הודא נקאש ורועי מולה. "ואז כשהיא חוזרת לארץ היא עדיין הערבייה”
הודא נקאש ורועי מולה. "ואז כשהיא חוזרת לארץ היא עדיין הערבייה”

“הילדים שלנו יהיו בני אדם"

“את יודעת איפה החיים יהיו לא קלים לילדים שלנו? במפגשים שלהם מול אנשים שלא יוצאים מהקופסה, אנשים שמסתכלים על מילים ועל הגדרות כדרך חיים בלי לברר את זה לעומק”. הודא נקאש ורועי מולה בריאיון ראשון כזוג נשוי

פורסם בתאריך: 28.10.17 09:11

לפני שלושה שבועות עלתה הודא נקאש על טיסת אל על מלונדון לארץ. עכשיו גם היא יכולה להוסיף לרזומה את החוויה המפוקפקת מול הסלקטורים הישראלים בשדה התעופה, כפי שקרה לבני מיעוטים רבים לפניה. מה שמבדיל אותה מהאחרים הוא סיבת שהותה בלונדון כשליחת מדינת ישראל – אחת מ־100 אמנים שהשתתפו בפסטיבל הישראלי הגדול ביותר שהתקיים אי פעם מחוץ לגבולות המדינה – “TLV in LDN”. תהיו בטוחים שכשדנה אינטרנשיונל או אינפקטד מאשרום חזרו ארצה מאותו הפסטיבל הם זכו ליחס הוגן.

“השתתפתי בתצוגה של ‘משכית’ בפסטיבל – אחד מהמותגים שהכי מזוהים עם המדינה – והתייחסו אלי כאילו באתי לפוצץ להם את המטוס”, משחזרת נקאש, “אמרתי לבודקים שהגעתי כדי לייצג את ישראל בפסטיבל, אבל זה לא עשה עליהם שום רושם”.

נקאש, 28, פרצה לתודעה של כולנו כשהשתתפה בריאליטי “הישרדות”. היא אמנם לא הגיעה לשלב גבוה במשחק, אבל השכילה למנף את קריירת הדוגמנות שלה, קטפה קמפיינים והיא משתתפת קבועה בכל תצוגה נחשבת. המפגש עם אנשי הביטחון הישראלים בשדות תעופה זרים הוא ההישרדות שלה.

כשאני אומרת לה שהיא נראית הרבה פחות ממניין שנותיה היא צוחקת. “אלה הגנים הערביים שלי”, היא קצת מסתלבטת. נקאש היא ילידת חיפה, הבכורה מבין שלושה ילדים, וכשהיתה תינוקת עברה המשפחה לאיטליה לכמה חודשים בעקבות עבודתו של אביה שהוא ארכיטקט ומתכנן ערים. הם חזרו לחיפה, אבל כשהיא היתה בת שנה נדדה המשפחה שוב בעקבות עבודת האב, הפעם לנצרת. “כשהייתי בת 18 חזרנו לחיפה”, היא מספרת, “סיימתי את התואר הראשון לפני כארבע שנים בחוג לגיאוגרפיה וארכיאולוגיה, אחותי מונא בת ה־22 הולכת בעקבות אבינו והיא סטודנטית שנה שלישית לאדריכלות, ואחי נאזי הוא בן 16 וכולם יודעים מה המצב שלו”.

ולאלה שלא יודעים?

“לפני שנתיים בדיוק הוא חטף שטף דם במוח ומאז הוא במיטה, נכה. הוא לא עושה כלום בכוחות עצמו – לא מדבר, לא הולך, לא אוכל. יש לנו מטפלת בבית שעוזרת לאמא שלי, והן מטפלות בו ביחד”.

 

נקאש ומולה. "לא יצאתי רק עם יהודים"

נקאש ומולה. "לא יצאתי רק עם יהודים"

 

לא שוכחים את הביקיני

בגיל 20, במקביל ללימודיה האקדמיים, החלה נקאש לדגמן ועשתה את טבילת האש התקשורתית הראשונה שלה כשהפכה לאשה הערבייה הראשונה בעולם שהצטלמה בביקיני לשער המגזין “לילכ” – המקבילה של שבועון “לאשה” במגזר הערבי. זה היה אחד מהאייטמים החמים במהדורות החדשות באירופה, בארצות הברית, באוסטרליה ובניו זילנד. היא התראיינה ל־BBC ול־CNN, אבל היום היא מעדיפה להצניע את הסיפור. “לא צריך לתת לזה יותר מדי ספוט לייט”, היא מסבירה, “הסיפור קיבל מספיק פוקוס”.

בשנת 2016 היא החלה ללמוד משחק מול מצלמה – חלומה הגדול מגיל 10. עד עתה היא הספיקה לשחק בסרט עלילתי ובסדרת טלוויזיה שעדיין לא יצאו לאקרנים.

אפשר פרטים?

“לסדרה קוראים ‘מול הקיר’ והבמאי שלה הוא חיים בוזגלו. זה ישודר בקרוב בטלוויזיה”.

רועי מולה, בעלה של נקאש: “אני מתפרץ פה לריאיון לרגע. בוזגלו הוא התסריטאי והבמאי של הסדרה הזו. עבדנו בה הודא ואני ביחד – אני הייתי הסאונדמן והמקליט הראשי והודא שיחקה בתפקיד הראשי. זו סדרה על בני נוער בסיכון מכל שכבות האוכלוסייה. לבוזגלו, שהיה הבמאי של ‘זינזנה’, יש שיטת בימוי מיוחדת ומאתגרת ואני חושב שזה היה מיוחד מאוד. כולם היו שם באופוריה ובאהבה”.

שמות מוכרים?

“שיחקו בה בעיקר שחקנים אנונימיים. בוזגלו אוהב לקחת שחקנים בוסריים ולתת להם להביא את עצמם ולא אובר אקטינג. זו השיטה המאתגרת שהזכרתי. זו היתה חוויה מיוחדת לעבוד ביחד, ויש למה לצפות”.

והסרט?

“זה סרט בבימויו של דוד בן ארי, הוא כרגע בשלבי עריכה ובגלל זה אני לא רוצה לחשוף עוד פרטים. להודא היה תפקיד אורח, לראשונה בחייה”.

הודא, איך היתה החוויה?

“היה ממש כיף ומאתגר. הרגשתי שאני חיה, שאני עושה משהו, לא רק לעמוד ולהצטלם בלי להגיד שום מילה. גיליתי משהו חדש שחלמתי עליו מגיל צעיר – להיות שחקנית. לא רציתי להיות דוגמנית, ועכשיו אני מגשימה את החלום האמיתי שלי. הצילומים נמשכו שבועיים-שלושה והיו אינטנסיביים מאוד. דופקים עבודה של 12 שעות ביום ומתקתקים”.

 

נקאש ומולה. "ב'הישרדות' אמנם לא קיבלתי את מה שרציתי, אבל קיבלתי דבר הרבה יותר שווה ממה שרציתי”

נקאש ומולה. "ב'הישרדות' אמנם לא קיבלתי את מה שרציתי, אבל קיבלתי דבר הרבה יותר שווה ממה שרציתי”

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

הצד האחר של הערבים

זה המקום לרענן את הזיכרון. על המטוס להונדורס, או יותר נכון – כבר בשדה התעופה בן גוריון, הצטלבו מבטם של נקאש ומולה שהיה הסאונדמן של "הישרדות".

נקאש: “כבר בהלוך שמנו עין האחד על השנייה. נדלקתי עליו מהשנייה הראשונה”.

מולה: “גם לי עף המוח כשראיתי אותה”.

נקאש: “אבל באי כל אחד נכנס לתפקיד שלו והיה בינינו נתק מוחלט. דיברנו רק אחרי שסיימנו לצלם. הרבה אנשים אומרים שהרומן בינינו התחיל באי, ואני לא מבינה מאיפה הם הביאו את זה. זה פשוט לא נכון. הרומן התחיל פה בארץ, כי שם לא מדברים עם אנשי הצוות”.

הוא לא הגניב לך אוכל?

“הלוואי. לא הייתי מרזה כמו שרזיתי שם”.

ב”הישרדות” התגלית כאשה עם חוזק מטורף על אף הבדידות שחווית שם. זו היתה חוויה קשה?

“באתי על תקן של מישהי שונה, אבל לא שמתי על זה את הספוט לייט. באתי להראות צד אחר של הערבים בארץ”.

באת על תקן ערביית המחמד?

“לא, לא, לא, ממש לא. באתי כמו כל שאר המתמודדים רק שהדת שלי שונה, אבל לא שיחקנו על זה ולא היה יותר מדי תשומת לב לזה מצד המתמודדים האחרים. החוויה הזאת היתה מעצימה ומחזקת, בעיקר מהבחינה הנפשית. היה לי מאוד מאוד קשה שם מכל הבחינות, אבל יצאתי מחוזקת. אין לי טראומות חס וחלילה כמו שיש לחלק מהמתמודדים”.

היית מאוד לבד שם.

“הייתי לבד כי לא מצאתי אנשים שאני באמת יכולה לסמוך עליהם בעיניים עצומות, במיוחד כשאנחנו נמצאים במשחק כזה שבו אנחנו מדיחים האחד את השני וגם החבר הכי טוב שלך יכול להתהפך עליך פתאום. גם ככה קשה לי לתת אמון באנשים והתחברתי רק עם רון שובל. הקשר שלנו נמשך עד היום, ואני לא מתחרטת לרגע שהתחברתי אליו”.

הוא לא יצא הכי טוב.

“כמי שהיתה שם אי אפשר לשפוט אנשים במצב הזה. תחשבי קצת על עצמך ותשימי את עצמך במקומנו. את נמצאת באי בודד, רחוק מהארץ, ללא ההורים, בלי יכולת להיות בקשר עם הילדים שלך. את מלוכלכת, את רעבה, את לא ישנה, את מותשת, וזה מוציא ממך צדדים שלא בשליטתך. התמודדתי עם לבד עם המון סיטואציות ולא נתתי לעצמי להישבר ולהתפרק. החזקתי את עצמי יפה ואני גאה מאוד בעצמי על כך. המצב הנפש שנמצאנו בו היה קשה, והרבה פעמים זה יכול להתפתח להפרעות. לי זה לא קרה, ברוך השם”.

עם טיטי איינאו את בקשר?

“מה נראה לך? לא איתה וגם לא עם טילטיל (לירון אורפלי, הזוכה של אותה העונה, ח”ה)”.

בתכלס, “הישרדות” עשתה לך טוב בחיים.

“כן. אמנם לא קיבלתי את מה שרציתי, אבל קיבלתי דבר הרבה יותר שווה ממה שרציתי”.

 

החתונה. "היא לא הסכימה שאראה את השמלה וגם לא ישנה איתי בלילה שלפני" (צילום: מונא נקאש)

החתונה. "היא לא הסכימה שאראה את השמלה וגם לא ישנה איתי בלילה שלפני" (צילום: מונא נקאש)

 

אוי ואבוי, ערבייה ויהודי

לאחר שנתיים ביחד מיסדו בשבוע שעבר נקאש ומולה את הקשר ונישאו בקפריסין. מצד הכלה נכחו אביה ואחותה, ומצד החתן אמו הנרגשת. אמה של נקאש נשארה בארץ להשגיח על האח. את הצעת הנישואים היא קיבלה בדיוק באותו המקום שבו הם בילו בדייט הראשון – שלושה ימים לפני שמולה טס לצילומי עונה נוספת של “הישרדות” בפיליפינים. בסיום הצילומים הצטרפה אליו נקאש לטיול של שלושה שבועות כדי לחגוג את האירוסים.

מולה, אתה רומנטיקן רציני.

“פירוש השם הודא הוא מתנה מאלוהים, וכשאלוהים נותן לך מתנה אתה שומר עליה טוב טוב”.

ספרו על החתונה.

מולה: “היה מדהים”.

נקאש: “היה מושלם”.

מולה: “הגענו לקפריסין ביום שני בלילה, ולמחרת נסענו לארגן ולבדוק שהכל בסדר עם הניירת ושלא חסר כלום. התחתנו בבית העירייה של עיירה בשם פאייה בפאפוס. החתונה התקיימה בחוץ, לא במשרד בין ארבע קירות. הודא לא הסכימה שאראה את השמלה וגם לא ישנה איתי בלילה שלפני. הרגע שבו היא ירדה במדרגות וראיתי אותה לבושה בשמלה היה רגע מיוחד מאוד. היא היתה מדהימה ביופייה. אני כל הזמן אומר שהודא היא פרח שנפתח בכל פעם קצת ועוד קצת, והיא מהממת. הטקס היה מיוחד וכייפי”.

מולה הוא לא היהודי הראשון שאיתו יצאה נקאש, אבל עצם העלאת הנושא מקומם אותה. “אני לא מבינה מה זה נותן”, היא אומרת, “לא יצאתי רק עם יהודים. יצאתי גם עם נוצרים וגם עם מישהו מחו”ל. אני לא מגבילה את עצמי עם מי לצאת”.

בואי נדבר על נישואי התערובת, זה לא דבר שבשגרה.

“יאללה, בואי נדבר על נישואי תערובת. לרועי יש מה לומר על זה”.

מולה, בטח נמאס לך מהשאלה “איך ההורים קיבלו את הבשורה?”, אבל בכל זאת.

“אני יודע שהיו להודא פה ושם קשרים עם יהודים. הדברים היחידים שתמיד עמדו על הפרק היו הדת והלאום. כולם שואלים איך ההורים מגיבים ואיך הסביבה מגיבה. בדרך כלל לאנשים נורמטיבים – ואני לא יודע מהי באמת הנורמה – יש בעיה גדולה מבחינת ההורים לצאת עם בני מיעוטים. ההודעות שהודא מקבלת בימים האחרונים מכל מיני צעירים שנמצאים באותה סיטואציה ושרק רוצים לאהוב האחד את השנייה, אבל לא מצליחים בגלל הדעות של ההורים או מהפחד של מה יגידו. ההורים שלנו תומכים בכל אחד מאיתנו בנפרד וכמובן שגם ביחד”.

נקאש: “ההורים שלנו לא מסתכלים על זה כמו שאנשים אחרים מסתכלים על זה. אנשים עושים מזה ביג דיל ו’אוי ואבוי, ערבייה ויהודי’. זה ממש לא נמצא אצל ההורים שלנו בתודעה”.

מולה: “אם הייתי בא אל אבא של הודא כמו שנהוג לבוא ולבקש את ידה של הבת, הוא היה אומר לי ‘בקש ממנה, מה אתה רוצה ממני?’. זאת הגישה של ההורים שלנו”.

זה קשור לאלו הורים נולדתם, לאינטליגנציה שלהם, לקדמה.

“נכון. יש סיפורים הרבה יותר קשים והרבה יותר מורכבים שמסתיימים לפעמים בתשלום בחיי אדם. התמזל מזלנו ושנינו הולכים בדרך שבה אנחנו מאמינים ושאותה אנחנו אוהבים. כל מי שמאמין באהבה מאמין שבן אדם צריך שיהיה לו טוב. מייחסים חשיבות לדת לפני הלב. אני מבין ומקבל אמונה. הודא מאמינה בדרכה, ובאופן מוזר זה גורם לי להאמין ולהתחבר יותר מאשר בעבר. כשהודא נושאת תפילה בבוקר זה מרגש אותי, זה יפה. זה לא משנה לאיזה ‘שם’ – כשיש כוונה בתפילה ובאמונה הכוונה היא זו שמנצחת”.

הכל נפיץ במדינה ואלו שאלות שתמיד תישאלו עליהן, במיוחד כשהרוב לא חושב כמוכם.

“אני לא אוהב להכליל דברים. מספרית זה נכון, אבל זה לא אומר כלום. הכל פה מורכב מאוד, וכל עוד אנחנו קוראים לזה בשמות ומכלילים ויוצאים נגד מגזר מסוים זה אף פעם לא יעבוד”.

נקאש: “הרבה אנשים לוקחים את הדת לידיים שלהם, מה אסור ומה מותר, ומקצינים ושונאים את האחר. אני לפעמים תוהה אם אלוהים מסתכל עליהם והוא מרוצה מההתנהגות שלהם? האם זה בסדר מבחינת אלוהים שהם ישנאו את האחר? זו שאלה למחשבה לכולם, ובעיקר לכל מי שלא מקבל את האחר”.

מולה: “זו בדיוק הבעיה עם האמונה. לאמונה אין חוקים וכללים”.

נקאש, חווית גזענות?

“בפרצוף שלי, לא, מעולם לא. אף אחד לא בא אלי ואמר לי בפרצוף ככה וככה. זה קרה מאחורי המקלדת, ואני בספק גדול אם לאלה שמסתתרים מאחורי המקלדת יש ביצים לבוא ולהגיד לי ‘את ערביה מסריחה’”.

מולה: “אני אגיד את זה במילים אחרות. הודא נסעה לייצג את ישראל ולהראות את הרב גוניות שיש פה ואיך כולם חיים פה ביחד וכמה הכל מדהים, וכשהיא חזרה לארץ ועמדה בבדיקה הביטחונית היא לא היתה כמו כולם. היא היתה שונה ואחרת. התייחסו אליה נורא. כשבאתי לקחת אותה משדה התעופה היא פשוט התפרקה מבכי ולקח לה יום שלם לצאת מהתחושה המגעילה שהיא עברה. עניין הביטחון במדינה שלנו הוא באמת מורכב ובעייתי, אבל הודא נשלחה לייצג את המדינה ודווקא במקום הכי חיובי, כשהכל נראה יפה ונוצץ בחו”ל, ואז כשהיא חוזרת לארץ היא עדיין הערבייה”.

 

נקאש ומולה. "אנשים עושים מזה ביג דיל ו’אוי ואבוי, ערבייה ויהודי’" (צילום: מונא נקאש)

נקאש ומולה. "אנשים עושים מזה ביג דיל ו’אוי ואבוי, ערבייה ויהודי’" (צילום: מונא נקאש)

 

את הדמיון אי אפשר לקחת

מולה, 37, עובד בימים אלו על דיסק שלישי, ולאחרונה הוא משמש כמנהלה האישי של אשתו הטרייה. “בעיני, ואני יודע שזה לא נשמע אובייקטיבי”, הוא אומר, “הודא מדהימה ומיוחדת במינה. ככה אני רואה אותה ברמה האישית, וכשאני מסתכל ברמה המקצועית – ויצא לי לחוות אותה על סטים של צילום, על מסלולים בתצוגות וגם על הסט של הסדרה שאליה היא הצטלמה – הופתעתי מחדש בכל פעם, וגם כל מי שהיה בסביבה הופתע. יש בה כל כך הרבה לתת לעולם, ברמה האישית ובעיקר ברמה המקצועית, ואני חושב שהיא יכולה לעשות הרבה יותר. אני רוצה לפנות למשרד התיירות ולנסות לעשות שיתוף פעולה כי אני חושב שהודא יכולה לחזק את עניין התיירות למדינה. היא מייצגת פה המון גוונים של החברה הישראלית”.

נקאש: “בתכלס, אני קופסת הפתעות”.

תוכנית לעתיד?

“אני רוצה להתפתח בארץ ובחו”ל”.

שם תקבלי תפקידים של מחבלת.

מולה: “להיפך, בארץ אלה התפקידים שהיא תקבל. בחו”ל לפעמים מבטא אקזוטי באנגלית נשמע להם מעניין”.

חשבתם לעבור לגור בחו”ל?

נקאש: “כן, אנחנו חושבים על זה, זו אופציה”.

מה עם ילדים?

מולה: “הודא הבטיחה לי שהיא תעשה לי להקה בגלל שאני מוזיקאי”.

בסיסט, גיטריסט, מתופף וזמר?

“בדרך כלל צריך שלישייה”.

נקאש: “נתחיל מהבסיסט ואחר כך נראה אם חסר משהו”.

ואל תגידו שלא חשבתם על מה יהיה כשיהיו לכם ילדים.

מולה: “מה את חושבת שיהיה כשיהיו לנו ילדים?”.

מורכב.

“את יודעת איפה החיים יהיו לא קלים לילדים שלנו? במפגשים שלהם מול אנשים שלא יוצאים מהקופסה, אנשים שמסתכלים על מילים ועל הגדרות כדרך חיים בלי לברר את זה לעומק. זה המקום שבו יהיה לילדים שלנו קשה. אבל הילדים שלנו יהיו בני אדם. אני אוהב אנשים שמסתכלים לאחר בעיניים ולא אנשים שמייחסים חשיבות רק למילים. אולי עד אז יבוא שלום. את הדמיון אי אפשר לקחת מאיתנו”.

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. ריפקי

    אין גבול לאהבה! אתם כבר צלחתם את החירות שלכם! שיהיה לכם מלא נחת, הצלחה ושנים של אהבה!!

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר