אוטוטו אנחנו נכנסים לשנת 2019, ועדיין בקרב רוב האנשים רווחת הדעה שגבר שווה פרנסה. פעם היה מקובל לחשוב שרק הגבר מפרנס ושכבודו ומעמדו נקבעים לפי ההצלחה שלו לכלכל את משפחתו. עם הזמן המצב התאזן מכורח הנסיבות וההתייקרות הגלובלית, וגם האשה נכנסה אל משבצת המפרנסת. זה כמובן מבורך, אז למה אנחנו עדיין שומעים קולות פרימיטיביים ומקבלים מסרים על כך שכבודו של הגבר נמצא בארנקו ושציונה של האשה נמדד בבית שאותו היא מתחזקת? אלה לא מסרים שמגיעים משכונות חרדיות או נשמעים בחדרי חדרים, אלא מסרים שאנחנו מקבלים בפריים טיים.
תראו את הפרסומות שעדיין רצות לנו על המסכים, ולא משנה אם זה פייסבוק, רדיו, טלוויזיה או שלט חוצות – ברובן (כמובן שתמיד יש יוצאות מן הכלל) תקבלו מסר שמתאים בחשיבה הפרימיטיבית למין שלכם. מטבחים יופנו לאשה וכלי עבודה לגבר. ברכבים גדולים ינהג בחור מסוקס ומרכב קומפקטי תתלהב לה דוגמנית שרוב הסיכויים שאין לה בכלל רישיון. מוצרים לתינוק יופנו לאם הטרייה שחופשת הלידה שלה נראית כמו חופשה חלומית בצימר מפנק, והשקעות פיננסיות יכוונו לגבר מאפיר בגיל 50 שנראה כמו מישהו שלא חסר לו כסף מלכתחילה.
אנסה להתמקד בעניין הזה של גבר שווה פרנסה. אני חייב לציין שזה לא רק קטע פמיניסטי. גם לנו הגברים נמאס שמקטלגים אותנו כך (טוב, לפחות לגברים הפחות מוצלחים זה נמאס). פעם כדי להתפרנס בכבוד צריך היה להכניס משכורת אחת טובה הביתה, ואילו היום צריך להכניס שלוש משכורות לפחות רק בשביל לשמור על שפיות כלכלית. לכן זה לא פייר שכל העול הזה נופל רק על כתפיים גבריות וטוב שנשים יוצאות לעבוד, אבל זה גם אומר – ושלא יהיה ספק בעניין הזה – שגם הגבר צריך לשאת במטלות הבית ובטיפול בילדים. בכלל, נראה לי שלגבי החלק השני של המשפט הקודם הגברים של ימינו רוצים להיות פעילים יותר, וזה לא מתוך מחויבות אלא מתוך רצון אמיתי, לעומת החלק הראשון שבו לרוב עדיין נוח להפיל את עניין הפרנסה רק על הגבר.
רוצים להישאר מעודכנים?
בתקופה האחרונה אני פוגש יותר ויותר גברים שמחוסר ברירה עובדים בשתי עבודות לפחות כי האשה החליטה לגדל את הילדים בבית (ובלגדל אני מתכוון לדאוג להם אחרי שעות הגן או בית הספר). מנגד, המין הנשי זועק לשוויון אבל כשנוצר מצב שבו אחד מבני הזוג צריך להישאר בבית, ברור שזו תהיה האשה. אני כמובן מכליל ויודע שיש הרבה מקרים אחרים ושאסור לשפוט סיטואציות שונות מבחוץ (ובינינו, אם הגבר היה נשאר בבית אז דברים שאפשר לסיים תוך יום היו נמשכים שבוע שלם), אבל בסביבה הקרובה שלי אני מרגיש שאנחנו הולכים לאחור מבחינת שוויון כלכלי ותעסוקתי. נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים, נשים עדיין עובדות פחות מגברים ומעט מדי נשים ממלאות תפקידי מפתח חשובים במשק, וזה פשוט חבל. לא רק בגלל הסיבה שנשים הן מנהיגות טובות יותר מגברים בתחומים רבים, אלא בגלל הרבה סיבות אחרות, כי אם המגמה שוב מתהפכת זה אומר שגם הפערים החברתיים יגדלו ואיתם פערי המעמדות.
לא הייתי רוצה לגדל את הילדה שלי לתוך עולם פרימיטיבי של תמצאי לך גבר שיפרנס אותך. החלום שלי הוא שהיא תהיה עצמאית ומוצלחת, ולא תתפשר על גבר רק בגלל עתיד כלכלי בטוח יותר. עם זאת, כדי שזה יקרה אני צריך לעבוד עכשיו הרבה יותר קשה כדי שלה תהיה האפשרות לבחור. לא משנה איך נהפוך את זה, בסופו של דבר פרנסה היא עניין זכרי. לצערי.
