים של עינת ושלי. אני ביקשתי לשמור על השטח הסמוך לטכניון כריאה ירוקה. עיריית חיפה התנגדה לכך שזה יהיה שטח ציבורי פתוח, וביקשה שזה יהיה שטח למגורים בעתיד, ולכך, עיריית נשר ואני מתנגדים".

ועל זה עיריית חיפה הגישה ערעור?

"לא. הם הגישו ערעור על זה שאנחנו מגבילים את מספר יחידות הדיור. הם רוצים שכל הריאה הירוקה תהיה מיועדת לבנייה. כדי להוריד את הערעור, אמרנו שזה יהיה שטח לתכנון בעתיד. אנחנו ביקשנו כבר בתוכנית המתאר להכריז על השטח כירוק, ועל זה עיריית חיפה ערערה, והפשרה הייתה שזה יישאר שטח לתכנון בעתיד. הוא יכול להישאר ירוק, או גן משחקים, או בינוי. הוא יכול להיות הכל".

אז בעצם הגעתם להסכמה כפי שהייתה מלכתחילה.

"אבל אין מי שיקבל את ההחלטה בחיפה".

אז יכול להיות שבעתיד תקום שם שכונה חיפאית חדשה.

"השאלה אם יהיה מישהו בנשר שיסכים לכך".

עיריית נשר חייבת לתת את הסכמתה לכך?

"ברור, זו תב"ע עירונית".

מיצב את נשר על מפת החינוך הארצית. לוי (צילום: מיכה בריקמן)

מיצב את נשר על מפת החינוך הארצית. לוי (צילום: מיכה בריקמן)

אז בעצם אתה נפגש עם ראש העירייה, ואחר כך היא חוזרת בה. מה זה אומר לגבי המנהיגות שלה?

"מה שאמרתי קודם, שבסוף, האזור כולו – ואני נתתי רק דוגמאות לגבי נשר – צריך להתפתח כחלק מההתפתחות של המדינה. כשההתפתחות הזו נתקעת, אנשים עוזבים את הצפון, פונים למרכז, כי שם הם מוצאים מקומות תעסוקה, מגורים, מקומות בהם הם יכולים לגדל משפחות. אנחנו חייבים לשנות כיוון. האזור הזה חייב לצאת לדרך אחרת, לדרך חדשה שמעודדת השקעות, שיזמים ירצו להגיע לפה, הייטק ולואו-טק. אנחנו צריכים לדאוג לכך שכולם ירצו להגיע לפה ולקבוע כאן את משכנם, כדי לשמר את התושבים פה. כל זה לצד השקעות ממשלתיות, כמו ההשקעות בכבישים למשל. קחו את מנהרות הכרמל וכביש 22, שנעשו בתקופת שאול מופז ויונה יהב. שמו כאן מיליארד שקל על תשתיות תחבורה. תחשבו לרגע שלא היה היום את כביש 22 ולא את מנהרות הכרמל. רק תנסו לדמיין את האזור הזה כיום עם הלחצים של הטראפיק ובלי המטרונית. אנחנו בפער של כשמונה שנים וכדי לגשר עליו, צריך עבודה אינטנסיבית מול משרדי הממשלה, כדי להביא כסף. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בנשר".

 

 

פרס החינוך לשנת תשפ"ב

נשר היא דוגמה להתפתחות פרברי המטרופולין, ורבים מתבוננים בה מהצד בהשתאות. פרויקטים של פינוי-בינוי יוצאים לדרך; בסיס הדלקים הצבאי יפונה ובמקומו עתיד להיבנות אזור תעשייה; Four Tech – שכונה חדשה שתכלול שני מגדלי ענק שיתנשאו לגובה של 56 קומות ותתחבר בגשר לטכניון ולרכבלית מותנעת בימים אלו; רק לאחרונה הקרן לשיקום מחצבות אישרה תקציב לתוכנית פיתוח פארק האגמים במחצבות הישנות, שתכלול אמפי-פארק עם כ-8000 מקומות, שבילי אופניים, מסלולי ריצה, סקייט-פארק, אזורי דיג ומתחם פיקניק למשפחות.

בחודש שעבר מיצב לוי את העיר על מפת החינוך הארצית, כששרת החינוך הכריזה על זכייתה של עיריית נשר בפרס החינוך לשנת תשפ"ב ובמענק של 100 אלף שקלים על פעילותה לפיתוח תהליכי למידה חדשניים, לאימוץ יוזמות חינוכיות של צוותי החינוך, לקידום למידת עמיתים ולחיזוק המעורבות החברתית של בני הנוער.

"צריך עבודה אינטנסיבית מול משרדי הממשלה". לוי (צילום: חגית הורנשטיין)

"צריך עבודה אינטנסיבית מול משרדי הממשלה". לוי (צילום: חגית הורנשטיין)

אתה מנצל את היחסים הרעים שבין עיריית חיפה לממשלה לצורכי פיתוח העיר שלך וגם לוקח לנו תושבים חיפאים אליך.

