נשים אוהבות לטייל. לא משנה איך תסתכלו על זה או תהפכו את זה, נשים פשוט אוהבות לטייל. זה התחיל עוד בתקופה הפרה היסטורית שבה נשים היו מקלטות והאריכו את זמן הליקוט שלהם כי ראו פרח יפה או מפל נסתר. כל אשה אוהבת טיול מסוג אחר – יש את אלו שאוהבות לטייל בקניון, ויש את אלו שאוהבות לטייל בחו”ל והן טיפה יותר תובעניות מאלו שאוהבות לטייל בחול – מה שמזכיר לי את הנשים שאוהבות לטייל בטבע. יש נשים שאוהבות לטייל בטלפון של הבן הזוג ויש נשים שאוהבות לטייל בראש שלו (ובמילה עדינה פחות – חופרות). יש נשים שאוהבות לטייל עם חברות, ולא משנה לאן העיקר שהן יטיילו ביחד, ויש נשים שאוהבות לטייל לבד, במיוחד אם זה טיול של פנויים-פנויות.
אבל יש דבר אחד שהוא גדול יותר מאהבתן של נשים לטיולים, והוא שגברים שונאים לטייל. כמובן שאני מכליל, ולכן אני מבקש מכם לשכוח לרגע מהשיעור הקטן של גברי הפינג’אן. כן, אני מתכוון לאותם גברים שיודעים להקים אוהל בפחות מחמש דקות, שלא משנה להם איפה מבקשים מהם למנגל, שקונים רכב שטח רק כדי לעלות תמונות שלהם תקועים באיזו שלולית, שרוכשים זוג אופניים בעשרות אלפי שקלים רק כדי לגלות שמכנסי הרכיבה לא מחמיאים להם, שמשום מה נהנים להחזיק תיק של נשים ליד חדרי מדידה, ושמביאים ילדים לעולם רק כדי שיהיה להם תירוץ לקום בשבת ב־5:30 בבוקר ולהכין תיק ספונטני לחרמון. כל אלה הם מעטים בלבד כי 99.9 אחוז מהגברים פשוט שונאים לטייל. הם יכולים לאהוב לעשות ספורט, לצאת למסע קניות או להיפגש חברים כי את כל אלו אפשר לעשות גם לא כחלק מטיול.
רוצים להישאר מעודכנים?
כמו שבוודאי תיארתם לעצמכם, אני שייך לרוב וגם אני שונא לטייל. אין לי בעיה לצאת מהבית לכל מטרה עניינית או כיפית, העיקר שזה לא מגיע עם המילה “טיול”, כי אז כל הנאה קטנה מחוץ לבית הופכת לאופרציה מורכבת. כך למשל אשמח ללכת לראות משחק כדורגל בשבת, אבל אם תקראו לזה טיול כדורגל עם עצירה לפני כן בשוק הפשפשים ואתנחתא קצרה לאחר מכן במסעדה בחוף, רוב הסיכויים שאוותר על התענוג. אם ארצה לקנות חולצה ולהשקיע בעצמי יותר מאשר להזמין אחת באמזון, תמצאו אותי הולך לחנות ספציפית בקניון ונמלט משם לפני שיגררו אותי לטיול בג’ימבורי, במנגו ובקפה-קפה ולמסע בחניון בעקבות הרכב האבוד.
גברים שונאים לטייל, ואם תמצאו גבר עירוני עם כרס בירה עם המשפחה שלו באיזה נחל שכוח אל, הוא בוודאי עושה זאת מתוך אינטרס אישי כמו לקבל פס לערב פוקר עם חברים. למי שתהה, זו הסיבה לכך שנצפיתי בשבת האחרונה בגשר החבלים התלויים בנשר. זה היה מורכב ומסובך מהרגע שבו קמנו יקיצה טבעית ב־8:30. לקח לנו שעתיים רק לקבוע בקבוצת הוואטסאפ של החברים עם הילדים לאן מטיילים, ומשם המשכנו להכנת תיקי המזון והביגוד וההפעלות לדרך. את הגשר עצמו עברתי עם ילדה על הידיים, תיק על כל כתף וכלב מושך ברצועה, אז זה נס שבכלל הצלחתי לחצות אותו מבלי להזדקק למסוקי החילוץ של 669. תוסיפו לתענוג הזה עצירה לחמין על סלע משונן, והנה קיבלתם עוד פרק בסדרה “איפה ואיך לעזאזל עושים צרכים במסלול הליכה שוקק אנשים”.
אבל לא הכל רע בלצאת לטיול, בייחוד אם אתה גבר רווק שמנסה להרשים מישהי בדייט שני או שלישי, כי במקרה כזה קיבלתם עוד פרק בסדרה “וואו, כמה מקומות יש לעשות סקס במסלול הליכה שוקק אנשים”.
