הכנסת. שם מתקבלות ההחלטות על חיפה (צילום: בני גם זו לטובה)
הכנסת. שם מתקבלות ההחלטות על חיפה (צילום: בני גם זו לטובה)

אל: הממשלה העתידית. הנדון: דרישותיה של חיפה

יותר מכפי שעתידה של חיפה תלוי בשלטון המוניציפלי שלה, הוא זקוק להתערבות ממשלתית כדי להסיר חסמים שבולמים פרויקטים מתוכננים ולפתח פרויקטים עתידיים שיובילו לפריחתה. “כלבו - חיפה והצפון” מפרט חמש דרישות של העיר מהממשלה שתקום, שמימושן יחלץ אותה מההווה האפור שלה. רוצים את הקול שלנו גם בכנסת הבאה? תנו לנו עיר פתוחה לים, פארקים ותחבורה ציבורית יעילה

פורסם בתאריך: 30.3.19 08:05

אם היה ספק בכך שפיתוחה של חיפה בשנים הקרובות כעיר מרכזית תלוי בממשלה הבאה הרבה יותר מאשר בשלטון המקומי, הרי שדוח מבקר המדינה מאמצע החודש בנושא משבר התחבורה הציבורית בישראל פיזר את ערפל אי הוודאות סביב הסוגיה.

בפרק העוסק בדוח בעיכובים בביצועו של פרויקט הרכבל מהצ’ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטת חיפה מתואר כיצד רק התערבות ממשלתית חילצה את המיזם מהפלונטר שאליו הוא נקלע. לפי הדוח, תכנונו של הפרויקט יצא לדרך כבר בשנת 1993 כפרויקט תיירותי ותחבורתי עירוני, אך “בשל היעדר תקציב של עיריית חיפה, קידום הפרויקט הוקפא בשנת 2012 עד למציאת מקור תקציבי”. לפי המתואר בדוח, לערוץ מעשי עבר הפרויקט רק בשנת 2013 – 20 שנה לאחר תחילת תכנונו – וזאת בזכות העובדה ש”משרד התחבורה החליט לקדמו כפרויקט תחבורתי ממשלתי באחריותו”, תוך תקצוב של 85 אחוז מעלות הפרויקט (15 האחוזים הנותרים מתוקצבים על ידי העירייה). ואכן, לפני כשנה החלו העבודות להקמת הרכבל שצפוי לשפר משמעותית את הנגישות לטכניון ולאוניברסיטה ולעודד עשרות אלפי סטודנטים ואנשי אקדמיה להעדיף את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי.

בשונה מהשירותים הבסיסיים לתושב, שלשלטון המקומי יש השפעה רבה על תוכנם, מיזמי הפיתוח, ובעיקר אלה הנתפשים כמשני מציאות וכמנועי צמיחה, תלויים בעיקר בהירתמותו של השלטון המרכזי הן במישור התקציבי והן במישור התכנוני (מוסדות התכנון של השלטון המרכזי, ובהם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, המועצה הארצית והוועדה לתשתיות לאומיות – הוות"ל – הם האחראים לאישור תוכניות גדולות שאמורות לחולל שינוי מהותי באזור).

חיפה היא עיר שמשוועת לפריצת דרך משמעותית בתחום האורבני-כלכלי באמצעות מיזמי עוגן מחוללי צמיחה שיאזנו ולו במקצת את ההתעצמות התעשייתית-נמלית בתחומה בשנים האחרונות. בנסיבות אלה, הבחירות הקרובות לכנסת ויחסה של הממשלה הבאה אל העיר הם דרמטיים מבחינתה של חיפה.
פרויקט הרכבל שמוזכר בפתיח של הכתבה הוא רק דוגמה. יש פרויקטים נוספים שמקפלים בתוכם פוטנציאל לצמיחה עירונית אדירה ושביצועם תלוי בעיקר במעורבות ממשלתית, בין אם מדובר בהסרת חסמים שיאפשרו את ביצועם של מיזמים שתכנונם הסתיים ובין אם מדובר במימונם ובקידומם לביצוע של פרויקטים חדשים. מכיוון שהשיח הפוליטי במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת אינו עוסק בחיפה במינון גבוה, הרכבנו כאן רשימת דרישות לממשלה הבאה לקידום מעשי של האינטרסים העירוניים החיפאיים. הרשימה מורכבת מחמישה פרויקטים שאמורים להצעיד את העיר קדימה לעבר עתיד טוב יותר ושקיימת ציפייה ציבורית לביצועם כבר בקרוב. בעיקרם אלה הם פרויקטים פיזיים, אבל מימושם יתרום רבות לעיר גם בהיבטים אחרים. הנחת היסוד היא שלאחר הפעלתם של הפרויקטים תהפוך חיפה לעיר אטרקטיבית יותר ומשגשגת יותר. אם היתה מתמודדת לכנסת מפלגה סקטוריאלית חדשה שרתומה בעיקר לקידום ענייניה של חיפה, יכול להיות שההתחייבות לביצועם של חמשת הפרויקטים המוצגים כאן היתה חלק עיקרי מהמצע שלה.

פרויקט חזית הים העירונית

פרויקט חזית הים העירונית במערב הנמל הוא המיזם החשוב ביותר לכלכלתה של חיפה. השלטון המרכזי כבר הכיר בחשיבותו, ולכן הוא זה שיזם את התוכנית שאמורה היתה לאפשר את ביצועו של המיזם.

תוכנית המתאר הארצית לחזית ים עירונית במערב הנמל יצאה לדרך כבר בספטמבר 2007 ביוזמתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה (שאז פעלה במשרד הפנים וכיום היא פועלת במשרד האוצר). בתוכנית מוצעים פינויו של הנמל המערבי מפעילות נמלית, למעט נמל הנוסעים, ופתיחת רציפיו לפעילות עירונית ותיירותית. התוכנית מציעה טיילת חוף רחבה ושימושי מסחר, בילוי, תעסוקה, תיירות ותרבות על 300 דונמים שבין רחוב חיל הים בבת גלים לאזור בית המכס בעיר התחתית.

זה עשרות שנים חולמים תושבי העיר על פתיחתו של מערב הנמל ועל הסבתו למתחם בילוי ופנאי על קו המים כהשלמה מתבקשת לציר תיירות שתחילתו בטיילת לואי בכרמל והמשכו בגנים הבהאיים ובשדרות בן גוריון שבמושבה הגרמנית. לפיכך נחשב מימוש התוכנית לפיתוח חזית ים עירונית למהלך החשוב ביותר לפיתוחה של העיר מבחינה אסטרטגית. אלא שלמרבה הצער, עד היום הפרויקט לא בוצע. למרות שהתוכנית שמאפשרת את יישום הפרויקט אושרה כבר לפני כשנה וחצי, עד היום לא בוצע השלב הראשון שלו, שאמור היה להתממש סמוך למועד כניסתה של התוכנית לתוקף באוקטובר 2017.

במונחים של צדק ואיזון אינטרסים, חזית הים היתה צריכה כבר מזמן להיות עירונית. המרחב הימי של חיפה, מבת גלים ועד שפך הקישון, כבר עמוס ברציפים ובמסופי נמל, והיוזמות לפעילות נמלית נוספת רק מתעצמות בשנים האחרונות: מסוף הכרמל נחנך באוקטובר 2010, פיתוח נמל הקישון מזרח הסתיים בשנת 2011, ובימים אלה מוקם מתחם נמלי ענק חדש נוסף – נמל המפרץ. הסבתו של מערב הנמל לפעילות עירונית אמורה היתה לגלם גם פיצוי מוסרי לחיפה, שהקריבה את מיטב חופיה לתשתיות ייבוא וייצוא של סחורות.

בניגוד למתווה הרגיל של תוכניות, שניתן לבקש היתרי בנייה למימושן בשלמותן מיד עם אישורן, בהוראות תוכנית חזית הים העירונית נקבעו שלבי ביצוע למקטעים שונים במערב הנמל.

בתקנון התוכנית נקבע כי בשלב הראשון, מיד עם אישור התוכנית, תופסק הפעילות הנמלית במקטע שבין מחסן 15 לבניין המינהלה הישן, וזאת על מנת לממש את התוכנית במקטע זה, שמרכזו מקביל לתחנת הרכבת חיפה מרכז השמונה.

השלב השני מתייחס למקטע שבין בניין המינהלה הישן לאזור בית המכס, ולפיו “תוך שלוש שנים מיום אישור התוכנית יופסקו השימושים הנמליים בשטח זה”.
השלב השלישי מהווה את המקטע המרכזי של חזית הים המוצעת, בין רחוב חיל הים למחסן 15. הוראות התוכנית מאפשרות למעשה במקטע זה המשך פעילות נמלית ללא הגבלת זמן. נקבע בהן כי מקטע זה, שכולל את הרציפים התפעוליים הסמוכים לשדרות בן גוריון, שהוא למעשה ליבת התוכנית, יפונה תוך חמש שנים מיום אישור התוכנית, אך המועצה הארצית רשאית להאריך את התקופה.

ביכולתה של הממשלה הבאה להוביל מהלך למימוש מלא של שלושת השלבים מיד עם תחילת כהונתה. את שני השלבים הראשונים ניתן ליישם כבר היום בהתאם לתוכנית, ואת הקדמת המימוש של השלב השלישי (ולמעשה גם את הבטחת יישומו) ניתן לבצע בהליך פרוצדורלי מהיר שאפשר המחוקק. לפי חוק התכנון והבנייה ניתן לשנות שלביות ביצוע שנקבעה בתוכנית “באישור מוסד התכנון המוסמך לאשר את התוכנית”. מכיוון שאת תוכנית חזית הים העירונית אישרה הממשלה הקודמת, הרי שהממשלה הבאה מוסמכת לבצע את התיקון המיוחל שיאפשר את פתיחת חזית הים העירונית לציבור החיפאי, במקטע המרכזי של הפרויקט, כבר בקרוב.

 

חזית הים העירונית. המיזם החשוב ביותר לכלכלתה של חיפה (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

 

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

 

פארק מורד נחל הקישון

כבר בתוכנית האב לנחל הקישון, שהכנתה הסתיימה במרץ 2001, יועדו לפארק שטחים משתי גדות הנחל, אך במישור הסטטוטורי המהלך המשמעותי הראשון נרשם באוגוסט 2015 כשהתוכנית להקמת פארק במורד הנחל הוגשה לוועדה המחוזית.

הידיעות בשנים האחרונות על קידומה של תוכנית הפארק שימחו מאוד את תושבי העיר, אך כעת מתברר כי לא ניתן יהיה לממשה בלי להתגבר על התסבוכת הנכסית שאליה היא נקלעה ובלי להבטיח מקורות מימון לפיתוח הפארק. לשתי הסוגיות יכולה הממשלה הבאה לתת מענה מהיר ובקלות, בהחלטה אחת אשר מורה על ביצוע הפרויקט ללא דיחוי, תוך הסרת החסמים הקיימים.

כיום קיים בסמוך לנחל הקישון פארק קטן – פארק מעגן הדיג – שהוקם כבר בשנת 2001 ואשר משתרע על שטח קטן של 33 דונם, בגדה אחת – הגדה הצפונית של מורד הנחל – לאורך חצי ק"מ בלבד. תוכנית פארק מורד נחל הקישון מייעדת לפארק 850 דונם לאורך שבעה ק”מ, משפך הנחל ועד לשדרות ההסתדרות.
בימים אלה דנה ועדת הערר של המועצה הארצית בערר שהגישה חברת נמלי ישראל (חנ”י) על החלטת הוועדה המחוזית-חיפה מחודש מאי לאשר את תוכנית הפארק, שיזמו רשות נחל הקישון ועיריית חיפה.

במסמכי הערר צוין כי 586 דונם משטחי הפארק המוצע מוחכרים לחנ”י בחכירה לדורות על ידי מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ומשרד התחבורה, וכי השטחים המוחכרים יועדו על ידי חנ”י לעורף נמל.

חנ”י מבקשת מוועדת הערר להורות על אישור של שלוש תוכניות באופן סימולטני, כך שתוכנית הפארק תאושר רק בד בבד עם אישורן של שתי תוכניות לעורף נמל שהיא יוזמת בסביבת הפארק המתוכנן: תוכנית עורף הנמל במרחב הנחל (כ־450 דונם לאחסון) ותוכנית עורף הנמל במתחם בית הספר הטכני (כ־350 דונם לאחסון).

סימולטניות זו היא חלק מהסכם שערורייתי שנחתם באוקטובר 2017 ושהצדדים לו הם העירייה, הוועדה המקומית שלה, חנ”י, משרד האוצר, רמ”י ורשות שדות התעופה.

בהסכם צוין אמנם ש”חנ”י תוותר” על 586 דונם המוחכרים לה ואשר מיועדים לפארק, ובתמורה לכך רמ”י תקצה לה כ־380 דונם לעורף נמל במתחם בית הספר הטכני, אך ההסכם לא נוקב בתאריך לביצוע המהלך ואינו מבטיח מקורות מימון להקמת הפארק ואת העברת שטחיו לבעלות העירייה. בנסיבות אלה, שבהן הקמת הפארק מוטלת בספק, דרוש מתווה חדש שיאפשר את הקמתו ללא תנאי וללא דיחוי. החלטה מהירה של הממשלה הבאה יכולה לקפל בתוכה מתווה כזה. בדברי ההסבר להחלטה כזו ניתן לכתוב שהיא מאזנת את יישום יוזמתה של חנ”י לייבוש ים בשטח של כ־800 דונם לצורך הקמת נמל המפרץ, במרחב ימי שבנסיבות אחרות יכול היה לשמש את הציבור הרחב.

 

פארק מורד נחל הקישון הקטן הקיים. קורבן להסכם שערורייתי (צילום: דב גרינבלט)

 

רכבת תחתית בציר רכס הכרמל

אחת מבעיות היסוד של חיפה היא היעדרו של נתיב תחבורה ציבורית (נת”צ) בלעדי לשני הכיוונים לאורכו של ציר רכס הכרמל, מתחנת הכרמלית בגן האם ועד לאוניברסיטה, לאורך ארבעת רחובותיו הראשיים של הציר – שדרות הנשיא, שדרות מוריה, רחוב חורב ושדרות אבא חושי.

בשנים האחרונות קודם תכנון להפעלת מטרונית בציר זה ואף נבדקה האפשרות לכריית מנהרה מצומת חורב עד לצומת כיכר ספר שבתוכה היא תנוע, אך לנו נראה כי בשלו התנאים להקמתה של רכבת תחתית לאורכו של כל הציר ולהעדפתה על פני קו נוסף של המטרונית בחיפה.

דוח מבקר המדינה על משבר התחבורה הציבורית בישראל כבר הצביע על הצורך בבחינת אפשרויות לקידום סוגים נוספים של תחבורה ציבורית במטרופולין חיפה. בדוח כתב המבקר: “במסגרת התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה שהכינו בשנת 2012 משרד התחבורה, משרד האוצר והחברה לתשתיות ותחבורה יפה נוף לא בוצעה השוואה סדורה ומנומקת בין קווי המטרונית המתוכננים לבין חלופות טכנולוגיות שונות. כמו כן, לא בוצעה בדיקת עלות מול תועלת בין אופציית הקמת קווים נוספים למטרונית לבין תגבור או הוספה של אמצעי תחבורה חלופיים, כגון הגדלה ניכרת של היקף שירותי האוטובוס, הקמה והפעלה של רכבת קלה או רכבת תחתית, והקמת דרגנועים כאמצעי משלים במקרים מסוימים”.

התשתיות המשמשות את פרויקט המטרונית, ובהן מסלול הנסיעה הבלעדי המופרד שלה, מהוות שיפור ביחס לתשתיות הקודמות בעורקי התחבורה שבהם היא נוסעת. אלא שהערותיו של מבקר המדינה מחזקות את העמדה שלפיה לקראת המשך פיתוח צירי העדפה לתחבורה ציבורית באזור ראוי לשקול גם אפשרויות לקידום סוגים נוספים של תחבורה ציבורית, ובהם אמצעים יקרים יותר כמו רכבת תחתית או עילית, שבניגוד למטרונית אינה עוצרת ברמזורים. אין ספק בכך שהאמצעי התחבורתי המיטבי בציר הרכס הוא רכבת תחתית, שגם תאריך כמובן את נתיב נסיעתה של הרכבת התחתית הקיימת של העיר – הכרמלית.
לאחר שמבקר המדינה אמר את דברו נחוצה החלטה של הממשלה הבאה על מימון לתכנון הפרויקט ולביצועו.

 

שדרות מוריה. רכבת תחתית בציר הרכס עדיפה על קו נוסף של המטרונית (צילום חגי פריד)

 

מנהור מסילות הרכבת

תוואי מסילות הרכבת בחיפה הוא כ־20 ק"מ, כאשר שבעה ק"מ מהם – מתחנת הרכבת חוף הכרמל ועד לבית המכס בעיר התחתית – עוברים במקטעים בעלי רגישות גבוהה על קו החוף ויוצרים חיץ בין העיר לים.

המענה להסרת החיץ הוא התוכנית להכפלת מסילות הרכבת שיזמה רכבת ישראל, אשר כוללת שתי אפשרויות למנהור המסילות בחיפה תוך הסרת החיץ הקיים. שני התוואים המוצעים, שבעת אישור התוכנית אמור להיבחר אחד מהם, כוללים העברה של המסילה המוכפלת בעיר התחתית במסלול תת קרקעי, אך ההבדל העיקרי ביניהם הוא שבהגיעם לאזור שכונת קרית אליעזר ממשיך אחד מהם לאורך קו החוף והשני נכנס למעבה ההר, מתחת לשכונות קרית אליעזר, רמת שאול וקרית שפרינצק, עד לצאתו באזור החוף סמוך לתחנת הרכבת חוף הכרמל.

בחודש מרץ אשתקד אישרה הוות”ל פרסום הודעה על עצם הכנתה של התוכנית, אך עדיין ממתינים לה שלושה שלבי אישור נוספים – אישור הוות”ל להעברתה של התוכנית להערות ולהשגות (הליך דומה להליך ההפקדה של תוכניות), אישור הוות”ל לאחר שלב ההערות וההשגות, ואישור הממשלה.

מכיוון שהמנהור כולל גם חשמול של המסילות, מהלכים מהירים של הממשלה הבאה לאישור ולביצוע תוכנית המנהור ימנעו את האפשרות שחשמול עילי של המסילות, מכוח תוכנית מאושרת ובאופן המעבה את החיץ, יקדים את פרויקט המנהור.

 

חיץ המסילות. פעולת מנהור מהירה תמנע חשמול עילי של מסילות הרכבת (צילום: רמי שלוש)

 

רכבלים מרכס הכרמל מערבה

פתחנו את הכתבה עם פרויקט רכבל וגם נחתום אותה עם פרויקט מסוג זה, אך הפעם באזור אחר של העיר. הדוח האמור של מבקר המדינה חשף גם מידע חדש שלפיו חברת יפה נוף ביצעה תכנון להקמת שלושה רכבלים נוספים – מרכס הכרמל מערבה. הדוח אף מצביע על תוואי הרכבלים – מתחנת מרכזית חוף הכרמל לאזור מרכז הכרמל ולאזור צומת חורב.

בהתחשב בכך שהפעם האחרונה שבה נסלל בחיפה כביש מרכס הכרמל מערבה היתה לפני כ־43 שנים, עת נסלל כביש פרויד בשנת 1975, נראה כי פיתוח הרכבלים הוא מתווה עדיף על כבישים חדשים שבהם ינועו כלי רכב מזהמים, מה גם שהעירייה לא הצליחה לגייס בקדנציה הקודמת את התקציבים הדרושים לסלילת שני הכבישים מרכס הכרמל מערבה שקיימת תוכנית מאושרת לביצועם – כביש כבביר-נוה דוד וכביש רמת בגין-דרך פרויד.

אימוץ פרויקט הרכבלים החדשים על ידי הממשלה הבאה אמור גם להבטיח את ביצועו. כבר ראינו שכאשר הממשלה מחליטה להקים רכבל בחיפה הפרויקט גם מתבצע.

 

תחנת הרכבל באוניברסיטת חיפה/ כשהממשלה מחליטה, הפרויקט גם מתבצע (הדמיה: חברת יפה נוף)

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

6 תגובות
  1. שמואליק גלבהרט

    רכבת תחתית לאורך ציר הרכס חסרת הצדקה וסיכוי במונחים של עלות-תועלת. עדיף לשדרג, לתקן ליקויים, ולהרחיב פריסת המטרונית בכל מרחב חיפה וסביבתה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא להשקיע בחיפה!! העיר נשלטת ע"י תומכי חיזבלה , עיר ערבית שמאלנית. טוב שלא הצעתם שהממשלה תשקיע בפיתוח בבירות או בטהרן

  3. חיפאי שאכפת לו

    הכל פרוייקטי תשתיות מה שצריך זה תוכנית לאומית להשארת בני העיר לגור בה
    חסר יוזמות לקידום היי טק לקידום החינוך לקידום שירותים בקהילה.
    הכתבה הזאת זה הזמנה חהמשל בזבוז כספי הציבור על ידי החברה הכושלת יפה נוף
    כי בימי שלטונו של יונה בטזבזו מחיארדים על פרוייקטי עוגן אבל הכיר המשיכה לשקוע הםתרון הוא בהםניית משאבים לטיפוח בבעיית בריחת הצעירים זו הבעייה המרכזית ובה צריך לטפל.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    שתי הכניסות לעיר ניראות מיזבלה ולא עיר

  5. לא יאומן איזה קמפיין גרוע לכחול לבן! על מסרים שמעתם??? ככה לא מנצחים!

    המלצה לקמפיין לכחול-לבן: קחו 2 מסרים ותחזרו עליהם:
    1. נתניהו מוכר צוללות למצרים. מסתיר זאת משר הביטחון שהוא מינה. מהרמטכל שהוא מינה. מראש המוסד… ביבי – איזה סוד אתה מסתיר???
    2. להשמיע שוב ושוב את ביבי מדבר על הגבלת הכהונה
    רק כך אפשר לנצח את האופן בו התעמולה של הליכוד משחקת בראש של הציבור.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תוך מספר שנים חיפה תהיה עיר ערבית..ראשי העיר אבא חושי מצנע …יהב ומתברר שגם קליש הפכו את חיפה לגן עדן עבור ערביי הגליל והגדה…כבר היום שכונות שלמות הם שכונות ערביות והמגמה מתחזקת.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר