הרמב"ן. 750 שנה למותו (איור: יובל קול טאל)
הרמב"ן. 750 שנה למותו (איור: יובל קול טאל)

לקח את סודו אל הקבר

בימי הסליחות פקדו מאות אנשים את המפלס התחתון מתחת לפסי הרכבת בחיפה אל־עתיקה. ברחבה הקטנה מעל מערת קבורה מגודרת, הוצבה מצבה שעליה נכתב כי כאן טמון הרמב”ן. בועז כהן יצא למסע חוצה ערים כדי להביא הוכחה חותכת לכך שאחד מגדולי הרבנים היהודים קבור כאן, מתחת לאף של כולנו

פורסם בתאריך: 19.10.19 08:03

מי שנסע בימי הסליחות בכביש המוליך מבית דגון לצומת דולפין הופתע לגלות בצדי הדרך שלטי הכוונה חדשים אל קברו של הרמב”ן. חיפאים ותיקים שתהו לפשר הופעתו הפתאומית של אתר הקבורה ונסעו בעקבות השילוט הגיעו לשכונת חיפה אל־עתיקה, ושם, במפלס תחתון מתחת לפסי הרכבת, התגלתה להם רחבה ובה ספסלים שהותקנו מול מערת קבורה מגודרת, ומעליה מצבה שבה נכתב כי כאן טמונים הרמב”ן וארבעה מבעלי התוספות. מעל המצבה הותקן שלט גדול ועליו ציטוטים מאגרת הרמב”ן.

“כבר שנים שאנחנו באים בכל סוף שבוע לאכול במסעדת אבו יוסף, ומעולם לא נתקלנו בשלט ההכוונה לקבר הרמב”ן”, אמר ל”כלבו” אחד מהמבקרים במקום, לא זאת בלבד – מעולם לא ידענו שהרמב”ן קבור בחיפה, אז החלטנו לבדוק את פשר הדבר”.

חיפה, כידוע, אינה משופעת בקברי צדיקים שהפכו לאתרי עלייה לרגל עבור המאמינים, אך שני מקומות הפכו בכל זאת ברבות השנים לאבן שואבת למבקשים ברכה ומענה לתפילותיהם. הראשון שבהם, המוכר ביותר, הוא מערת אליהו הנביא, שלפי המסורת הוא שהה בה בעת מאבקו בנביאי הבעל. השני הוא קברו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפא בבית הקברות היהודי הישן הממוקם בדרך יפו. הופעתו הפתאומית של קבר הרמב”ן בחיפה, שרבים נחשפים לכך כאן לראשונה, אינו דבר של מה בכך. וכאן מתעוררות שאלות רבות, ששתי המרכזיות שבהן הן כיצד קרה שאחד מגדולי הרבנים שקמו לעם היהודי קבור בחיפה, והאם זהו אכן קברו.

 

המצבה בחיפה אל־עתיקה. מי הניח אותה?

המצבה בחיפה אל־עתיקה. מי הניח אותה?

 

מעמד מיוחד בחצר המלך

רבי משה בן נחמן נולד בשנת 1194 בג’ירונה שבספרד. הוא היה ידוע בזכות פסיקותיו ובשל הידע הנרחב בתחומי היהדות, המדע, הפילוסופיה והקבלה, ולימים אף התפרנס ממקצוע הרפואה. הוא נחשב כמפשר בפולמוס בין שתי אסכולות שונות שהתפתחו בעולם היהודי בזמנו בהקשר ללימוד התורה ופסיקות ההלכה – זו של רבני צרפת (אשכנז) וזו של ספרד. עם כתביו המפורסמים נמנים פירושו לתורה והתלמוד, ספרו “תורת האדם” שדן במנהגי האבלות, וחידושיו לשישה סדרי משנה, אך המכתב שכתב לבנו נחמן ואשר מכונה “אגרת הרמב”ן” הוא המפורסם מכולם.

חשיבותה של האגרת היא במתן עצות לבנו כיצד להתנהג בדרך המוסר והענווה, כיבוד הזולת ואהבת השם. “וְכָל אָדָם יִהְיֶה גָדוֹל מִמְךָ בְּעֵינֶיךָ: אִם חָכָם אוֹ עָשִׁיר הוּא – עָלֶיךָ לְכַבְּדוֹ”, נכתב בה, “וְאִם רָשׁ הוּא, וְאַתָּה עָשִׁיר אוֹ חָכָם מִמֶנוּ – חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כִּי אַתָּה חַיָּב מִמֶנוּ וְהוּא זַכַּאי מִמְךָ, שֶׁאִם הוּא חוֹטֵא – הוּא שׁוֹגֵג, וְאַתָּה מֵזִיד”. גדולתו של הרמב”ן בקרב יהודי ספרד העניקה לו מעמד מיוחד בחצר מלך קטלוניה ואראגון חיימה יקוב הראשון.

הסיפור המוכר ביותר על אודות הרמב”ן הוא הוויכוח שאולץ לקחת בו חלק בשנת 1263 בנוכחות המלך וראשי הכנסיות, אשר נודע בשם ויכוח ברצלונה. בלחץ הכנסייה זימן המלך את הרמב”ן לוויכוח, ומולו עמד פאבלו כריסטיאני – יהודי מומר ששמו המקורי היה שאול, אשר עשה נפשות לנצרות בקרב יהודי ספרד. למרות שהיה זה לכאורה ויכוח תיאולוגי, יש חוקרים שרואים בו את העמדתה של הדת היהודית למשפט בשל כפירתם של בני הדת היהודית באמונה הנוצרית. אחרים סבורים כי היה זה המשך הכפייה על היהודים להשתתף בדרשות נוצריות. בתום הוויכוח, שנמשך ארבעה ימים תמימים, ידו של הרמב”ן היתה על העליונה, והמלך אף העניק לו 300 דינרים.

אלא שבכנסייה לא אהבו את ניצחונו של הרב היהודי והפיצו שמועות על כישלונו להוכיח את צדקת אמונתו. בשל כך הוא העלה את הוויכוח על הכתב, והדבר עורר את זעמה של הכנסייה שטענה להשמצת הנצרות. הדרישה להעמיד את הרמב”ן לדין לא איחרה לבוא. וכך, בין אם מאהבת ארץ הקודש ובין אם מרצונו לברוח ממלתעות הכנסייה – תלוי את מי שואלים – בשנת 1267 דרך הרמב”ן לראשונה על אדמת ארץ ישראל. זה קרה בנמל עכו – שער הכניסה לארץ באותם הימים.

זמן קצר אחרי שהגיע לארץ עלה הרמב”ן לירושלים וחזה בחורבנה. “ביום תשיעי לירח אלול, שנת חמשת אלפים ועשרים ושבע, באתי בעיר החרבה והשוממה מבלי בניה, והיא יושבת וראשה חפוי. קראתי עליה כראוי, ציון מדבר היתה, ירושלים שממה. ואצל העיר כנגד הפתח קרעתי עליה וכנגד הבית הגדול קראנו בבכייה רבה – בית מקדשנו ותפארתנו אשר היללוך אבותינו היה לשריפת אש, וכל מחמדינו היו לחורבה, וקרענו קריעה שנייה”.

הרמב”ן החל בשיקום הקהילה היהודית בירושלים ובנה בית כנסת, וצעדו זה הביא יהודים מכל התפוצות להשתקע מחדש בירושלים. בשל כך, שיקומה של העיר במאה ה־13 מיוחס לו. בהמשך, כך מסופר, עם מותו של ראש הקהילה בעכו הרב יחיאל מפריז, שב הרמב”ן לעיר והחליפו, ושם השלים את פירושו לתורה. הוא הלך לעולמו בשנת 1270, והוא בן 76.

 

השלט ועליו אגרת הרמב"ן. מוסר, ענווה, כיבוד הזולת ואהבת השם

השלט ועליו אגרת הרמב"ן. מוסר, ענווה, כיבוד הזולת ואהבת השם

 

 

בין חמש ערים

לכאורה, לא אמורות להתגלע מחלוקות על קורות חייו של הרמב”ן. רבים הם הפרטים על פועלו בזמן שהותו בארץ, והוא גם תיעד חלק מקורותיו בכתביו. אך באשר למקום קבורתו רב הנסתר על הגלוי. בקרב הרבנים קיימים חילוקי דעות באשר למקום המדויק שבו הוא קבור, והפולמוס עדיין חי וקיים גם 750 שנה לאחר מותו. באין נקודת ציון מדויקת או הוכחות ארכיאולוגיות חותכות הסתמכה המסורת על כתבים מהעת ההיא, על יומני מסע שונים ואף על מנהגים של עמך ישראל שפקדו ופוקדים קברי הצדיקים.

וכך, חמש ערים יכולות לטעון כי קבר הרמב”ן נמצא בשטחן. הראשונה היא חברון, עיר האבות. הטוענים כי שם מצוי קברו מסתמכים על דברי הרמב”ן עצמו שכתב באגרת לבנו כי הוא פונה חברונה לחצוב לו בה קבר: “בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה, כי שבח והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום ביום תשיעי לירח אלול, ועמדתי בה בשלום, עד מחרת יום הכיפורים, אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר קברות אבותינו להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם קבר בע”ה”.

די היה בכך להתפתחותה של מסורת עתיקת יומין ולפיה הרמב”ן קבור שם. בשנת 1838 למשל ביקר ד”ר אליעזר הלוי בחברון וכתב בה אגרת המכונה “אגרת ד”ר אליעזר הלוי מחברון תקצ”ח”. וכך הוא כתב: “אחרי כן הלכתי אל מערת המכפלה המהוללה. לפניה בית תפילה גדול למוסלמים בקצה האחרון של השדה. במדרגות רבות עולים אל פתחו, ועל המדרגה הראשונה משמאל לכניסה הראשונה נמצא קבר הרמב”ן”.

עד היום ניצבת סמוך למערת המכפלה חלקה שבה מדליקים המאמינים נרות לעילוי נשמתו, ולצדה מצבת ציון שעליה כתוב “על פי מספר מקורות נטמן במקום רבנו משה בן נחמן – הרמב”ן”.

לפי סברה שנייה, הרמב”ן קבור בירושלים. עם השנים התפתחה מסורת על מערה בצפון העיר שבה הוא שהה ולמד, אשר הפכה למקום תפילה ועלייה לרגל וזכתה לכינוי “מערת הרמב”ן”. התימוכין שעליהם מסתמכים המאמינים בכך שמקום קבורתו הוא בירושלים נקשרים בספר הקבלה לרבי אברהם בר שלמה מטרויטל. בספר זה, שכתיבתו מתוארכת לשנת 1510, נכתב: “הרב הגדול רבי משה בר נחמן פירש התורה… והיה חכם גדול בכל החכמות… והיה זה שנת ארבעת אלפים תתקעא ליצירה, והוא קיבל מרבי אליעזר מגרמיזא קבלה עיונית וקבלה מעשית, ואחר כך הלך לירושלים ונפטר שם בשנת חמשת אלפים ותתקץ”.

בבית הקברות בהר הזיתים קיימת מערה, סמוך למעיין הגיחון, שבה קבור רבי עובדיה מברטינורה, שאמנם נפטר 200 שנה לאחר הרמב”ן, אבל מסורת ירושלים טוענת כי הרמב”ן קבור שם גם הוא.

לפי סברה אחרת, הרמב”ן קבור בטבריה. ייתכן כי המקור היחיד לכך הוא מדברי מסעותיו של יהודי אלמוני שזכה בספרות לכינוי “אלמוני איש קנדיא” (כרתים של היום), שבא לבקר בארץ וחזר עם רשמיו ממקומות קדושים. את תיאוריו העלה על כתב מי ששמע אותם באוזנו ומצוין כי שמו הוא דניאל, וזאת “למען יידעו דור אחרון”. דברים אלה, שמובאים במלואם בספרו של הביבליוגרף וחוקר תולדות היישוב אברהם יערי “מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים מימי הביניים ועד ראשית ימי שיבת ציון”, מתוארכים לשנת 1473, ובהם נכתב: “מציפורי עד טיבריא כמו ו’ מילין. בטיבריא נקברו הרמב”ם, הרמב”ן, רבי יהושע בן לוי, רבי אברהם א”ע, וי”ג מתלמידי רבי עקיבא”.

את הייחוס של טבריה כמקום קבורתו של הרמב”ן היו מי שהעבירו צעד אחד קדימה וטענו כי קברו של רבי מאיר בעל הנס בעיר הוא בעצם שיבוש שמו של הרמב”ן וכי זהו קברו. אלא שעד היום לא התפתחה מסורת עלייה לקברו של הרמב”ן בטבריה, וגם אין בה ציון לקבר.

לפי סברה נוספת, הרמב”ן נקבר בעכו – העיר שאליה הוא הגיע עם בואו לארץ ישראל ושאליה הוא שב לאחר שהותו בירושלים. סברה זו מקבלת תימוכין בספר “גלילות ארץ ישראל” של רבי גרשון בן אליעזר הלוי שיצא לאור בשנת 1634. גם יערי בספרו “אגרות ארץ ישראל: שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו”, שראה אור בשנת 1943, טוען כי הרמב”ן קבור בעכו בהסתמכו על ספר שנכתב על ידי אחד מתלמידיו של הרמב”ן. ספר זה נקרא “תוצאות ארץ ישראל”, ומצוין בו כי מקום קבורתו הוא בעכו. בהערת שוליים כתב יערי בנוגע לדברי הרמב”ן על כך שהוא הולך לחצוב קבר בחברון כי הוא “לא נקבר שם אלא בעכו”, ובספר אחר, בהביאו את דבריו של האלמוני מקנדיא שטען כי קבר הרמבן בטבריה, העיר יערי בשוליים כי “רבי משה בן נחמן נקבר באמת בעכו”.

אלא שגם בעכו אין כל ציון של קבר לרמב”ן. בשנת 1972, בעת חפירות ארכיאולוגיות סמוך לתל כיסאן, נמצא חותם של הרמב”ן שעליו נכתב “משה בר’ נחמן נ’ נ’ ג’ירונדי חזק”, ויש הסבורים כי זוהי הטבעת שאותה הוא הזכיר בכתביו כזאת שאבדה לו.

 

השלט לכיוון קבר הרמב"ן. גם העירייה שותפה

השלט לכיוון קבר הרמב"ן. גם העירייה שותפה

 

אתר עלייה לרגל

הסברה החמישית והאחרונה היא שהרמב”ן קבור בחיפה. סברה זו, שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות ומקובלת גם על כמה רבנים חשובים, מסתמכת על העדות הקדומה ביותר שמציינת את מיקום קבורתו. עדות זו מיוחסת לאחד מתלמידיו, שבהיעדר ציון שמו זכה לכינוי “אלמוני”, ולפי האירועים ההיסטוריים שמוזכרים בה היא מתוארכת לתחילת המאה ה־14. וכך כתב התלמידו “מעכו לחיפה (בשלוש פרסאות). שם בית הקברות בתחתית הר הכרמל, שם קבורת הרב הגדול רבנו שמשון בי”ר אברהם בעל התוספות זצק”ל. ושם קבור הרב רבינו יוסף מבורגונייא זצק”ל, והרב רבינו (יוסף ארמלי) בן רבינו יחיאל מפאריש המכונה שיר דילשוש זצק”ל, והרב ר’ יוסף משיינוש, והרב ר’ יעקב מזיגורא זצק”ל, והרב רבי יעקב הקטן בן רשנו שמשון בעל התוספות זצק”ל, ומורי הרב ר’ משה ב”ר נחמן מגירונא זצק”ל, וכמה גדולים לא ידענו שמותם”.

אחד מהרבנים התומכים בסברה כי הרמב”ן אכן קבור בחיפה הוא המקובל הרב יצחק בצרי, ראש ישיבת “השלום”. “הפולמוס העיקרי שבו דנים כמקום קבורתו של הרמב”ן הוא חיפה או חברון”, טוען בצרי, “רוב הסיכויים שזה בחיפה. הרמב”ן גר בעכו והוא ביקש להיקבר בחיפה מהסיבה שעל עכו יש ספק הלכתי אם היא היתה בגבולות הארץ דאז. לפי מסכת גיטין בגמרא, עכו היא חלק ארץ ישראל וחלק חוץ לארץ. מכיוון שהוא גר בעכו הוא רצה להיקבר בחיפה כדי שמקום קבורתו יהיה בתוככי ארץ ישראל. כך שרוב הסיכויים שהוא קבור במערה הזו בחיפה, שם קבורים גם ראשוני בעלי התוספות. אמנם במערה לא מצוין כי זה קברו של הרמב”ן, אך גם בחברון זה לא מצוין. אנחנו לא יודעים בבירור היכן הוא נקבר, אך נראה שזה היה בחיפה”.

הרב יעקב זילברליכט, שהוציא לאור את סדרת הספרים “ש”ם דרך – פירוש הרמב”ן על התורה” שכוללת 11 כרכים, מביע ספק באשר למקום קבורתו של הרמב”ן בחיפה. “באופן ברור ודי מוחלט אני יכול לומר שאין שום ידיעה ודאית איפה קבור הרמב”ן”, הוא אומר, “הדבר היחיד שכתוב באגרות של הרמב”ן, שמודפסות בכתבי הרמב”ן בהוצאת מוסד הרב קוק שהם המקור היחיד שיש לנו על הנושא הזה, הוא שהוא רוצה לחצוב לו קבר בחברון. לכן יש מסורת כזו, ובאחד מהפתחים של מערת המכפלה יש מצבה. אולי שם קבור הרמב”ן. אנחנו יודעים שהוא דרש את ‘דרשת הרמב”ן לראש השנה’ בעכו, שם הוא התיישב כשהוא הגיע מספרד לארץ ישראל, וייתכן שהוא קבור שם, אך יש גם סברה אחרת שלפיה הוא קבור בהר הזיתים בירושלים. לפני כמה שנים התקשר אלי מישהו מחיפה שרצה לקדם את הרעיון הקבורה של הרמב”ן בחיפה. אמרתי לו שלמיטב ידיעתי אין שום יכולת היום לאתר בוודאות את הקבר. מה שיש זה השערות לא מבוססות, ואין שום ידיעה ברורה על מקום קבורתו של הרמב”ן. ייתכן שיש מישהו שיש לו יותר ידע. יתכבד ויציע אותו”.

הרב ישראל מאיר גבאי, יו”ר אגודת אהלי צדיקים, סקר בספרו “מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל” את ההיסטוריה של היישוב היהודי בחיפה והצביע על ממצאים ארכיאולוגיים מאזור המערה. לדידו, היישוב היהודי בחיפה בתקופת המשנה, בתקופת התלמוד ובתקופת הגאונים (ימי הביניים) השתרע על השטח המישורי שליד חוף הים – האזור המזרחי של שכונת בת גלים של ימינו (הקריה הרפואית רמב”ם ונמל חיפה) וחיפה אל־עתיקה. במחצית השנייה של המאה ה־11 היתה חיפה מרכז חשוב ליהודי הגליל, אך הכיבוש הצלבני החריב אותו, ובחלוף השנים ירד מעמדה של חיפה עד שלא נותר דבר מחיפה העתיקה. “חלק מבית הקברות של העיר אותר בעבר באזור חיפה אל־עתיקה, מעט דרומית-מזרחית לתחומי העיר הקדומה וצפונית-מערבית לבית הקברות היהודי הישן שבו מצוין היום קברו של רבי אבדימי דמן חיפה”, כתב גבאי.

לדבריו של הגיאוגרף ד”ר צבי הר-שפר, מומחה בקברי צדיקים וקדושים, מערת הקבורה בחיפה ידועה כבר שנים ארוכות. “המערה הזו מופיעה כבר בסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל במאה ה־19”, הוא אומר, “נעשה מיפוי של הארץ על ידי קלוד קונדר והוריישו קיצ’נר, ויש גם מפות וארבעה כרכים גדולים של רישומים שבהם כבר מופיעה המערה ובה מנורה, שהיא סימן יהודי מובהק. הבריטים בתקופה העות’מאנית קיבלו אישור מהסולטאן למפות ולחקור, אך זה היה מעין ריגול במסווה של ארכיאולוגיה וחקר גיאוגרפי. אחר כך השתמש גנרל אדמונד אלנבי במפות האלה שהוא כבש את ארץ ישראל. זאב וילנאי בספרו על מצבות קודש מציין את המערה ומזכיר שיש מסורת של אחד מתלמידיו של הרמב”ן שהוא קבור במערה למרגלות הכרמל. כשבנו את מסילת הרכבת לא רצו להרוס את המערה, אז אילצו את הרכבת להקים מעליה גשר, וזהו המצב גם היום. זכיתי לראות את המערה כשהיא עוד היתה פתוחה. מדובר במרובע ומסביבו כוכים. המקום היה די הרוס, ונשאר רק עמוד אחד מכורכר. נראה שמחלקת העתיקות שיקמה אותה, שחזרה את העמודים והקימה מקמרים בהתאם לציורים ולמיפוי של הבריטים. באזור היתה מערה נוספת, סמוך לכנסיית סן גבריאל, שגם אותה הבריטים ציינו, אבל אטמו אותה עם בטון – כך סיפרו לי השכנים”.

גם גבאי ציין בספרו את מיפוי מערכת המערות על ידי הבריטים וכתב כי המערה היחידה שעדיין גלויה היא זו שבה, כך נטען, קבור הרמב”ן. לדבריו, מערה זו נסקרה ונמדדה כבר בשנת 1890 על ידי המהנדס גוטליב שומאכר שהתגורר במושבה הגרמנית, ואף נוקתה על ידי אגף העתיקות בשנת 1955. בשנת 1960 היא נסקרה שוב, הפעם על ידי סוקרי אגף העתיקות. בזמן עבודות הפיתוח בתחילת שנות ה־2000 נוקתה המערה ושוחזרה בחלקה.

עבודות הפיתוח שעליהן כתב גבאי התבצעו בתקופתו של ראש העיר עמרם מצנע – הסטת תוואי הכביש של רחוב יפו. לפני תחילת עבודות נערכו במקום הפגנות של חרדים שדרשו להפסיק אותן בשל הימצאותם של הקברים במקום.

עם זאת, מצנע אומר כי הוא לא שמע מעולם על קשר כלשהו בין מערות הקבורה לרמב”ן. “עם תחילת העבודות בכביש התגלו שם מערות קבורה”, הוא נזכר, “אבל לא היה בהירות אם מדובר בקברים של יהודים. כשמגלים עצמות לא יודעים אם מדובר ביהודים או לא. אגב, היו שם מעט מאוד עצמות, ורוב הקברים היו ריקים. כנראה ששדדו אותם. בסופו של דבר הגעתי להבנות עם הרב הראשי האשכנזי שאר ישוב הכהן או עם הרב הספרדי הראשי שלמה שלוש, וסימנו על פיסת נייר סימנו היכן יעבור הכביש. עשינו שינויים קלים בתוואי והבטחנו לחשוף את המערות. אני זוכר שליד תחנת הדלק היה שלט, ואולי הוא עדיין קיים, שלכוהנים אסור לנסוע על הכביש הזה. אבל הכביש הזה היה חיוני ממדרגה ראשונה. בכל מקרה, מעולם לא שמעתי מילה על קבר הרמב”ן”.

גבאי מספק מידע נוסף ולפיו בשנת 1991 גילה שלום ינקלביץ’ מערת קבורה נוספת ממערב למערה הקיימת היום, ובה נמצאו כלי חרס, נרות שמן ומטבעות מהתקופה הביזנטית. בשנת 1999, בזמן עבודות הפיתוח על מסילת הרכבת, התגלתה מערה נוספת ממזרח למערה זו על ידי מרטין פיילשטוקר מרשות העתיקות. מערה זו היתה רחבת ידיים והיא כללה חצר מרכזית ואולמות קבורה שעל קירותיהם ציורי מנורות שמעידים על כך שקבורים בה יהודים. “מערה זו נסתמה עקב בניית מעבר תת קרקעי מתחת לפסי הרכבת”, סיכם גבאי.

חגי שטרן, מדריך טיולים ומייסד הפרויקט “חיפה – הסיפור היהודי” לא שולל את האפשרות שהרמב”ן קבור באזור חיפה אל־עתיקה אך כן שולל היתכנות שהמערה היא היא קברו של הרמב”ן. “ידוע שיהודים שחיו בארץ לא רצו להיקבר בעכו כי היא לא נחשבה לחלק מארץ ישראל והעדיפו להיקבר מחוצה לה. לכן רבים נקברו בחיפה כי היא היתה העיר הקרובה ביותר לעכו ובתחומי ארץ ישראל. זה באמת מסתדר עם העדות של תלמידו של הרמב”ן. השאלה היא איפה הוא נקבר בחיפה. מערת הקבורה נמצאת במקום שיש בו כמה מערות קבורה, שחלקן הן יהודיות מפני שנמצאו בהן חריטות של מנורות שהן סמל יהודי מובהק. מסתבר שבית הקברות העתיק של חיפה שכן שם, כך שאם הרמב”ן קבור איפשהו בחיפה הוא קבור באזור הזה של בית הקברות העתיק. האם הוא קבור באותה מערת קבורה? אני לא יודע. אין דרך לדעת את זה. זו פשוט מערת הקבורה היחידה שנגישה לציבור כי שאר המערות חסומות על ידי רשות העתיקות. המערה הספציפית הזו התגלתה כבר לקראת סוף המאה ה־19 ביחד עם עוד כמה מערות אחרות. בשנות ה־90 של המאה ה־20 התגלו עוד מערות באזור, אבל הן היו מהתקופה הרומית, כלומר מהמאות השנייה והשלישית, ולא מהמאה ה־12 שהיא תקופתו של הרמב”ן. אבל מכיוון שזהו אזור בית הקברות היהודי העתיק, סביר להניח שאיפשהו באזור הזה מצוי גם קברו של הרמב”ן”.

הממסד העירוני נחשף לנושא לראשונה רק לפני כשלוש שנים, אז קיבל ראש העיר הקודם יונה יהב מכתב מבתה של מורתו בעבר שבו היא סיפרה לו שהרמב”ן קבור בחיפה.

“הגיעה אלי פנייה ממישהי שאמרה לי שקבר הרמב”ן נמצא מתחת לפסי הרכבת בחיפה אל־עתיקה”, נזכר יהב, “ניקינו את המקום כי הוא נראה נורא ואיום והיו בו מצבורי זבל ענקיים. המחשבה שלנו היתה שגם אם יש ספק אז אין ספק. עד היום אני לא יודע להוכיח את זה ואם כאן באמת הוא מקום קבורתו של הרמב”ן. זרמתי עם זה כי מה אכפת לי שיהיה בחיפה עוד קבר שאנשים יעלו לרגל אליו? בכל מקרה, לא אנחנו הנחנו את המצבה”.

בקיץ 2016 נערך בחיפה סיור בהשתתפותם של יהב, שר הדתות דאז דוד אזולאי וחבר מועצת העיר דאז אהרון כהן מש”ס במטרה לקדם את פרויקט השיפוץ של מערת אליהו הנביא וקברו של אבדימי. יהב כלל בסיור גם את המקום שבו, כך נטען, קבור הרמב”ן.

 

מערת הקבר בשנות ה־70 לפני השיקום. מרובע עם כוכים מסביבו (צילום: ד"ר צבי הר-שפר)

מערת הקבר בשנות ה־70 לפני השיקום. מרובע עם כוכים מסביבו (צילום: ד"ר צבי הר-שפר)

 

ונאמר אמן

נדמה כי ככל שנלך ונעמיק, תשובה חד משמעית למסתורין שאופף את מיקום קברו של הרמב”ן לא תימצא. בין אם בחברון, בירושלים, בעכו או בטבריה – העובדות בשטח מעידות כי המערה בחיפה עתידה להפוך למקום עלייה לרגל וליעד נוסף במפת האתרים הקדושים וקברי הצדיקים.

המגמה הזו זוכה לתמיכה של עיריית חיפה, וביום חמישי שלפני יום הכיפורים נערכו במקום תפילת שחרית וסליחות בהשתתפותם של 400 איש ובראשם הרב הראשי של צפת שמואל אליהו כחלק מפתיחת אירועי 750 שנה לפטירתו של הרמב”ן. שבועיים לפני כן הכינה העירייה את הקרקע לאירוע, כאשר ברחבה הוצבו ספסלים ושלט ענק הותקן מעל המערה ועליו אגרת הרמב”ן. בפעם הראשונה בהיסטוריה זכתה המערה לכבוד שלו היא המתינה במשך מאות שנים.

“אחי ורעי”, פתח הרב אליהו את דבריו, “אנחנו נמצאים עכשיו בציון של הרמב”ן. אילו הרמב”ן היה קם עכשיו ורואה אותנו פה – תלמידים של בתי ספר בחיפה – איזו שמחה היתה לו. הוא היה רוקד מרוב שמחה. אנחנו שמחים ביחד איתו. יהי רצון ונזכה לראות עין בעין גאולה שלמה. אמן ואמן”. והקהל השיב אחריו בקול אחד: “אמן”.

השחקן ג’ורג’ איסקנדר, המשמש יו”ר ועד שכונת חיפה אל־עתיקה, מציין כי פקידת המערה היא תופעה חדשה יחסית. “זה כשנתיים באים חרדים ומתפללים במקום, והתחיל סוג של עלייה לרגל לשכונה”, הוא אומר, “ידענו שיש בתי קברות פה, אבל יש כאלה שאומרים שזו מהתקופה הביזנטית. ידענו שיש קבר מתחת למסילת הרכבת ועוד כמה קברים בסביבה, אבל בשבילנו זו הפתעה לשמוע על קבר הרמב”ן פה”.

וד”ר הר-שפר מסכם את הנושא. “יש מסורת שהרמב”ן קבור בחיפה לרגלי הכרמל”, הוא אומר, “אבל לא ודאי שמדובר במערה זו. ייתכן שקברו מצוי במערה אחרת באזור כי כאן היה בית הקברות של חיפה. קשה מאוד להכריע, וכמובן שכחיפאים נשמח שזה יהיה אצלנו”.
אם אכן הרמב”ן קבור בחיפה אל־עתיקה, בין אם במערה זו או במערה אחרת, זוהי בשורה לא רעה לתושבי חיפה. לפי המסורת ביקש הרמב”ן להיקבר על דרך הגאולה שבה יעבור המשיח. ייתכן, אם כן, שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה.

 

מאמינים שעלו לרגל לקבר הרמב"ן בחיפה בימי הסליחות. בשורה טובה לעיר

מאמינים שעלו לרגל לקבר הרמב"ן בחיפה בימי הסליחות. בשורה טובה לעיר

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ואוו מדהים פשוט מדהים!!!!! בנוסף יש פוטנציאל אדיר של תיירות לעיר הרבה כסף אפשר לעשות מזה!!!

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר