פעם הייתי מתגאה בסף הכאב הגבוה שלי בכל מיני פציעות מוזרות. לא הייתי מתרגש מזרת שנתקעת בשולחן, לא חששתי מזריקות, עור שזוף ושרוף נחשב עבורי ליום מוצלח בים, נקע ברגל החלים תוך 24 שעות, ובכללי הייתי בלתי שביר. אך עם הגיל (אני כבר בן 35) החל הגוף לבגוד בי. זריקה קטנה נגד שפעת משאירה אותי נפוח וכאוב במשך שלושה ימים, שנת צהריים על הספה מותירה אותי עם גב תפוס, התרוממות מהירה מדי מישיבה לעמידה גורמת לי לסחרחורת, ועשר דקות בפלייסטיישן עושות לי כאב ראש ובעיות בפרקי האצבעות. את כל אלה אני עוד מוכן לסבול, אבל עכשיו המצב הזה כבר פוגע בדבר הכי אהוב עלי – כדורגל עם חברים.
מקרה טרי ממוצ”ש שעברה: ניסיתי לעקוף שחקן בדרך לשער היריב, ותוך שנייה וחצי הרגשתי איך כף רגיל ימין פונה שמאלה והברך מושכת ימינה. בקיצור, במקום לסובב את הכדור לרשת העליונה סובבתי את הקרסול בדרך לחופשת מחלה. כבר נפצעתי בעבר בצורה דומה, אבל הפעם הסתובבתי במשך חמישה ימים על קביים, ולמרות זאת הנפיחות עדיין לא ירדה. אם חשבתם שהפציעה תזכה אותי ביחס מועדף בבית, טעיתם. מסתבר שנשים לא מאמינות לדבר כזה שנקרא פציעת ספורט. מבחינתן זה כמו שאנחנו לא מבינים מהם כאבי מחזור וחושבים שזו קונספירציה נשית על מנת שהן ישיגו מאיתנו דברים ללא ויכוח לפחות פעם בחודש.
אם הייתי תופס מיגרנה או שפעת היו מטפלים בי כמו שצריך, אבל קרסול מסובב בגלל משחק כדורגל מטופש? “זו בעיה שלך, אדוני!”. נשים לא מוכנות לקבל בהבנה כל כאב שלנו, הגברים, ואני חושב שזה נובע מכך שהן לא נפצעות בתחביבים שלהן. אף פעם לא תראה את בת הזוג שלך חוזרת מהמספרה עם צוואר תפוס או מתקשרת אליך מהגברת שבונה לה את הציפורניים ואומרת “בוא תאסוף אותי, שברתי את האצבע עם הלק ג’ל”. היא לעולם לא תגיע לבית חולים עם שבר מאמץ ממסע שופינג או עם כווייה קשה בגלל שהיא ישבה עם חברות לקפה רותח. אבל אנחנו ניפצע בכדורגל, בכדורסל, בריצה, משק האגרוף שקנינו למרפסת ומאופני שטח חדשים, ואפילו נחזור עם אגו פצוע בגלל משחק פוקר לא מוצלח.
רוצים להישאר מעודכנים?
צריך להודות – יש לנו נטייה להיפצע משטויות, וכאילו שזה לא מספיק אז גם סף הכאב שלנו הוא נמוך בהרבה מזה של נשים. יש כאלו שמייחסים את זה לכך שהן עוברות את חוויית הלידה, אבל אני חושב שיש לזה סיבה אחרת. סף הכאב שלנו הוא נמוך יותר מבחירה, כי אנו אוהבים להתמסכן לאשה שלנו, ובכך אולי לגרוף מעט ניחומים וליטופים כמו שהיינו חוזרים הביתה לאמא עם שריטה בברך. אגלה לכם סוד, גברים יקרים – לא צריך לכאוב בשביל לקבל נחמה מהאשה שלכם, מספיק לקנות לה פרחים או לומר לה כמה מילים טובות, והיא כבר תלטף (או שהיא תחשוד שאתה בוגד בה, אבל כל אחד והאשה שלו).
כמובן שכל מה שכתבתי עד עכשיו משתנה בהתאם לסטטוס שלך. אם אתה רווק אז פציעת ספורט יכולה להשיג לך ימי מחלה אצל אמא בסלון, אם אתה בזוגיות טרייה היא יכולה להשיג לך משחק תפקידים קטן של חולה ואחות, אם אתה נשוי היא יכולה להשיג לך שעות ארוכות של שקט מהאשה, ואם אתה נשוי פלוס ילדים אז המקסימום שתשיג זה מבטים עצבניים מצדה של האשה שמנסה להבין מתי אתה כבר תוכל לחזור לשגרה של ביצוע משימות.