"קודם כל, אנחנו לא מתביישים בזה. אנחנו מתפתחים ולוקחים לכם תושבים, והרבה יגיעו לשכונה החדשה, שאת אבן הפינה שלה הנחנו בשבוע שעבר; זו תהיה שכונה עם 5000 יחידות דיור, הפרויקט הכי גדול בצפון. שתי חברות בונות אותו – 'שיכון ובינוי' ו'אפריקה ישראל'".

יש לך הערכה כמה חיפאים היגרו לנשר?

"אני לא יודע כמה, אבל כשאני מסתובב בחיפה, הרבה מאוד אנשים שואלים אותנו איפה כדאי לקנות דירה ומה יהיה עתידם בנשר. המון זוגות צעירים רוצים לעבור לנשר, ואני חושב שמאז קבלת פרס החינוך בחודש האחרון, מספר המתעניינים בעיר רק גדל. זה היה ידוע שהחינוך בנשר הוא טוב, אבל ברגע שקיבלנו את הגושפנקא הזו, כולם מבינים שמשהו אחר קורה כאן בחינוך, ואנשים מתחילים להתעניין בהשקעות בחינוך. אנחנו מקום שני במדינת ישראל בהשקעה פר תלמיד בחינוך, לפנינו רק עיריית תל אביב".

הייתה ביקורת על הפרס הזה. אמרו שאתה מקורב לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון.

"תמיד יכולה להיות ביקורת, אבל הייתה כאן ועדה מקצועית, שפרשנו בפניה את כל העשייה החינוכית שלנו. הפרס הזה לא ניתן ככה סתם. הגיעה ועדה בלתי תלויה, שבדקה אותנו, מגני הילדים ועד הבוגרים. השקענו המון כדי להגיע לפרס, ועדיין, ביקורות תמיד יהיו. להגיד שאני מקורב לשרה זה קצת מצחיק, אנחנו אפילו לא באותה המפלגה".

באיזו מפלגה אתה עכשיו?

"אני התפקדתי לליכוד. מי שהביא אותנו לליכוד היה כחלון, שביקש מכל מי שהיה ב'כולנו', לעבור איתו לליכוד, אז התפקדנו".

כחלון הודיע בשבוע שעבר שהוא מתפטר מ"יונט קרדיט", ויש רחש-בחש שאולי הוא יתמודד לראשות עיריית חיפה. 

"לא יצא לי לדבר איתו, אבל כחלון בהחלט יכול להוביל את חיפה ואת האזור לעתיד טוב יותר. בטח במסגרת השחקנים הקיימים כיום".

נראה לך שהוא חושב על זה?

"פוליטיקה זה חיידק, ואי אפשר לדעת מה הבן אדם יחליט. מהשיחות שלי איתו, אני חש שהוא גם מבין שחיפה בבעיה. ממה שאני מכיר אותו, הוא לא אדם שמסתכל מהצד על בעיות, אלא בא לפתור אותן. גם כשהוא היה שר אוצר, הוא היה מצוין למדינה ובטח שלאזור שלנו, עם קידום תוכנית 'מפרץ החדשנות'. מי שקידם ודחף אותה ברשות מקרקעי ישראל ומי ששם תאריך תפוגה על המפעלים, זה הוא. בסופו של דבר יש פה מפעלים שהורגים את כולנו, ולא קם אדם אחד, אמיץ מספיק, כדי להגיד 'אני אסגור אותם'. אגב, זה חלק מהשקיעה של האזור. רק להתלונן על ירושלים, זה הכי קל לעשות, אבל להיות אקטיבי, בטח כשהמפעלים נמצאים בתוך השטח המוניציפלי שלך, ולפעול כדי לסגור אותם, את זה צריך לעשות מנהיג, ומנהיגות נמדדת במעשים, לא במצגות, בדיבורים ולא בציוצים בטוויטר".

מה אתה מצפה מקליש-רותם לעשות?

"לא רק ממנה, אני מצפה להנהגה אזורית חזקה, אנחנו כולנו נתמוך. אני חושב שהיום נשר מובילה בהנהגה האזורית ואנחנו יודעים לדבר עם כולם, עם כל ראשי הערים. אנשים מסתכלים לכיוון העיר הזו ורואים שקורה בה משהו אחר".

מהי בעצם נקודת המשיכה שלכם שאין בחיפה?

"זו הבשורה של נשר. חינוך ברמה הגבוהה ביותר, שירותים עירוניים מצוינים, עירייה שעובדת עבור התושבים שלה וקונספט חיים בשכונות החדשות".

מה לגבי חזירי בר?

"יצאנו עם פרויקט ענק של הטמנת פחים. אנחנו לקראת סיום הפרויקט, ושמנו לב שזה הפחית את הבעיה ב-80 אחוז".

ואת 20 האחוזים הנותרים אתם הורגים?

"לגבי 20 האחוזים הנותרים, אנחנו בקשר עם רשות הטבע והגנים (רט"ג), ואיפה שצריך להיעשות דילול, אנחנו מאשרים לעשות דילול".

גם בתוך העיר?

"אי אפשר אף פעם לעשות דילול בתוך שטח בנוי. הדילול הוא תמיד בשטחים פתוחים".

ומה קורה כשיש חזיר בתוך העיר?

"לא מחכים שהמחלה תתפרץ. כשאתה מטפל בבעיה באופן רציף ונקודתי ויש לך חזון ואסטרטגיה, ואתה משתף באסטרטגיה את גורמי המקצוע, אתה לא צריך להגיע למצב שאתה ממית מאות אלפים. אתה יכול לטפל בזה באופן שוטף. אגב, בדיוק כמו שמדללים עצים. היום אנחנו עושים קווי חיץ, כדי שחלילה בעת שריפה, אנשים לא יישרפו בבתים. אתם חושבים שלא כואב לי? כל עץ שאנחנו מורידים, זה עולה לי בדם, אבל בסופו של דבר, בני האדם חשובים יותר מעצים".

איך אתה היית פותר את סיפור החזירים בחיפה?

"לאו דווקא בחיפה, אלא בכל מקום. הסיפור הוא אסטרטגיה, מנהיגות והובלה. דבר ראשון, הייתי בונה עם רט"ג תוכנית ארוכת טווח לדילול אוכלוסיית החזירים בעיר; דבר שני שהייתי עושה זה הטמנת אשפה בכל העיר. הבעיה היא לא רק חזירים. היום אנחנו עדים לביקורים של תנים, שועלים ודורבנים שנכנסים חופשי לתוך הערים. הם מגיעים בגלל מזון שנשפך מפחי האשפה או מאשפה שאנשים משליכים ליד הפח".

אתה מתחיל להישמע כמו קליש-רותם: "אוכל, אוכל, אוכל".

"אני אומר את הדברים בקול: יש פתרון. זה שיש בעיה, ידוע, אבל אני מציע גם פתרון".

בוא נחזור רגע להתמודדות על ראשות עיריית חיפה. יכול להיות שאתה מחכה להכרזה של כחלון אם הוא מתמודד או לא, ורק אז תחליט?

"אני לא חושב שזה תלוי בו. כחלון לא העניין פה. העניין פה הוא איפה הלב של רועי לוי נמצא, והלב שלי בנשר".


מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה מושיטה יד לשיתוף פעולה עם נשר כפי שנהגה מאז ומתמיד.

"באשר למטרונית: בימים אלו מתקיימים דיונים בין משרד התחבורה לבין עיריית חיפה בנושא מבנה ואופן תפעול מרכז ניהול ובקרת התנועה במטרופולין חיפה. במסגרת זו תשמח העירייה לשתף פעולה עם משרד התחבורה ונתיבי אילון ולסייע בהפעלת מטרונית נשר בהתאם לקווי היסוד, אשר סוכמו בעבר בהסכם משולש בין משרד התחבורה, עיריית חיפה ויפה נוף.

"הצמתים המרומזרים בנשר ובציר בר יהודה מתופעלים ומתוחזקים על ידי מרכז ניהול התנועה המטרופוליני בעיריית חיפה כבר שנים רבות. לפיכך ובהתאם לפנייתם של ראש עיריית נשר ומשרד התחבורה, תאשר העירייה, כי חברת נתיבי איילון תפעיל את קבלן התקשורת של עיריית חיפה, תחת הנחיה מקצועית ופיקוח של עיריית חיפה, בתיאום ובמימון נתיבי איילון ומשרד התחבורה, לטובת חיבור אמצעי ניהול התנועה והתחנות למערך התקשורת המטרופולינית ולשרתי ניהול התנועה הקיימים במרכז ניהול התנועה המטרופוליני בעיריית חיפה.

"במקביל, מצפה העירייה כי נתיבי איילון תפעל לקידום מתן השיפוי לעיריית חיפה עבור חובות עבר של משרד התחבורה לעבודות אותן ביצעה העירייה לטובת הקמת מרכז ניהול התנועה המטרופוליני במרכזית לב המפרץ והפעלת מרכז ניהול התנועה מחוץ לחיפה.

"באשר לפארק התעשייתי. הנושא נבחן על ידי הגורמים המקצועיים בעירייה על היבטיו השונים לרבות ההיבטים הכלכליים, התפעוליים והמיסויים הכרוכים בו. לאחר שהבדיקות הושלמו תחתום העירייה על טיוטת ההסכם שנוסחה על ידי הצדדים".

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. רועי תציל אותנו

    חיפה משוועת למנהיגות, חזון, מעוף ויכולת ליישם את כל אלה!

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר